כ”ו ניסן • רבי נחמן טולטשינער משמשו של מוהרנ"ת זיע"א

זיכרונם לברכה • היום יומא דהילולא ה- 140 של רבי נחמן טולטשינער זצ”ל תלמידו ומשמשו הנאמן של גאון עוזינו מוהרנ"ת זיע"א | קווים לזכרו:

ביום כ"ו ניסן חל יומא דהילולא של רבי נחמן הלוי חזן מטולטשין זצ"ל, שכונה בין אנשי שלומינו באומן 'נַשְׁקֶע' – תלמידו ומשמשו הנאמן של גאון עוזנו ותפארתינו מוהרנ"ת זיע"א.

רבי נחמן זצ"ל נפטר לפני 140 שנים ביום כ״ו בניסן דשנת 'תרמ״ד ונטמן בית הקברות החדש, באומן, הסמוכה לבית הקברות העתיק בו טמון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א.

בנו של רבי נחמן זצ"ל היה רבי אברהם זצ”ל המכונה ראב"ן (רבי אברהם בן רבי נחמן) מנהיג עדת חסידי ברסלב אחר אביו ומחבר הספרים ‘ביאור הליקוטים’ על הליקוטי מוהר”ן, כוכבי אור ועוד.

חתניו; היו רבי יודל (נשא את ביתו מזווג ראשון), רבי נתן בייטלמכר זצ”ל שהתחתן בגיל 15, ורבי אלתר טפליקר זצ”ל מחבר הספרים ‘השתפכות הנפש’ ו’משיבת נפש’, ורבי גדליה וועלוול בן רבי מנשה, רבי יחיאל שנשא את ביתו הצדקנית רחל שהיו מכנים אותה בשם "מוּטֶער רָחֵל" (רחל אמנו).

לפניכם קובץ שיחות שנשמעו מפי הגה"ח רבי לוי יצחק בנדר בגדולת רבי נחמן טולטשינער זצ"ל:

רבינו שוהה אצל רבי נחמן:

הִפְלִיג פַּעַם רַבִּי סֶענְדֶער טְרָהְוִויצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָמַר: "הַיְינְט שְׁטֵיְיט אָן דֶער נַ'חַל נ'וֹבֵעַ מְ'קוֹר חָ'כְמָה בַּיי רַבִּי נַחְמָנֶ'ען", "כַּיּוֹם שׁוֹהֶה הַנַּ'חַל נ'וֹבֵעַ מְ'קוֹר חָ'כְמָה אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַצַ"ל". ('שיח שרפי קודש' ח"ג רס"ו).

ראש בית:

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת רַבִּי מִיכְל, נֶכֶד מוֹהַרְנַ"תְּ, מִי הוּא כַּיּוֹם הָרֹאשׁ בַּיִת הַמּוּזְכָּר בְּ"לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת" תְּפִלָּה ל"ג חֵלֶק ב, עָנָה לוֹ "בִּזְמַנֵּנוּ הָיָה זֶה רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער", עָלָיו הַשָּׁלוֹם. ('שיח שרפי קודש' ח"ג רע"ט).

גינוני כבוד:

בְּאוּמַאן נָהֲגוּ לִמְכּוֹר אֶת הָעֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה שֶׁבִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, בְּיוֹם עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְכֵן לֹא הָיוּ מְאַרְגְּנִים כַּמָּה מִנְיָנִים לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה אֶלָּא רַק מִנְיָן אֶחָד, פַּעַם קָנָה רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעְשִׁיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת הַקְּרִיאָה "לֵוִי", אוּלָם לְמָחֳרָת בְּעֵת הַקְּרִיאָה צִוָּה לְהַגַּבַּאי לְכַבֵּד בַּעֲלִיָּה זוֹ אֶת רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁגַּם כֵּן הָיָה לֵוִי כַּיָּדוּעַ, לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁבָּא לִפְרוֹעַ לְרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער אֶת שְׂכַר הָעֲלִיָּה אָמַר לוֹ רנ"ט בִּקְפֵּידָא, שֶׁעוֹד פַּעַם לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ בְּהַפְטִירוֹ, כְּשֶׁקּוֹנִים עֲלִיָּה צָרִיךְ לְבַד לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, כִּי לֹא סָבְלוּ אַנַ"שׁ אֶת עִנְיָן הַכִּבּוּדִים וְגִינוּנֵי הַכָּבוֹד. ('שיח שרפי קודש' ח"ג רפ"ט).

שפל ברך:

הָיָה שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּזֶה עַד שֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ מְנַקֶּה אֶת הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ מֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת לְאַחַר שֶׁנִּקָּה אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, הָיָה מִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ לוֹמַר שִׁיר הַשִּׁירִים, וְאָמְרָהּ כְּדַרְכּוֹ בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה. ('שיח שרפי קודש' ח"ג ער"ה).

יצא לגמרי מעסקי העוה"ז:

סיפר רבי לוי יצחק זצ"ל: מוֹהַרְנַ"תְּ הִשְׁתַּדֵּל לְהוֹצִיא אֶת רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לְגַמְרֵי מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִצְלִיחַ עִמּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִצְלִיחַ עִם בְּנוֹ, רַבִּי יִצְחָק, וְעִם רַבִּי אֶפְרַיִם, בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי. ('שיח שרפי קודש' ח"ב תשפ"ח).

שלא יכבה נרו:

בְּיוֹם הַשָּׁנָה "יָארְצַייט" שֶׁל אָבִיו רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער, הָיָה נוֹהֵג רבי אברהם בנו לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, (הוּא עַצְמוֹ לֹא הִשְׁתַּטֵּחַ שׁוּם פַּעַם עַל קֶבֶר אָבִיו) וְהָיָה מַזְכִּיר שָׁם בִּשְׁבַח צִדְקַת אָבִיו, שֶׁהָיָה זָהִיר מְאֹד בְּהַדְלָקַת הַ"נֵּר-תָּמִיד" שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּזָּכֵר לוֹ זְכוּת זֶה לְטוֹבָה. ('שיח שרפי קודש' ח"ג תמ"ה).

רפואה ע"י תפילה:

סִפֵּר בנו רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זצ"ל, שֶׁפַּעַם הָיְתָה מַגֵּפַת יְלָדִים טִיפוּס בְּאוּמַאן, עַד שֶׁכָּל בַּיִת שֶׁאֶחָד מִבָּנֶיהָ נִפְגַּע בָּהּ, הָיוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל בְּנֵי הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ וְאוֹטְמִים אֶת הַדִּירָה לְמֶשֶׁךְ זְמַן, גַּם בְּבֵית אָבִיו רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זצ"ל, נִפְגְּעוּ כַּמָּה מִיַּלְדֵי הַבַּיִת מִמַּגֵּיפָה זוֹ, אוּלָם הֶעֱלִים רַבִּי נַחְמָן אֶת הַדָּבָר מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, וְהָלַךְ וְסָגַר אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ מִבִּפְנִים וְלֹא נָתַן לְאַף אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת לָצֵאת, וְשָׁהָה עִמָּהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁנִּתְרַפְּאוּ מֵעַצְמָם וְלֹא נִזְקְקוּ לְשׁוּם טִפּוּל רְפוּאִי כְּלַל וּכְלָל, וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא.

מסירות נפש להדפסת ליקוטי הלכות:

רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַצ"ל כְּשֶׁנָּסַע לְהַדְפִּיס אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת חֵלֶק א', נָסַע בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּדֵי הוֹצָאָה עֲבוּר שְׂרוֹכֵי נְעָלָיו לֹא הָיָה לוֹ, וּבְלֵית בְּרֵרָה הָיָה קוֹשְׁרָם בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת. ('שיח שרפי קודש' ח"ה קנ"ו).

ריקוד מידי יום חוק ולא יעבור:

רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זצ"ל הָיָה מַקְפִּיד שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו יוֹם לְלֹא רִקּוּד, וּפַעַם כְּשֶׁנִּזְכָּר אַחַר שְׁכִיבָתוֹ כְּבָר עַל מִטָּתוֹ, אַחַר שֶׁקָּרָא כְּבָר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעֲדַיִן לֹא רָקַד בְּאוֹתוֹ יוֹם, יָרַד מִמִּטָּתוֹ וְרָקַד לְעַצְמוֹ וְחָזַר לְמִטָּתוֹ. ('שיח שרפי קודש' ח"ג ער"ב).

בעל תפילה:

רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר בְּקִבּוּץ אַנַ"שׁ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת תר"ח, בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים נוֹלַד בִּשְׁנַת תקע"ד, וְקֹדֶם לָזֶה הִתְפַּלֵל בְּיוֹם כִּפּוּר בִּבְרֶסְלֶב, וְאָז נִתְגַלֶּה כֹּחוֹ בִּתְפִלָּה, וְהִתְפַּלֵּל עַד סוֹף יָמָיו שְׁנַת תרמ"ד.
לְפָנָיו הִתְפַּלְּלוּ כִּשְׁלִיחֵי-צִבּוּר בְּרֹב הַשָּׁנִים, רַבִּי חַיְיקְל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְכֵן רַבִּי יְקוּתִיאֵל בֶּן רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נִינוֹ שֶׁל הָרַב מִטְרָהְוִויצֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁמוֹהַרְנַ"תְּ בְּעַצְמוֹ הִלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַקִּיטְל, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל כַּמָּה שָׁנִים לִפְנֵי הָעַמּוּד. ('שיח שרפי קודש' ח"ג שי"ג).

עִיר אוּמַאן הָיְתָה מֵאָז וּמִקֶּדֶם עִיר שֶׁל חֲזָנִים, וְכָל חַזָּן שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ הַנָּאֶה הָיָה בָּא לְאוּמַאן, גַּם דָּרוּ בָּהּ מִגְּדוֹלֵי הַחֲזָנִים, כְּרַבִּי יַעֲקֹב סִירוֹקָה וְעוֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן הִכִּירוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּנוֹרָאוֹת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וּלְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר אֶת תְּפִלָּתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּעִיר הָיוּ בָּאִים לְהִתְבַּשֵּׂם מִתְּפִלָּתוֹ שֶׁל רנ"ט.
וְהָיוּ אוֹמְרִים הַתּוֹשָׁבִים לְאַנַ"שׁ אֵיפֹה מַגִּיעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב לִתְפִלָּתוֹ שֶׁל רנ"ט הַחַזָּן שֶׁלָּכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלְּרנ"ט לֹא הָיָה קוֹל צָלוּל, כִּי קוֹלוֹ הָיָה צָרוּד, וּכְקוֹל שַׁאֲגָה, אוּלָם הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ עָבְרָה עַל מַעֲלַת הַקּוֹל, וְזוֹ אֲשֶׁר הִלְהִיבָה אֶת לֵב הַקָּהָל. לְעֻמָּתוֹ ר' לֵיבּ קָאנְסְטַאטִינֶער הָיָה "בַּעַל בֶּכִי" וְחַזָּן גָּדוֹל. ('שיח שרפי קודש' ח"ג ע"ר).

סִפֵּר רַבִּי יוּדְל חֲתָנוֹ (ב"ר יִצְחָק בֶּער שֶׁנָּשָׂא אֶת בִּתּוֹ שֶׁל רנ"ט מִזִּוּוּג רִאשׁוֹן), שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּשִׁבְחוֹ, שֶׁזָּכָה וְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּכָזוֹ הִתְלַהֲבוּת וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל סִפְרֵי הַ"לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הָיוּ חֲדוּרִים בּוֹ בְּמֹחוֹ וְדַעְתּוֹ. ('שיח שרפי קודש' ח"ג רע"ו).

תפילה בקולי וקלות:

סִפֵּר בנו רבי אברהם בר"נ בְּמַעֲלַת אָבִיו שֶׁאַף שֶׁהָיָה קוֹלוֹ מִטִּבְעוֹ קוֹל צָרוּד אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁנֶּעֱמַד בִּתְפִלָה הָיָה שׁוֹאֵג בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עַד שֶׁאֵין בַּיְכֹלֶת לְתָאֲרוֹ.

סִפֵּר רַבִּי נָתָן בַּיְיטְלְמַאכֶער בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן, לְקָחוֹ אָבִיו לְאוּמַאן לַקִּבּוּץ אַנַ"שׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת רנ"ט פּוֹתֵחַ בְּשַׁאֲגַת אֲרִי לוֹמַר אֶת הַקַּאפִּיטְל "לְדָוִד מִזְמוֹר" הַנֶּאֱמַר בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נָפַל לָאָרֶץ מֵרוֹב הַפַּחַד שֶׁנָּפַל עָלָיו. ('שיח שרפי קודש' ח"ג רח"צ).

רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר בְּקִבּוּץ אַנַ"שׁ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת תר"ח, בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים נוֹלַד בִּשְׁנַת תקע"ד, וְקֹדֶם לָזֶה הִתְפַּלֵל בְּיוֹם כִּפּוּר בִּבְרֶסְלֶב, וְאָז נִתְגַלֶּה כֹּחוֹ בִּתְפִלָּה, וְהִתְפַּלֵּל עַד סוֹף יָמָיו שְׁנַת תרמ"ד. לְפָנָיו הִתְפַּלְּלוּ כִּשְׁלִיחֵי-צִבּוּר בְּרֹב הַשָּׁנִים, רַבִּי חַיְיקְל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְכֵן רַבִּי יְקוּתִיאֵל בֶּן רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נִינוֹ שֶׁל הָרַב מִטְרָהְוִויצֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁמוֹהַרְנַ"תְּ בְּעַצְמוֹ הִלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַקִּיטְל, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל כַּמָּה שָׁנִים לִפְנֵי הָעַמּוּד.

הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כִּשְׁלִיחַ-צִבּוּר לִפְנֵי הָעַמּוּד, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָזוֹ הִתְלַהֲבוּת וְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁבִּפְטִירָתוֹ אָמְרוּ אַנַ"שׁ זֶה לָזֶה בְּצַעַר וּבִכְאֵב "תְּפִלָּה כָּזוֹ שׁוּב לֹא יִשָּׁמַע עוֹד עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל. ('שיח שרפי קודש' ח"ג רע"ד).

מיסד נוסח התפילה של אנ"ש:

נֻסַּח הַתְּפִלָּה שֶׁבְּסֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּמוּסַף יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מֵרַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ"ל. (—) גם הַנֻּסָּח עַל תֵּיבוֹת "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ" שֶׁאוֹמֵר הַחַזָּן בְּסֵדֶר "שׁוֹפָרוֹת" שֶׁבִּתְפִלַּת מוּסַף שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, יְסָדוֹ רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. וְרַק בְּסֵדֶר "שׁוֹפָרוֹת" הָיוּ מְנַגְנִים תֵּיבוֹת אֵלּוּ.. ('שיח שרפי קודש' ח"ד רל"ז).

רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַצ"ל חִבֵּר נִגּוּן עַל הַזֶּמֶר "בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן", שֶׁבִּזְמִירוֹת שַׁבָּת, וְיָדוּעַ לְהַבְּקִיאִים. הַנִּגּוּן הַמּוּשָׁר כַּיּוֹם אֵצֶל רֹב אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הוּא נִגּוּן שֶׁהָיָה יָדוּעַ בָּעוֹלָם.

הקפיד שלא ישהו באומן יותר משני שבועות:

בָּא פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאוּמַאן בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ אִיָּיר וְנִשְׁאַר לִשְׁהוֹת שָׁם מֶשֶׁךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וְהָיָה חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר שָׁם גַּם לַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי, מֵחֲמַת שֶׁחָל אָז לַ"ג בָּעוֹמֶר בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: "סַע וַחֲזוֹר לְבֵיתְךָ, וְאַל תִּשְׁמַע לְקוֹל הַמְּיַעֲצִים לְךָ לְהִשָּׁאֵר אֶלָּא חֲזוֹר לְבֵיתְךָ וּכְשֶׁתִּכְסֹף לְהִשְׁתַּטֵּחַ שׁוּב עַל הַצִּיּוּן, תַּחֲזוֹר וְתָבוֹא שׁוּב", כִּי הִקְפִּיד לְקַיֵּם צִוּוּיוֹ שֶׁל אָבִיו רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁלֹּא נָתַן לַסָּרִים לְמַשְׁמַעְתּוֹ לִשְׁהוֹת בְּאוּמַאן יוֹתֵר מִשְּׁנֵי שָׁבוּעוֹת בִּרְצִיפוּת, מֵחֲמַת שֶׁלְּרֹב הַשְּׁהִיָּה נַעֲשָׂה קַל בְּעֵינֵי הָאָדָם קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם. ('שיח שרפי קודש' ח"ג תמ"ב).

למה למהר לאכילה:

סִפֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ"ל שֶׁשָּׁמַע לְסַפֵּר עַל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַצ"ל שֶׁהָיָה מַמְתִּין וְאֵינוֹ אָץ לְמַהֵר בַּאֲכִילָתוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר עַל אַף גֹּדֶל יְגִיעָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר לִפְנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים, וּכְשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּתּוֹ עַל כָּךְ, עָנָה לָהּ: כָּעֵת שֶׁכְּבָר נִגְמַר הַצּוֹם יֵשׁ זְמַן, כְּאוֹמֵר שֶׁאַחַר שֶׁכְּבָר מֻתָּרִים בַּאֲכִילָה אֶפְשָׁר וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין לִבְלִי לִהְיוֹת לָהוּט אַחַר אֲכִילָה שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בְּתַאֲוַת אֲכִילָה חָלִילָה. וּכְמַאֲמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָמַר שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַתַּעֲנִית הוּא תָּלוּי בְּאֵיזֶה אֹפֶן מְסַיְּמִין וְגוֹמְרִים אוֹתָהּ.

רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ, הָיָה נוֹתֵן לְרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער שְׁמוֹנָה עָשָׂר זְהוּבִים לְפִדְיוֹן בְּכָל עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, עֲבוּר הוֹצָאוֹת הַקְּלוֹיז. (על"ת מכתבי ר' יצחק, מכתב י"ד). ('שיח שרפי קודש' ח"ג שע"ו).

משמש את מוהרנ"ת:

פַּעַם כְּשֶׁנָּסַע רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין עִם מוֹהַרְנַ"תְּ בַּעֲגָלָה, עָף לְמוֹהַרְנַ"תְּ כּוֹבָעוֹ הָעֶלְיוֹן, וְהֵבִין רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה הַדָּבָר לְבִזָּיוֹן לְמוֹהַרְנַ"תְּ, לִכָּנֵס לָעִיר לֹא כּוֹבָעוֹ הָעֶלְיוֹן, וּבְכֵן צִוָּה לָעֶגְלוֹן לַעֲצוֹר וְטָרַח אֶת עַצְמוֹ לַחֲזוֹר וּלְחַפֵּשֹ אַחַר הַכּוֹבַע עַד שֶׁמָּצְאוֹ וְהֶחֱזִירוֹ לְמוֹהַרְנַ"תְּ, כְּשֶׁהֶחֱזִירוֹ אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ בְּשִֹמְחָה "תָּנוּחַ רֹאשְׁךָ עַל מְקוֹמְךָ", וּכְשֶׁהָיָה ראבר"נ מְסַפֵּר מַעֲשֶֹה זוֹ, הִדְגִּישׁ וְאָמַר: "הֲרֵי הָיָה לְאָבִי בְּרָכָה מִמוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁיָּנוּחַ לוֹ רֹאשׁוֹ עַל מְקוֹמוֹ וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה בֶּאֱמֶת אָדָם נָבוֹן וּמְיוּשָׁב מְאֹד". (שיח שרפי קודש ח"ב תשל"ח).

על ספר 'ליקוטי תפילות':

שָׁמַעְתִּי מֵהַוָּתִיק, רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם אַחַת בִּימֵי הַסְּפִירָה הָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר אָז עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ הַתְּפִלָּה הַמַּתְחֶלֶת "אַתָּה יָצַרְתָּ" (בְּלִקּוּטֵי-תְפִלּוֹת חֵלֶק ב', סִימָן ל"ו). וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁהָלַךְ, מִשָּׁם אָמַר בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ: "הֵם הַמִּתְנַגְּדִים שׁוֹאֲלִים אִם יֵשׁ בְּהַתְּפִלּוֹת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ?! וּבֶאֱמֶת הֵם גְּבוֹהִים מֵרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ! כִּי הֵם נִמְשָׁכִים מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים"! [וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת הִלְכוֹת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ, הֲלָכָה ו', שָׁם מוּבָן זֶה, כִּי הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת נִמְשָׁךְ מִשַּׁעַר הַנּוּן]. גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר, כִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים זָכוּ כְּבָר לְגַן-עֵדֶן עַל-יְדֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁלּוֹ. (שיח שרפי קודש ח"א שצ"ז).

צפית לישועה?

אָמַר רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: מַה שֶׁאִיתָא בַּגְּמָרָא, שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם "צִפִּיתָ לִישׁוּעָה" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לַיְשׁוּעָה הַכְּלָלִית, כְּלוֹמַר: הַגְּאֻלָּה. בָּזֶה נִכְלַל גַּם שֶׁשּׁוֹאֲלִין לְכָל אָדָם, אִם "כְּשֶׁהָיִיתָ בְּצָרָה, הָיִיתָ מְצַפֶּה לִתְשׁוּעַת ה' וְלֹא הָיִיתָ מִתְיָאֵשׁ. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל שיחות וסיפורים מרבי נחמן מטולטשין, עמ' תצ"ב). (שיח שרפי קודש ח"א תרצ"ט).

אשרי העם שה' אלוקיו:

אָמַר פַּעַם רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּדֶרֶךְ צַחוּת, עַל הַפָּסוּק תהלים קמה "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי" וְכוּ', דְּהַיְינוּ שֶׁאף עַל פִּי שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, אַף עַל פִּי כֵן "אַשְׁרֵי", כִּי "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו", וְזֶהוּ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו.
וְכֵן פֵּרֵשׁ עַל פִּי הַמּוּבָא בַּזֹּהַר, וְהוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּתוֹרָה י"ג "שֶׁכָּכָה" בְּגִימַטְרִיָּא "משֶׁה" וְזֶהוּ "אַשְׁרֵי הָעָם" הַמְקוֹרָבִים לְצַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא "שֶׁכָּכָה", וְזֶהוּ: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו", כִּי אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁמְּקוֹרָב לַצַּדִּיק הַמְּקַרְבוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, כַּמְּבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כה עַיֵּן שָׁם. (שיח שרפי קודש ח"ג ר"ס).

הלכה כמותו:

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער אֵיזוֹ שְׁאֵלָה, וְעָנָה לוֹ. שְׁאֵלוֹ הַהוּא: הֲלֹא אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנַ"שׁ אָמַר לִי הַהֵיפֶךְ מִדַּעְתְּכֶם? עָנָה לוֹ רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער וְאָמַר: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לּוֹמַר לְךָ, אֲנִי קִבַּלְתִּי מִתַּלְמִיד שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ!!! ('שיח שרפי קודש' ח"ג רס"ה).

איני יכול לשוכחו:

כְּשֶׁהָיָה רל"י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פַּעַם בְּעִיר בָּאבְּרִינִיץ פָּגַשׁ שָׁם בְּשַׁמָּשׁ שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת, שֶׁסִּפֵּר לוֹ שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ שָׁבַת פַּעַם אֵצֶל רנ"ט, וְשִׁבַּח אֶת רנ"ט מְאֹד, וְהִפְלִיג לְפָנָיו מִגֹּדֶל הֶאָרַת שַׁבָּת שֶׁהָיָה לוֹ אֶצְלוֹ מְאֹד, עַד שֶׁסִּיֵּם בְּאָמְרוֹ לוֹ: מָה אוֹמַר לָךְ, הָיָה טוֹב, וְאֵינִי יָכוֹל לְשָׁכְחוֹ. ('שיח שרפי קודש' ח"ג רפ"ו).

בחיו ובמותו שפל ברך!

כְּשֶׁהִשְׁתַּטֵּחַ פַּעַם רַבִּי יוּדְל חֲתָנוֹ עַל קִבְרוֹ שֶׁבְּאוּמַאן, וְרָאָה אֶת הַמַּצֵּבָה הַקְּטַנָּה שֶׁעַל קִבְרוֹ שֶׁהָיָה כָּתוּב בָּהּ רַק הַתֵּיבוֹת "פ"נ אִישׁ תָּם ר' נַחְמָן הַלֵּוִי חַזָּן" (וכדלהלן סעיף שט"ו) הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד וְאָמַר: הֲרֵי אֵין רוֹאִים פֹּה כְּלַל קֶבֶר, וְסִיֵּם מֵעַצְמוֹ וְאָמַר: "בְּחַיָּיו הָיָה חוֹתְנִי שָׁפָל וּכְלוּם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְגַם עַתָּה הִינוֹ שׁוּב כְּלוּם", "בַּיים לֶעבְּן אִיז עֶר גִיוֶוען אַ גָארְנִישְׁט אוּן אִיצְטֶער אִיז עֶר וַוייטֶער גָארְנִישְׁט". ('שיח שרפי קודש' ח"ג ש"ה).

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

לכתבה נרחבת אודותיו הקש כאן ותועבר לשער ברסלב