"אִינְשֵׁי בֲּדוּחֵי" רבי בעריש זלוטניק זצ"ל

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת • השבוע הסתלק לעולמו האברך משמח האנשים רבי בעריש זלוטניק זצ"ל (64) איש החסד משכונת מא"ש, ירושלים:

חדשות ברסלב • ביום שלישי האחרון (משפטים) הסתלק לבית עולמו האדם היקר משמח האנשים הנודע הרה"ח רבי בעריש זלוטניק זצ"ל (64) איש החסד ומכניס האורחים משכונת מא"ש, ירושלים, מחשובי מתפללי בית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' המרכזי של אנ"ש חסידי ברסלב שבשכונת מאה שערים:

לאחר ייסורים קשים ומרים: השבוע (משפטים) ביום שלישי הלך לעולמו הרה"ח רבי יששכר בעריש זלוטניק זצ"ל, הידוע בכינוי 'בעריש' כך כונה בחיבה בפי מכריו הרבים, מחשובי יקירי אנשי שלומינו חסידי ברסלב בירושלים, בן הרה"ח ר' יחיאל מיכל זלוטניק זצ"ל. והוא בן 64 בפטירתו.

המנוח רבי בעריש זצ"ל נולד ביום ט' סיון תשי"ח, לאביו הרה"ח רבי יחיאל מיכל זלוטניק זצ"ל, ולאמו מרת שרה ליבא ע"ה בתו של הרה"ח רבי דוד הערש גוטשטיין זצ"ל. בביתם ינק חיי תורה, קדושה וחסידות.

רבי בעריש זצ"ל גילה את אור החסידות, וזכה אף להימנות על תלמידיו ושומעי לקחו של הרה"ק רבי משה מרדכי זצ"ל – הרבי מלעלוב. לחסידות ברסלב הוא הגיע לא לפני שנמנה בין יקירי אברכי חסידות 'פינסק- קרלין', סבו היה בכלל ליטאי, ה"ה הגאון רבי מרדכי אביגדור זלוטניק זצ"ל שסיים ש"ס כמה פעמים בחייו.

בהגיע רבי בעריש זצ"ל לפרק 'האיש מקדש' נישא לרעייתו, בת הרה"ח רבי משה ראובן אייזנער זצ"ל, מחשובי חסידי 'תולדות אהרן'. עמה הקים בית לתפארת, מלא בחסד בלי מצרים.

כמה שנים אחר נישואיו, גילה את אורו הבהיר של תורת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, היה זה, בעקבות צערו מצפייה של למעלה מעשור לזש"ק, ואחר שיעץ לו המקובל הגה"ח רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א להצטרף לחסידות ברסלב, 'שם, תמצא מרגוע לנפשך' – אמר לו. בתחילת דרכו היה משומעי לקחו של הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א שהיה מוסר שיעורים בסיפורי מעשיות וליקוטי מוהר"ן מעת לעת, הדברים היו מפעפעים בליבו ונכנסים כאש בעצמותיו, במיוחד נעמה לחיכו עצת ה'התבודדות' אליה התוודע משיעוריו הלוהטים של הגרי"מ שליט"א, מהם החל להתקרב לאור הגדול. מאוחר יותר עבר להתגורר בעיר ווילמסבורג שבארה"ב, שם הפך לחסיד ברסלב מן המניין. ודבק בחסידות ברסלב ובספרי החסידות בכל ליבו ונפשו.

בארה"ב זכה רבי בעריש זצ"ל לחנך את התינוקות כאשר את משרת המלמדות החל בת"ת 'שאפראן', ומאוחר יותר הוסיף והעמיד תלמידים רבים בתלמוד תורה רמ"א בירושלים במשך שנים רבות. את תלמידיו חינך לאמונה תמימה בקב"ה ובצדיקים, מתוך שירה ושמחה, ובאהבה אבהית מיוחדת, בנוסף היה רוקד ושמח עמם כאשר כולם ידעו 'כי בכיתה של הרב'ה ר' בעריש תמיד שמח'.

במיוחד מוכר רבי בעריש, מכך שהיה מגדולי בעלי ה'הכנסת אורחים' – הלא רשמיים של מאה שערים. כאשר בכל סעודות השבת סועדים בביתו שב'בתי אונגרין' בירושלים, עשרות סועדים. יודעים כל באי השכונה, כמו גם כל נדכאי ירושלים, שבביתו של בעריש ימצאו שמחה ונחמה, וכמובן גם רחמנות והשתתפות במצבם.

לאחר התפילה ב"ברסלב שול", היה תר רבי בעריש אחרי אורחים מזדמנים, מקושש אורחים מן הגורן ומן היקב, את כולם לקח אל ביתו שם נהנו מסעודה עשירה ומלא חופנים של שמחה מלווים במגוון שירי ברסלב. באמצע הסעודה ר' בעריש היה נוהג תמיד לתפוס בידיהם של אורחיו, ויחד הם היו מתחילים לרקוד ריקודים סוחפים ושמחים במיוחד לכבודה של שבת קודש. בהמשך הריקודים מתעצמים ומתגברים עד שלאחר הסעודה הם גולשים אלי חצר הרחובות ואליהם מצטרפים בעליצות העוברים והשבים.

אחד ממכריו מספר ל'ברסלב נייעס': "במשך שנים רבות הכניס לביתו כל שבת עשרות יהודים מכל גווני הקשת, ספרדים ואשכנזים, חסידים ובעלי תשובה טריים לסעודות שבת ותמיד האיר פנים לכולם בשמחה ובאהבה".

בראיון לגיליון 'אבקשה' (אדר תשפ"א) סיפר רבי בעריש כי שנים רבות היה חשוך בנים, והשמחה והרננת לב נדכאים והכנסתם כאורחים היא זו שהביאה לו את הישועה: "הייתי בחו"ל תקופה ארוכה כ-5 שנים, ומידי פעם הייתי רואה משולחים מארץ ישראל אשר זקוקים לאכסנייה סבירה, התחלתי להזמין אותם לביתי הקטן שם באיזה 'בייסמנט' (-מרתף) בראדני סטריט בויוליאמסבורג, אמנם לא הייתי משופע בממון אבל אנחנו יודעים שלא עומק הכיס קובע את רוחב הלב".

"באותה תקופה הייתי מזמין בכל שבת כ- 2-3 אורחים מארץ ישראל, והיינו אוכלים ושרים ושמחים באופן מופלא, עין לא ראתה. זכורני איך ביקר אצלי ר' נטע (ב"ר משה) רוזנטל ז"ל יהודי שמח מחסידי ברסלב בארץ ישראל, והיינו מרקדים ועושים 'קדצ'קה' במשך דקות ארוכות בכל שבת, ואין לי ספק שמשם באה הישועה. זכיתי לזרע של קיימא זוג תאומים אשר באו לעולם בסוף בנס גמור, ללא כל התערבות רפואית, כי אם רק בזכות השמחה בה התחזקתי תמיד, ואולי אף בשל הכנסת האורחים בה הייתי נוהג בכל כוחי".

בחזרתו לארץ ישראל נהג להתפלל מדי יום בבית כנסת מסוים שם היה משתדל לרקוד לאחר התפילה זמן ממושך. ובכך לשמח את כל המי ומי, פעם אחת שח את ליבו לפני אחד ממכריו שכאשר ממשיך הוא לרקוד תמיד בסוף מוצא הוא את עצמו לבד. ידידו ייעץ לו עצה ההולמת את מידותיו: 'תלך לאסוף כסף עבור יהודים בבתי כנסת, ועל הדרך תפגוש כל הזמן אנשים חדשים, כך תוכל לשמח בכל פעם יהודים רבים'. רבי בעריש שש על הרעיון והחל מחזר אחר מעות לעניים, כשבדרך מפרנס הוא את נשמותיהם של יהודים רבים בשמחתו הפנימית.

רבי בעריש, האיר פנים לכולם ואת מנהגם של חסידי קרלין לערוך 'סעודות ראש חודש' הביא עמו לברסלב, ובמשך השנים האחרונות היה עורך סעודות ראש חודש מדי חודש בחודשו לאחר התפילה, כאשר כדרכו הוא מתבל את המאכלים בדברי אמונה פשוטים ומאירים השווים לכל נפש עת סועד הציבור את ליבו.

גם כאשר מצב בריאותו של רבי בעריש התרופף, הוא לא וויתר על מנהגו והיה מבקש מאדם שילווה אותו ל'שול' לשמח עוד יהודי ולבנות עוד נפש בישראל. כל שבור לב הנכנס לבית מדרשנו בכל שעות היממה מתקבל על ידי רבי בעריש בחביבות כשהוא מרעיף עליו טללי חיזוק, ואף מגדיל לעשות כשהוא מציע לו ללמוד עמו.

אחר שעזב רבי בעריש את עבודתו כמלמד בתלמוד תורה רמ"א, היה יושב והוגה בתורה עם חברותות גם אז המשיך במעשה החסד ודאג למזונות וכיבוד לרווחת הלומדים והמבקרים.

לפני מספר שנים נפל רבי בעריש, למשכב ואף אושפז במצב קשה. מאז התמודד בגבורה עם מחלה וייסורים קשים אותם קיבל באהבה. רבים התפללו לרפואתו של הרה"ח ר' יששכר דב בעריש בן שרה ליבא, אך למגינת לב השיב השבוע (שלישי) את נשמתו ליוצרה.

המנוח השאיר אחריו משפחה יקרה ההולכים בדרך התורה ע"פ משנתו הטהורה של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, העוסקים בחסד ובצורכי ציבור באמונה. בניו; הר"ר שמעון זלוטניק הי"ו, הר"ר יחיאל מיכל זלוטניק הי"ו וחתנו הר"ר – שפירא הי"ו, ונכדים הי"ו.

מסע הלווייתו יצא מבית הלוויות שמגר, דרך בית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' של אנ"ש חסידי ברסלב במאה שערים לעבר הר הזיתים, שם נטמן.

ניחום אבלים:

מצות ניחום אבלים; משפחתו יושבת שבעה בבית בנו, רחוב אבא שאול 10, שכונת קנה בשם, בית שמש, וממוצאי שבת, בביתו רחוב שפיצר 8, שכונת מא"ש, ירושלים.

"תְּהֵא נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים"

צילום: משה מרקוביץ ברסלב live ובאדיבות המצלם.