אשתקד במירון: ועלו מושיעים להר מירון – ל"ג בעומר תש"פ ההיסטורי | זעקת אש דת: "יהודים! אל תניחו את רבי שמעון לבד!" | בדרך חתחתים – דרכים לא דרכים | מתפרצים אל הקודש פנימה | הסיפור האישי של עולי ל"ג בעומר תש"פ

לקראת יום ל"ג בעומר יום הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, אנו מעלים לפניכם כתבה מיוחדת, שערכו מערכת בטאון "דורות" מבית העיתון 'העדה' – עיתון שבועי של העדה החרדית.

הכתבה התפרסמה ב'דורות' בשבוע האחרון ומוגשת לפניכם ככתבה וכלשונה בביטאון 'דוורת' • חן חן להם – וכל הזכויות שמורות להם

להצטרפות מנויים התקשר לטל' 02.58.29.567

* * *

מאת י. פערל

"יְהוּדִים! אַל תַּנִּיחוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן לְבַד!"

לקראת ל"ג בעומר הקרב ובא כאשר לב כל ישראל משתוקק לחוג את שמחת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ביומא דהילולא דיליה, החל ביום שישי הבא עלינו לטובה, יצאנו להצצה קצרה את שמחת התנא האלוקי ההיסטורית, שנחגגה בשנה שעברה במסירות נפש של יראי ד' מכל ערי ארץ הקודש ואשר עוד תיכנס ותיחרט בקורות ימי היהדות החרדית בארה"ק.

ננסה בזה לסקור בתמצית מתוך שיחה עם אחד העסקנים הי"ו, את ההתארגנות המופלאה וה'בלתי מקצועית' של הנוסעים בל"ג בעומר אשתקד, ליום ההילולא במירון, בעת הסגר "ההרמטי" ו'הטוטאלי' שהמיטו כוחות הרשע על הר הקודש, ובאש יוקדת זכו אלפי יראי ה' לנסוע לאתרא קדישא מירון ומאות מהם זכו אף לפרוץ ולהכנס אל תוככי הציון מתחת לאפם של הרשעים בניסים ונפלאות.

הסיפור האישי של כל עולי ל"ג בעומר תש"פ

ערכנו שיחה מיוחדת עם העסקן החשוב הר"ר אשר סופר שליט"א, מטובי הפעילים במסגרת אגודת "מלחמת אש דת" למען ציון הרשבי בכל ימות השנה ובכלל ולקראת ל"ג בעומר בפרט.

כמו כל אחד מאלפי העולים למירון בל"ג בעומר תש"פ, שיש לכל אחד סיפור אישי, הרי כך שסיפורו האישי של איש שיחנו הי"ו כולל גם את סיפורם של כל אלו שזכו לעלות אשתקד למירון, ומאות המתפרצים אל המערה, בזכות פעילותו הנמרצת במסגרת "מלחמת אש דת".

כמדומה של"ג בעומר זה ייחרט בדפי ההיסטוריה בצבעים פלאיים – אומר לנו איש שיחנו – זהו הל"ג בעומר ההיסטורי שיהודים משתוקקים הפיקו את תשוקתם אל רבי שמעון בדרכים מופלאים. והביעו בלב ורגש את אהבתם לתנא האלוקי ואכן זכו לראות סייעתא דשמיא עצומה כשנראה כי רבי שמעון עצמו פותח להם את הדלת והזמינם פנימה לשמוח בשמחתו. אכן שם בקודש פנימה בתוככי המערה.

גזירת סגירת הר מירון

היה זה בעיצומה של בהלת ווירוס הקורונה ה'קטלני', יראי ה' כידוע כבר התפכחו די מהר מהתעלומה האיומה על נגיף ההבל, אך שלטון הרשע מוצץ את הווירוס בכל דרך אפשרי במטרה היחידה ללחום בתורה וקיומה.

לקראת ל"ג בעומר הודיעו פקידי הציונים נחרצות כי מספר ה'מאומתים' בעליה. ואין לחגוג את אירועי ל"ג בעומר כלל ועיקר לפי 'הנחיות משרד הבריאות'…

על מירון הוטל סגר חמור, לבל יהינו יראי ה' לעלות להתבסם מקדושת ציון התנא האלוקי ביומו הקדוש. והבהירו בכל צורה ולשון באמצעות התקשורת בכל מיני דברי בלע כי סכנה עצומה להתאסף במירון. וכוחות המשטרה יעמדו על כך בכל תוקף. רק קומץ אנשים 'הקרובים למלכות' באישור מיוחד יהיו שם לקיים את טקס ההדלקה. ומשם יופץ בערוצים הטמאים לכל העולם…

הוכח מתוכם שכל רצונם לבצע את זממם שאיתם מכבר הימים, לטמא את כל צורת ההילולא קדישא הנחגגת בעוז דקדושה ע"י יראי ה', היל"ת.

הם איימו בקנס עצום לכל בעלי הבתים במירון לבל יעזו להשכיר דירות למאן דהו. הביאו כוחות אדירים של משטרה לחסום את כל דרכי ההגעה במחסומים כבירים ולא יעלה ולא יבוא נפש יהודית בהר הקודש.

הגזירה על סגירת הר מירון התקבלה בסערה גדולה בכל החוגים, אפילו אלו שבדרך כלל מכירים בשלטונות. נשמעו שאלות צולבות על ההחלטה הברוטאלית. וכי אי אפשר להתקין תכנית ממוצעת לכמה אלפים נוספים אף מתוך שמירת כללי הבריאות, , תמהו וזעקו. אך זרוע השלטון היה נוקשה והחלטי באין כל התפשרות.

מחוגים מסוימים אף פנו לבג"ץ הכפרני בדרישה לאשר ליתר אנשים להגיע. אך נימוקן שלא התקבלה מבוקשם, בשעה שעל ההר עצמו  התקבצו קרוב לארבעת אלפים איש – חלקם הגדול שוטרים פוקרים, שכל מטרתם למנוע את הציבור הקדוש  להגיע. ועוד אנשי תקשורת והוללים שונים שקיבלו אישור להגיע למירון לטקס המשך ההדלקה…

עורכי דין נכנסו לתמונה. הם ישבו על החוק ומצאו שם סיבות מספיקות מדוע אינו ראוי בצדק משפטיהם. ארגון מיוחד אף פנה לממשלה בבקשה לאשר לכה"פ חתני 'חאלאקע' בלבד. אך כמובן, הכל היה כהקשה על דלתיים נעולות. הם נשללו ונזרקו מכל המדרגות בבוז.

בשנה זו יהיה ההר ריק ! שומם! ללא נפש חיה! היתה ההחלטה שלהם עיקשת.

"יהודים! אל תניחו את רבי שמעון לבד!"

שבוע ומחצה טרם ל"ג בעומר, ביום שישי אחר הצהרים עלה אברך יקר בשם ר' מרדכי בדברים על קו "קול מלחמת אש דת" ושאג בקול חוצב להבות מתוך לב כואב: "יהודים התעוררו!" אל תניחו את רבי שמעון לבד! לא יתכן כדבר הזה לא יקום ולא יהיה!"…

בדבריו החוצבים היוצאים מן הלב הוא הרעיד את לב המונים רבים מישראל, אותו כאב שהיה עצור בכל לב יהודי על החרפה להניח את רבי שמעון ביום ההילולא בידי הרשעים ח"ו, החל לרעום בזעקת "מי לה' אלי" שהתפשט במהרה. בכל מקום מצאו דנים ובוערים בענין. ואש הלהבה החלה להתקלח.

השתיקה הפכה לסערה. האווירה החלה לבעור. עוד ועוד יהודים החלו לדבר ולשאול, מה עושים? איך מגיעים לר' שמעון?!

ביום חמישי בבוקר (ל"ג בעומר היה ביום ג') החליטו העסקנים לצאת בקמפיין, לרשום את כל מי שרצונו להגיע למירון.

נאמר מראש ברורות שאין ידוע עדיין איך, אך עם כל זה מי שמעונין להגיע בכל דרך שהיא – מתבקש להירשם.

דרכים לא דרכים

ההתפקדות היתה מעל ומעבר למשוער. באופן מעשי לא עמדו העסקנים בלחץ, הטלפון לא הפסיק לצלצל, ועל אף שכל הנרשם הוזקק להשאיר פרטי אשראי זמינים. בהבהרה שעלות הנסיעה תהיה יקר מהרגיל ובמידה שאינה ידועה, לא מנע זאת מזרם האנשים להתקשר ולהירשם.

כעת הוצרכו לספק כלי רכב עבור כל הנרשמים. העסקנים ניסו לשכור אוטובוסים, אך הובן שהוא מן הנמנע. אוטובוסים על הכביש ימשכו תשומת לב יתירה. העצה היתה רק לשכור טנדרים בקבוצות קטנות שלא לעורר רעש מיותר.

סכום עתק שולם מראש לסוכן נסיעות שידאג לספק ארבעים טנדרים המוכנים לנסוע בכל דרך שהיא.

למשנה זהירות כדי שלא למשוך תשומת לב מאנשים שאינם רצויים, ישבו העסקנים כל הלילה שבין יום א' וב' וסיכמו תוכנית מדויקת, מתי ומהיכן יצא כל טנדר בנפרד.

כל מי שנרשם קיבל טלפון בנפרד, מתי ומהיכן תצא נסיעתו. זה עבד כמו בהמראה על מטוס… כל אחד היה לו את מקומו המיוחד וזמנו המדויק.

במשך הלילה והיום מתחנות שונות ומרוחקות זו מזו. בירושלים מבית ישראל, משטראוס, משבטי ישראל. בבית שמש מהשכונות בפינות שונות.

באותו זמן נסעו כמה מן החברים למירון במסירות נפש, עברו בכל הדרכים לא דרכים במסירות עצומה ובדקו והתבוננו בכל האפשרויות שסביב מירון… עברו את הג'רמק, בית ג'אן, עין זיתים, כל המחסומים והפרצים, הכל נלקח בחשבון. עד היכן אפשר לנסוע בטנדר והיכן יצטרכו ללכת רגל וכו' וכו'…

בדרך חתחתים

במשך הזמן נתוודעו על עוד ועוד קבוצות המתארגנים לעלות מירונה, ובכן הקימו טלפון-ליין "חברך חברא אית ליה" שכל הנוסעים יהיו מקושרים בו, ושם הושארו הודעות בכל רגע מאחד לחברו איך אפשר כרגע לנסוע. היכן פתוח והיכן חסום וכל מה שאפשר להיעזר איש ברעהו.

למעלה מאלף אנשים היו מחוברים לטלפון-ליין והחלו את ההכנות לעיצומו של יום לקראת הנסיעות הקדושות והמרגשות.

הטנדר הראשון יצא מיד לאחר ההדלקה בליל ל"ג בעומר. ומאז הענינים החלו להתגלגל. יצרו ואחזו קשר עם כל הנוסעים וליוו כל טנדר היכן הוא, היכן עצרוהו, בכל מחסום משטרתי הודיעו מיד על דרך חילופי.

כששני טנדרים כבר עברו ב"ה, שלחו את השלישי. השלישי נחסם ומיד הודרך לפנות לדרך נוספת. כך כל הלילה, עד שהגיעה הבשורה המרנינה שהטנדרים הראשונים הגיעו מירונה – מעבר לכל תחזית.

בעיצומו של יום התפשטה הבשורה המדהימה, עוד ועוד יהודים ביקשו לעלות ההרה, אך לא היה באפשרות המארגנים לארגן להם הסעות מרגע לרגע, אך הצטרפו הם לנסוע באופן פרטי, וכך עוד ועוד יהודים יקרים הצטרפו לטלפון ליין לעזור ולהעזר. רכבים פרטיים ואף אוטובוסים שלמים נשכרו לעוד ועוד נוסעים שעלו לדרך החתחתים…

כמעט כל טנדר הגיע מדרך שונה ואחרת, אחד הגיע במישרין עד תחנת הגז ליד מירון, משם פרצו רגלית אל הכפר. אחרים נזקקו לדרכים קשים יותר ואף מפרכים. בכל מקום עצרום השוטרים, אפילו דרך בית ג'אן שהיה נחשב מלכתחילה שעל אף הקושי הדרך שבו יהיה נקל יותר לעבור בו מאימת המשטרה, נחסם ע"י הדרוזים, שאיימו למנוע מכל היהודים העוברים.

ובכן פנו ונסעו דרך חורפית, גוש חלב, עין זיתים, דרכים פרוצים ושבילים ואף דרך הר הג'ערמאק, ויש שנזקקו למהלכים רגליים שעות ארוכות, אך בסופו של דבר כולם הגיעו בס"ד.

ויהי בעלות המנחה

לקראת נעילת היום הקדוש, שוגרו הקריאות לכל החברים: "רבותי, פורצים אל המערה!"

כל הציבור המפוזר בכפר ואף בהרים הסמוכים, אזרו כוחות נחושים ומחודשים ופרצו בכל דרך – אפשרית ושאינה אפשרית – את המחסומים ומעגלי השוטרים במסירות ובתשוקה עילאית.

השוטרים נדהמו ונבוכו מול הציבור העז והנחוש שהתגבש, יחידים כבר היו בפנים אמנם היו שהיססו ופחדו, אך בכח הציבור נפרצה הדרך לרווחה, ניתקו את חוטי הברזל שהותקנו, נשברו זכוכיות הדלתות הנעולים, עד שהראשונים פתחו את הדלתות מבפנים, וציבור אדיר פרץ פנימה לתוך הציון הקדוש.

הציבור הקדוש נהר פנימה בהתרגשות קדושה ועצומה, זעקות התפלה והבכיות היו עד לב השמים, השתפכות הלב והנפש, הריקודים הסוערים במערה ולו בזמן קצר ונסער זה, שנחגגה מעל לדרך הטבע בכוחו של התנא האלוקי בהאי הילולא קדישא, אין מילים שיתארום!…

לאחר כמחצית השעה, החלה המשטרה לאסוף את כוחותיהם והתפרצו לגרש את הציבור בחמה שפוכה במכות ברוטאליות, ללא יכולת לעכל את כשלונם ותבוסתם. אך היה זה נסיון מזויף להראות כוחם, נצחון יראי ה' היה לנס ולנצחון על כוחות הטומאה שביקשו להרס ולקעקע את ההילולא קדישא של התנא האלוקי.

בשארית כוחותיהם אספו השוטרים את הציבור בשטח מסוגר על מנת לעוצרם, והובילום באוטובוסים לתחנת המשטרה בצפת, אך כמובן שהיה כל זה לשחוק וללעג, והציבור המשיך את שמחת ההילולא אף בתחנת המשטרה מתוך שירים וריקודים סוערים.

ה'וועד למען אסירי ציון' דאג להכניס אוכל ושתיה עבור כלל העצורים אשר ב"ה השביע אותם אחרי שעות המאבק ומעצרם הממושך.

כל הציבור שוחרר כעבור כמה שעות, ובסייעתא דשמיא אורגנה נסיעתם אל מקומות מושביהם ע"י עסקנים חשובים, וכולם חזרו שמחים בצאתם וששים בבואם שזכו לישועת ה' ולשמחת היום בצל ציון המצוינת קודש הקדשים.

לקראת ל"ג בעומר הבעל"ט

בהתקרב יומא דהילולא דהתנ"א רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר תשפ"א, כאשר רובן ככולן של הגבלותיהן למיניהן כבר הוסרו, שואפת היהדות החרדית לחוג את שמחת הרשב"י כבשנים כתיקונן וכנהוג מימים ימימה.

אך הרשעים כים נרגש השקט לא יוכלו! כבר תקופה שהשקט והערב מפריחים שמועות שונות ומשונות על הגבלות דרקוניות אשר הרשעים זוממים להגביל בהר הקודש מירון גם ביומא דהילולא ביום ל"ג בעומר הבעל"ט.

ולעומתם מכריזה היהדות הנאמנה בקול גדול: 'במלחמת אש דת' נלחם למען שמחתו של הרשב"י שתיחגג בקדושתה ובטהרתה כראוי וכיאות.

העסקנים המסורים מודיעים בזה לכלל הציבור להיות ער ומוכן על קריאה אשר לא תבוא – להגן על כבוד הרשב"י זיע"א.

ובוודאי כוחו של רשב"י וכל קדושים עמו ישפיעו שלא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיק ונזכה לחוג את שמחתו בקדושה ובטהרה ובמהרה נזכה לתשועת עולמים.

מתוך ביטאון 'דורות' מבית 'העדה'
הצטרף למנוי בטל' 02.58.29.567

גלריית תמונות של אנ"ש במירון תש"פ
וכן בדרכם להילולת הרשב"י
ל"ג בעומר תש"פ אשתקד