חדשות

לוח שנה מפואר בקהילת חסידי ברסלב "קרן אור" עם זמני היום והלימודים • לצפייה ולהורדה

בקהילת חסידי ברסלב "קרן אור" שבנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א חולק לקראת החגים לוח שנה מפואר עם זמני היום ועם סדרי הלימודים היומיים הנהוגים אצל אנשי שלומינו חסידי ברסלב הע"י.

הלוח חולק ע"י קופת החסד הפנימית "למען אחי" לכלל אנשי הקהילה התומכים בקופת "למען אחי" מידי חודש בחודשו.

קופת "למען אחי" פועלת לתמוך ולהחיות את הנצרכים שבתוך הקהילה בזמנים בהם נצרכים לעזרה מיוחדת או לאברכי הכוללים שבקהילה שדחוקה שעתם, בלחם וחלב (עבור 700 ילדים ע"י תוכנית מזון ומחיה), הלוואות, הלוואות מיוחדות לשמחות, מענקים בשמחות (לידה – בר מצוה – חתונה), תמיכות מיוחדות, חלוקות שונות מפעם לפעם ועוד.

הלוח המפואר הודפס בשני מהדורות וחולק לכלל אנשי שלומינו בני הקהילה היקירים הע"י הדרים בעיקר בערים ירושלים – לפי האופק שם, ובית שמש – לפי האופק שם, והוא מוגש לגולשי ברסלב נייעס במלואו.

לפניכם כללי חישובי הזמנים שבלוחות:

הנה אנו מגישים לפניכם ברכה, לוחות שנה מהודרים, עם זמני היום הנצרכים לכל אחד ואחד, לדעת לעשות כל דבר בעתו ובזמנו כראוי וכיאות.

בלוח הבאנו מדי יום 11 זמנים הלכתיים, בער"ש הוספנו את זמן פלג המנחה וכן זמני הדלקת הנרות וצאת השבת והחג. כמו"כ הוספנו הלימודים היומיים הנהוג אצל אנ"ש, יחד עם שלל ציוני חגים ומועדים, זמני המולד ועוד. הזמנים נערכו עפ"י לוח "עתים לבינה".

וזאת למודעי, כי הלוח הוגה פעמיים ושלש עד מקום שידינו יד כהה מגעת ועינו של אדם מגה'ת, אך כבר אמר החכם כשם שאי אפשר לבר בלי תבן וכו', אי לזאת אנו מתנצלים מראש על כל טעות ואזנינו כרויות לכל הצריך תיקון לשפר בשנים הבאות בעז"ה. \ המו"ל

ביאורי הזמנים ואופן חישובם

חצות ברסלב • "עיקר עבודת איש הישראלי היא ליזהר ולקום בחצות לילה" (שיחות הר"ן ש"א), ושעת חצות לילה היא כפי שלימד אותנו רבינו: "וְעִקַּר חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה הֵן בַּקַּיִץ וְהֵן בַּחֹרֶף, וְאָז מַתְחִיל זְמַן חֲצוֹת. וְנִמְשָׁךְ עַד גְּמַר אַשְׁמוּרָה שְׁנִיָּה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת" (ליקו"מ קמט). – בלוח זה הבאנו את הזמן כמו שנהגו אנ"ש לחשב שש שעות ועשרים דקות לאחר שקיעת החמה.

עה"ש 90 דק' • היינו 90 דק' במעלות קודם נץ החמה, כשהשמש 19.75 מעלות תחת האופק. זמן זה יש לנקוט לחומרא בלבד.

עה"ש 72 דק' • היינו 72 דק' במעלות קודם נץ החמה, כשהשמש 16.02 מעלות תחת האופק. זמן זה הוא העיקר לדינא, כמו שאמרו בפסחים (צד.) מעלות השחר עד הנץ החמה כדי הילוך ד' מיל ונפסק בשו"ע כי הילוך ד' מיל הוא 18 דק', והוא תואם למציאות.

ולהווי ידוע, כי זמן עלות השחר בלוח זה נקבעו לפי 'מעלות' ולא לפי שעות שוות או זמניות. והמשמעות היא, שאותה רמת אור הקובעת בימי ניסן ותשרי בא"י את עלות השחר היא הקובעת בכל ימות השנה. כך נהוג על פי גדולי האחרונים כמעט בכל הלוחות הנערכים בעולם, וכן היו עושים כשלא היה שעונים והיו נוהגים ע"פ הסתכלות בחוץ על האור.

טלו"ת • זמן הנחת טלית ותפילין, בין 50 ל-60 דק' קודם הנץ (כשהשמש 11.5 תחת האופק).

נץ הנראה • הנץ כפי שנראה לראשונה לעומד בגובהה של ירושלים, בצאתה מעל הרי מואב הרחוקים שבמזרח.

זק"ש מג"א • סוף ג' שעות זמניות מעה"ש של 90 דק' במעלות קודם הנץ, עד צאה"כ של 90 דק' במעלות אחר השקיעה, כנהוג. – כידוע, אנשי שלומינו הקפידו מאד להתפלל ולקרוא קריאת שמע לפני זמן זה, כמקובל מרבינו ז"ל.

זק"ש גר"א • סוף ג' שעות זמניות מנץ החמה לשקיעה במישור, כדעת הגר"א ובעל התניא.

סוז"ת גר"א • סוף ד' שעות זמניות מנץ החמה לשקיעה במישור, כדעת הגר"א ובעל התניא.

חצות היום • אמצע הזמן שבין נץ החמה לשקיעה במישור – חצות היום, וי"ב שעות אחריו – חצות הלילה. (יש מאנ"ש שנוהגים זמן זה לעניינים הלכתיים, ואכמ"ל)

שקיעת החמה • כפי שנראית לעומד בגובה העיר לאופק הים, בניכוי ההסתרים של הרי הקסטל.

זמני השב"ק

צאת הכוכבים לשיטת ר"ת • 72 דק' שוות אחר השקיעה, כנהוג. פלג המנחה • שעה ורבע זמניות קודם השקיעה במישור. הדלקת הנרות • 40 דק' לפני השקיעה כמנהג ירושלים.

צאת השבת • כשהשמש 8.5 מעלות תחת האופק, והוא ביום הבינוני 36 דק' אחר השקיעה במישור, כנהוג בא"י.

סוף זמני הצומות • בלוח הבאנו זמן זה כשיטת הרי"מ טיקוצינסקי, והוא ג' רבעי מיל אחרי השקיעה במישור, לפי מעלות, היינו כשהשמש 4.61 מעלות מתחת לאופק.

זמנים לוח אופק בית שמש

נץ החמה מההר • בלוח זה הבאנו, לאחר התייעצות עם הרבנים וכפי הנהוג למתפללין כותיקין עם הנץ החמה בעיר, את זמן נץ החמה כפי שנראה לעומד על ההרים המקומיים בעיר, בהיות החמה יוצאת מעל הרי מואב, בלי הסתרת ההרים שבינתיים הקרובים יותר.

שקיעת החמה • כפי שנראית לעומד בגובה הקריה החרדית בעיר, האופק המערבי של בי"ש פתוח וניתן לראות את השקיעה בים כמעט בכל השנה. – זמן זה הוא העיקר לדינא וכן נהוג בירושלים לחשב את השקיעה בגובה (כמו שהבאנו בלוח של ירושלים). יצויין, כי ישנן מקומות בבי"ש הגבוהים יותר מהקריה החרדית, כגון ברמה ב' שם השקיעה מתאחרת בכרבע דקה, וכן יש מקומות כגון בחפציבה הנמוכים יותר, שם השקיעה מקדמת בכרבע דקה.