"אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" הרב שטרנפלד בראיון מקיף בכשרות המאכלים | האזינו

קיבוץ תשפ"ב: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" הרה"ח ר' שמואל שטרנפלד שליט"א בראיון מקיף בכשרות המאכלים בעיר אומן • בלשון הקודש | חובה לשמוע:

לקראת ימי הקיבוץ ערכה מערכת קו 'איחוד חסידי ברסלב' ראיון מקיף ומיוחד אודות כשרות המאכלים בעיר אומן במדינת אוקראינה עם הרה"ח ר' שמואל שטרנפלד שליט"א.

הרב שמואל שטערנפלד שליט"א מיקירי אנשי שלומינו חסידי ברסלב, הידוע כאחד מגדולי מומחי הכשרות בעולם, ואף מנהל את המעבדה לבדיקת חרקים ב'ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית, ומשמש שנים רבות בהכשרת מטבחים ציבוריים באומן ובפרט לימי הקיבוץ בראש השנה.

בדבריו עובר הרב שטרנפלד שליט"א על רשימת מוצרים רחבה ומסביר בהרחבה ע"פ דעת התורה את המותר והאסור, ונכנס לפרטים הקטנים של מה, ואיך ניתן להכשיר את המאכלים | חובה לשמוע:

להלן מספר קו "איחוד חסידי ברסלב": 074.796.2251

לפניכם ליקוט מכמה ספרים בעניין כשרות המאכלים:

כתיב (ויקרא פרק יא, מג): "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם… וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ" ומוכח מפסוק זה שאכילת 'דברים האסורים' משפיעה על נפשו של האדם ומטמאת אותה.

וכך איתא להדיא באונקלוס: "לא תשקצון ית נפשתכון בכל רחשא דרחיש ולא תסתאבון בהון ותסתאבון פון בהון". וברשב"ם (שם) כתב "אל תשקצו את נפשותיכם להיותם מטונפות ומגואלות. ולא תטמאו בהם, כי ידוע כי הגוף הנאכל ישוב בשר בגוף האוכל". 

המאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין. חוט השערה מבדיל בין טומאה לטהרה ממש:

במסילת ישרים איתא: "מה שאמרו בש"ס גם כן (יומא לט): ונטמאתם בם, אל תיקרי ונטמאתם, אלא ונטמתם, שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדיעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב (משלי ב) 'כי ה' יתן חכמה', והנה הוא נשאר בהמיי וחומרי משוקע בגסות העולם הזה. והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו וכדי להודיענו שלא הבהמות הטמאות או השקצים בלבד הם הטמאים אלא גם הטריפות שבמין הכשר עצמו הם בכלל טומאה, אמר הכתוב (ויקרא יא) 'להבדיל בין הטמא ובין הטהור', ובא הפירוש לרבותינו ז"ל (תורת כהנים) אין צריך לומר בין חמור לפרה, למה נאמר בין הטמא ובין הטהור, בין טמאה לך ובין טהורה לך, בין נשחט רובו של קנה, לנשחט חציו. וכמה בין רובו לחציו, מלא השערה, עד כאן לשונם. ואמרו לשון זה בסיום מאמרם, וכמה בין רובו וכו', להראות כמה נפלא כח המצוה, שחוט השערה מבדיל בין טומאה לטהרה ממש. (פ"יא בפרטי מדת הנקיות)

באו לידי הרהורי  כפירה ר"ל

ומובא בשו"ת דברי יציב (חלק יו"ד סימן ב): "ובאגרת הרמב"ם (מובא בצפנת פענח פרשת יתרו דף ס"ד ע"א) שכל מה שבאו לידי הרהורי  כפירה ר"ל הכל מכח שאכלו נבילות וטריפות ונטמטמו עיי"ש באריכות.

ובדברי חיים (ח"א סי' ז'), ודבר זה ידוע שאין דבר עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראל, ובעוה"ר עי"ז יצאו כמעט מן הדת כמה קהלות בארץ לועז ע"י השו"ב הקלים ואכלו ונתפטמו בטריפות, וגברו  עליהם דיעות זרות עד שפקרו ונאבדו מתוך קהל הקדוש עכל"ק, ותסמר שערות ראש ממה  שהאריכו עוד בספה"ק מחומר הענין, ואשר על כן צריך לדקדק ביותר בענין חמור כזה ולא  סמכינן על השוחט בחזקת כשרות גרידא, ומה גם שהוא שוחט בקביעות וגם לרבים שחשו  חכז"ל ביותר וכנ"ל".

ובמדרש רבה (ויקרא פרשה יג פסקה ג ) "ד"א וזאת הבהמה הדא הוא דכתיב (משלי ל) כל אמרת אלוה צרופה רב אמר לא נתנו המצות לישראל אלא לצרף בהן את הבריות… אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטוון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעוה"ב.

ועין בשו"ע (יו"ד סוסי' פ"א ובש"ך שם ס"ק כ"ו), דמשמע להדיא ד'דברים אסורים' אפילו כשהן מותרין כגון פקוח־נפש, מ"מ מולידים טבע רע ומטמטם את הלב.

"וְיֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת וְכֵן מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁמֻּחְזָקִין כָּל כָּךְ בְּתוֹלָעִים עַד שֶׁכִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר לְבָדְקָן
וְרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁלֹּא לְאָכְלָן כְּלָל!!"

(קיצור שולחן ערוך – סימן מו סעיף ל"ט)