התקשורת באוקראינה חושפת את האמת: מי הביא לסגר באוקראינה ומדוע

התקשורת באוקראינה חושפת את האמת: מי הוא זה שהביא לסגר באוקראינה ומדוע:

מזה זמן שאנ"ש טוענים, כי הסגר באוקראינה הוטל בלחץ ישראלי, וכי אין לו דבר וחצי דבר עם מצב מגיפת הקורונה באוקראינה.

כרגיל, בישראל בציניות האופיינית לראשי השלטון, אמרו "מה אתם רוצים? האוקראינים החליטו!"; ובבורות והרדידות האופיינית לתקשורת בישראל, טענו "הנה, האוקראינים עצמם לא רוצים אתכם".

אלא שלאחר מכן, עלו קולות תמיהה בתקשורת: איך יתכן שבישראל "הוקם" "צוות שרים" לבדוק מתווה לנסיעה לאומן, אם האוקראינים אלה שלא רוצים? השאלה לא גרמה לכלי התקשורת לפקפק במסר הישראלי או לבדוק מה באמת קרה, אלא לדבר על "החוצפה הישראלית", שמקימה צוות שרים בישראל – כדי לקבוע מתווה לאוקראינה, שכבר "הודיעה שהיא לא רוצה!".

הכתבה ב"אברופסקאיה פראבדה"

ובכן, כנראה שכלי התקשורת באוקראינה עושים עבודה טובה יותר, ובעיתון "אירופסקאיה פראבדה" האוקראיני פורסמה כתבה, ולמרות שגם בכתבה עצמה ניכרת השפעת "מכתב גמזו" ויתר השקרים שהפיצו השלטונות בישראל, בעצמם ובאמצעות כלי התקשורת בישראל, הרי שהוא מביא את הסיבות האמיתיות לסגר.

את הכתבה כתב סרגיי סידורנקו, עורך העיתון, והרי לכם הקטעים הרלוונטיים מתוכה – עם הערות שלנו בסוגריים:

והוא פותח: "בסוף השבוע שעבר סגרה אוקראינה את גבולותיה לזרים, כולל אלה המגיעים מ"מדינות ירוקות". למרבה המזל, הממשלה הרחיבה את רשימת החריגים ברגע האחרון, אך היא לא פתרה את הבעיה (שוטרי משטרת הגבולות לא התייחסו לחוק, אלא פשוט אסרו כניסה לכל בעל מראה יהודי שהגיע לאוקראינה, בלי להתייחס לשום מסמך שהחזיק ביד, מלבד תושבות אוקראינית, שאפשרה כניסה – ב"נ).

"ההחלטה האימפולסיבית והלא שקולה הזו, ערערה את האמון באוקראינה, וגם יצרה בעיות עבור אותם זרים שהמדינה זקוקה להם. נכון לעכשיו, דיפלומטים זרים, נציגי קרנות אירופאיות ואזרחים מן השורה מוחזקים כבני ערובה במצב בו אינם יכולים להכנס לאוקראינה.

"מה עומד מאחורי ההחלטה הזו, כמו גם חלק קטן מהבעיות שהיא יצרה – בכתבה שלפניכם".

ולאחר שהכות מביא דוגמה לאדם שפועל בקרן בינלאומית הפעילה באוקראינה, ושהיות וטרם קיבל את כרטיס התושבות שלו, נאסר עליו לשוב לאוקראינה מנסיעה, הוא ממשיך:

"קייב טוענת כי סגירת הגבולות היא תוצאה מעלייה במספרי החולים החדשים באוקראינה, וכי צעד זה ננקט "על מנת לרסן את המגיפה", אבל זה סותר את ההגיון, משום שהאיסור הוטל על כל הזרים, כולל עלה הבאים ממדינות ירוקות עם תחלואה נמוכה פי עשרה מבאוקראינה.

"ההסבר פשוט: הגרסה הרשמית אינה נכונה.

"הסיבה היחידה לסגירת הגבולות היא לנסות לעצור את החסידים, קרי: יהודים חרדים, שנוסעים לאומן מדי שנה לחגוג את ראש השנה. מידע זה אושר ל"אירופסקאיה פראבדה" על ידי גורמים רבים, עם זאת, הממשלה, מסיבה כלשהי, החליטה שאי אפשר להודיע רשמית את הסיבה הזו, ולכן העדיפה לפרסם בדותה, גם אם היא אבסורדית.

"אבל מה הסיבה ליחס הזה כלפי החסידים?

"כאן כבר יש השפעה למגיפה.

"המציאות היא, שמדינת ישראל, שממנה באים רוב עולי הרגל לאומן, התבססה לאחרונה בעשרת המדינות המובילות בעולם מבחינת תחלואה בקורונה לפי גודל אוכלוסיה. 1500 עד 2000 חולים חדשים מאובחנים מדי יום, במדינה של כ-9 מליון תושבים.

"אבל ישנם מקומות בישראל שבהם שכיחות המגיפה גבוהה עוד יותר אפילו מהממוצע הגבוה בישראל. מדובר בקהילות חרדיות, שתושביהן – בין היתר בשל אמונות דתיות – אינן מקפידות על כללי הסגר (והרי השקר הראשון, שמקורו בהסברים הישראלים. "החרדים לא שומרים על ההנחיות". ב"נ). מדי פעם זה הופך להיות נושא לזעם בתקשורת הישראלית, שמתעדת חתונה נוספת לכמה אלפי אנשים ללא מסכות (הכוונה לחתונת בעלזא. "חתונה נוספת – זה שוב בלוף ישראלי. ישראלים רבים מאוד אינם מקפידים על ההגבלות בישראל, אבל התקשורת הישראלית מתמקדת בחרדים – והעיתונאי, ששאב את ידיעותיו על זה ממקורות אוקראינים ומכלי התקשורת בישראל – משקף זאת. ב"נ)."

ולאחר שהכתבה מסבירה כי לאומן הגיעו בשנה שעברה כ-40,000 חסידים, וטוענת – טענה מאוד לא מדויקת – כי ללא הגבלות על כניסתם היו מגיעים גם השנה מספר זהה של חסידים, שהיו נמצאים בתנאי צפיפות, וממילא, בשל מגיפת הקורונה, היו גורמים להדבקה המונית, בינם לבין עצמם ובינם לבין התושבים המקומיים ששוהים בסמיכות, הרי ש"במובן זה, איסור הממשלה הוא הגיוני".

"אלא", טוען העיתון, "שבמקום איסור ספציפי" על קיום הקיבוץ או על כניסת חסידים, "הממשלה בחרה לסגור הכל, ואף ליוותה זאת באמירת שקרים ובהכחשת הסיבות האמיתיות לסגר. יתירה מזאת, בעוד הממשלה משדרת כי בכוונתה לשמור על גבולות סגורים עד לירידה בתחלואה, הרי שלאירופיסקאיה פראבדה נודע כי המדינה מתכוונת לבטל את הסגר מיד בסוף ספטמבר, ברגע שיעבור "האיום החסידי" ".

הכתבה ממשיכה לתאר את הזעם שיצר הצעד הקיצוני הזה, ובפרט הפתאומיות שבה הוטל, יום לפני שנכנס לתוקף (העיתונאי מתכוון הן להכרזה מראש, ובעיקר להקדמת הסגר ממוצאי שבת לליל שישי, ומסביר) "הסיבה היחידה לסגר הזה, היתה, שוב, הנסיון "להביס את החסידים", שכן הממשלה קיבלה מידע ביום חמישי כי חסידים עושים את דרכם בהמוניהם להגיע למדינה ביום האחרון לפני כניסת הסגר, ובתגובה הם החליטו לעצור אותם".

הכתבה ממשיכה לתאר את הנזק שיצר הצעד הזה לתדמיתה של אוקראינה בעולם, בפרט אצל שותפותיה האירופאיות, מתארת אפשרויות – לא נכונות – שבאמצעותם החסידים יכולים להכנס לאוקראינה למרות הסגר (ומביא 2 דוגמאות: טיפולים רפואיים וטיסות מעבר – שתיהן דוגמאות לא נכונות, כפי שנאמר קודם גם בכתבה עצמה, שכן גם מי שהחזיק במסמך כזה, או בכרטיס מעבר, לא הורשה בד"כ על ידי חברת התעופה לעלות לטיסה, וגם מי שהצליח להגיע לקייב – לא הוכנס, גם אם החזיק בטיסת מעבר חוקית או במסמך רפואי חוקי. כך, למשל, נוסעים לא מעטים, בעלי חזות חרדית, אכן נפגעו מכך. אנשים שאינם קשורים לברסלב או לאומן ורכשו טיסות קונקשן דרך קייב – לא הועלו לטיסות; אנשים שבאו לטיפול רפואי באוקראינה – ויש כאלה! – לא הוכנסו למדינה! ב"נ)

הכתבה ממשיכה ומנתחת את האיסור, ופתרונות חילופיים – לו אכן ביקשה ממשלת אוקראינה להטיל איסור על קיום הקיבוץ באומן; הכתבה מסבירה כי אוקראינה יכלה לנקוט צעד פשוט יותר ולאסור כניסה ממדינות אדומות, או אפילו לאסור ספציפית, כניסה מישראל, שכן ישראל עצמה סגורה ואינה מכניסה זרים, בכללם אוקראינים, ואז מגיע קטע מענין"

"מדוע בחרה הממשלה בדווקא בדרך זו (של סגר כולל. ב"נ) וסגרה לחלוטין את אוקראינה לזרים? שאלה זו נשארה בגדר תעלומה.

"יתר על כן, הרשויות הישראליות עצמן ביקשו לאסור את כניסת עולי הרגל. מכתבים נשלחו לממשלה, וראש ממשלת ישראל התקשר בענין זה באופן אישי לנשיא זלנסקי.

"רק שנתניהו עצמו סירב לפעול בהתאם למה שדרש, וזה פרט מענין מאוד. עובדה היא שממשלת נתניהו מבוססת על קואליציה מאוד לא יציבה של שמונה מפלגות! שתיים מהן חרדיות, כלומר: פונות לאותם חסידים הנוסעים כעת לאומן", שממילא, הוא כותב, הממשלה תתקשה מבחינה פוליטית לאסור עליהם את הנסיעה לאומן, ולכן:

"במקום זאת, הם (הישראלים. ב"נ) מנסים לפתור את הבעיה שלהם בידיים אוקראיניות, על חשבון האינטרס האוקראיני. העובדה שבדרך זו אוקראינה הורסת את האמון של מדינות אחרות ושל אזרחיה היא, אינה מטרידה את תל-אביב יותר מדי.

"אחרי הכל, מסיבה כלשהי, הנשיא והממשלה האוקראינית היו מוכנים לספוג את הנזק הזה…"

ובכן, נוסיף קצת פרטים:

קודם, כמה עובדות: ראש ממשלת ישראל הוא פחדן פוליטי ידוע. חברי הכנסת החרדים – לפחות חלק מהם – אף הם בבעיה מול קהל בוחריהם בעקבות משבר הקורונה וההתנהגות המפלה שהוכחה במהלכו. מדינת ישראל מתנהלת כמו שטיבל בעיירה נידחת, עם שבע גבאים ראשיים ותשע גבאים שניים, שאין איש יודע מה חברו עושה ויד ימין אינה יודעת אם יש שמאל משותקת, או שמא היא זו שנתנה את הסטירה לשכן. ואם הטבע הישראלי הוא כזה, סגנון שלטונו של נתניהו, שנראה שיש לו חרדות קיומיות מקבלת החלטות, בפרט כאלה שעלולות להביא לביקורת אצל קהל חסידיו ומצביעיו, החמיר עוד יותר מצב זה, שכן נתניהו, בפועל, שיתק את פעילות הממשלה (הוא מקבל החלטות לבדו, עם מעגל מקורביו).

עובדות אלה אינן קשורות לנסיעה לאומן או לחסידי ברסלב, אלא באופן כללי, להתנהלות מדינת ישראל. אם בימים כתיקנם התנהגות כזו, למרות נזקיה, אינה "מתפוצצת לאנשים בפנים", הרי שבזמני משבר התנהלות כזו מחמירה ומעצימה כל משבר, ומערערת כל אימון ציבורי.

ובכן, נתניהו – ואנשי המפלגות החרדיות – שכבר כעת מצבם הפוליטי בשפל והאמון הציבורי בהם צנח לשפל של כל הזמנים, רועדים מפחד.

ונתניהו, שמוצא פתרון טקטי לכל משבר בעיתו, בלי לחשוב על השלכות ותוצאות, מצא גם הפעם פתרון: הוא ביקש לאסור את הקיבוץ באומןן? חלילה וחס! להיפך, הוא נפגש עם פלוני ואלמוני ומבטיח שאפשר להכין מתווה, ובאותו זמן הוא מתקשר לנשיא אוקראינה ומבקש ממנו לאסור את קיום הקיבוץ.

כשהוא נשאל האם אכן שוחח עם הנשיא על ענין הקיבוץ – הוא שוב מפחד להסתבך עם בוחריו, משקר בעזות מצח ומכחיש בתוקף. אלא שאז מתברר שנשיא אוקראינה לא עודכן בכך שנתניהו לא פנה אליו, ובשיחה מוקלטת הוא מספר כמשיח לפי תומו שנתניהו כן התקשר אליו בענין.

השקר נחשף, והפעם קצת קשה להתחמק. אז מה עושים? מתעלמים.

ואז הלחץ הישראלי מצליח איכשהו, ואוקראינה סוגרת גבולות. ונתניהו לא רק שמנסה לרחוץ בנקיון כפיו ולטעון "אין לנו קשר לזה בכלל, זה האוקראינים החליטו!" אלא גם בציניות, כדרכו, מנצל את הנושא כדי להתנגח במתנגדיו המפגינים מול ביתו מזה תקופה ארוכה כדי להשוות בין "הסכנה שבהתכנסויות המוניות באומן" ל"סכנה שבהתכנסויות בהפגנות".

אבל הציניות ממשיכה: לאחר לחץ פוליטי כבד, ולאחר שהבין שהוא אכן עורר זעם גם בקרב תומכיו הקשורים לברסלב, הוא מקים מיידית "צוות שרים", "לנסות להכין מתווה לאומן". הצוות כולל 4 שרים: שנים ממפלגת כחול לבן השנואה עליו (קצת מיותר לכתוב את זה, כל המפלגות שנואות על נתניהו, אלא אם הוא שולט בהן לחלוטין) ושניים ממפלגות הקואליציה (למה זה משנה? נבין את זה תיכף).

אבל רגע, אם זו החלטה אוקראינית נחרצת שאינה קשורה בכלל לאומן, מה יעזור צוות שרים ישראלי? ממשלת ישראל יכולה לשנות את ההחלטה האוקראינית או לא?

ובכן, תוך יומיים שמענו תירוץ גם לזה: הצוות הישראלי "יבדוק התכנות למתווה" ואז "ידבר עם האוקראינים", כדי "לראות אם אפשר לשנות את ההחלטה שלהם", אלא ששוב, הטיעונים האלה לא תואמו עם האוקראינים, שאומרים מאחורי הקלעים בצורה ברורה: הסגר הוטל לאחר לחץ של ממשלת ישראל, שהבטיחה לאוקראינה הבטחות ברוחב יד.

אז מה יקרה עם צוות השרים? נתניהו הוביל את עצמו, כרגיל, למקום טוב עבורו: ירצה – הוא יכול לאשר מתווה. יצטרך לקחת קרדיט – יקח. יעורר זעם ציבורי? תמיד יש שני שרים של כחול לבן שאפשר להפיל עליהם את התיק, ולהפנות את האש אל החרדים זו תמיד אופציה טובה.

וכך, כמו יריד צעצועים מיד שלישית באוהל קרוע, מתנהלת מדינת ישראל.

מאבק כוחות באוקראינה

גם באוקראינה הרוחות אינן שוקטות. ההחלטה על איסור קיום הקיבוץ, והעיכובים (הלא חוקיים!) בגבולות אוקראינה, לא באו ככה סתם.

מדינת ישראל השתלבה כאן, בעצם (ביודעין או שלא ביודעין) במלחמת כוחות פוליטית פנים אוקראינית.

בין נשיא אוקראינה לבין כוחות פוליטיים אחרים באוקראינה, מתנהל מזה זמן רב מאבק איתנים שאינו קשור למדינת ישראל או לאומן, אלא שכל צד מנסה בכל מאבק להוכיח את כוחו.

הבעיה היא, שנשיא אוקראינה מתמודד עם כוחות נגדיים חזקים מאוד, ובעוד הוא מתנגד עקרונית להטלת איסור על הקיבוץ (לפחות לכתחילה), הרי שממילא, כוחות מתנגדים תומכים בהטלת איסור על הקיבוץ.

ואם אפשר לנצל גם את אומן כדי להביך את הנשיא – אז למה לא?

ומילה לסיום:

מעבר לנזק הרוחני העצום ולהתנהגות שונאת הדת שהפגינה מדינת ישראל במהלך משבר הקורונה, הרי שמדינת ישראל התנהלה כאן בצורה מופקרת וחסרת אחריות, שגרמה לעליה באנטישמיות ובשנאת היהודים ("מפיצי המחלות") באוקראינה.

ואיננו מדברים כבר על הנזקים שעלולים להגרם ליהודים באוקראינה כאשר יתפרסמו העובדות – כמפורט בכתבה שציטטנו – על כך שישראל היא זו שהביאה לסגר באוקראינה.

את מחיר ההפקרות הזו, עלול כל יהודי לשלם, אבל את מדינת ישראל והעומד בראשה זה לא מענין, כרגיל.