כלל אנשי שלומינו חסידי ברסלב בצוותא עם היהדות החרדית מתכוננת בדחילו ורחימו להדוף את כל נסיונות ההשתלטות השלטון על אתרא קדישא מירון ועל השינויים במתכונת הילולת הרשב"י:
באו חשבון! מובא במדרש שכאשר הגיעו השבטים למערת המכפלה על מנת לקבור את אביהם יעקב, הגיע עשו הרשע ומנע את הקבורה, בטענה שחלקת השדה שייכת לו. נפתלי שהיה 'אילה שלוחה' רץ למצרים להביא השטר. בינתיים נשתהה קבורתו של יעקב אבינו. נכדו של יעקב חושים בן דן שראה עשו מונע מלקבור את אבינו יעקב דקרו במקל על צווארו והתיז את ראשו.
והשאלה ידועה, מדוע דווקא חושים עשה מעשה, ואילו שבטי קה נאותו להמתין עד שנפתלי יביא את השטר, וכי להם לא כאב 'הלנת המת?'
מסבירים בעלי המוסר, שהאחים נכנסו למשא ומתן עם עשו, שמעו טענותיו והתווכחו עמו ומשכך הוצרכו להוכיח כי הצדק עמהם, אך חושים בן דן שהיה חרש ולא שמע את כל המו"מ, רק ראה את בזיון המת, נתעוררו בו רגשות הקודש, היתכן לבזות את סבא יעקב, מיד נטל מקל והתיז את ראשו של עשו הרשע.
♦ ♦ ♦
כלל זה נכון ומדוייק בכל נושא של אידישקייט, ברגע שנכנסים למשא ומתן נאבד ה'ברען' הטבעי שזועק "היתכן?!", עצם הוויכוח מקרר ומחליש את העמדה הברורה.
יהודי שרואה מול עיניו פרצה כל שהיא ביהדות, ואש הקודש הבוערת בקרבו אינה מסוגלת לראות כבלע את הקודש, הוא לא פונה לפורץ לברר מדוע עושה זאת ואולי שמא יש לו איזה תירוץ, אלא עומד וזועק עד לב שמים! זועק מכאב פנימי עמוק על שם שמים המחולל! כי כשכואב צועקים גם אם הצעקה אינה מועלת מאומה.
אך באמת שעוזרת היא מאד, כי הפורץ בהיווכחו שהעומד מולו נחוש בדעתו ואינו מוכן לשבת להידבר, נסוג הוא אחור. את כל כוחו שואב הפורץ בראותו רפיסות, חולשה, חוסר בהירות ועמידה איתנה.
ומאידך, במקום שיראה הידברות ומשא ומתן, הפורץ – שאינו טיפש – יכניס "עיזים" רבות לפרצה, וכשימחו נגדו, "יוותר" על עז ואולי אפי' על עוד עז, והמוחה ישמח שעלה בידו למעט את הפרצה, ואילו הפורץ יפרוץ בצחוק אדיר על שעלה בידו לשטות במוחה שנפל שדוד בתרמיתו, ולא הבין שמלכתחילה הוסיף 'עיזים' כהנה וכהנה, על מנת שיהיה לו מה "לוותר", וכך יוותר עם תוכניתו המקורית…
♦ ♦ ♦
צריך להיות עיוור שלא לראות, שכל הסיפור העכשווי עם מירון, ההגבלות והגזירות למיניהם, אין להם שום קשר לאסון שאירע אשתקד. הם בסך הכל קפצו על המציאה להוציא לפועל את זממם עליו הם כבר חולמים עשרות בשנים, להוציא את הציון הק' ואתרא קדישא מירון מידי החרדים, ולהעבירו לשליטה מוחלטת של המדינה.
הוויכוחים על כמות האנשים שיורשו להיות בו זמנית, על חלוקת מזון, כרטיסים, טישים, כלי זמר בחצר, נחש מהיר או איטי וכו' וכו' – משחקים לטובתם, הם מרוצים מאד שמתווכחים על הדברים הללו, זה נותן להם את הגושפנקא שהם הבעלי בתים והכל חייב להיות מאושר על ידם, ברצונם יוסיפו וברצונם יקצצו.
השנה הם "יוותרו" רבות והעיקר שהם יהיו הקובעים, בשנה הבאה הם יוסיפו עוד קצת הגבלות, ושנה אחרי כן עוד, עד שהם יעוללו במקום ככל העולה על רוחם, ואת הנעשה כבר לא יהיה ניתן להשיב ח"ו.
לא צריך להיות פיקח במיוחד על מנת להבין שזה מה שהולך להיות באם נסכים גם ב'שב ואל תעשה' להשתלטותם, די להיווכח במציאות הכואבת מהמתחולל בשריד בית מקדשינו ותפארתינו, שם הם שולטים שלטון ללא מיצרים, והמקום מלא מבוקר ועד ערב בפריצות מהמוני גויים ופורקי עול, טקסי השבעה וטקסים ממלכתיים וכו', עד שיהודי ירא שמים כמעט ואינו מסוגל להגיע למקום הקדוש בשעות היום, ורק בשעות הלילה המאוחרות כאשר הרשעים נמים את שנתם וטוב להם ולעולם, וניתן איך שהוא להגיע ללא מכשולות על ימין ועל שמאל.
♦ ♦ ♦
מירון הוא המבצר הכמעט אחרון שעדיין נמצא בידי היהדות החרדית. זה המקום היחיד שנותר מכל המקומות הקדושים, אליו ניתן להגיע בכל שעות היום והלילה, בימות החול וביומי דפגרא, בשבתות וביו"ט, באווירה דקדושה, עם אפשרות לשהות במקום, אכילה ושתיה, שינה וכו'.
ואת זה הם לא מסוגלים לראות! וזוממים לחמוס ולגזול! להפוך את המקום לאתר תיירות מובהק אליו מגיעים רבבות גויים ופורקי עול, על כל המשתמע.
הצרמוניה הממלכתית-גויית שהם מתכננים ל"זכרם של הרוגי מירון" (בשיתוף פעולה של כמה משתפי"ם נבזים משולי המכנה), הינו מעין דמעין דוגמה חיה למה שעלול לקרות באם נחריש.
מסכי הענק שהם מתכננים להציב בכל רחבי ההר, כפי שהם עשו אשתקד, ימשיך חלילה להרוס את אווירת הקדושה והטהרה שאפפה כל השנים את הר הקודש, ומי מדבר על הפריצות הנוראה והתערובת שמסכים ארורים אלו יוצרים.
האיסור לחלק מזון, בטענה המגוחכת וההזויה שעלולים להתחלק מהפסולת, הוא חלק מהתוכנית להפוך את המקום לאתר תיירות מצוחצח, שלא תהיה בו אפשרות שהייה במקום, שהרי ללא אוכל כמה זמן ניתן לשהות?
כרטיסים עם ברקוד לשעות קבועות ומוגבלות, שבלעדם לא ניתן להגיע למירון, הינה השתלטות טוטאלית על הציבור כולו, שאיש לא יהין להרים ידו ורגלו, ללא הורמנא מהאדון הפריץ.
הנחש המהיר והאיטי, הוא עקירת התפילה מרבבות יהודים שמגיעים מכל קצווי תבל לשפוך שיח במקום הקדוש.
איסור השמחה – הטלת איסור כלי זמר בחצר, וההדלקות לכבוד התנ"א, הינם השבתת שמחת הרשב"י שמובא בספה"ק שזה עיקר עבודת היום – "הילולא".
אין זה אומר שאין מן הצורך להשגיח על שלום הציבור, בודאי שצריך, אך הדבר יכול להיעשות באופן מעולה ביותר, ע"י עסקני ופעילי מירון שהוכיחו את עצמם שנים ע"ג שנים בדאגה כנה לציבור ולשלומו, ולא אלפי שוטרים קלגסים צמאי דם, שמשליטים "סדר" בהכאות והשתוללות כחיות טרף, שרק גורמים את ההיפך.
לא נכנס לפולמוס, מי אשם במישרין באסון הנורא שאירע אשתקד, אך מה שבטוח, שאחראים על ההר ביום ל"ג בעומר, היו המשטרה ומפקדיה, והם כשלו ובגדול!!!
אין זה סוד כי אותה השופטנא שמתה, עמדה להאשים את המשטרה כאחראית למחדל, אך החדשה שנכנסה תמורתה, שנתה כיוון…
ומי מדבר על ההתנהלות שלהם לאחר האסון שהם מנעו מכוחות ההצלה להגיע מקום, וכן לא נתנו אפשרות לחלצם במהירות הנדרשת, ואף חסמו את דרכי הפינוי הקצרים לבית החולים, כך שהאמבולנסים נאלצו לנסוע בדרך ארוכה, כאשר כל דקה זו שאלה של חיים או חלילה להיפך!
והנה, תמורת להגיע למסקנה, שהגוף הכי לא מתאים להיות אחראי ביום ל"ג בעומר, הוא המשטרה, ובודאי לא מי שעמד אשתקד בראשה ופיקד עליה בהר, השלטון בוחר שוב באותם שידיהם דמים מלאו (עכ"פ בודאי מתוך רשלנות, אם לא במזיד). אם אכן שלום הציבור לנגד עיניהם, הרי מדובר באבסורד נוראי!
אלא שמטרה אחרת עומדת לנגדם, להשתלט כליל על ההר, הן בל"ג בעומר והן בכל השנה כולה, ולשם כך מוכרחים דייקא את המשטרה (והצבא), כי הם ורק הם יכולים בכח הזרוע להאבק ברבבות בני היהדות החרדית שמשתוקקים לפקוד את הציון הק' ולשמוח בשמחת ההילולא כפי שנהוג זה מאות בשנים. אמונים לכלל הציוני הוותיק "רק בדם תהיה לנו הארץ" בכוונתם להשתלט על המקום באלימות ובריונות וכך להגיע למחוז חפצם – הדרת החרדים והפיכת המקום לאתר תיירותי היל"ת.
כל ניסיון הידברות עמהם, כל ישיבה משותפת עם רשעי ארץ אלו בנסיון להשיג מהם עוד כמה עצמות עלובות, עוד איזה
"הישג", עוד כמה כרטיסים, פעילות זו משחקת לידים של כובשים זרים אלו, וזה בדיוק מה שהם רוצים, שיגיעו אליהם בכריעת ברך לבקש פרט זה או אחר, ובלבד שיכירו בהם כ"בעלי המקום"!
עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ: (במדבר, יג, ל)
העצה האחת והיחידה למנוע את חורבנה של מירון ח"ו, ולעצור את מתקפת ההשתלטות והפקעת המקום מידי החרדים לידי מלטעות השלטון, היא אך ורק באי הכרה טוטאלית! בסירוב מוחלט לשיתוף פעולה, גם אם ייראה שבאמצעות הידברות ניתן להגיע להישגים מרשימים, וגם אם אי שיתוף הפעולה יגרום לכך שלא נוכל להגיע ביום ל"ג בעומר לציון הק'.
בשום פנים ואופן אל לנו לרכוש מהם כרטיסים גם אם יחלקו זאת חינם אין כסף, כי זוהי היא מלכודת עכברים לתפסנו ברשתם.
ההזמנה להילולא "עולו ואתכנשו" אנו מקבלים אך ורק היישר מרבי שמעון זיע"א ולא משום גורם אחר, ואנו מצדינו נגיע עד מקום שנוכל להגיע. ואם נזכה להגיע עד להר הקודש, מה טוב, ואם לאו, אזי במקום שיחסמו את המשך דרכנו, אם נוכל נמשיך לצעוד רגלית עד להר הקודש, ואם לאו שם במקום שיעצרונו נחגוג את ההילולא, נתפלל, נדליק מדורה לכבוד התנ"א, נרקוד ונשמח, כי אין זה ספק שעומדים אנו בסמיכות לתנ"א הרשב"י, וכאילו בפתחה של המערה.
איך התבטא מרן גאב"ד היהדות החרדית מרן הגרי"צ דושנסקיא זצוק"ל, שבזמנו אסר לתלמידיו לנסוע למירון ביום ההילולא מחמת הפריצות במקום, כי גם אלו שנוסעים מירונה לא כולם מצליחים להגיע עד הציון מרוב אדם, רק מתקרבים עד מקום שידם מגעת ונחשב שגם הם עלו לציון, והיות ואליבא דאמת הי' ראוי שכל כך הרבה יהודים יגיעו לציון הק', עד שכל הדרכים יהיו מלאות צאן אדם עד לירושלים, נמצא שגם אנו מצויים בסמוך לציון…
ובודאי כאשר אנו יוצאים בדרכינו מירונה, אלא שעל אם הדרך עוצר אותנו איזה קלגס שאינו מאפשר להמשיך, אין ספק שייחשב לנו כעומדים בהיכל המלך ממש ונוכל לפעול בס"ד גדולות ונצורות, וכל הדרכים מדן ועד באר שבע ייהפכו להילולא אחת גדולה ועצומה!
לא נכנס למשא ומתן, לא נקשיב לפיתויים והשקרים שהם ומלחכי פינכיהם מפיצים בקוויהם ועלוניהם עבור בצע כסף, כי הכל במטרה אחת ויחידה, לגזול מאתנו את הר הקודש, וחלילה לנו להיות שותפים לפשע!
כחושים בן דן, נסתום את אזנינו ולא נשמע להצעותיהם ה"נדיבות", כי אם ניטול את מקל המלחמה בידינו, ובכוחו של אותו זקן שביטל כמה גזירות והתחבא במערה שנים כה רבות מפני השלטון, בטוחים אנו בישועתו של מקום שבא תבוא במהרה דידן.
לֹא־תַעַרְצוּן וְלֹא־תִירְאוּן מֵהֶם, ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם: (דברים פרק א, כט – ל)
מאת: גליון 'זעקת הרשב"י' פרשת אמור תשפ"ב
מנהגי ברסלב • הקונטרס המפואר 'סדר הדלקת נר חנוכה ברסלב' הכולל בתוכו; שיחות, ליקוטי הלכות,…
עולם הנגינה • לקראת ימי החנוכה: השיר של אנ"ש החודר לתוככי הלב על הצילים "וּמִנּוֹתַר…
שיעורי המועדים • לפניכם שיעור מפי הגה"ח רבי אפרים קעניג שליט"א הכנה לימי החנוכה: איך…
חדשות קיבוץ שבת חנוכה תשפ"ה באומן • לרווחת ציבור הנוסעים לאומן 'איחוד ברסלב' עם מידע הנחוץ…
חדשות ברסלב • מרכז השיעורים 'היכלא' ערכו כינוס הכנה לימי החנוכה ב'שוהל' שבירושלים עם שיעור…
עולם ההפצה • הקונטרס הנפלא 'המפתח' של מכון 'אור האורות' עם עניינים מנהגים הלכות והנהגות…
View Comments
אירוע אבל לאומי ?
בל"ג בעומר ?
במירון ?
איסור אכילה ?
במקום קדוש ?
וכו'...
אנחנו עולים למירון בשביל לשמוח עם רשב"י!!!
אוכלים ושותים ושמחים!!!
ללא אבילות (גם לא על החורבן כידוע)
לאכול!!!
לשתות (ולחלק ח"י רוטל)!!!
לשמוח!!!
לרקוד!!!
כי זה מצוות היום!!!