וַיִּתְהַלֵּךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת הָאֱלֹקִים וְאֵינֶנּוּ • אבל כבד בחסידות ברסלב וביהדות הצרופה עם הסתלקותו של החסיד האמיתי הגה"צ מוה"ר רבי שמעון ישראל שפירא זצוק"ל | לפניכם כתבה לזכרו לצד גלריה של מראות מימי חיו:
תאניה ואניה אפפה את כלל ישראל בכל מקום שהם, וחסידי ברסלב בפרט, עם הסתלקותו לשמי רום של האי חסידא ופרישא, עובד ה' בסילודין ובמסירות נפש, עמוד צלותהון דישראל, רבי שמעון ישראל שפירא זצ"ל, בן לאותו קדוש וטהור החסיד רבי שמואל שפירא זצוק"ל.
רבות עוד יסופר על חייו הקדושים, המלאים קדושה וטהרה ופרישות מכל הבלי העולם הזה. כרכים שלמים ניתן למלאות על הנהגותיו הפלאיות והמידות הנאצלות ורדיפת החסד והשלום והאמת ללא כחל ושרק. ועדיין לא נגיע לחקר גדולתו האמיתית, מכיון שהצליח ברוב שנותיו להסתיר את דרכיו מעין כל. מקוצר הזמן נעלה על הכתב רק מקצת דמקצת על קצה המזלג.
♦
ערש לידתו של רבי שמעון היתה בין חומות העיר העתיקה של עיה"ק ירושלים, ביום ל' ניסן תש"ח, בעיצומם של ימי המלחמה, כאשר בעת ברית המילה ניצלו הנוכחים והרך הנימול מפגז שחדר למקום עריכת הברית.
כשבוע לאחר הברית גורשו כל תושבי הרובע היהודי. האבא החסיד ר' שמואל ביחד עם בנו הפעוט ר' יוסף קדיש שיבדלחט"א, נלקחו בשבי הירדני, ואילו האם הצדקנית מרת פרידא ע"ה הוגלתה אל מחוץ לחומות עם שאר הילדים, כשהיא אוחזת בידיה את התינוק בן השבועיים מעוטף בשמיכות. למרבה החרדה גילתה פתאום כי התינוק נעלם ואך שמיכות ריקות בידיה. גם כאן שמרה על התינוק ההשגחה הפרטית של הבורא יתברך, כאשר אחות רפואית הבחינה פתאום בתינוק קטן המוטל בין עשבי השדה למרגלות הר ציון, ולאחר מספר שעות הוחזר התינוק שמעון ישראל לאמו.
כבר בצעירותו החל לדרוש את ה' ולהתבשם מניחוחה הקדושה של אנ"ש העובדים דאז ויואל ללכת בדרכי אביו הצדיק בתפילה ותחנונים בכל לב ולשקוד על התורה ולהתנהג בגינוני קדושה וטהרה מופלגים ומני אז הוכר רבי שמעון כעובד ה' ושומר עינים מופלג, וצעקותיו בעת ההתבודדות ביערות היו נשמעות למרחוק במשך שעות. בד בבד התמסר ללימוד התורה והחסידות, כאשר כל מחשבותיו כל השנים היו רק סביב התורה והתפילה ולא שת לבו לחיזו דהאי עלמא.
כבר בשנות בחרותו החל גם לתת כתפו ולשמש את אנשי שלומינו בבית מדרשנו הגדול, כאשר בכל דבר שהיה צריך סיוע ברוחניות ובגשמיות, לקח את המשימה על עצמו, הכל תחת עינו הפקוחה של ראש חבורת אנ"ש ופארה הרב החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצוק"ל. מאז ועד היום הזה, למעלה מיובל שנים ברציפות, לא מש מכותלי בית המדרש ושימש בקודש בפשטות נפלאה, מתוך ענוה ושפלות שאין כדוגמתה.
בהגיעו לפרקו נישא לזוגתו הראשונה מרת פיגא ע"ה, בתו של החסיד רבי יונה לעבל ז"ל מגדולי העובדי ה' דאנ"ש, וזכו בס"ד לבנים ובנות זרע ברך ה'. לפני למעלה מעשרים שנה, לאחר שמרת פיגא ע"ה הסתלקה לבית עולמה במיטב שנותיה, בנה רבי שמעון את ביתו מחדש עם זוג' הרבנית החשובה והצדקנית תבדלחט"א, וזכה להבנות גם ממנה בילדים תאומים הבן עם הבת.
♦
כמו כן היה נוסע כל לילה אחר תפילת ערבית בביהמ"ד (בטעקסי שארגן החסיד מידי לילה רבי נחמן רוסישער ז"ל) לשדה שהיה בהר חוצבים לעריכת ההתבודדות ולשפוך שיחו לפני ה' לזכות להתקרב אליו באמת ושליצרו לא תהא שום שליטה עליו ויעידו אלו מאנ"ש יבלחט"א שנסעו אז שצעקותיו פילחו כליות ולב ועוררו לתשובה את כל השומעים צעקותיו.
בשנותיו הראשונות לנישואיו כשביתו היה בשכונת נוה צבי, היה הוא כמעט כל שעות היממה ספון ומסתופף בבית מדרשנו הגדול במאה שערים, בעוסקו בתורה ועבודת ה' בכל כוחותיו, ואך חסד עשה איתו השי"ת שזכה לאחר מכן לבוא לגור בסמיכות ממש לבית מדרשינו כי ממש כל מינוט היתה מחושבת אצלו לתורה ועבודה.
ועל אף שכאמור שימש בגופו את כבוד בית המדרש אך כעת החל פרק חדש מחייו ולא ידעו מהו ביתו האמיתי אם בית המדרש שלה נתן כל לבו ממש לכבדה ולפארה ולמלאות כל מחסורה לבל יחסר לה המזג ואף למלאות מחסורם של כל באיה (ואף בימיו האחרונים ממש עוד התעניין אצל גבאי ביהמ"ד על כל דבר קטן כגדול אם הוא על מכונו כראוי וכגון אם המכולה של הגענעראטור מלאה או הנמצא גז במכונת הסודה להחיות בהם נפשות וכל כיו"ב בדברים קטנים מאד שכמעט אף אחד לא שם לבו לכך והוא תמיד דאג לכל דבר לבל יחסר בה, ואף דאג לממלא מקומו בניהול סדרי ביהמ"ד) וכל יחיד ויחיד מצא אצלו אוזן קשבת ומילוי מחסורו באופן מעורר השתאות ואף את ביתו הפקיר כפשוטו והיה פתוח לכל כל שעות היממה כשבכניסת ביתו מיני תרגימא ומשקאות להחיות בהן נפש כל חי וכל זאת מתוך הצנע לכת וענוות חן, וגם לא אחת שאינשי דלא מעלי מצאו בביתו שלל וידעו שאין רבי שמעון מקפיד על כך… כי היה שם את עצמו כאסקופה הנדרסת בפני כל יהודי, יהיה מי שיהיה. יהודים רבים מכל רחבי העולם נהגו להתייעץ עמו ולא עשו צעד משמעותי בחיים ללא שמיעת חוות דעתו. אך הוא מצידו השכיל לענות תשובות באופן אישי ולבבי, ע"פ רוב כהתייעצות ביחד עם השואל ולא כהוראה מלמעלה.
רבות ניתן לכתוב על הנהגותיו הקדושות, כמה היה רודף מצוות כפשוטו, וחזון נפוץ היה לראותו מתיישב בפתאומיות משום שהבחין בקצה ביהמ"ד כי נכנס יהודי מבוגר והוא יכול לזכות לקיים מצוות והדרת פני זקן "ולקום" לכבודו ואם אפשר לומר שמצוה זאת היתה גולת הכותרת במצוותיו שהיתה שקופות לעיני כל. וכך עוד דוגמאות רבות מספור.
עקב גינוני הקדושה שנהג בהם לא היה אף פעם מתהלך ברחובות העיר, וכאשר הוצרך ללכת לשמחה וכדו' היו מובילים אותו כסומא ולא הרים כלל את עיניו. רק בשעות לפנות הבוקר, כשהרחוב היה ריק מאנשים, היה הולך לטבול במקוה, בידיו היה מחזיק שקית עם מטבעות ובכל קופות הצדקה הפזורות ברחוב היה משלשל כספים לצדקה, תוך כדי שהוא שקוע באמירת תיקון הכללי. כך היתה הנהגתו מידי יום ביומו, כשהוא מנסה להסתתר שלא יראו במעשיו הטובים.
כמו כן היה מופת בענייתו אמן בכוונה אחר כל ברכה וברכה ואף נשאר כל יום לאחר תפילת הוותיקין למנין השני כדי לשמוע שוב חזרת השץ וקדיש ולענות אמן עליהן.
היה משמש תדיר כש"ץ לפני העמוד, ולא היה סרבן בכל עת שהציבור חיכה לש"ץ כאשר בכיותיו ודמעותיו השתלבו עם קולו הנעים והמעורר, ואף בשנים האחרונות הגיעו רבים וטובים, מרחוק ומקרוב, כדי לשמוע את סדר תפילותיו ולהתעורר לתשובה ולמעשים טובים וביותר בכל ערב שבת לתפילת מנחה, ולתפילות יום כיפור קטן, כשהוא משתפך בנפשו לפני השם יתברך, ובמיוחד בברכות של "סלח לנו" או "ותחזינה עינינו בשובך לציון" כשהוא מוריד דמעות כמים על צער השכינה ואריכות הגלות והרבה הרהורי תשובה גרם בכך. כמו כן רבות בשנים היה יורד לפני התיבה במנחה של ראש השנה בקיבוץ הקדוש באומן, וכן ביום הכיפורים במירון.
כל ימיו היה בורח מפני הכבוד והפרסום כמו מפני אש, וכאשר ניסו לכבד אותו היה נזעק ומתחנן לבל יעשו לו זאת. יעיד כותב השורות כי כאשר פניתי אליו לכבדו בסנדקאות לבני, הסכים רק בתנאי שלא יכריזו עליו "הרב החסיד" אלא רבי שמעון בפשטות ותו לא. כמו כן עד לשנים האחרונות כמעט שלא חתם על שום קריאה ולא הסכים לשבת במזרח או לדבר בפני הציבור.
בשנים האחרונות, כאשר ירידת הדור נגעה לליבו, החליט כי עת לעשות לה', ובצער גדול הסכים לחרוג ממנהגו, והסכים לפעמים לדבר לפני הקהל, כאשר נאומיו היו שזורים בדיבורי געגועים וכיסופים על ביאת המשיח והרגשת הכאב על צער השכינה הקדושה. במיוחד היה נשבר קולו בבכי סוער, כאשר היה מזכיר את אותם נפשות יקרות הנשפכות בראש כל חוצות, אותם שנפלו קרבנות לפגעי הטכנולוגיה, ועל אף רצונם הפנימי העז והחזק להתגבר על יצרם, הם כבושים ומעונים תחת ידי היצר הצורר. כאשר היה רבי שמעון מזכיר אותם, לא היה מסוגל להמשיך בדבריו, ורק לאחר זמן מה של יבבות על צערם של ישראל, היה ממשיך בלב נשבר ומעורר לתשובה.
בד בבד עם ענוותנותו הגדולה, מאד כאב לו גדרי צניעות הנשים שירדו פלאים והיה מתחנן בכל לבו להתחזק בכך באומרו שבכך גאולת ישראל תתקרב ברחמים ואכן הרבה הטיבו דרכיהן בעקבות נהמת לבו על כך, היה עומד כצור חלמיש נגד שאר פרצות הדור, ונגד כל נסיון לפרוץ את גדרי הקדושה וההשקפה הטהורה, כפי שקיבל מאביו הגדול ומשאר גדולי וצדיקי ירושלים. לצורך זה אף הסכים להוסיף את חתימתו על קריאות הקודש שנועדו לסתום את הפרצות ולכלות קוצים מבית ישראל. כך מסר נפשו לשמור על גחלת חסידות ברסלב בטהרתה ולבלום כל נסיון לשנות את הצביון הקדוש כפי שקיבלנו מזקני אנ"ש בדורות הקודמים.
♦
אבל יחיד עשי לך בית מדרשנו הגדול שבירושלים, אשר רבי שמעון שימש בקודש והיה לה לאב ואם גם יחד לכל עניני בית המדרש ונשא על לוח לבו את כל צרכי קהל הלומדים והמתפללים, וקבע והנהיג את כל סדרי בית המדרש והזמנים במשך שנות דור, כפי שקיבל מראש חבורת אנ"ש החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל ושאר זקני החסידים, והכל מתוך אריכת אפים ומלאכת מחשבת שלא לפגוע בזולת ולהלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד.
הוא לא חס על כבודו ועשה הכל, אבל ממש הכל, למען כבוד בית ה' וכבוד הצדיק אשר בית המדרש נקרא על שמו. מחזה נפוץ היה לראותו מנקה בעצמו את המדרגות או כל מקום שהתלכלך ולא היה לכבוד בית המדרש. כמו כן שימש בנאמנות את כלל הציבור, כשהוא משים את עצמו כעפרא דארעא. כך לדוגמא היה במו ידיו רוחץ את ידי אנ"ש במים האחרונים בסעודה שלישית דשבת קודש, וכן דאג לשאר צרכי בית המדרש והמתפללים, כשאינו בוחל בשום פעולה למען הדבר הנשגב הזה.
מה מאד שמח לבו בשנתיים האחרונות, כאשר היתה עדנה לבנין הקדוש שהתחדש והתרחב באופן פלאי, ותחת הדרכתו ופיקוחו עשו את מלאכת בנין והרחבת בית המדרש בשיא הפאר והיופי. נהרה נשפכה על פניו כל יום שראה עוד התקדמות במלאכה, ואף חיווה דעתו על כל צעד ושעל כיצד להתקדם הלאה, כשהוא סומך ידיו על חברי וועד קרן הבנין שיעשו את מלאכת הקודש כרצונו הטהור.
♦
בשנותיו האחרונות זכה נאמן ביתו הרה"ח ר' צבי (הערשל) כהן שליט"א להתמסר אליו ביותר בכל הענינים ברוחניות ובגשמיות, וביחד איתו הקים את הארגון החשוב "לבנו" למען אלמנות ויתומים וקשיי יום. פעולות גדולות וכבירות עשו בצוותא חדא למען הכלל והפרט. זאת בד בבד עם שאר מוסדות הקודש של חסידי ברסלב בארץ ישראל שר' שמעון פעל עבורם גדולות ונצורות בתחומים רבים.
בחודשים האחרונים חלה במחלה הנוראה למגינת לב כל ישראל, ועם כל חולשתו הגדולה ומצבו הרפואי, מסר נפשו לנסוע לראש השנה לאומן להשתתף בקיבוץ הקדוש אצל הנחל נובע מקור חכמה. במשך חודש תשרי התאמץ לעלות לבית מדרשנו לתפילות, אך לאחר החגים נחלש ביותר וכבר לא היה מסוגל גם לכך.
בליל המר והנמהר כ"ה מרחשון תשפ"ה, התמוטט רבי שמעון בביתו והובהל לבית החולים, שם השיב את נשמתו הטהורה והמזוככת לבוראה, כאשר אלפי חסידי ברסלב בכל רחבי תבל ממאנים להנחם על האבידה הגדולה והחלל העצום שנפער.
בחצות הלילה, בשעה בה היה רבי שמעון נוהג לקום כל לילה, הובאה מיטתו לרחבת בית מדרשנו הגדול, וקהל האלפים החל באמירת פרקי תהילים פסוק בפסוק. כמנהג אנ"ש לא נאמרו עליו הספדים כלל, והסתפקו באמירת הפיוט מהסליחות "אנשי אמנה אבדו" שנאמר על ידי כל הציבור בקול בכי ונהי. לאחר בקשת מחילה בשם כל הקהל, ולאחר שבניו ואחיו קרעו עליו קריעה כדין ואמרו קדיש, יצאה המיטה רגלית עד להר הזיתים, שם נטמן סמוך לקבר זקנו הדגול הגה"צ רבי יוסף קדיש קרישבסקי זצ"ל, מנקיי הדעת שבירושלים של מעלה.
♦
ה' הַצַּדִּיק וְרֹב עֲוֹנֹתֵינוּ הֵם הֵמָּה אָשֵׁר גָּרְמוּ לָנוּ וַיִּתְהַלֵּךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת הָאֱלֹקִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹקִים, עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי אִישׁ אֲמָנָה מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה. וְאַחֲרֵי כָּל הַבָּא עָלֵינוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה כִּי אַתָּה אֱלֹקֵינוּ חָשַׂכְתָּ לְמַטָּה מֵעֲוֺנֵנוּ וְנָתַתָּה לָּנוּ פְּלֵיטָה כָּזֹאת…
וי וי להאי שופרא דבלי בארעא. אוי מי יתן לנו תמורתו.
לפניכם גלריה ממראות חיו
חדשות ברסלב • מסע הלוויה קורע הלבבות של הגה"צ רבי שמעון ישראל שפירא זצוק"ל ||…
שיחת חברים • המשפיע הנודע פה מפיק מרגליות הרה"ח ר' יעקב נתן אנשין שליט"א: "ימי…
אוי נא לנו כי חטאנו: נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בדקות האחרונות הסתלק…
חדשות ברסלב • בדקות האחרונות התמוטט בביתו והובהל לבבית החולים: קרעו שערי שמים לרפואתו השלימה…
אידישע נייעס • רבבות במעמד הזדהות וחיזוק לאסיר ציון שליח עם ישראל הרה"ח ר' יהושע…
שיעורים לפרשת השבוע • צפו בשיעור מרתק מפי הרב ארז משה דורון שליט"א: על מי…