לקראת הקיבוץ ראש השנה • הכרוז היומי להתעורר ולהתחזק בעניין הראש השנה של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בעיר אומן שבאוקראינה כי "צְּרִיכִין לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא" (חי"מ ת"ה) • כרוז אומן ראש השנה ס"א

אחים יקרים ואהובים הראש השנה של רבינו הקדוש מתקרב בצעדי ענק… ואנו אנא אנו באים?

בוא ונתחזק יחדיו מידי יום ביומו להתפלל להתחנן ולזעוק מאבינו אב הרחמן שהשנה נזכה יחדיו עם כלל ישראל להיות אצלו על ראש השנה!

לא, אנו לא רוצים להישאר רק ב"רצון", ולא רק ב"כיסופין", גם לא להיות אצל רבינו הקדוש ב"בחינת"! אלא בפשטות להיות על ציונו הקדוש בגוף, בלב ובנפש, ועם רצונות וכיסופים אמתיים ונקיים לקיים את הציווי של צדיק יסוד העולם, רבינו הקדוש רבי נחמן בן פיגא מברסלב זיע"א שציווה והִזְהִיר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִישׁ בַּל יְעַדֵּר!.

לפניכם הכרוז היומי להתעורר ולהתחזק בעניין הראש השנה של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בעיר אומן שבאוקראינה כי "צְּרִיכִין לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּיְקָא" (חי"מ ת"ה).

הקש כאן עכשיו ותועבר לתפילת רבי יצחק ברייטער זצ"ל
לזכות לעלות לקיבוץ רבינו הקדוש באומן
• הקש כאן •

"עֲבוּר הַגָּבִיעַ, אוֹצִיא לוֹ עוֹד אֶת הַשִּׁינַיִם וְהָעֵינַיִם"

וכך מובא:

"בְּאֶחָד מֵהַשָּׁנִים שֶׁשָּׁהָה רַבֵּנוּ בִּבְּרֶסְלֶב חָל לִהְיוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ב', וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁמֵּעִיר טְשֶׁערִין הִזְדָּרְזוּ לִנְסוֹעַ וּבָאוּ כְּבָר לְשַׁבָּת לִבְּרֶסְלֶב, בִּכְדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ אֶת הַסְלִיחוֹת שֶׁל [זכור ברית] עֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה עִם רַבֵּנוּ. אוּלָם רַבִּי אַבָּא שׁוֹחֵט לֹא נָסַע עִמָּהֶם מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְשַׁבָּת לִבְּרֶסְלֶב, וְשָׁבַת שַׁבָּת בְּאוּמַאן שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִבְּרֶסְלֶב כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ הִתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְעַז, וְלֹא יָדַע אֵיךְ יַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לִבְּרֶסְלֶב עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

אוּלָם הוּא הִזְדָּרֵז וְהָלַךְ לְכַמָּה בַּעֲלֵי עֲגָלוֹת וּבִקְּשָׁם שֶׁיַּסִּיעוּהוּ לִבְּרֶסְלֶב, וְלֹא רָצָה שׁוּם בַּעַל עֲגָלָה לְקַחְתּוֹ, וְהִפְצִיר בָּהֶם מְאֹד, עַד שֶׁנַּעֲנָה לוֹ אֶחָד מִבַּעֲלֵי הָעֲגָלָה וְאָמַר לוֹ: אִם תִּתֵּן לִי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה רוּבְּל אֲסִיעֲךָ, וְהִבְטִיחַ לוֹ רַבִּי אַבָּא, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זֶה סְכוּם גָּדוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד – שֶׁמֵּרוֹב עֲנִיּוּת לֹא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ לְהַחְלִיף בְּגָדָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ.

וְתֵיכֶף אַחַר כָּךְ הִתְחָרֵט הַבַּעַל עֲגָלָה וְלֹא רָצָה לִנְסוֹעַ, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ אֶת הַסְכוּם הַנַּ"ל, עַד שֶׁפָּנוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו הַבַּעֲלֵי עֲגָלוֹת וְאָמְרוּ לוֹ, אֲנַחְנוּ לֹא הִסְכַּמְנוּ כְּלַל לְקַחְתּוֹ, אוּלָם אַתָּה שֶׁהִבְטַחְתָּ לוֹ מְחוּיָב אַתָּה לְקַחְתּוֹ. וּבְרוֹב שִׁדּוּלָם הִסְכִּים לִדְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים.

וְנָסְעוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, וּבַבֹּקֶר הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ רַק עַד טֶעפְּלִיק, שֶׁהוּא כִּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטֶר מֵאוּמַאן, כִּי הַנְסִיעָה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד מֵרוֹב הַבּוֹץ וְהַגֶּשֶׁם וְכוּ', וְהַבַּעַל עֲגָלָה כְּהֶרְגֵּלוֹ נָתַן שָׁם אוֹכֵל וּמִסְפּוֹא לַסּוּסִים הָעַיֵּפִים, וְאַחַר אָכְלָם וְשָׁתָם הִמְשִׁיכוּ בִּנְסִיעָתָם, וּבַצָּהֳרַיִם הִצְלִיחוּ לְהַגִיעַ בְּקוֹשִׁי רַב רַק עַד הָעֲיָרָה הַיְיסִין, הָרְחוֹקָה מִבְּרֶסְלֶב כִּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר.

וּבַעַל הָעֲגָלָה הִתְעַיֵּף כְּבָר מְאֹד מִנְסִיעָתוֹ וְלֹא רָצָה בְּשׁוּם אוֹפֶן לְהַמְשִׁיךְ, אַךְ רַבִּי אַבָּא לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. וּכְשֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ מֵהַייסִין אַחַר שֶׁהֶאֱכִיל הַבַּעַל עֲגָלָה אֶת הַסּוּסִים, שָׁאַג הַבַּעַל עֲגָלָה לַסּוּסִים בַּהֲלָצָה 'יְלָדִים לְרַבֵּנוּ', וְהִתְחִלּוּ הַסּוּסִים לִדְהוֹר שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְהִגִּיעוּ לִבְּרֶסְלֶב בְּעֵת שֶׁכְּבָר הִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ פְּנַאי לִפְרוֹס בִּשְׁלוֹם רַבֵּנוּ.

וְהִנֵּה רַבִּי אַבָּא בִּתְמוּרַת הַשְּׁלשׁ עָשָׂר רוּבְּל שֶׁהִבְטִיחַ לְבַעַל הָעֲגָלָה, מָכַר אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף אוֹתוֹ רָצָה לָתֵת בְּמַתָּנָה לְרַבֵּנוּ.

אַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב רַבֵּנוּ בַּשֻּׁלְחָן עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כְּמִנְהָגוֹ, כִּי הָיוּ מִתְאַסְפִים לְשֻׁלְחָן רַבֵּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּהַג רַבֵּנוּ לִבְלִי לְדַבֵּר כְּלַל בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שׁוּם דִּבּוּר (שיחות הר"ן כ"א), פָּנָה אֶל רַבִּי אַבָּא וְאָמַר לוֹ: אַבָּא, סַפֵּר לִי אֶת הַנְּסִיעָה שֶׁלְּךָ, וְהִתְיָרֵא רַבִּי אַבָּא לְסַפֵּר, כִּי יָדַע שֶׁמָּכַר אֶת הַגָּבִיעַ שֶׁהֵבִיאוֹ עִמּוֹ כְּמַתָּנָה לְרַבֵּנוּ בִּתְמוּרַת נְסִיעָתוֹ.
אוּלָם רַבֵּנוּ פָּנָה אֵלָיו שׁוּב, וְאָמַר לוֹ: אַבָּא, אַל תְּפַחֵד וְסַפֵּר לִי אֶת נְסִיעָתְךָ…

וְסִפֵּר לוֹ רַבִּי אַבָּא אֶת כָּל סֵדֶר נְסִיעָתוֹ. וְסִפֵּר גַּם זֹאת שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִמְכֹּר אֶת הַגָּבִיעַ תְּמוּרַת נְסִיעָתוֹ.
בְּגָמְרוֹ אָמַר רַבֵּנוּ: "לְהַבַּעַל דָּבָר עֲבוּר הַגָּבִיעַ, אוֹצִיא לוֹ עוֹד אֶת הַשִּׁינַיִם וְהָעֵינַיִם, אַתָּה אַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּבָר לֹא כְּדַאי, וְאַתָּה שְׁמוּאֵל קַח לְךָ מְעַט מֵהַמָּרָק". כִּי בִּנְסִיעָתוֹ נָסַע עִמּוֹ בְּנוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל.

וְתֵיכֶף לְאַחַר סֻכּוֹת נִפְטַר רַבִּי אַבָּא, וּבְנוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל הִתְעַשֵּׁר מְאֹד, וּמִמֶּנּוּ יָרַשׁ רַבִּי אַבָּא'לֶה הַמְּפוּרְסָם אֶת כָּל עֲשִׁירוּתוֹ.

(שיח שרפי קודש חלק ב' אות קצ"ח)

♦ ♦ ♦

שלח גם אתה מראה מקום, מאמר, הגיגים וכדומה בגדולת הנסיעה הקדושה לקיבוץ על ציונו של רבינו בימי ראש השנה הקדושים בעיר הגעגועים אומן, ותעורר את אחיך אנ"ש חסידי ברסלב המאמינים ברבינו הקדוש | ניתן לשלוח חומרים בדוא"ל 'ברסלב נייעס' b226322@gmail.com

הקש כאן עכשיו ותועבר לתפילת רבי יצחק ברייטער זצ"ל
לזכות לעלות לקיבוץ רבינו הקדוש באומן
• הקש כאן •

"באחד מהשנים ששהה רבנו בברסלב חל להיות ראש השנה ביום ב', ואנשי שלומנו שמעיר טשערין הזדרזו לנסוע ובאו כבר לשבת לברסלב, בכדי שיאמרו את הסליחות של [זכור ברית] ערב ראש השנה עם רבנו. אולם רבי אבא שוחט לא נסע עמהם מסבות שונות, ולא הספיק להגיע לשבת לברסלב, ושבת שבת באומאן שהיא רחוקה מברסלב כמאה קילומטר, ובמוצאי שבת קדש התחיל לרדת גשם שוטף ועז, ולא ידע איך יצליח להגיע לברסלב על ראש השנה.

אולם הוא הזדרז והלך לכמה בעלי עגלות ובקשם שיסיעוהו לברסלב, ולא רצה שום בעל עגלה לקחתו, והפציר בהם מאד, עד שנענה לו אחד מבעלי העגלה ואמר לו: אם תתן לי שלש עשרה רובל אסיעך, והבטיח לו רבי אבא, אף על פי שהיה זה סכום גדול, ואף על פי שהיה עני מרוד – שמרוב עניות לא היה לו אפלו להחליף בגדיו לכבוד שבת קדש.

ותיכף אחר כך התחרט הבעל עגלה ולא רצה לנסוע, אף על פי שהבטיח לו את הסכום הנ"ל, עד שפנו אליו חבריו הבעלי עגלות ואמרו לו, אנחנו לא הסכמנו כלל לקחתו, אולם אתה שהבטחת לו מחויב אתה לקחתו. וברוב שדולם הסכים לדבריו הראשונים.

ונסעו משך כל הלילה, ובבקר הספיקו להגיע רק עד טעפליק, שהוא כשלשים וחמשה קילומטר מאומאן, כי הנסיעה היתה קשה מאד מרוב הבוץ והגשם וכו', והבעל עגלה כהרגלו נתן שם אוכל ומספוא לסוסים העיפים, ואחר אכלם ושתם המשיכו בנסיעתם, ובצהרים הצליחו להגיע בקושי רב רק עד העירה הייסין, הרחוקה מברסלב כשלשים קילומטר.

ובעל העגלה התעיף כבר מאד מנסיעתו ולא רצה בשום אופן להמשיך, אך רבי אבא לא אמר נואש. וכשיצאו לדרך מהייסין אחר שהאכיל הבעל עגלה את הסוסים, שאג הבעל עגלה לסוסים בהלצה 'ילדים לרבנו', והתחלו הסוסים לדהור שלא כדרך הטבע, והגיעו לברסלב בעת שכבר התפללו הקהל תפלת מנחה של ערב ראש השנה, ולא היה לו אפלו פנאי לפרוס בשלום רבנו.
והנה רבי אבא בתמורת השלש עשר רובל שהבטיח לבעל העגלה, מכר את גביע הכסף אותו רצה לתת במתנה לרבנו.
אחר כך בלילה בעת שישב רבנו בשלחן עם אנשי שלומנו כמנהגו, כי היו מתאספים לשלחן רבנו, אף על פי שנהג רבנו לבלי לדבר כלל בליל ראש השנה שום דבור (שיחות הר"ן כ"א), פנה אל רבי אבא ואמר לו: אבא, ספר לי את הנסיעה שלך, והתירא רבי אבא לספר, כי ידע שמכר את הגביע שהביאו עמו כמתנה לרבנו בתמורת נסיעתו.
אולם רבנו פנה אליו שוב, ואמר לו: אבא, אל תפחד וספר לי את נסיעתך…

וספר לו רבי אבא את כל סדר נסיעתו. וספר גם זאת שהיה מכרח למכר את הגביע תמורת נסיעתו.
בגמרו אמר רבנו: "להבעל דבר עבור הגביע, אוציא לו עוד את השינים והעינים, אתה אבא, בעולם הזה כבר לא כדאי, ואתה שמואל קח לך מעט מהמרק". כי בנסיעתו נסע עמו בנו רבי שמואל.

ותיכף לאחר סכות נפטר רבי אבא, ובנו רבי שמואל התעשר מאד, וממנו ירש רבי אבא'לה המפורסם את כל עשירותו.
(שיח שרפי קודש חלק ב' אות קצ"ח)

*

לפניכם הכרוזים היומיים הקודמים, ולפניהם הקונטרס הנפלא ה'ראש השנה שלי' – שהוא ליקוט מיוחד במינו בגדולת הקיבוץ על ציון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א באומן.

לצפייה ולהורדה:

כתבות קשורות:

למעבר לכל הכרוזים היומיים • הקש כאן