ל' ניסן • המקובל האלוקי רבי חיים ויטאל זיע"א

זכרונם לברכה • ביום ל' ניסן, א' דר"ח אייר, חל יום הילולת המקובל האלוקי רבי חיים ויטאל זיע"א, תלמידו ומוריש תורתו של רבינו האריז"ל זיע"א, שכל מעיינו הנובע של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בנוי על יסודותיו | כתבה לזכרו:

זכרונם לברכה • ביום ל' ניסן, א' דראש חודש אייר, חל יום הילולת המקובל האלוקי רבי חיים בן רבי יוסף ויטאל זיע"א, תלמידו הגדול ומוריש תורתו של רבינו האריז"ל זיע"א, שכל מעיינו הנובע של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בנוי על יסודותיו | כתבה לזכרו:

למעלה מארבע מאות שנים לרבינו המקובל האלוקי רבי חיים ויטאל זיע"א שהסתלק בשנת ש"פ – תשפ"ד – (= 404). רבי חיים ויטאל זיע"א המכונה מהרח"ו או רח"ו היה מגדולי מקובלי עיר הקודש צפת, ערך את קבלת רבו האר"י הקדוש ה"ה רבינו יצחק בן שלמה לוריא זיע"א מכונה האריז"ל ונחשב לתלמידו המובהק.

מהרח"ו זיע"א נולד לאביו רבי יוסף וויטאל מקלאבאריס בראש חודש (א') חשוון ה'ש"ג – צפת, ועלה בסערה השמימה לפני 401 שנה בדיוק, בראש חודש אייר (ל' ניסן) ה'ש"ף – בדמשק שבסוריה ושם נטמן.

רבותיו:

רבי משה אלשיך זיע"א, הרמ"ק רבי משה קורדובירו זיע"א, האריז"ל רבי יצחק לוריא זיע"א

כאשר היה רבנו המהרח"ו בגיל ארבע עשר שנים התקבל לישיבתו של רבי משה אלשיך זיע"א (המכונה האלשיך הקדוש), ואצלו למד את תורת הנגלה. הוא אף העניק לו סמיכה להוראה ולדיינות בהכתירו את מהרח"ו בכתר "יורה יורה וידין ידין".

אצל רבו רבי משה קורדובירו זיע"א:

כעבור תקופה, חשקה נפשו להתעלות במעלות הנסתר והקבלה והצטרף לישיבתו של המקובל רבי משה קורדובירו זיע"א (המכונה הרמ"ק) ומפיו למד את הזוהר הקדוש וסודות הנסתר.

אצל רבו האר"י הקדוש:

כעבור כמה שנים הצטרף ללימוד תורת הנסתר מהמקובל האלוקי רבינו יצחק לוריא, האריז"ל הקדוש, רק שנה ועשרה חודשים זכה להסתופף תחת צילו של רבו הנערץ האר"י הקדוש, אולם בתקופה הזו היה מהרח"ו לדול תלמידיו ולכותב תורתו הקדושה.

מרבינו האר"י הק' למד רבנו סודות נשגבים שלא שמעתם אוזן מעולם, וכאמור, לאחר כעשרים ושנים חודשי שובע, ביום ה' לחודש אב דשנת של"ב נתבקש רבו לישיבה של מעלה, וזאת אחר שהזהיר את יתר תלמידיו "היזהרו בכבודו של מוהר"ר חיים ויטאל כי תורת חיים בקרבו, וממנו תצא תורה לישראל, כי עבד נאמן הוא לי".

פעם אחת פנה האריז"ל לרבנו ואמר לו דע לך כי כל סיבת בואי לעולם היא להעביר לך ולגלות לך את הסודות הנשגבים אלו.

מנהיג עיה"ק ירושלים תבו"ת:

חמש שנים אחר הסתלקות רבו בשנת של"ח, עזב רבי חיים ויטאל את עיר הקודש צפת, וביום ט"ו לחודש כסלו התיישב בעיה"ק ירושלים תו"ת לשמחתם הגדולה של תושבי העיר, ובה חי שנים רבות והנהיג את עדת אנשי ירושלים של מעלה.

ברח לעיר דמשק:

את שנותיו האחרונות עשה רבי חיים ויטאל על אדמת סוריה, בעיר דמשק, שם הרים את קרן התורה הרביץ תורה והעמיד תלמידים.

לדמשק גלה בעקבות אימתו מהמציק מושל עיה"ק ירושלים – הפחה האכזר 'אבו סיפין' גלגולו של סנחרב הרשע מלך אשור. וברח מפניו ע"י "שם קדוש" לעיר דמשק (שם גדולים), שם התקבל בכבוד ובשמחה רבה.

ויהי בהעלתו בסערה השמימה

ויהי בהעלתו בסערה השמימה החליטו רבני וגאוני דמשק לכרות לו מקום למנוחתו מול מקום הטומאה בשם "בית רימון" למען יזכרו המשתטחים על קברו, את חסדו הגדול שגאלם מצרתם שנים רבות קודם לכן.

היה זה כאשר נשלח לעיר דמשק ע"י רבו הגדול האריז"ל במיוחד כדי להכניע ולהכרית את כוח טומאת בית האלילים שהזיק וציער ליהודי דמשק.

ברבות השנים הפך מקום מנוחתו לבית החיים של גדולי ורבני דמשק. (שבחי רח"ו)

ספריו:

ספר הגלגולים, ספר החזיונות, עץ חיים, שער הכוונות, שער מאמרי רשב"י, שערי קדושה, ועוד.

חשוב לציין: רבו המקובל האלוקי האריז"ל לא סמך על אף אחד מתלמדיו הקדושים שיכתוב את חידושיו אלא רק על רבנו רבי חיים ויטאל, באומרו כי רק הוא היורד לסוף דעתו, ואכן רבנו כתב את דברי תורת רבו בדיוק מופלא, כאשר הוא מדייק וכותב את דברי רבו הגדול לפי הבנתו אך לא מוסיף משלו, ובכל מקום שלא מצליח לרדת לעומק דעת רבו כתב זאת בפירוש, וזהו הדבר שגרם שכל ספריו מכונים כתבי האר"י.

תלמידיו הקדושים מורישי הקבלה:

בנו חביבו רבי שמואל ויטאל זיע"א, רבי חיים הכהן זיע"א מארם צובא, רבי אברהם אזולאי זיע"א ועוד

דרך רביז"ל ותלמידו:

מעיינו הנובע של רבינו הקדוש ותלמדיו בנוי כולו על יסודותיו הקדושים של האריז"ל ותלמידו רבינו המהרח"ו ומוזכר בספריהם הקדושים לרוב:

וכך כותב גאון עוזינו מוהרנ"ת בהקדמתו לספר הקדוש ליקוטי חוהר"ן:

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנּוֹרָא הַזֶּה (לקוטי מוהרן) . הֵם הַשָֹּגוֹת עֶלְיוֹנוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲמֻקּוֹת מְאֹד מְאֹד עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. וְנֶעְלָם וְנִסְתָּר וְנִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְעֶלְיוֹנִים מְאֹד. אֲשֶׁר אֵינָם מֻזְכָּרִים כְּלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה כִּי אִם בְּדֶרֶךְ רֶמֶז וְסוֹד. וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וּמַאַמְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים וְכָל דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה. כֻּלָּם כְּאֶחָד כְּלוּלִים בְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. וְכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה מְדַבֶּרֶת מִכַּוָּנוֹת מְיֻחָדוֹת מֵאֵיזֶה מִצְוָה וּמִשַּׁעַר מְיֻחָד מֵהָ"עֵץ חַיִּים" (ספרו של רבי חיים ויטאל). בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רָאוּ וְלֹא זָר אֲשֶׁר פָּתַח עֵינֵינוּ וְהֶרְאָה לָנוּ לִפְעָמִים כְּטִפָּה מִן הַיָּם מֵעֹצֶם כַּוָּנָתוֹ.

ידוע גם כן שמוהרנ"ת זיע"א העתיק בעצמו את כל ספר החזיונות של רבינו במהרח"ו זיע"א:

מקום קבורתו:

כאמור נפטר ב-ל׳ ניסן ה'ש"ף, ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק שם יש ציון גדול ועתיק. אולם ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה את קברו לישראל בקריית מלאכי, טענה שלא הוכחה.

נוסח המצבה:

כיתוב המצבה נחרת בכל ארבעת צדדיה ובכיסוי העלון. וזה נוסחה:

האבן הזאת מצבת קבורת חד מבני עליה, דנהירין ליה שבילין דשמיא כבן עזאי בשוקי דטבריא, אשר היה בתורה עמלו בנגלה ובנסתר יומו ולילו, ידיו רב לו, צדיק באמונתו, עולם האירה מתורתו, ואף כי אחרי מותו, ויהי האיש ההוא גדול מר ניהו רבה הרב הגדול מבצר עוז ומגדול מר קשישא כולל כל דבר שבקדושה, חסידא קדישא ופרישא מורינו ורבינו הודינו והדרינו, המקובל האלקי המפורסם כמוהר"ר חיים ויטאל זצוק"ל, עלה שמים יום שלושים לחודש ניסן שנת הש"פ לפ"ג.
יהי רצון שזכותו יגן עלינו ועל כל זרע ישראל.
נפש אדוני צרורה בצרור החיים

סיפור נורא – רבינו חיים ויטאל זיע"א מוציא דיבוק מאשה אלמנה:

מעשה נורא שאירע בזמן המקובל האלוקי האר“י הקדוש (מובא בשבחי האר“י פרק ז).

מעשה היה בימי הרב הקדוש והטהור, המקובל האלוקי כמוהר“ר יצחק לוריא אשכנזי זצ“ל, בצפת תוב“ב, באשה אחת אלמנה, שנכנס בה רוח אחד וציער אותה צער גדול ורב עד למאד.

נכנסו רבים לביתה ודברו עמה, והרוח היה מגלה לכל אחד את כל העוונות שעשה. כראות קרוביה את כאבה וצערה, הלכו אצל האר“י ז“ל, לחלות את פניו שילך עמהם ויוציא את הרוח מן האשה. לא היה בידו פנאי, ושלח עמם את תלמידו, הוא רבנו רבי חיים ויטאל זצ“ל. סמך ידיו עליו ומסר לו את הכונות והשמות שיכריחוהו לצאת.

כיון שנכנס רבנו חיים ויטאל לפתח הבית, מיד הפכה האשה את פניה ממנו אל הכותל. אמר לו מוהר"ר רבי חיים: ”רשע, למה הפכת פניך ממני?“ השיב הרוח: ”איני יכול להסתכל בפניך, שהרשעים אינם יכולים להסתכל בפני הצדיקים, מפני השכינה השורה עליהם“.
שאלו מה חטא ומה פשע, שהענישוהו בעונש חמור כזה, וסיפר על חטאיו הרבים "חטאתי באשת איש והעמדתי ממזרים, ועל שמת בלא וידוי ותשובה, ומאז אין נשמתו מוצאת מנוח. וכל העם הנמצאים שם, עם רב עד מאד, בכו כולם בכיה רבה, כי נפל פחד הדין עליהם, והיתה התעוררות רבה וגדולה בכל המחוז מאותו מעשה.
שאלו: ”מי נתן לך רשות שתכנס באשה זו?“ השיב הרוח ואמר: ”באשמורת הבוקר קמה אשה זו ממטתה ורצתה להצית אש, אך הסמרטוט השרוף לא קיבל את הניצוצות. נסתה הרבה ולא עלה בידה. אזי כעסה כעס גדול אד מאד, השליכה את המצת ואת הסמרטוט השרוף מידה לארץ ואמרה: תהא לשטן! ומיד נתנו לי מלאכי החבלה המלוים אותי רשות להכנס בגופה“.
שאל הרב ז“ל ואמר: ”ובשביל עוון קל כזה נתנו לך רשות לכנס בגופה?“ השיב הרוח ואמר: ”תדע, אדוני החכם, שזאת האשה אין תוכה כברה, כי אינה מאמנת בניסים שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל, ובפרט ביציאת מצרים. ובכל ליל פסח, כאשר כל ישראל שמחים וטובי לב, ואומרים הלל הגדול ומספרים ביציאת מצרים – הכל בעיניה היתול ושחוק, וחושבת היא בלבה שמעולם לא היה נס כזה!“
מיד אמר הרב לאשה: ”המאמנת את באמונה שלמה, שהקדוש ברוך הוא יחיד ומיוחד וברא שמים וארץ, ובידו כח ויכולת לעשות כל אשר חפץ, ואין מי יאמר לו מה תעשה?“
אמרה: ”הן, אני מאמנת הכל באמונה שלמה!“ עוד אמר לה הרב ז“ל: ”המאמנת את באמונה שלימה, שהקדוש ברוך הוא הוציאנו ממצרים מבית עבדים, וקרע לנו את הים, ועשה לנו ניסים הרבה?“ השיבה האשה: ”הן, אדוני החכם, אני מאמנת הכל באמונה שלמה, ואם היתה לי לפעמים דעת אחרת – אני מתחרטת עליה“, והתחילה לבכות.
מיד גזר הרב על הרוח שיצא, וכיון בשמות שמסר לו רבו ז“ל, ויצא.

להלן הסיפור המלא מתוך ספר 'שבחי מהרח"ו' לצפייה ולהורדה

‏