זכרונם לברכה • הערב כ' אלול ימלאו 69 שנה לפטירתו של החסיד הגדול רבי אברהם שטרנהארץ זצ"ל ממעתיקי השמועה בדור העבר | גלריה ההיסטוריות וקבצים להורדה:
ביום כ' אלול מציינים בחסידות ברסלב את היארצייט ה- 69 של החסיד הגדול רבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל בנו של רבי נפתלי הערץ שטרנהארץ זצ"ל, נין מוהרנ"ת מצד אביו (ר' נפתלי הערץ ב"ר שכנא בן מוהרנ"ת), ונכדו חביבו של הרב מטשעהרין מצד אימו, משומרי הגחלת וממעתיקי השמועה האחרונים בתורת ברסלב.
חסידי ברסלב יציינו הערב (ראשון), כ' אלול את יום השנה ה- 69 (תשט"ו – תשפ"ד) של הגאון החסיד רבי אברהם שטרנהארץ זצ"ל. אנ"ש במקומות פזוריהם מקיימים סעודות הילולא לשמו ולזכרו של החסיד הגדול בעל ההילולא זצ"ל.
קווים קצרים מתולדות חיו:
הגאון החסיד רבי אברהם שטרנהארץ זצ"ל חוטר מגזע קדושים וטהורים, נולד לבית המלא באורו של רבינו, לאביו איש תם וישר חסיד המתחסד עם קונו רבי נפתלי הירץ ב"ר שכנא בן מוהרנ"ת, ולאמו בת הגה"ק מטשעהרין זיע"א.
בהיותו יניק כבן חמש מתה עליו אמו, אביו נישא בשנית ורבי אברהם עבר לחסות בצל כנפי זקינו הגדול מטשעהרין, אשר שם עיניו בו ויעדו לגדולות בשרשרת הזהב המפוארת של המשכת השמועה ומסורת ברסלב לדורות הבאים. הרב מטשעהרין התמסר אליו לגדלו ולטפחו כבנו יחידו והיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר ובפרט בתורת רביה"ק.
בהכוונת זקינו הקדוש התמסר כל כולו להשקאת אילנות ולהפיץ מעייניו של רבינו חוצה, בעידודו ובשליחותו התקשר רבי אברהם בעבותות של אהבה גם עם שאר תלמידי מוהרנ"ת הקדושים כרבי נחמן מטולטשין, רבי משה ברסלבר ורבי אברהם בער נכד רביה"ק, ושאב מהם מלא חפניו את אורו של רבינו אשר קיבלו מרבם מוהרנ"ת זיע"א, בד בבד ספג לקרבו את אורחות זקינו הגדול מוהרנ"ת אשר קיבל וירש במשפחתו מבניו אחריו ה"ה זקיניו ודודיו הגדולים בני מוהרנ"ת ז"ל.
בהגיע עת דודים נישא לרעייתו הצדקנית בת רבי יוסף יונה בן זקוניו של מוהרנ"ת. עוד מינקותו בער ליבו באש אהבת התורה והוא שקד יומם ולילה על תלמודו, הוא עלה ונתעלה במדריגות התורה והיראה כאשר לקראת חתונתו – בגיל 16 – סיים בפעם השניה לימוד כל הש"ס לעומק.
כבור סוד שאינו מאבד טיפה היה כל לימוד סדור לפניו כמאן דמנח בקופסא, חלקי תורה שלמים בנגלה ובנסתר קלחו מפיו בעל-פה, וכל רואיו הכירו והעידו כי איש גאון וקדוש עומד לפניהם. כמאה מגדולי דורו שעמדו על גדלותו וגאונותו התורנית סמכו ידיהם עליו להורות הוראה בישראל, ואכן לא עבר זמן רב ונתמנה לרב בעיר קרימנטשוק ולאחר מכן בעיר עוז לנו אומן, כשהיה לרב ומורה הוראה לעדת חסידי ברסלב וגם לרבים מבני העיר שסרו למרותו, כל זאת תחת רדיפותיהם האכזריות של הבולשביקים שונאי הדת.
בשנת תרמ"ד, עת היה בן כ"ב שנים, מינוהו גדולי תלמידי מוהרנ"ת, ה"ה זקינו הגדול מטשעהרין והרב רבי אברהם בער זצ"ל להיות שליח הציבור בתפילות ראש השנה בקלויז הגדול באומן, שליחות שאותה נשא עליו באמונה למשך שבעים ראשי-שנים הבאות, כאשר חמישים שנים מהם אצל רביה"ק באומן, ובעשרים שנותיו האחרונות עת ננעלו שערי ציון המצוינת, ונאלץ לברוח לארה"ק ייסד את התקבצות אנ"ש במירון אצל התנא האלוקי הרשב"י זיע"א. ואמת מה נהדר היה החסיד הגדול עת נשמע קולו בבואו אל הקודש, להיות פה ושופר לתפילות אנשי הצדיק בראש השנה הקדוש שלו. והיו תפילותיו חודרות כליות ולב, בנעימות ומתיקות, הקיצו ישנים משינת חייהם ונרדמים מתרדמת שנותיהם, וכמה וכמה בעלי תשובה חזרו לכור מחצבתם אחרי ששמעו את נעימות קול תפילתו הבוקעת רקיעים.
וילך אברהם הלוך וגדול ושמעו הולך בכל המדינות, בתכוף השנים הפך לתל תלפיות לאנשי שלומנו חסידי ברסלב בכל מקומות מושבותיהם, אשר ראו בו השריד לדור דעה אשר אוצר ברוחו הגדולה את משנת ברסלב הנקיה, והתייחסו אליו בהערצה מופלגת כמי "שיכול להאיר את כל הגולה", כפי שהתבטאו עליו גדולי אנ"ש דפולין בימי סער וסופה כאשר מטו מוסדי עולם והיה רבי אברהם הרוח החיה באופנים של קיבוצי אנ"ש בכל העולם, הוא התמסר בכל כוחו להבעיר את אישו של רבינו הננמ"ח בעולם כולו.
ברגע האחרון, אחרי שצוותי הנ.ק.וו.ד. כבר יצאו לעצור את "ראש הברסלבים", נמלט רבי אברהם בעור שיניו ועלה על גבי אוניית מסע שהובילה אותו לארה"ק, כאן חידש כנשר נעוריו ויצא למסע קירוב בערי ועיירות ארץ-ישראל להחיות העצמות היבשות, כאשר בד בבד הוא מנצח על יסוד קיבוץ של אנ"ש בארה"ב שבאמריקה, וכמובן פועל לתחיתה המחודשת של ברסלב שבארה"ק בייסוד בית מדרש לאנ"ש בירושלים, והפיכתו לראש המדברים בתבערת הלב לפני אנשי שלומנו בכל עת מצוא. באותם ימים גם ניהל מגעים עם עסקני המוסדות בארה"ק להעלאת חסידי ברסלב שבפולין.
שלם בתורתו שלם באמונתו ושלם בחסידותו בא רבי אברהם ליום הגדול והנורא, אותו ראה לנגד עיניו מיום עמדו על דעתו, יום עלותו בסערה השמימה. כאשר תלמידיו רבי צבי אריה ליפל ורבי שמואל שפירא עומדים מול הקבר הטרי, ומתמצתים את מסע חייו המופלא: "קברנו כעת גנרל גדול – שגנרל היה וגנרל נשאר".
מצורפים לקריאה להורדה ולהדפסה:
ספרי ברסלב. העותקים האישיים של מרא דארעא דישראל רבי משה אריה פריינד. עם הגהה בכתב יד.
שלושה ספרים מתורת רביה"ק מוהר"ן מברסלב:
*לקוטי עצות, ווארשא, תרע"ז.
*עצות ישרות, ווארשא, תרע"ג.
* תקון הכללי, שנה לא ידועה.
בין דפי הספר מופיעות חותמותיו של הגאב"ד מימי שבתו על כס ממלכתו בראש הנהגת עיה"ק ירושלים וכן חותמת חשובה מהימים שלפני עקידת אירופה, כאשר כיהן ברבנות ובהוראה בעיר תהילה סאטמאר: "משה ארי' פריינד דומו"ץ דק"ק סאטמאר יע"א".
בגוף הספר, הגהה בכתב יד ובעיפרון, מציינת לספרו הק' ליקוטי מוהר"ן בו הובא העניין באורך.
כן מופיע רישום בעלות אחר בין דפי הספר: "חאב"ז ( -חנני אלוקים בזה) בשנת תרע"ח לפ"ק סאקמור יצ"ו הק' חנוך העניך הכהן גראס מקליינווארדיין יצ"ו". וכן חותמת בעלות: "יעקב ברוך גפן. סאקמור".
כקש"ת מרן הגה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד – תשנ"ו. 1903 – 1996). מפוסקי הדור ומאוריו. גאב"ד העדה החרדית. רבים, בהם צדיקי הדור, שיחרו לברכותיו שלא שבו ריקם.
נולד בהוניאד לאביו רבי ישראל בנו של הגה"ק רבי אברהם יהושע מנאסויד. כבר בצעירותו נתמנה לכהן פאר כרבן של ק"ק נאסויד וראגנא. כן שימש כדיין ומורה צדק בעיר הגדולה לאלוקים – סאטמאר. לאחר החורבן, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים תוך שהוא מרביץ תורה בישיבת ייטב לב ד'סאטמאר בעיה"ק ירושלים. לאחר הסתלקות הרה"ק מסאטמאר בעל הדברי יואל, נתמנה לשמש כראב"ד העדה"ח. ועם הסתלקות בעל המנחת יצחק נתמנה לכהן פאר כגאב"ד. השאיר אחריו ברכה מרובה בכתובים בספריו עטרת יהושע על הרבה מקצועות התורה.
[1], סג, [1], לח, [11] דף. 23 ס"מ.
מעט בלאי, כריכה חדשה. מצב טוב מאוד.