"מורשת הנחל" • מעמד 'זכור אהבתך הישנה' לבוגרי הארגון

חדשות ברסלב • מאות מאנ"ש במעמד האדיר "זכור אהבתך הישנה" לבוגרי הארגון 'מורשת הנחל' | גלריה:

מאות מיקירי אנשי שלומינו חסידי ברסלב הע"י התכנסו יחדיו למעמד אדיר בסימן "זכור אהבתך הישנה" לבוגרי הארגון 'מורשת הנחל':

כתבות קשורות:
מגזין מיוחד לקראת כנס הבוגרים ההיסטורי

ארגון "מורשת הנחל" הוקם לפני עשרים ושתיים שנים, בעצתם של זקני וגדולי אנשי שלומינו, ע"מ ליצור מסגרת שתיתן לבחורים – וגם לאברכים – את עצם הלוז של חסידות ברסלב התבודדות, תיקון חצות, נסיעה לרביה"ק, והעצות הקדושות שרק על ידם ניתן להיות איש כשר באמת כלשון רביז"ל.

הימים הם טרום עידן ישיבות ברסלב, חוץ מישיבת ברסלב ב"ב לא הייתה קיימת עוד ישיבה של ברסלב, כשבמקביל באותם ימים החלה ההתקרבות הגדולה ועוד ועוד משפחות החלו לנשום ברסלב, האבא התקרב לברסלב אבל את בנו הוא שלח לישיבה כלל חסידית, כי זה מה שהיה, וכך גם ברסלבער'ס מבית, אם לישיבה ליטאית ובמקרה היותר טוב לישיבה כלל חסידית, וכשרוב העולם עוד תקוע במחלוקות הישנות וממאן להכיר באורו הזך והטהור של מתקן העולמות, מה שיצר מצב שהילדים גדלו ללא הכרת העצות הנשגבות, והעבודות הנפלאות והעצומות של מרפא הנשמות ומתקן העולמות רביה"ק זיע"א.

הרה"ח ר' אליעזר קירשבוים שליט"א יחד עם עוד כמה אברכים יקרים, בעצת זקני אנשי שלומינו זצ"ל ושייבדלו לחיים שליט"א, הקימו את ארגון "מורשת הנחל" שכיום אפשר לומר בפה מלא שהציל דור שלם של ברסלבע'ר חסידים, ומה שהתחיל כחבורות לכמה בחורים בודדים וכבר בשנה השניה הפך לארגון גדול עם בחורים רבים, מהווה היום את ארגון החבורות הגדול ביותר בברסלב עם מאות בחורים ואברכים המתלכדים מדי שבוע או חודש וכדומה, לזכות להתחזק, לדלות ולשלות מפניני הנחל נובע.

במשך השנים קיים ומקיים הארגון, מעמדי סיומי ליקוטי מוהר"ן מפוארים וגדולים, לצד שבתות התאחדות עם מאות ואפי' אלפי חסידי ברסלב המגיעים לשהות יחד, לזכות להרגיש ולחוש את מאמר רביה"ק "רק אתם, החזיקו עצמכם ביחד, אז תהיו אנשים כשרים", רבים מחסידי ברסלב אפי' כאלו שאינם בוגרי החבורות זוכרים את האירועים הגדולים בשוהל, ובמירון בציון רשב"י, במשך השנים.

בשבוע שעבר במוצאי הילולת התלמיד הגדול מוהרנ"ת זיע"א – מוצאי עשרה בטבת, התקיים אירוע יוצא דופן בעיר בית שמש, כאשר למעלה מאלף בוגרי החבורות מכל הזמנים, נאספו לכנס בוגרים בשם "זכור אהבתך הישנה", אברכים והורים, צעירים וישישים, מכל רחבי ארה"ק באולמי 'כינור דוד' בבית שמש, סביב שולחנות ערוכים וסעודה דשנה כיד המלך, להעלות את זכרון הימים הראשונים בהם פסע המפעל האדיר הזה את צעדיו הראשונים.

ליד כל צלחת, הונחה חוברת יפיפייה המתארת את פעולות הארגון בשלושת השנים האחרונות, מאז התקיים המצ'ינג האחרון, בין הדברים הוקמו חבורות רבות נוספות, והוקם ארגון מיוחד לנשים ונערות, ועוד מפעילות הארגון.

בכניסה לאולם האירועים הוצבו גלריות מרהיבות עין, ובהם תמונות המתעדות את הארגון מראשיתו, בהם ניתן היה לראות את החבורות בימים הראשונים, את האסיפות הראשונות, את זקני אנשי שלומינו נושאים דברים במעמדי ההילולות של רביה"ק ותלמידו זיע"א, סיומי ליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות, שבתות ההתאחדות, את הנסיעות לפעלד, לקברי צדיקים, ועוד ועוד מהפעילויות הכבירות שנעשו ונעשים ללבות את האש עדי יבוא ינון.

את הכנס הנחה בטוב טעם ודעת הרה"ח ר' ראובן שיף שליט"א רו"מ החבורות כמעט מיום היווסדם, והעומד על ארגונם מדי שבוע בשבוע, ר' ראובן פתח בדברים קצרים על זכותינו להשתתף בכנס העצום הזה, ומייד לאחר מכן כיבד במשא המרכזי את הגה"ח רבי נתן ליברמנש שליט"א מגדולי זקני אנשי שלומינו אשר עמד מיום הקמתו של הארגון, על ייסודו והקמתו, ובכל השנים שעברו לא זזה יד מייסדיו מידו, ואף הפעם הגיע למעמד הגדול למרות חולשתו, לכבוד רביה"ק זיע"א.

בשלב זה הושלך הס בקהל, כשהגה"ח שליט"א החל בדבריו בלבת אש להבת שלהבת, ובתחילה אמר שברסלב שלפני "מורשת הנחל" וברסלב שאחרי "מורשת הנחל" זה שני דברים שונים לחלוטין, ושפניהם של הנוכחים מראים זאת..

לאחמ"כ עבר הגה"ח להסביר את ה"כיתות" שעליהם מדבר רביה"ק בשיחתו הידועה של השלוש כיתות שבאות לרביה"ק, הכיתה הראשונה היא שבאה לקחת שיריים, וביאר בטוב טעם שחלילה לחשוב ולהעלות בדעת שמדובר בדבר ריק, אלא מדובר באמונה בצדיק להאמין שבכוחו הגדול הוא יכול לתקן ולהעלות ולהשפיע וזה לא דבר שכל אחד יכול להשיג.

והכיתה השנייה היא הכיתה של לקבל תורה, שזה כמעט ואיא פשר לדבר מזה, וזה בחינת המעשה עם ר' נתן ור' נפתלי שרדפו אחרי רביה"ק שהיה על העגלה והספיקו אותו (כמסופר בחיי מוהר"ן) ושאלם רביה"ק אם רוצים תורה או ברכה, ואמר ר' נתן: ברכה תברכו אותנו כשתחזרו ועכשיו תגידו לנו תורה, ואז רביה"ק זיע"א אמר את המשך תורה רפ"ב, ושם לכאורה אין שום חידוש בחלק הזה, אלא שר' נתן כביכול אחז בעניין של לקבל תורה מרביה"ק וזה גבוה מעל גבוה כיוון שרביה"ק הוריד תורה מ'אין' (ע"פ תורה י'), ואין לזה שיעור.

והכיתה השלישית היא להיות אפויים בלב הרבי, שזה אי אפשר בכלל לדבר מזה, ואולי זה הכוונה למה שמסופר אח"כ שרדפו אחר העגלה של רביה"ק, ועד שלא ראו כבר את העגלה, וזה דומה לאמו של ילד שנוסע לחו"ל, ועומדת ליד המטוס ומחכה עד שלא רואה יותר את המטוס, וזה להיות אפוי בלב שאי אפשר להסביר זאת.

לאחר סיום דבריו כיבד ר' ראובן, את הרה"ח ר' מאיר קרליבך שליט"א ששנים רבות זוכה להיות ממוסרי השיעורים בחבורות באירועים הגדולים, לשאת דברים בכבוד בעל ההילולא גאון עוזינו ותפארתינו מוהרנ"ת זיע"א, ובתוך דבריו עמד ר' מאיר על כך שר' נתן זכה לכל מה שזכה בזכות תמימותו ופשיטותו בדווקא שזכה להתבטל בתכלית הביטול כלפי רביה"ק, ושלא תהיה לו שום מחשבה עצמית כלל, ולקבל את האור הזה זה ע"י כוח החבורות הקדושות שמתאספים אנשי הרבי לקבל דין מן דין.

לאחמ"כ עלה האברך היקר הר"ר נתן נטע ווייספיש הי"ו מבוגרי החבורות, להזכיר לעוילם את הימים ההם, בהם הוא היה אחד מהבחורים שזכו לחטוף מהעולם הבא פה בעולם הזה, את החבורות עם הניגונים המפורסמים של הרה"ח ר' בנימין פראנק שליט"א, את הלילות הקרירים בהם זכו לטעום מהו חצות, ואת התפילות בכוח ועוד כהנה וכהנה.

בסיום דבריו, החל "מעמד ההתקשרות" כשהרה"ח ר' אליעזר קירשבוים, המייסד והיוזם של המפעל הגדול, עלה לדוכן הנואמים כשהוא כולו דומע מרוב התרגשות, והחל לזעוק מתוך ליבו את רגשותיו על כל מה שהארגון החשוב עשה לברסלב, ורק לראות למעלה מאלף איש יראים ושלמים מתאספים יחדיו לכנס גדול ומפואר כ"כ מראה כמה ברסלב נצרכה ונצרכת לזה, ר' אליעזר היטיב לתאר את המעלות העצומות שנוצרו מהארגון במשך השנים לכלל ולפרט, ודיבר בשם סבו הגאון ר' יעקב גלינסקי זצ"ל שהישועה יותר גדולה מהתפילה "מה כבר ביקשנו לעשות חבורות לכמה אברכים…והנה מה יצא…"?! וסיפר שהיה פעם אחת עם הבחורים בציון רבי יהודה הנשיא בציפורי ובכה שם בחור אחד בתוך התהלים, ולמחרת לא התאפק ונסע לשם וראה שהתהלים היו עדיין רטובים… והמשיך בדבריו שהכל נעשה ע"י אברכים יקרים שאין להם בעולמם אלא ד' אמות של עבודת השי"ת, ובלי שום יכולת כלכלית גדולה, ואף עכשיו החבורות הקדושות צריכות להתרחב רק שאין הבור מתמלא מחולייתו.

בשלב זה כיבו את האורות באולם, והקהל הגדול החל לזמר יחד עם ר' ראובן שיף, בנוסטלגיה מלאת געגועים את הניגונים המוכרים שהיו מושרים מדי ליל שישי בחבורות ע"י הבחורים: "כאיל תערוג ע—ל אפיקי מים, כאיל תע—-רוג על אפיקי מים…כן נפשי כ—ן נפשי, כן נפשי תערוג אליך אלוקי-ם…" ו"נפשי החזקה והפיקחת למה לא חסת עלייך, ושכחת אומן המגדל אותך…" בניגון הידוע והמלבב.

במשך דקות ארוכות חזרו הבוגרים, לימי הבחרות כשלא חסרו דמעות מתוך הקהל הרב, שחזר שנים אחורה בהתרפקות ובהשתוקקות אין קץ, לזכות להתחדש כנשר נעורים.

מיד אחר כך, עלה שוב לבמה ר' אליעזר והחל לעורר את הקהל להירתם למשימת ההתקשרות, והחיבור להמשיך את הבניין הגדול הזה למען שמו של אותו צדיק רבינו הקדוש זיע"א, והקהל נענה לו בחדווה והחל להעמיס הוראות קבע מכובדות למען המטרה הנעלית, כשר' ראובן מקריא בקול ובהתרגשות את הסכומים המדהימים שהתקבלו תוך שעה קצרה כשהכל מביעים את אהבתם לרביה"ק בכך.

ראוי לציין שהרה"ח ר' אליעזר בורשטיין שליט"א מפארי אנשי שלומינו, שהיה הראשון שלקח על עצמו את העול הכספי במשך שנים, היה אף הוא בכנס, ובשעה שהחל לישא דברים ר' אליעזר קירשבוים, החלו עיניו לזלוג דמעות מרוב התרגשות, כשהוא נזכר בימים הראשונים, בהם בקושי היו בחורים שהגיעו לחבורות הקדושות…

עוד השתתפו בכנס מזקני וגדולי אנשי שלומינו הרה"ח ר' נתן מיימון שליט"א, הרה"ח ר' מנחם קירשבוים שליט"א, הרה"ג ר' בצלאל גלינסקי שליט"א, הרה"ג ר' צבי ליברמנש שליט"א, הרה"ח ר' אלכסנדר זושא שטיצר שליט"א, הרה"ח ר' אליהו נהרי שליט"א ועוד מראשי החבורות הרה"ח ר' שמעון צבי שפירא שליט"א, הרה"ח ר' אלכסנדר פראנק שליט"א.

בסיום האירוע חולק למשתתפים מזכרת מהכינוס – כעין סטנדר עליו מופיע סמל הכינוס ולוגו החבורות, ומעל זה נוסח ה"הדלקת נרות" לבני הבית, בחסות חברת הנסיעות "יעדים טורס".

הקהל הרב יצא מהכינוס הגדול, ברגשי התרוממות רוח מגילוי כבוד הצדיק ברוב עם, ובתקווה להמשך העשייה הגדולה למען ילך הצאן בעקבות הרועה הגדול.

קרדיט כתבה וצילום: 'בעולמה של ברסלב'