א סיון • יומא דהילולא של רבי שמשון בארסקי זצ”ל בעל הספר "ליקוטי עצות המבוארות"

רבי שמשון ברסקי זצ"ל מגדולי אנשי שלומינו חסידי ברסלב ובעל מחבר הספר הנודע "ליקוטי עצות המבוארות"

רבי שמשון ברסקי זצ"ל נולד בשנת תרל"ד לאביו ר' ישראל מנדל, בנו של 'רבי שמשון מהיער' המכונה ג"כ בשם 'רבי שמשון הגדול', ולאמו בת ר' אפרים, בנה של מרת שרה בת רבינו הקדוש. ונפטר לפני 85 שנים ביום: א׳ בסיון תרצ״ה, והוא כבן 61 שנים בלבד, ונטמן בבית הקברות החדש, שבאומן, אוקראינה.

רבי שמשון זצ"ל מבקש אמת היה בכל מאודו. ובימי נעוריו זכה להסתופף בצלו של החסיד הנלהב רבי משה ברסלבר תלמידו המובהק של רבי נתן ה"ה גאון עוזינו מוהרנ"ת זיע"א, והוא אשר הביאו לפני ולפנים, הטעימו מיֵינָה של תורת רבינו, ומסר לו שיחות וסיפורים המלהיבים את לב שומעיהם לעבודת ה' יתברך, אותם שמע מפי מוהרנ"ת.

רצון עז יקד בקרבו, להגיש את דברי רבינו לכל שכבות הציבור; לשם כך כתב את ספרו 'ליקוטי עצות המבואר' (כיום 'העצות המבוארות' בלשה"ק) באידיש, שפה שהיתה מובנת לפשוטי העם. אך לא רק להם ייעד את ספרו – "אפילו הגדולים ובקיאים מאד בחכמת התורה," כותב הוא בהקדמה, "אם יעיינו בהליקוטי-עצות הזה ובביאורו באמת ובתמימות כראוי – בודאי יתחדשו ויתעוררו ליראת ה' ולשמירת מצוותיו."

הכתבה באדיבות שער ברסלב

נציין כי בימים אלו פורסם כי הוצאת הספרים המפוארת "קרן ר' ישראל בער זצ"ל" הוציאו לאור את ספרו 'ליקוטי עצות המבוארות' עם מכתביו ועם עוד הוספות נפלאות.

לפניכם קובץ שיחות שנשמעו מפי הגה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל והובאו 'בשיח שרפי שודש' אודות הגה"ח רבי שמשון בארסקי זצ"ל:

רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד בְּבֵיתוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּנֵי בֵיתוֹ לֹא הָיוּ נִכְנָסִים שָׁם, וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לַחוּץ, הָיָה נוֹעֵל אֶת הַחֶדֶר וְשָׁם הָיָה יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה רֹב יָמָיו וְשָׁנָיו.
(שיח שרפי קודש – ד-תיג)

ר' שִׁמְשׁוֹן בַּרְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה נוֹהֵג לַעֲשׂוֹת מִדֵּי שָׁנָה סְעוּדָה בְּעֶרֶב הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, בְּהוֹדָאָתוֹ עַל זֶה שֶׁהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהָרוֹצְחִים הַבּוֹלְשְׁבִיקִים, כִּי הֶעֱמִידוּהוּ כְּבָר לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ בִּירִיָה, אוּלָם בְּדֶרֶךְ נֵס מֻפְלָא הִגִּיעָה לְפֶתַע לְלֹא שׁוּם סִבָּה, פְּקוּדָה מִקָּצִין אֶחָד שֶׁלֹּא לִפְגּוֹעַ בּוֹ.
(שם – ד-תיד)

ר' שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה בִּצְעִירוּתוֹ מְלַמֵּד כְּתִיבָה, וְרַבִּי משֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר קֵרְבוֹ מְאֹד בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ נֶכֶד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהוּא שֶׁהָפְכוֹ לֶחָסִיד נִלְהָב, וְר' שִׁמְשׁוֹן הָיָה מַזְכִּירוֹ הַרְבֵּה בְּלָמְדוֹ לִפְנֵי הַצִּבּוּר.
(שם – ד-תטו)

ר' שִׁמְשׁוֹן בַּרְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת פְּנִימִית נִפְלָאָה, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל מִלָּה בְּמִלָּה כְּמוֹנֶה מָעוֹת מַמָּשׁ בִּנְעִימוּת מוּפְלֶגֶת.
(שם – ד-תטז)

רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִפְטַר בְּעֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ סִיוָן שְׁנַת תרצ"ה לִפְנוֹת עֶרֶב, וּבִזְמַן שֶׁאמְרוּ הַצִּבּוּר תְּהִלִּים לִרְפוּאָתוֹ הִגִּיעָה הַיְדִיעָה שֶׁנִּפְטַר. וְנִקְבַּר לְמָחֳרָת בֵּין תְּפִלַּת מִנְחָה לְמַעֲרִיב.
רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי הָיָה אָדָם נַעֲלָה, וּכְשֶׁהָיָה לוֹמֵד לִפְנֵי הַצִּבּוּר בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, לָמְדוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת נִפְלָאָה, הַנֹּהַג הָיָה שֶׁיּוֹם אֶחָד לִמֵּד רַבִּי שִׁמְשׁוֹן, וְיוֹם אֶחָד רַבִּי גֶּעצִיל, וְכָךְ לִמְּדוּ שְׁנֵיהֶם לְסֵרוּגִין.
לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר רַבִּי גֶּעצִיל, הָיָה לִפְעָמִים מְלַמֵּד גַּם רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן, הי"ד.
(שם – ד-תיז)

הערת המערכת: בין אנשי שלומינו ידוע שיום פטירתו חל ביום ר"ח וכך גם כתב בנו בהספד שכתב בספר (מובא בסוף הכתבה) וכן מובא בכתבה בעיתון 'טאג בלאט' שנכתב ימים ספורים לאחר פטירתו (מצורף בסוף הכתבה). ואולי הכוונה כאן בערב ר"ח לעת ערב שהוא כבר ר"ח.

כְּשֶׁנּוֹדַע לְרַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי מִפְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי גֶּעצִיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בָּכָה וְהִתְיַפֵּחַ מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁלְּרֹב צַעֲרוֹ וְשִׁבְרוֹן לִבּוֹ דָּפַק רֹאשׁוֹ בַּכֹּתֶל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם כַּמָּה וִכּוּחִים בְּנוֹשְׂאִים שׁוֹנִים.
(שם – ד-תיח)

לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הִכְנִיסוּ אֶת מִטָּתוֹ לִפְנִים הַקְּלוֹיז וְרַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר עָלָיו דְּבָרִים קְצָרִים שֶׁל הֶסְפֵּד.
(שם – ד-תיט)

רַבִּי אַבְרָהָם ב"ר נַחְמָן כִּבֵּד וְהֶעֱרִיץ מְאֹד אֶת רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מֵחֲמַת הֱיוֹתוֹ נֶכֶד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. וּבְיוֹם טוֹב וְכַדוֹמֶה הָיָה הוֹלֵךְ אֵלָיו לְבָרְכוֹ בְּבִרְכַּת יוֹם-טוֹב, וְרַבִּי שִׁמְשׁוֹן הָיָה מְדַבֵּר לְפָנָיו בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה ר' אַבְרָהָם מְבוּגָר מִמֶּנוּ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה
(שם – ג-תקכג)

הָיוּ אַנַ"שׁ מַקְפִּידִים מְאֹד לִבְלִי לְחַוּוֹת לַשּׁוֹאֵל שׁוּם דֵּעָה בְּהֶחְלֵטִיּוּת, וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה דּוּגְמָא לָזֶה, שֶׁכְּשֶׁהִצִּיעוּ לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער, הָלַךְ לִשְׁאֹל בָּזֶה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַיְיזִיקְל מֵאוּמַאן, לֹא חִוָּה לוֹ רַבִּי אַיְיזִיק מַהִי דַּעְתּוֹ, אֶלָּא שְׁאֵלוֹ: וְכִי מַהִי דַּעְתְּךָ אַתָּה בְּשִׁידוּךְ זֶה? וְכֵן כְּשֶׁשָּׁאַל בְּדָבָר זֶה אֶת רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי שְׁאֵלוֹ גַּם הוּא כָּךְ.
רַבִּי שִׁמְשׁוֹן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הַמְכֻנֶּה "רַבִּי שִׁמְשׁוֹן הַגָּדוֹל" הָיָה אָבִיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֶענְדְּל, אֲבִי רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַמְפוּרְסָם, וְאֵלָיו כָּתַב מוֹהַרְנַ"תְּ אֶת הַמִּכְתָּב הַמּוּבָא בַּסֵּפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה": "מַפְתֵּחַ שֶׁל בָּנִים אֵין לִי וְגַם לֹא אֵצֶל אֲחֵרִים, אוּלָם אִם תִּשְׁקוֹד עַל דַּלְתִי וְכוּ'" עַיֵּן שָׁם. לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל מֶענְדְּל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה עוֹד אָח שֶׁדָּר בְּעִיר נֶעמִירוֹב בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אֱלִיעֶזֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.
אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי, מָרַת פֵייגָא הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ, אָחִיהָ רַבִּי נַחְמָן הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי גֶעצִיל הַמְפוּרְסָם בֵּין אַנַ"שׁ.
רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה גָּר בִּטְשֶׁערִין וְכֵן בְּבַּארְדִיטְשׁוֹב לִפְנֵי שֶׁעָבַר לָדוּר בְּאוּמַאן. בִּטְשֶׁערִין, הָיָה מִתְפַּרְנֵס מִזֶּה שֶׁהָיָה מְלַמֵּד שִׁעוּרֵי חוֹל לִבְנֵי הָרַב מִטְשֶׁערִין.
(שם – ד-קסז)

בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תר"פ הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מֵרַב הָעִיר הַנִּבְחָר מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹנוֹת לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּאָמְרוֹ: הֱיוֹת שֶׁנּוֹדַע לָרַב שֶׁמָּחָר תֵּעָרֵךְ בֵּין הַפְּלָגִים הַשּׁוֹנִים בָּעִיר קְרָב עָקֹב מִדָּם, עַל-כֵּן מְצַוֶּה שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל כִּי אִם כְּוָתִיקִין וּכְדֵי שֶׁיִּגְמְרוּ הַצִּבּוּר אֶת הַתְּפִלָּה מֻקְדָּם וְיִזְדָּרְזוּ לְהִתְחַבֵּא כָּל אֶחָד בְּמַחֲבוֹאוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זַ"ל עָנָה וְאָמַר: הִתְקַבְּצוּת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה עִנְיָנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הוּא, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַחְלִיט לְחַדֵּשׁ בָּהּ שׁוּם נֹהַג חָדָשׁ, וְעַל כֵּן נִתְפַּלֵּל כַּסֵּדֶר וְכָרָגִיל כָּל הַשָּׁנִים.
וְאָכֵן הִתְפַּלְּלוּ כָּרָגִיל וְכָל הַזְּמַן עָפוּ כַּדּוּרִים בָּעִיר מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, וְלֹא אֵרַע שׁוּם דָּבָר לֹא לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְלֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. לִפְנֵי הַתְּפִלָּה שָׁלַח רַבִּי שִׁמְשׁוֹן שָׁלִיחַ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שֶׁהוּא יִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, וְנֶחֱרַד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְלֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן. שָׁלַח אֵלָיו רַבִּי שִׁמְשׁוֹן שׁוּב שָׁלִיחַ שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְלֹא יָכֹל הָיָה יוֹתֵר לְסָרֵב, וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּכָזֶה פַּחַד וּרְעָדָה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, כִּי הָיָה בָּזֶה סַכָּנַת נְפָשׁוֹת עֲצוּמָה, וְהָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים בִּתְפִלָּתָם עַד לֵב הַשָּׁמַיִם מִגֹּדֶל הַמּוֹרָא שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם כִּי חַיֵּיהֶם הָיוּ מַמָּשׁ תְּלוּיִים לָהֶם מִנֶּגֶד בְּכָל רֶגַע וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא עָבַר הַכֹּל כַּשּׁוּרָה לְלֹא שׁוּם נֶזֶק לְאַף מִתְפַּלֵּל, וְשֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל וּכְלָל.
(שם – ה — רנו)

הָיָה מְפָרֵשׁ רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זַ"ל בְּכַוָּנַת מַאֲמָרָם זַ"ל (פסחים פח.) אַבְרָהָם קְרָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַר, יִצְחָק קְרָאוֹ שָׂדֶה, יַעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת וְכוּ' (כַּמְבֹאָר בֵּאוּרוֹ בְּתוֹרָה י' ח"א), שֶׁיֵּשׁ בְּכַוָּנַת הַדְּבָרִים שֶׁאַבְרָהָם גִּלָּה אֱלֹקוּתוֹ וְהָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת הַר שֶׁהוּא מֻפְשָׁט יוֹתֵר וְכוּ', וְהַיְנוּ שֶׁמַּעֲלַת יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה שֶׁגִּלָּה אֱלֹקוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁגַּם בִּבְחִינַת בַּיִת, דְּהַיְנוּ הַדְּבָרִים הַסְּמוּכִים לָאָדָם וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ לְטוֹב וּלְרַע הַכֹּל הוּא מַעֲשֵׂה ה', וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁיַּעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת שֶׁהִכְנִיס גִּלּוּי אֱלֹקוּתוֹ אַף לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּפְנִימִיּוּתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁכָּל פְּרָט וּפְרָט הַנַּעֲשֶׂה עִם הָאָדָם הוּא בְּהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד.
(שם – ה — תטו)

פֵּרֵשׁ רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זַ"ל אֶת מַאֲמַר הַחֲזַ"ל שֶׁאָמְרוּ: אֵיזֶהוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה? כָּל שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְהַיְנוּ מָתַי הַיִּסּוּרִין הֵם יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, הַיְנוּ מֵחֲמַת אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָדָם? דַּוְקָא בְּעֵת שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה לְמָנְעָם שׁוּם מַעֲשֶׂה גַּשְׁמִי וְדֶרֶךְ הַטֶּבַע כִּי אִם רַק עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה לְבַד. וְזֶהוּ: אֵיזֶהוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה? כָּל שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי מִשְׁתַּמֵּשׁ נֶגְדָּם רַק בְּרִבּוּי יוֹתֵר שֶׁל עֲבוֹדַת ה' הֵן בְּתוֹרָה וְהֵן בִּתְפִלָּה.
(שם – ה — תכא)

כאמור עלתה נשמתו למרומים ביום א בסיון שנת תרצ"ה, ונטמן בבית החיים החדש שבאומן, סמוך ונראה לציוניהם של רבי נפתלי תלמיד רבינו, רבי נחמן מטולטשין ובנו רבי אברהם, ועוד מגדולי חסידי ברסלב.

ת.נ.צ.ב.ה

לכתבה אודותיו הקש כאן לאתר שער ברסלב

תמונות מקבר ציונו בבית החיים החדש שבאומן (מיקום משוער):