וִיהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי • ח"כים עשיתם לנו בית ספר, תודה!

וִיהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כּוֹאֲבִים • דרעי, ליצמן, פרוש, תודה רבה, עשיתם לנו בית ספר, נגמר ה"משחק הכפול":

וִיהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כּוֹאֲבִים • איך נוכל ביום השלישי הבא י' ניסן להופיע בקלפי בעוד אנו כאובים, דאובים, סחופים ושותתים דם מ"שלוחינו" חברי הכנסת הדו פרצופיים: מאיר פרוש, אריה דרעי, יעקב ליצמן ושאר השחקנים, החברים לפשע – עשיתם לנו בית ספר ועל-זה באמת תודה רבה!!

כתב: יעקב ברסלבר

יש דברים שקשה לתאר עקב חוסר הטבעיות שבמילה הכתובה. יש דברים שקשה לתאר עקב הרגש הרב החבוי בתוכם. ויש דברים ששני הסיבות גם יחד, מקהים וממעטים את מה שקורה באמת.

בכל זאת מתפרצים רגשי ליבי אל מול לחצני המקלדת, ואני מקוה בעזרת ה' שאצליח להביע עלי גליון לפחות מקצת שבמקצת ממה שאני חווה כאן, במצב הבלתי רגיל שאני נמצא.

אם תשאלו: איך זה שראשי משפחות עזבו את בני משפחותיהם ביום בהיר, וטסו למרחק אלפי מילין מבתיהם?

או תתמהו בקול: איך יתכן שבעלי משרות ועסקים גדולים וקטנים, עזבו הכל וקנו כרטיסי טיסה חד סטריים, מבלי להודיע על כך למעסיקיהם/לקוחותיהם/עובדיהם יום אחד לפני, הייתכן?

או שיהיו שישאלו: איך יצאו משפחות שלימות עם טפיהם ועולליהם אל הבלתי נודע, ללא הצטיידות בשום אמצעי מחיה וקיום, וממש הם אינם נראים אנשים מנותקים או שבויי כיתות, אלא אנשים אינטליגנטיים מכל העדות והשכבות ומכל מדינות העולם!

התשובה היא יחידה ופשוטה:

פה במדינה הכל כך קרובה, אך כל כך רחוקה: "אוקראינה", חי איש פלא מגדולי ומאורי האומה היהודית ומענקי הרוח וההגות היהודית, ושמו רבי נחמן מברסלב. אין כאן המקום, ואין זו הבמה להרחיב על אותו חכם יהודי, אשר כל העולם כולו ואף מאומות העולם מכירים בגדלותו וחכמת תורתו המתורגמת היום בעשרות שפות בעולם.

אותו צדיק וקדוש, ייסד "תנועה" הנקראת ע"ש עיר מגוריו: "ברסלב".

תנועת ברסלב מוכרת בעולם כמורכבת מכל גווני הקשת של העם היהודי, ומכל עדותיו השונים יחד שבטי ישראל, אשר הצד השווה שבהם שאינם מסתפקים בקריאת ספריו המחכימים של אותו צדיק, אלא מיישמים זאת למעשה לחיי היום יום, כאשר אינם זזים מהוראותיו כמלא נימה, ולא רק כש"מבינים" את עומקם, וגם לא רק כשזה נוח להם, אלא פשוט מוסרים את נפשם ואת כל אשר להם בשביל לקיים את רצונו של צדיק זה, אשר כמו שכותב אין ספור פעמים שכוונתו היא "להוליך אתכם בדרך חדשה" שהיא בעצם כדבריו "דרך ישנה" שדרכו בה אבות האומה, והיא קירבה אישית של כל אחד לקדוש ברוך הוא ולחוקות תורתו הקדושה בכל תהלוכותיו, הנהגותיו, צרכיו, וענייניו.

שלא כמו בתנועה אחרת, תנועה זו אינה 'מפלגה' מאוחדת, המשרתת אינטרסים קהילתיים ואחרים, בראשות מנהיג בכל דור שלאחר חייו מגיע יורש. תנועת ברסלב מרכיבה מגוון רב של קהילות ורבנים ואף בודדים רבים בכל מדינות העולם, כשרובם הגדול אינו מכיר אף את חבריו לתנועה, ואף "אדמו"ר" העומד בראש אינו קיים בחסידות זאת.

כמובן שרוב ככל חסידי התנועה מכירים ומכבדים מאוד את דעתם של זקני רבני התנועה אשר קיבלו את החלק שבעל פה שעברה במסורת מדור לדור בברסלב על ידי תלמידיו של רבי נחמן ותלמידיהם הם, אך כאמור "על כסאו לא ישב זר" ולעולם לא יכתירו אדמו"ר חדש וזאת בנאמנותם לדברי רבי נחמן: "ממני עד משיח לא יהיו חדשות".

האהבה וההערצה של החסידים לרבם איננה ניתנת לתיאור "ואם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"…

מהו אם כן כל ענין ה"ראש השנה" והנסיעה המפורסמת כל כך אליו?    

כאן מגיעה הדרמה: "כל הענין שלי" הכריז אותו ענק שבענקים "הוא ראש השנה" ואף הזהיר והתחנן: "איש בל יעדר"!!!

כאן מתבטאת האהבה הבלתי נתפשת של החסידים ברבם ומורה דרכם, ובמרוצת השנים עשו כל מאמץ ואף היו שחסכו מפת לחמם במשך כל השנה, בכדי שיוכלו לקיים רצון רבם הקדוש, ואם כי 'מניעות' רבות קמו והזדקרו להם בדרכם, הרי שכפי שרבי נחמן לימדם הם נועדו אך ורק בכדי "להגביר את החשק" ולא חס ושלום לסגת… ואף כשראו כי הדבר הוא בלתי ניתן להשיג, הדהד קול שאגת הארי "אל יאוש!" או: "אין יאוש בעולם כלל!" אשר רבי נחמן החדיר בהם, שלעולם אין כזה דבר "אי אפשר".

אז אם חשבנו שלמעלה ממאתיים שנות היעדרותו של רבי נחמן בגופו, יחליש את זיקתם העמוקה לקיום ציוויו הנחרץ, גילינו שרוחו החיה והקיימת ממשיכה להבעיר עוד ועוד נפשות ואף אנשים מורמים מעם, ביניהם רבנים גדולים חכמים נבונים ומשכילים.

כלפי מה הדברים אמורים.

כולנו מודעים לכך שרבים מחסידי ברסלב, כועסים, ממורמרים ומאוכזבים, ממה שעבר עליהם בימים שקדמו לראש השנה שעבר עלינו לטובה. מי שאינו משתייך לברסלב, לא יבין עד כמה פגעו בנקודה הכי פנימית והכי יקרה לנו. היד אחת שעשו אלו שנשלחו על ידינו על מנת לייצגנו ולדאוג לצרכינו, עם פורקי העול שהוכיחו בשנה האחרונה את עומק שנאתם לחרדים וליהדות שהם מייצגים, הביאה רבים מאתנו לעשות חושבים, האמנם הכנסת הפתק לקלפי לבחירתם של "שלוחינו"אלו, היא פעולה אוטומטית משהו כמו לנשום אויר או לשתות מים, או שמא לפני שאנו מבצעים את הפעולה הפשוטה הזאת, מותר לנו ואולי אף מחובתינו לחשוב פעמיים, ולדעת מה הם התוצאות של הכנסת פסק קטן זה, מה אנו מצפים מכך, ומה הם ההשלכות לעתיד.

מדובר אמנם בפעולה מזערית, העורכת דקות ספורות בלבד, אך ניתן להגדירה כלחיצת כפתור על מכונה רבת עוצמה, שיכולה לבנות או להרוס עולמות…

לפניכם מונולוג נוטף דם, דמע וכאב בל יתואר המחזה המחריד שהיה בגבול בלארוס-אוקראינה בערב ראש השנה תשפ"א, שלא ישכח לעולם! ושנתן לנו להבין, שמאד כדאי לעצור את המירוץ ולא להיתפס לתעמולה נבובה, אלא להשתמש בשכל שחננו הבורא ית"ש, להבין את אשר לפנינו, ועל כך המשיכו לפרק הבא

*

מונולוג נוטף דם, דמע וכאב בל יתואר • "כי נמכרנו אני ועמי":

מתוך קונטרס 'תשעה מזלגות ועוף חרדי אחד' עם הוספות מבית 'ובחרת בחיים – ברסלב'

עדיין צרוב במוחנו המראות הכל כך קשים של רבבות ילדי חמד טהורי עיניים בתת תנאים, מאות מזקני אנ"ש חסידי ברסלב נפגעי היפו-תרמיה הזרוקים בצידי הדרך ללא כוח – ולמולם חומות אדם, שורות של חיילים אוקראינים קשוחי מבט חמושים בנשק. יהודים עטופים בטליתות, אומרים סליחות כשמעליהם חגים מסוקים צבאיים משל היו פושעי מלחמה או מורדים צ'צ'נים.

ומי היה המניע של התופעה המזעזעת הלזו? לא אחר מהמדינה ה"יהודית", ו… כן! לרבות החכים החרדים שחגו על יצירתו של הכאוס המחריד.

הסיפור החל ממשלחות דיפלומטיות שלוחי השטן 'נתניהו', שעבדו במרץ חודשים ארוכים, המשיך במכתב אנטישמי ששיגר הפקיד רוני גמזו לנשיא אוקראינה – זלנסקי בו מתאר את "נגועי הצרעת מפיצי המגיפה – חסידי ברסלב שמוכרחים למנוע מהם את העלייה המסורתית לאומן", מכתב שעורר גל אנטישמיות שלא נראה כמותו שנים ברחבי אוקראינה, עד כדי הצבת שלטי איסור כניסת יהודים למרכולים, שריפת בתי העלמין, הכאת יהודים ברחבי אוקראינה ובאומן עד זוב דם; המשיך בשיחתו של נתניהו עם זלנסקי, בה דרש ממנו אישית שלא להכניס חלילה את החסידים לארצו; והמשיך בשתיקתם הרועמת של חברי הכנסת החרדים, וזה לא הכל – כפי שניווכח בהמשך.

מזה לא נוכל להתעלם בשום אופן, אף לא אחת מהמפלגות החרדיות לא קמה ללחום את מלחמתם של חסידי ברסלב. משום מה, סבורים הם שהפלח הברסלבאי מובן מאליו בהצבעה המסורתית. עובדה, אף אחד משרשרת הבולדוזרים המפורסמת, שיודעים לטפל בכל אירוע אחר במגזר (ולא תמיד רוצים), לא השמיע ציוץ קל. ב'רגע האמת' כולם התנערו.

כידוע, ברסלב השורשית נחלקת ל'קנאים' ולש'אינם קנאים', כאשר השיח בין הקבוצות ער ופתוח. שלא תגידו לא אמרנו – אומרים עסקני החסידות. אבל מי שעוקב אחר הלוך הרוחות בקרב חסידי ברסלב, יכול להבחין כעת במשהו שדי מזכיר את קו השבר של הציונות הדתית בימים שאחרי ההתנתקות. בעתיד, יפגשו הבולדוזרים השתקנים, בעוד ועוד פלגים "שמחשבים את דרכם מחדש ומגלים את האמת שהסתתרה עד היום תחת הררי מילים ומעשים מזויפים של העסקונה החרדית" – כך עיתון 'משפחה', כ"ח אלול תש"פ.

ואם חשבתם שזו רק השתיקה הרועמת, אולי הגיע הזמן לחשוף מעט מן האמת:

"מקורבי פרוייקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו אומרים לי הבוקר על הנכתב שהוא שלח לנשיא אוקראינה נגד הנסיעה לאומן, אמירה די דרמטית שמשנה את התמונה כולה בסיפור "פוליטיקאים בכירים בהם חרדים ביקשו זאת" – יקי אדמקר.

"תן לי את החגים וקח את אומן" – לפי השמועה מהעסקנים שלוחי רבני ברסלב – ציטוט מדבריו של יעקב ליצמן חבר הכנסת מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה, לראש הממשלה נתניהו לקראת הסגר בחודש תשרי.

"אני ישכב על הכביש כדי שלא יתקיים הקיבוץ של ברסלב באומן", – לפי השמועה מהעסקנים שלוחי רבני ברסלב – ציטוט מדבריו של יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי.

וגם כאשר פנו אליו חסידי ברסלב מהגבול לבקשת עזרה, נענה אותו עריץ: "מי ביקש מכם לקחת אתכם במסע, את בניכם הקטנים לבני ערובה" – אריה דרעי יו"ר מפלגת ש"ס.

זה רק קצה המזלג ממש, והרשימה עוד ארוכה מאוד.

הזוי. ומי הוא זה שעמד מנגדם של אותם חכי"ם חרדים – שותי הקולות הברסלביים שאינם קנאים – הוא דווקא ח"כ הערבי אחמד טיבי יו"ר הרשימה המשותפת, שתקף את נתניהו על הטלפון שלו לנשיא אוקראינה לעצור את החסידים.

ונתניהו כמו נתניהו, וכמו שרק הוא יודע, מיהר להכחיש את פנייתו לנשיא האוקראיני. כשבמקביל מקיים פגישות דמה, עם כמה מברסלב, וכאן הוא ממשיך בטשטוש וכמו שרק הוא יודע, ונוטע בהם תקוות שווא למתווה אפשרי מול אוקראינה. אלא שקשה לשקר בלי לתאם. יום לאחר ההכחשה, נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי קרע מעליו את מסכת השקרים ומספר בתקשורת האוקראינית במו פיו, שנתניהו דורש ממנו לחסום את כניסת חסידי ברסלב מלהגיע לאומן.

גם כשהאוקראינים דנו עם עסקני חסידות ברסלב שלוחי הרבנים שליט"א על מתווה והגיעו איתם להבנות, כי ידעו שזה יכניס להם מיליוני דולרים לקופת המדינה המדולדלת, אולם הישראלים דאגו להצר את צעדיהם ולהכשיל כל אפשרות של הבנות והסדרים בין הצדדים. גמזו, נתניהו ושותפיהם הפכו את אומן לעניין אישי. העלייה השנתית הזו שמתקיימת מאות בשנים וביותר בשלושים השנים האחרונות, ובקושי זוכה להתייחסות תקשורתית, החלה פתע פתאום לפתוח את מהדורות החדשות של ישראל במשך חודש ימים, משל הייתה זאת בחריין דובאי או עומאן.

רק טיפש לא מבין כי מדובר כאן במלחמת דת. אם בבלפור יכולים להתקיים הפגנות ומסיבות בדבוקת ענק מדי ערב בהשתתפות 15,000 איש, אין כל סיבה בעולם שבאומן לא יוכלו להתקבץ החסידים לפי כל הכללים במתווה מוסכם ומפוקח. אלא שקברניטי המדינה ברוב רשעותם החליטו לשווק, שאומן היא ראש כל ההדבקות, בדיוק כפי שקבע גמזו שבוע קודם לכן במכתבו המחפיר שהחסידים מפיצי מחלות.

הכאוס האדיר היה צפוי.

בדיוק כפי ההתעקשות של החסידים לקיים את האזהרה של רבם "איש בל יעדר". ובערב ראש השנה הגיע לשיא: אלפי איש, יחדיו עם טפם ישנים תחת כיפת השמים בתת תנאים. לא היה מישהו אחד מבין מקבלי ההחלטה השרירותית שהכה על חטא. להיפך, עוד היו מי שהתרעמו על הנסיעה לבלארוס נגד הנחיית הפרוייקטור העוין. – נכון, אפשר להתווכח על הנסיעה, אבל על דבר אחד אי אפשר להסכים – על אטימות המערכת ושנאת הדת הפועלת בה כאג'נדה. כי עם קצת רצון והבנה, יכולים היו להגיע לתוצאות מבוקרות ואחראיות יותר.

בואו ניזכר מה הסכימה ממשלת ישראל לעשות בשביל נערה אחת שנכלאה ברוסיה בשל עניינים מפוקפקים. נתניהו שידד מערכות עולם, העניק לפוטין נכסים לאומיים במתנה, ואף טס בעצמו כדי להצטלם בשעת השחרור. ומנגד בשביל אלפי חסידים בשחור לבן בבלארוס, הוא עובד קשה הרבה יותר אבל מהצד ההפוך, להגביר את הקשיים, להעצים את החומות, ולחסום בכל דרך את המעברים. כמו כן בשעות אלו של כתיבת השורות, מתפרסמת ידיעה על סיוע המוניטרי שיצא הבוקר מישראל למדינה המוסלמית צ'אד – כדי לסייע במלחמה בהתפשטות ווירוס הקורונה. אבל לאלפי אזרחים ישראליים שנוכח אמונתם האיתנה יצאו "חוקית" ממדינתם, וזרוקים תחת כיפת השמים, לא רק שלא נשלחה עזרה ואפילו לא שמיכה אחת ממחלקת היד שנייה. 'הצלב האדום' הוא זה שסייע.

אז עכשיו אתם באים עם שקרים על העבר, והבטחות סרק על העתיד, ובלבד שנגיע ביום שלישי י' ניסן לקלפיות, כדי שתוכלו להישאר שם עוד כמה שנים (או ליתר דיוק חדשים…), אז ברצוננו להבהיר לכם באופן שאינו משתמע לשני פנים, אתם לא הייתם שם עבורנו, אין כל סיבה שאנו נהיה כאן עבורכם, כי להיות עבורכם, זה לירות לעצמנו ברגלים.

כשזעקנו אליכם מעמק הבכא, לא ספרתם אותנו, ובכך עשיתם לנו בית ספר להבין מי אתם ומה אתם, כעת כשאתם רוצים ששוב נושיב אתכם על כורסאות עור הצבי במשכן הכל כך נחשק בעיניכם – אחרתם את המועד! זכינו סוף סוף להכיר אתכם…

שלום ולא להתראות!!!

כתבות קשורות – הקש כאן: