'מורשת הנחל' • כך סיימו חודש של התעלות רוחנית | חלק ב'

חדשות ברסלב • כך סיימו מאות בחורי מורשת הנחל' את החודש של התעלות הרוחנית – מסע קודש בן שלוש ימים שמסתיים עם השבת נועם הנשמות | חלק שני • סיקור וגלריה נרחבת:

המשך תיאור מסע קודש בן שלוש ימים של התעלות והתחזקות שכאמור החל בהשתטחות על קברי הצדיקים, והסתיים בשבת התאחדות מיוחדת עם קרוב ל- 400 בחורים:

כתבות קשורות:
'מורשת הנחל' • כך סיימו חודש של התעלות רוחנית | חלק א'

השבת נועם הנשמות

השנה, לאחר מחשבה ומעמיקה, באו ראשי החבורות לידי החלטה, להקדים את שעת תפילת המנחה וקבלת שבת, כדי שיוכלו להאריך בסעודת ליל שבת בנעימות ומאידך יוכלו הבחורים לעלות על יצועם בשעה סבירה כדי לזכות לקום בחצות לילה בשעה 2.15 לצאת השדה בצוותא לקיים את עצת ההתבודדות, כדלהלן.

כך, עוד בטרם השעה היעודה, כבר החל להתמלא היכל ביהמ"ד בבחורים שבאו להתכונן לקראת שב"ק, אם בהעברת הסדרה שנים מקרא, אם באמירת ליקוטי תפילות לשב"ק, או בהשלמת השיעורים היומיים של כל ברסלב'ר בחור.

בהינתן האות, פצח החזן "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" ולעומתו עונים יותר מארבע מאות בחורים בליעה"ר בקול חוצב להבות, והקול מתפשט והולך בכל רחבי הישוב ומחוצה לה, קורא לכל העוסקים עדיין בעובדין דחול להזדרז ולצאת לקבל את פני שבת המלכה…

וכאשר החלו במזמורים של קבלת שבת והחזן קורא לכל מאות הבחורים יחד עם ראשי החבורות: "לכו נרננה לה'", נפתחו ההרגשים והלבבות, והיכל ביהמ"ד החל רועש וגועש כקולות מים רבים אדירים. וכאשר הגיעו לקטע "בואי בשלום" בפיוט "לכה דודי" פצחו כמו מאליו בניגוני הקיבוץ של ראש השנה וכל הקהל יצאו בריקודים שמחים ועליזים כמו נחש מתפתל בתוככי ההיכל, מקבלים את פני שבת המלכה בשמחה וטוב לבב על גודל זכייתנו.

לפני תפילת מעריב, פתח רו"מ החבורות הר"ר ראובן שיף שליט"א בפסוק "כולם נקבצו ובאו לך" לראות בחורי החמד מכל רחבי ארה"ק, שבאו כאיש אחד בלב אחד להתעלות בנועם שבת המתאחדת, וכיבד את ראש החבורה הרה"ח ר' שמעון צבי שפירא שליט"א לשאת את דבר השבת.

בדבריו הנפלאים היטב לתאר, כי בשבת זו זוכין 'לנסוע אל רביה"ק', כאשר כולם באו במטרה אחת להתעורר ולהתחזק בדרכי ועצות רביה"ק ותלמידיו, בתוך הדברים עמד על כך שבתחילת פרשת השבוע – קדושים אומר רש"י "פרשה זו נאמרה בהקהל", כי זהו דבר ששייך באופן כללי לכל עם ישראל כאחד, ואילו כאשר מתבוננים בהמשך רואים כי מרבית ממצוות הפרשה מדברים מדברים השייכים רק לאנשים מסויימים באופן פרטי. אלא הלימוד הוא, כי כאשר מתאחדים ומתחזקים יחד בחבורה, זוכים להתחזק גם בדברים השייכים באופן פרטי. כשהוא מסיים, שכל בחור צריך לקחת משבת זו לעובדא ולמעשה ולפחות ברצונות וכיסופים להתעלות מדרגה אחר מדרגה בעבודת ה' ותורתו.

בתום דבריו המרגשים המשיכו בהתלהבות מחודשת בתפילת ערבית ולאחר מכן בספירת העומר בשאגות ושוועות "לטהרנו ולקדשנו בקדושתך העליונה" כראוי לחסידי ברסלב.

סעודת חקל תפוחין

לאחר ריקוד "שבענו" ו"בר יוחאי" ירדו כל הקהל הקודש לאולם הסעודות, שמה סודרו המקומות כל אחד יחד עם ראש החבורה בצוותא, להתאחד ולהרבות באחוות רעים ביתר שאת גם במשך הסעודות. השולחנות הערוכים במיטב מאכלי השב"ק בטוב טעם מעשי ידי האברכים המסורים שעמלו עוד מבוקרו של יום החמישי להעמיד הכל על מכונם לשביעת רצון כולם, הוסיפו בודאי להרחבת הדעת ולהכרה כי חברי ההנהלה משקיעים את כל כולם עד הפרטים הקטנים, למען התועלת האישית של כל בחור.

בטרם החלו בזמירות לשב"ק הזכיר הר"ר ראובן שיף שליט"א את שיחתו הידועה של רביה"ק שהיה אוהב מאד את העבודות הפשוטות והיה דרכו לשיר הרבה זמירות בשב"ק וכך בדעה אחת פתחו כולם בקול נעים באמירת "שלום עליכם" בנוסח המקובל, ובשירת "אשת חיל" בניגונו של רביה"ק.

בהמשך הסעודה נשא דברים מרוממים הרה"ח ר' נתן מיימון שליט"א, שפתח בהתפעלות נוכח מאות הבחורים המסובים, בתוך דבריו הזכיר כי המתנה הכי טובה לכל בחור היא לבקש ולדרוש מעצמו להתעלות עוד ועוד בעבודת ה' ובקיום עצותיו של רביה"ק, כאשר הוא מסיים בדיבורי התעוררות על הזכיה הנפלאה שיש לכל בחור לקיים את עצת רביה"ק של הניעור בלילה בקימת חצות של ליל שב"ק ולצאת בצוותא השדה.

בין לבין פוצחים בניגוני שבת קודש, ניגון סוחף ניגון, הלבבות נושאים את הרגליים, יד משתלב ליד וכל הקהל יוצאים בריקוד נלהב לכבוד שבת קדשינו מחמד עינינו.

קשה להפסיק שירה מרוממת כזו, אך יותר קשה להפסיד את הזדמנות הייחודית של חצות ליל שב"ק… הבחורים מפנימים זאת ומזדרזים לברך ברכת המזון, כאשר הזכות לברך על הכוס נמכרת לכל המרבה לקבל על עצמו ללמוד סכום שעות רצופות עד יום ל"ג בעומר הבעל"ט.

עונג הרוחות ועדן הנפשות

בחצות ליל שב"ק, התגברו הבחורים כארי וקטעו את תנומתם הקצרה, כדי להיערך לצאת בצוותא אל השדות המוריקות מחוץ ליישוב, יחד עם ראשי החבורות, לקיים עצת ההתבודדות.

קדמה לכך הכנה דרבה, כאשר הבחורים מתיישבים בכיכר שלפני היכל ביהמ"ד, ושוררים ניגוני התעוררות וזמירות הבוקר בצוותא, לעורר הכיסופים כמו שאמר רביה"ק: בליל שב"ק אפשר להתהלך בכיסופים וגעגועים להשי"ת עד שלא נדע איך עברה כך הלילה…"

דלה העט לתאר המראה המרהיב, כאשר קרוב למאתיים בחורים עומדים קרוב לפרצה שמצאו בתוככי הגדר המקיף את היישוב, ומשתחלים דרכה אחד אחרי השני…

הלבבות פועמים בחזקה, חשכת הלילה אופפת על כל היקום, שהלבנה של סוף החודש אינה מצליחה להאירה, ואילו הם נעמדים נוכח פני ה' ושופכים שיח לפני בורא כל עולמים על הכלל ועל הפרט, לזכות לזכך עוד מידה שהם שקועים בה, מתחננים לנותן התורה שיפתח את לבם להבין ולהשכיל את כל דברי תלמוד תורתך באהבה.

בתום השעה הקצובה, מזדרזים הבחורים לטבול במקוה טהרה ולבוא חזרה אל היכל הישיבה להתכונן לתפילת שחרית של יום השב"ק.

נשמת כל חי תברך

הבחורים שלא זכו בפעם הזאת לקום בחצות לילה, אך מתגברים בכל זאת שלא להפסיד ח"ו את תפילת שחרית כותיקין המרוממת במיוחד, וכך המה נראים מזדרזים בשבילי היישוב לטבילת מקוה ולהתייצב הכן בהיכל ביהמ"ד לאמירת ברכות השחר והקרבנות.

ועוד בטרם עלה השחר, כבר החלו קולות התפילה בוקעים ועולים, מתרוממים אל שמי מעל, קוראים לכל צבא השמים להודות ולרנן לקל חי, סוחפים אחריהם כל המשתתפים המתלהבים והולכים מפרק לפרק ביתר שאת ועוז.

ל'שוכן עד' ניגש ראש החבורה הר"ר צבי אריה מיימון שליט"א, התפילה ממשיכה בהתלהבות מחודשת, וכאשר הנץ החמה נעמדו לתפילת שמונה עשרה בכונה יתירה.

את העליות בקריאת התורה מכרו לכל המרבה לקבל ע"ע לימוד סך שעות רצופות עד ל"ג בעומר, או לימוד דפי ליקו"מ וליקו"ה, שיחות בשיחה"ר ודפי גמרא.

כמה מרנן הלב לראות כמה בחורים מתאגדים בחבורה יחד, ומקבלים ע"ע שעות רצופות בסכומים גבוהים, כדי לקנות עליה מכובדת לראש החבורה או לאחד מהחברים…

לאחר קריאת התורה ניגש ראש החבורה בעל התפילה הותיק הרה"ח ר' שמעון צבי שפירא שליט"א לברכת החודש ולתפילת מוסף. כאשר הוא מהנה את הבחורים בשירת אנעים זמירות בניגון "בר יוחאי"…

סעודתא דעתיקא קדישא

קרוב לארבע שעות של תפילה מרוממת מגיעים לסיומם, והבחורים יורדים לאולם הסעודות לערוך את השולחן לפני ה' ולקיים סעודת 'צפרא' דשבתא.

כאשר פוצחים בזמירות לשב"ק הלבבות מתלהבים חרף עבודות הלילה, עייפות כאילו ניטלה מהם והלאה וכולם כאחד משוררים ומרננים בשירה וחדוה.

במשך הסעודה מתכבד ראש החבורה הר"ר יעקב נתן אנשין שליט"א לשאת מדברותיו, כנהוג אצל אנ"ש ללמוד מתוך ספה"ק "סיפורי מעשיות" לאחר התפילה בצפרא דשבתא. בשפתו העשירה הוא מתאר כיצד ניכרת במיוחד האהבה והאחדות שבין אנ"ש, כאשר נקבצו לפונדק אחד בחורים מכל רחבי ארה"ק, וכל אחד מחיה את השני באיחולים לבביים ואף נמשים לשיחת חברים ערה בענייני עבודת ה' והמסתעף. כאשר הוא מעורר כי האהבה שבין חסידי ברסלב צריכה להיות באופן כזו שתביא את הבחור להתעלות בעבודת ה', ולא לאבד את הזמן החשוב של שיחת ואהבת חברים בפטפוטי שיחת חולין של מה בכך.

לאחר מכן יוצאים הבחורים בריקוד נלהב, כנהוג אצל אנ"ש לאחר סיפורי מעשיות, וממשיכים את הסעודה בהתרוממות והתעלות. בסיום מכבדים את הסועדים בעונג שבת מכובדת, תרומת חתן הר"ר ראובן שיף שליט"א לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת הבת.

כמעשהו בלילה כך מעשהו ביום והזכות לברך על הכוס נמכר בלמעלה מ-150 שעות לימוד ברציפות. ולאחר ברכת המזון מזדרזים הבחורים להשלים את שנת הליל, עליה המליצו "מתוקה שנת ה'עובד' את ה'…

וביום השבת…

כשעתיים לאחר חצות יום השב"ק והבחורים כבר מרגישים רעננים מספיק להמשיך את סדר היום המלא שעדיין מחכה לפניהם, להנאתם הרוחנית.

בשעה היעודה מתקבצים בני החבורות כל אחד עם ראש החבורה שלה והמה מקבלים "ערכת עונג שבת" מכובדת, עם מיטב מעדני השבת, מטעמים, אגוזי פרך ועוד, להשלים מאה ברכות ולענג את השבת כראוי לבחורי החמד.

כל חבורה מוצאת פינה משלה, זו בחדר אוצר הספרים ורעיהם בשטיבל הסמוכה לה. אחרים באולם הסעודות, וחבורה אחרת מוצאת את מקומה בין העצים המוריקים בחורשה הסמוכה. וכאשר הלבבות פתוחים יוצאים מתוככי הלב דיבורים חמים ונפלאים, כל ראש חבורה והנקודה שלו, בין לבין תורמים גם הבחורים עצמם דיבורים משלהם… בחבורה אחת מתנהלת שיחה נפלאה על הזכיה העצומה לה זוכה בחור המתגבר בכל עת לשמור על עיניו, זאת לקראת זמן הקיץ הקרב. בחבורה אחרת מתפתחת שיחת חברים ערה כיצד אפשר להפיק את מירב התועלת מהשתתפות בחבורות וראש חבורה אחר מרחבי את אפיקי הדעת של הבחורים במושגי וענייני קבלה, כפי שהמה מובאים בליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות, לקרב את הדברים אל שכלם שידעו להבין בעת לומדם מושגים אלו.

החבורות המרוממות האלו, נמשכות הרבה מעבר לזמן הקצוב, כאשר קשה להתנתק מהאוירה הנפלאה לשבת עם ראש החבורה בפרטיות ולקבל ממנו יחס אישי באופן מוגבר…

לאחר מכן התכנסו הבחורים בהיכל ביהמ"ד לשמוע שיעור נפלא בהלכות שנת השמיטה שאנו נמצאים בעיצומה, מפי ראש החבורה הר"ר שמעון קעניג שליט"א.

אחר השיעור התקיים סדר לימוד קצר לכבוד שב"ק ולאחריו אמרו תיקון הכללי בצוותא.

רעווא דרעווין

גם העליות והכיבודים של מנחה נמכרו בסכומים גבוהים של לימוד שעות רצופות, כאשר הפעילים המסורים מתכבדים בכמה מהם כאות הוקרה על מסירות נפשם במשך כל השנה כולה ובמיוחד להצלחת המסע והשבת התעלות.

בתום תפילה מרוממת ירדו אל אולם הסעודות לקיים סעודת רעוא דרעוין. ושוב נשנה בפעם השלישית המחזה המרהיב לראות ולשמוע מאות הבחורים יחדיו משוררים זמירות לסעודה שלישית בצוותא חדא, בקול נעים ובהתלהבות, כאשר רגשי ההתעוררות לאור שעת הרצון שברצונות מורגשת היטב באויר, מה גם שזוהי פסגת השבת התאחדות והתעלות ובלב כל אחד מקננים הרצונות והכיסופים להיות נעשה כלי מוכן לצאת משלשת ימים אלו אחרת מכפי שהגיע אליהם…

הס הושלך באולם כאשר ראש החבורה הר"ר אלכסנדר פראנק שליט"א נתכבד לשאת את "משא השבת".

את דבריו פתח בדברי הכרת הטוב לכל הפעילים המסורים, שעמלו קשות במשך ימים ארוכים להעמיד הכל לתועלת בחורי החמד שיחי'.

בהמשך דבריו הנפלאים, היטב לתאר, מתוך דברי מוהרנ"ת ז"ל, בכמה הלכות בליקוטי הלכות, את אפסיות העולם הזה וכל הנדמה בו כהנאות, כאשר באמת העולם הזה אינו כלום רק צער ויסורים ומכאובות, כשהוא מדגיש כי על אף שקשה לבחורים צעירים לקלוט את הדברים הנאמרים, שכן כל חייהם עוד לפניהם, אולם ברבות הימים לאחר שיבנו את ביתם בעז"ה בשעה טובה ומוצלחת ידעו ויפנימו כי הן הן הדברים וכל העולם הזה אינו כלום ומשכך מה לנו לחשוב ליהנות בזה העולם כמו אלו שנדמה שהם נהנים, כאשר באמת אין ואי אפשר שום הנאה אמיתית בעולם הגשמי.

וזאת שצריכים לקחת ממסע שלשת ימים מרוממים ומופלאים אלו עם שבת ההתעלות הנפלאה, להשתדל בכל הכח לחטוף עוד ועוד תורה ומצוות ומעשים טובים, להתרועע עם חברים טובים העומדים לו לעזר לקיים את רצונותיו ושאיפותיו להתעלות בתורה ועבודת ה', ולהתדבק בצדיק האמת שהוא ידע כיצד לראות הפאר והיופי האמתי של העולם הזה להעלותה לנצחיות ולחיי העולם הבא.

לסיום הביא דברים נפלאים מתוך הזוה"ק על הפסוק "ולא תונו איש את אחיו" שלא יאנה האדם את עצמו כי הוא כבר נכשל ואין בכחו להתקרב אל ה' ועבודתו, אלא יתגבר בכל הכח ולהתחיל בכל פעם מחדש בכחו של רביה"ק הזקן דקדושה, להאמין בה' ובצדיקיו שהוא מחכה ומצפה לכל אחד מתי יבוא וייראה לפניו יתברך, למרות כל מה שעבר עליו.

בתום דבריו הנפלאים יצאו כל הבחורים בריקודים נלהבים על נועם חלקם וגורלם והמשיכו בניגוני שמחה וריקודים וכן מניגוני בר יוחאי ועוד.

גם כעת לא וויתרו הבחורים המתמידים ושוב לקחו ע"ע כמה מאות שעות רצופות, לקבל את הזכות של ברכת המזון על הכוס. ולאחר מכן עלו להיכל ביהמ"ד לתפילת ערבית מרוממת ואחריה ספירת העומר בקול חוצב להבות בהתעוררות מרוממת ונפלאה במיוחד. כאשר ההרגשה העילאית המיוחדת האופפת את כל מהלך התפילות, ומעל הכל 'ספירת העומר' בקול צעקה, תחינה ובקשה, בודאי קונה שביתה ברוחם ונשמתם לנצח.

לאחר הבדלה על הכוס נערכה סעודת מלוה מלכה עם מאכלי חלב ומיטב המעדנים לכבוד סעודת דוד המלך וסעודת ראש חודש.

קשה היה לבחורים החשובים שיחי', להתנתק מאוירת הקדושה לה התעלו בימים האחרונים, אך מוכרחים היו לארוז את מטלטליהם ולעלות על האוטובסים אל עבר מחוז חפציהם, מלאים וגדושים באוצרות אשר לא יסולאו בפז, שבודאי תלוה אותם לאורך ימים ושנים טובות, בהמשך התעלותם במעלות התורה והיראה בדרכו הסלולה של רביה"ק ותלמידיו, שמדרכיהם ועצותיהם הנפלאות הלעיטו את נשמתם במשך הימים האלו מתוך אהבת חברים נאמנה וייחרט בלבם לנצח, לטוב להם כל הימים.

למעבר ל מסע שלושת הימים כתבה חלק ב' • הקש כאן