טור אישי
מזה שנים, מאז החלו הרבבות לעלות אומנה, התרגלנו לכך שאומן, בראש השנה, יש בה איזו אווירה מוזרה. היראה, הקדושה, לקחו להם פנים אחרות, פחות מוכרות או פחות מקובלות. ואיני מדבר כבר על היראה העצומה ששררה פעם פעם, כפי שסיפרו לנו זקני אנ"ש ז"ל.
התרגלנו. קיבלנו זאת כגזירה משמים. מה לעשות? הגוונים המשתנים של היכל הקיבוץ הקדוש הולכים ומתרבים מדי שנה, ועל רבינו מוטלת מלאכת תיקון הנשמות העולות אליו, כל אחד ומצבו, כל אחד ודרגתו…
שנת תשפ"א שינתה משהו.
אחרי המניעות העצומות של ראש השנה האחרון, ראש השנה של שנת תשפ"א, הגיעו רבים מאוד מאנ"ש למסקנה כי אם לא יקומו ויסעו מוקדם, מוקדם מאוד, לאומן, יש סיכוי שבסופו של דבר מחזות תשפ"א ישנו, והם לא יזכו להיות בקיבוץ.
ומשכך, קמו אלפים ונסעו.
עזבו את הבית, עזבו את המשפחה, עזבו את הנוחות המוכרת ואת שגרת החיים, עלו על מטוס – והגיעו לאומן.
בלי לדעת איפה ישנו או מה יאכלו ומאיפה יממנו את השהות הארוכה בניכר – קמו, עלו על מטוס, והגיעו לאומן.
כהשני למלכות, שעל מנת להציל את בת המלך "הלך ועשה דבר מבוהל, ובאמת היה שגעון", קמו מאות, ואחר כך אלפים, ועשו דבר "מבוהל", שלכל עין "נורמלית" הוא דבר "משוגע" לחלוטין וחסר כל הגיון: קמו ונסעו לחודש או אפילו חודש וחצי לאומן.
ומשהגיעו לאומן, התברר כי משהו שונה באויר.
* * *
ברסלב אינה חסידות סטנדרטית. אין בכך סוד. אין בברסלב הנהגה או הנהלה מרכזית, אין מי שינחית הוראה – וכולם יהנהנו ויישרו קו.
וממילא, מטבע הדברים, התעורר חשש גדול מה יהיה באומן, כאשר אנשים כה רבים ישהו בה למשך זמן כה ארוך. איזו אוירה תהיה? מי ימנע ביטול תורה? מי ימנע מאברכים ונערים להלך בבטלה את ימיהם מחוסר מסגרת? מה יהיה?!
* * *
אפשר לומר ששני ניסים אירעו באומן תשפ"א בואכה תשפ"ב:
האוירה – שכן בניגוד לכל חשש, האוירה השלטת באומן, ודאי בציון הק', היא אוירה רוחנית, אוירת התעלות ועליה. קול התורה נישא, לצד קול תפילה וריקוד. כבר מהימים הראשונים, עוד בחודש אב, במשך יום ולילה שלטו התורה, התפילה, הריקוד וההתבודדות בציון הקדוש.
בכל שעה ביום בה נכנסת לציון, זו היתה האוירה.
ובמקביל, תוך זמן קצר התארגנו מסגרות רציניות ואיכותיות. כוללים לאברכים, תלמודי תורה לילדים וישיבות לבחורים (מלבד הישיבות שעברו בשלמותן לאומן ואינן נמצאות סמוך לציון).
"היכל תורה" מופלא קם והיה ע"י הנהלת כוללי 'לטייל בתורתו' שבהנהלת הנגיד הרה"ח ר' מרדכי (מוטי) גוטליב שליט"א בהשתתפות כמה מנדיבי עם בשטח הכנסת אורחים המרכזית של הר"ר לייזר שיינר הי"ו, תלמוד תורה הוקם בשטח הקלויז וכן הלאה. "והסעודה היא סעודה", ברצינות, בשקדנות.
וכל רואי ישורון על קול התורה הנישא, ובבית הודי ישוררון על קול התפילה הבוקע ועולה.
אמת, מה נהדר!
* * *
במאמר מאוד לא מוסגר, מן הראוי ומן הגאווה להודות, כי מסירות הנפש האמיתית כאן, יותר משהיתה של הנוסעים לאומן, היתה של נשותיהם.
הברור אינו צריך ראיה, אבל מן הראוי לאומרו: ככל שגבורת הנפש של הנוסע לאומן גדולה, גבורתן של נשים צדקניות, שהטילו את כל עול הבית והילדים על כתפיהן לבד, נושאות בקושי העול ומאיצות בבעליהן לצאת כבר לאומן "שלא תפסיד חלילה את הקיבוץ!", נותרות לבדן להתמודד משך שבועות ארוכים – גדולה לאין ערוך ולאין שיעור.
אשרי חלקן!
שיעורים לפרשת השבוע • צפו בשיעור מקיף מפי הגאון רבי אליהו עטייה שליט"א | שיעור…
חדשות ברסלב • הקפות עם ד' המינים ביום 'הושענא רבה' ב'קהילת נחל נובע' שבראשות הגה"ח…
הוּא רַבֵּינוּ מְקוֹר חָכְמָה • הילולת רבינו הקדוש זיע"א ושמחת בית השואבה בבית הכנסת ר'…
התורה הזמנית • הופיע ויצא לאור עולם הקובץ המיוחד 'ימי חנוכה' על התורה הזמנית תורה ב'…
זיכרונם לברכה • לפניכם רשימת היארצייטן של גדולי אנ"ש חסידי ברסלב לצד כלל יקירי אנשי…
דקה של חכמה • המשפיע הרה"ח ר' מרדכי שלום רוזנפלד שליט"א: האם לחפש קורס להתגברות…
View Comments
הסיומת לגבי גבורתן של הנשים צדקניות מרגשת עד דמעות
לא קל להיות באומן רחוק מהבית, אבל הרבה יותר קשה להשאר לבד בבית ולהתמודד לבד עם הילדים.
אשריהן ואשרי חלקן שהן עוד מאיצות בבעליהן לצאת לאומן ועושות זאת בסבר פנים יפות בהתלהבות למען רבינו הקדוש
באמת אשריהם של הנשים הצדקניות
גם אלו שיצאו עם בעליהם למקום שאינו ישוב על אף כל הקשיים שיש בזה