סיפור • כותלי אומן זועקים: 'אייכה? כשרבינו צריך אותך!'

חדשות קיבוץ תשפ"ב • לקראת שבת 'כי תצא' כוסו קירות העיר אומן וכותלי היכלות הציון הקדוש במודעות מעוררות הזועקות: אייכה? כשרבינו צריך אותך!

תַּעֲלוּמָה וְאֵין פִּעֲנוּחַ לָהּ: לקראת שבת 'כי תצא' כוסו קירות העיר אומן החסידית וכותלי היכלות הציון הקדוש במודעות מעוררות הזועקות כמה סיסמאות שונות שצד השוה שבהם הוא נאמנות לרבינו הקדוש:

אַיֶיכׇּה? כְּשֶׁרַבֵּינוּ צָרִיךְ אוֹתְךָ!:

בליל שישי האחרון נכספתי לקום באשמורות הבוקר אל הרינה ואל התפילה ולזכות לסיים בזמן העת רצון הנשגב את ספר התהילים לפני תפילת שחרית כותיקין עם הנץ החמה, ובס"ד זכני הקב"ה וקמתי בשעות של לפנות הבוקר, רצתי להיטהר במקוה החם שבקלויז המיתולוגי, כבר ראיתי רבים שחוזרים עם פאות רטובים, ומגבות על כתפיהם, ופיהם ממלמלות אל על שבשמים.

טבלתי בזריזות במים החמים, ורצתי לעבר הציון הקדוש, המקום שבו חשבתי לעמוד בתפילה הוא בסמיכות לציון הקדוש בהיכל הפנימי על הבימה, אלא שהוא כבר היה מלא, ונעמדתי בהיכל החיצוני לקחתי סידור והחלתי לברך את ברכות השחר…

רבינו הקדוש הרי לימדנו שכל דבר מתחיל בבקשות מהלב ובשפה המדוברת וכהקדמה התחלתי לערוך כעין התבודדות קצרה אלא שליבי היה סתום וחתום, ואני לא מצליח להתרכז בכלום פשוט "אפס", הלב עדיין בתרדמה עמוקה! אולי יותר נכון בבלוקה ומבולקה… ובפרט שאני שומע לצידי כמה בחורים מסכנים שצריכים ישועה רוחנית שהם מדברים בקולי קולות על שטויות והבלים. טוב, ברוך־ה' שהם לא מלכלכים את הפה.

אני מנסה לעטוף את ראשי במגבת ומנסה לדבר אל אבא… אבל פשוט לא הולך לי.. אולי נתחיל ישר עם התהילים? – אני חושב, טוב בסדר אני מסיר את המגבת מראשי ופותח את ספר התהילים, הוא עם אותיות גדולות ומאירות עיניים…ופתאום אני מתעורר… כבר עברו כמה דקות שאני נשאב לשיחתן של אותם בחורים… אי אפשר לשבת כאן, אני שורף כאן את זמני היקר…

עברתי למקום אחר.. ופתאום נקלטה לעיני מודעה ורודה עם המילים "אַיֶיכׇּה? כְּשֶׁרַבֵּינוּ צָרִיךְ אוֹתְךָ!", המילים האלו פשוט חדרו אל תוככי ליבי ועשו לי משהו עמוק עמוק, אני מסתכל על הציון הקדוש ודמעות החלו להישפך מעיניי… אמרתי לעצמי: 'אַיֶיכׇּה? משה אַיֶיכׇּה? על מה אתה חושב? לתוך מה אתה נשאב? מושי היקר מה לך נרדם 'אַיֶיכׇּה? 'אַיֶיכׇּה? רבינו הקדוש רוצה לעזור לך! להוציא אותך מהמקום שבו אתה נמצא למשוך אותך עם הפיאות – עם הקדושה שלך, אל על אל סולם העולה בית קל… אבל רבינו הרי גילה לנו ואמר; לא! אני לא יכול לעזור לך לבד! לא! אתה חייב לעשות את המוטל עליך… ולהביא אבנים ולבנים… 'אַיֶיכׇּה? אַיֶיכׇּה? כְּשֶׁרַבֵּינוּ צָרִיךְ אוֹתְךָ!'…

אני עדיין לא יודע לאיזה כיוון המודעות מכוונות; אם זה קמפיין של 'חומותייך אומן' על קדושת וצביון הקיבוץ… או דוקא של 'לטייל בתורתו' לניצול ושמירת הזמן בקיבוץ המוקדם… או אולי של מכון בקודש הקודשים קמפיין על קדושת המקום. לא יודע ובאמת זה לא כ"כ משנה לי כרגע, אבל הם פשוט עוררו אותי…

הליל שישי כבר לא ישכח.. כאלו מילים… כזו התבודדות.. מעומקא דליבא… ובפרקי תהילים… תודה לכם.

'אַיֶיכׇּה? כְּשֶׁרַבֵּינוּ צָרִיךְ אוֹתְךָ!