שבת יסוד לארגון 'החזיקו' נחגג בצוותא חדא במושב שלעבים בהשתתפות מאות אברכים מאנ"ש • "החזיקו איש באחיו"-גלריה מסכמת
נקבצו ובאו לך
כשלוש מאות אברכים יקרים מפארי חסידי ברסלב, עשו את דרכם בערש"ק פר' מסעי לעבר מושב שעלבים. אלו מירושלים והללו מצפת. עשרות רבות מבית שמש וברכפלד, מבני ברק וביתר עילית, מעמנואל והר יונה, ומערים אחרות ברחבי הארץ.
אמת מה נהדר היה המראה, קבוצות קבוצות של אברכים נדברו איש אל רעהו בחדווה רבה. האחד פוגש את חבר נעוריו, השני מנופף מרחוק לידידו הוותיק, ואילו אחרים מנצלים את ההזדמנות המיוחדת להכיר פנים חדשות מאברכי אנ"ש. כולם אהובים וברורים וכולם פותחים את פיהם בשפה ברורה ונעימה; אשרינו שזכינו לחסות יחדיו בצל האילן הגדול ולטעום מפירות תורת האמת.
שלהבת עולה מאיליה
תפילת מנחה החלה ברוב עם בבית מדרש המרכזי. תיכף כאשר השליח ציבור רבי שמעון פריד הי"ו החל לרנן "לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו" הקהל הריע כנגדו בקול גדול. נראה כאילו לבבות רבות ציפו למתן האות כדי להחל לשווע ולזעוק, לערוג ולכסוף אל חי החיים. שירת "בואי בשלום", וניגון השמחה הדליקו בעקבותיהם את זמירת ה"מי יתן לי אבר כיונה", ואנשי שלומינו התרוממו יותר מטפח מעל פני הקרקע.
אחר אמירת 'מזמור שיר ליום השבת', עלה ובא הרה"ח ר' שמעון אליהו ברוין שליט"א וברגש רב פנה אל הציבור, "'שאי סביב עינייך וראי כולם נתקבצו באו לך'; כאשר מביטים סביב ניתן לחוש את דיבורו של הרבי בספה"ק 'חיי מוהר"ן' על משל הציפור שמטילה את ביציה במקומות רבים, ואז ברגע אחד, שורקת את שריקתה הייחודית ומיד הגוזלים הרבים המזהים את קולה, מתרוממים באחת והולכים שבי אחריה". "רבותי" המשיך ר' שמעון אליהו "הרבי כביכול שרק וכולנו הגענו. הגענו לכאן כי שמענו את הקול. ואף אנו נענה ונאמר "רבי הננו". רוצים אנו ללכת בדרכיך. לצעוד יד ביד ולב בלב ולהתקשר יחדיו מתוך אהבת חברים אמיתית".
לילה כיום יאיר
לאחר תפילת ערבית ושירת "שבענו מטובך" שהדביקה את הקהל המשולהב, הכל פנו אל אולם הסעודות. השולחנות ערוכים בטוב טעם וניכר כי מחשבה מוקפדת עומדת מאחורי כל פרט ."שלום עליכם" ו"אשת חיל" נאמרו בצוותא יחדיו כשבמקביל אברכים יקרים ממונים על אחידות השירה. בראשית הסעודה הוזמן הרה"ח ר' שלום מייקוף שליט"א מיקירי אנ"ש בעיר בני ברק לשאת דברים. פתח ואמר; "הרבי העיד 'הספר שלי הוא אתחלתא דגאולה' אם כן יש להבין היכן רואים את הגאולה? הרי עברו יותר ממאתיים שנה ובן דוד טרם בא? התירוץ בזה על פי הגמ' במגילה המבארת שהברכה השביעית מתפילת שמונה עשרה מכוונת כנגד הגאולה. ומקשה הגמ' הרי ידוע שבשביעית יהיו מלחמות ורק במוצאי שביעית בן דוד בא? ומיישבת הגמ'; "מלחמות נמי אתחלתא דגאולה הוי". החיזוק היוצא מכך הוא עצום, הספר של הרבי הוא באמת אתחלתא דגאולה ומכוון כנגד מלחמת היצר, העצות של הרבי באים לתת כח במלחמה, והינם צרי ומרפא לתת נוחם במהלך הקרב מול האויב בנפש. זוהי הבשורה של רבינו הק'".
עם סיום הסעודה המרוממת הציבור התפצל; חלק מן הקהל פנה להתאסף למסיבת מרעים מושקעת בהנחיית הרה"ח ר' שמעון אליהו ברוין שליט"א שסחף את הקהל טפח וטפחים מעל הקרקע יחד עם הבעלי מנגנים הר"ר שמעון פריד הי"ו, הר"ר יעקב קליגער הי"ו והר"ר משה חרר הי"ו בשבת אחים גם יחדיו אל תוך הלילה, בזמירות ותשבחות לקל חי ולהשקות נפשם הצמאה מנהר היוצא מעדן. ובמקביל, עבדי ה' העובדים את ה' בלילות, פרשו למנוחה כדי 'לתפוס' קימת חצות, לחדש כנשר נעורינו.
מה יפית ומה נעמת חיזיון השעה 02:00 באשמורת הליל; הללו יוצאים מן שיחת החברים כאשר פניהם אומרות יותר מהכל… ובעוד משמרה אחת פורשת למנוחה, הנה הראשונים כמלאכים משכימים קום לרעות בגנים ולשוח את לבבם בשדות המוריקים שבפאתי היישוב.
עיצומו של יום
04:55. זה עתה החלה התפילה כוותיקין, תפילה בכח ובהתלהבות ברן יחד כוכבי בוקר. לאחר תפילת מוסף פנו המתפללים לקידוש והאזינו ברוב קשב לדיבוריו מלאי החן של החסיד הנלבב ר' דניאל דיין שליט"א.
7:30 התקיים המניין המרכזי, כמנהג אנ"ש שעה לפני סוף ק"ש הראשון. כאשר לפני התיבה לפסוקי דזמרא עבר הר"ר יהדה צבי ברוין הי"ו, לתפילת שחרית הבעל תפילה הר"ר משה חרר הי"ו ולמוסף הר"ר יעקב קליגער הי"ו.
המנה המרכזית בקידושא רבה הייתה ללא ספק דרשתו המאירה של הרה"ח ר' חיים מנחם קרמר שליט"א אשר הפליג לדבר בגודל מעלת שיחת חברים; "הרבי מתחיל את ה"סיפורי מעשיות" עם המילים 'בדרך סיפרתי מעשה'; בדרך מרמז על ההליכה בתוך העולם הזה, ו'סיפרתי' רומז על כך שכאן צריכים לספר מהרבי. הרבי התחיל לומר את העצות לפני מאתיים שנה והתפקיד שלנו להמשיך את הכל הלאה". "אני" המשיך ר' חיים מנחם "זכיתי להתקרב לאור של הרבי לפני למעלה משישים שנה, בשנת תשי"ח. והדבר שהחזיק אותי ביותר היה 'נקודת החבר'. היינו אז ארבעה חברים ולא עבר יום בלי ששוחחנו האחד עם רעהו".
נקודת חן נוספת הפציעה לקראת סוף הסעודה עת עלה על הבמה אברך "מקורב" מחסידות מפורסמת ה"ה ר' חיים מאיר לוריא הי"ו אשר הפליא לרתק עת הקהל על סיפור התקרבותו ועל הרגשת לבבו בהתקשרות האישית לרבי.
חזק ונתחזק
שעות השבת היקרות מפז נוצלו עד תום. ומשכך במשך כל אחר-הצהריים התקיימו בזה אחר זה שיעורי תורה מפי רבני ומשפיעי אנ"ש המטעינים את האברכים באוצרות יקרים מבאר הנחל נובע מתוקים מדבש ונופת צופים. בשעה 17:30 החל פאנל עשיר ומרתק בהשתתפות הרה"ח ר' נחמן רוזנפלד שליט"א, הרה"ח ר' ישראל מאיר בוסקילה שליט"א והרה"ח ר' שלמה קרפמן שליט"א ובהנחיית הר"ר נפתלי כהן הי"ו זה אל זה שואלים, אלו לאלו מבררים איה הדרך ישכון אור, כאשר משפיעי אנ"ש משיבים בטוב טעם ודעת ומאצילים בהירות בדרכי העבודה במשנת רבינו.
ויהי לעת עלות המנחה, נערכה סעודת רעווא דרעווין ברוב פאר והדר. המשא המרכזי נישא מפי הרה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון שליט"א אשר בהתרגשות גדולה פנה אל כל המשתתפים ועורר: "מורי ורבותי! הנמצא כדבר הזה? כלליות הגוונים שאין לתאר! כולנו כאיש אחד למרות המגוון האנושי הססגוני המרכיב את האש של כולנו. סגנון הלבוש ותרבות האופי שונים זה מזה, אך הדרך המיוחדת אחידה ומלוכדת בהתקשרות איתנה לרבי. השבת זה פרשת מסעי – חזק. והמנהג הקדום לומר חזק ג' פעמים שזה עולה בגימטריה משה, בחינת צדיק האמת, והנה יש בזה גם רמז לשמה של השבת – "החזיקו", משום שהכוח להחזיק מעמד ולקבל חיזוק בזמן הגלות זה על פי עצותיו של הרבי.
תכף ומיד לאחר הבדלה ברוב עם ע"י הר"ר בנציון הופמן הי"ו, נערך משאל עם. כל קהל הקודש התיישבו למילוי משוב בין שלושים שאלות, בו הכריעו כיצד לבנות ולהקים את ארגון "החזיקו" ובאיזה פעילות יתמקדו בזמן הקרוב והרחוק.
צילום: שמואל דריי