הווי זהיר בגחלתן: פרסם דברים נגד ברסלב ונענש קשות "ואני מתחנן אליהם שיתפללו עבורי שיפסיקו היסורים הקשים" • כל הפרטים:
"את ה' אלוהיך תירא" – לרבות תלמידי חכמים" (פסחים כב ע"ב) – לפני מעט פחות משלוש שנים פורסם קונטרס מסוים – שהתיימר להסביר את גדרי יחוד ה' וגדרי עבודה זרה וכפי שנכתב בשער הקונטרס "להבין באמת גדרי יחוד ד' ועבודה זרה לבל נכשל", בעל הקונטרס הציג באופן שקרי כביכול דרך החסידות בכלל וחסידות ברסלב בפרט הינה חלילה בגדר "עבודה זרה" על"פ.
המחבר עלום השם טען שכל עניין ההתקשרות והאהבה לצדיק, תיקון נשמות ע"י צדיק, כפרת עוונות ע"י צדיק, העלאת תפילות ע"י צדיק, ועוד הינם מדתות אחרות ולא מדת משה – עפרא לפומיהו.
בנוסף מחבר הקונטרס קבל גם נגד העלייה למקום מנוחת התנא האלוקי הרשב"י במירון, ונגד כל בקשה מצדיק ש"יפעל ישועות".
אלא שבימים האחרונים פורסמה התנצלות של המחבר עלום השם, ולאחר שהוא "פשפש במעשיו", הוא החליט להתוודות נוכח עם ומלואו ובעיקר בפני כל מי מאלו שנחשפו לאותו קונטרס.
את ההתנצלות ובקשת הסליחה קיבלו אלפים ברשימות תפוצה שם הוצג וידוי אישי של מחבר הקונטרס בו הוא מודה שההסכמות שניתנו לו, נתנו על דעת זה שלא יכתוב על אנשים וזרמים מסוימים, ועל דעת עצמו הוא החליט להוסיף רמזים על חסידות ברסלב.
המחבר ממשיך וחושף שההסכמות שניתנו לו מהרבנים הידועים, לא ניתנו על מהדורה זו שהוא פרסם, מהדורה שהתנגחה והכפישה, כאמור, את חסידות ברסלב לאורך 57 עמודיה, אלא הם נתנו על קונטרס שונה לחלוטין, בעל 20 עמודים בלבד, שלא הזכיר כלל ועיקר את חסידות ברסלב.
לדבריו הוא חוזר בו מטענתו העיקרית שכל ישות שמייחסים לה אפשרות להיטיב, היא עבודה זרה.
עוד חשף המחבר שהוא קיבל ייסורים קשים בגלל קונטרס זה, ולכן הוא מבקש מהקוראים שיתפללו עליו שייפסקו הייסורים.
לדבריו, הוא מבין שהוא טעה ואכן רוב רובם של אלו הקוראים לעצמם חסידי ברסלב אינם גובלים כלל באיסור כלשהו ואין בדרכם שום חשש ע"ז, ומגולל שכך נאמר לו מאת הגאון רבי שריאל רוזנברג, שהסכמתו המקורית מתייחסת, כאמור, לחומר קצר ושונה בהרבה מהקונטרס שהופץ.
המחבר מוסיף וחושף כי הגאון רבי יהודה סילמן אמר לו, שהגר"ח קנייבסקי לא היה מרשה לו להפיץ את הקונטרס הנוכחי.
אותו מחבר מסכן ביקש לפרסם את מכתבו ככל הניתן והרי הוא לפניכם בשלמותו:
לכבוד קוראי החוברת ד' אחד ושמו אחד
לפני כשנתיים וחצי חיברתי חוברת ד' אחד ושמו אחד על איסור עבודה זרה. וכיון שקבלתי יסורים אח"כ, פשפשתי במעשי וחשבתי שמא טעיתי בענין החוברת.
והוא, שקיבלתי אישור מרבי לכתוב חוברת בענין יחוד ד' וללקט בזה מקורות מדברי תורתינו הקדושה ומרבותינו הראשונים והאחרונים, ולא לכתוב על אנשים מסויימים, ואני מדעת עצמי החלטתי להוסיף רמזים לאנשים שונים.
וע"ז אני מתחרט, כי איני מוסמך להחליט על אנשים מסויימים שהם עובדי עבו"ז. וכל זמן שלא הסכימו גדולי הדור בזה, אין אנו יכולים להחליט כך בעצמינו. ובפרט שלא הבאתי את כל המקורות בענין עבו"ז ולא הקפתי את כל הסוגיא, גם הוספתי ביאורים מדעת עצמי ויתכן שהניסוח אינו מדוייק, ע"כ אין להחליט על סמך דברי לפסול אנשים.
יותר מזה, ההסכמות שקיבלתי על החוברת היו על המהדורה הראשונה שהיתה מאוד קצרה (בערך 20 עמ') ולא דיברה כלל נגד ברסלב ואני השתמשתי בהסכמות למהדורה השניה (57 עמ') שדיברה הרבה נגד ברסלב.
היום אני חושב שההגדרות שהבאתי בקונטרס אינן נכונות, דהיינו לא כל ישות שמייחסים לה כח להרע ולהיטיב היא עבודה זרה. בפרט כלפי צדיקים שנפטרו אי אפשר להשתמש בהגדרה זו. ובפרט אם לא עובדים ישות זו, כמו שכמובן ברסלבים (או רוב רובם שאינם טועים בו) אינם עובדים את רבי נחמן. היום אני חושב שאפשר בהחלט להיות ברסלב צדיק ונאמן לה', שומר תורה ומצוות כהלכתן. וזה גם מה שהרב שריאל רוזנברג אמר לי.
דרך אגב הרב סילמן אמר לי שהרב קניבסקי לא היה נותן רשות להפיץ את הקונטרס.
ואני מבקש מחילה מעומק הלב מכל מי שנפגע שלא כדין מחמתי, גם בסוף החוברת שרמזתי דברים על גדולי ישראל.
ואני מתחנן אליהם שיתפללו עבורי שיפסיקו היסורים הקשים, ואני מבקש מכל הקוראים שלא יסמכו על דברי כלל לפסול אנשים.
שנזכה לקדש שם שמים ושלא יצא שום מכשול מתחת ידינו
אני מבקש בכל לשון של בקשה נא לפרסם מכתב הבהרה זה לכל מי שאפשר ולפחות לאלו ששלחתם להם את החוברת.
מחבר החוברת
מודה ועוזב ירוחם
ירחם ה'.
שלא יקרה כך לאף אחד.
אבל קוב"ה תבע ביקריה של הצדיק האמת.
רחמנות, עליהם, הם מעולם לא ניגשו לענין של רבינו עם אימון.
פַּעַם אַחַת עָנָה וְאָמַר: עָלַי אֵין חוֹלְקִים כְּלָל, רַק הֵם חוֹלְקִים עַל מִי שֶׁעָשָׂה כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדִים הַחוֹלְקִים עָלָיו, וְעַל אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק. כְּלוֹמַר, כִּי הַחוֹלְקִים בּוֹדִים עָלָיו כְּזָבִים וּשְׁקָרִים אֲשֶׁר לֹא עָלוּ עַל לִבּוֹ, שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכָךְ מַה שֶּׁהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב, וְעַל אִישׁ כָּזֶה שֶׁעָשָׂה כָּךְ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הֵם, בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק. נִמְצָא שֶׁעָלָיו אֵינָם חוֹלְקִים כְּלָל, כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִין גֹּדֶל צִדְקָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ וּמַעֲלָתוֹ וְכוּ', בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו, רַק אַדְּרַבָּא הָיוּ רָצִים אַחֲרָיו בְּהִתְלַהֲבוּת נִפְלָא כָּרָאוּי, רַק הֵם חוֹלְקִים עַל מִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה כְּמוֹ שֶׁהֵם אוֹמְרִים, וְעַל אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק. וְאָמַר: שֶׁהֵם חָתְכוּ וְצִיְּרוּ לְעַצְמָם אָדָם וְחוֹלְקִים עָלָיו. "זֵייא הָאבִּין זִיךְ אוֹיס גִּישְׁנִיצְט אַה מֶענְטְשׁ אֵין קְרוּגְן אוֹיף אִיהְם". (הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁאֵינָם חוֹלְקִים עָלָיו, רַק עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁצִּיְּרוּ לְעַצְמָן בְּשֶׁקֶר שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכוּ' וְכַנַּ"ל):