שיחת חברים מופלאה של שניים מאנ"ש ר' מנחם והר"ר שמחה המשוחחים ברוח פורימית על מצוות היום, והוא מאמר נפלא המסביר ומבאר באור נפלא את מצוות ימי הפורים בראי תורת ברסלב, מתוך העלון המיוחד 'לבבי' גליון י"ב פרשת ויקרא תשפ"ב, העלון מצורף אחר המאמר להורדה ולהדפסה:
הקמיע המיוחד!
ר' מנחם: מה עושים – וואס טוט מען רבי שמחה, פורים מגיע כבר, ואני אנה אני בא…
הר"ר שמחה: מה קרה? האם אינך שמח שפורים מתקרב.
ר' מנחם: אני שמח מאד. אך איני יודע איך אזכה לאור הגדול של פורים. אני לא רוצה לעבור את היום הזה ולהישאר כמו שאני, אני רוצה להמשיך עלי את הקדושה הגדולה של פורים, ואיני יודע איך לזכות לזה.
הר"ר שמחה: יש לי בשבילך סגולה נפלאה ונוראה להמשכת אור הפורים, ובראשם: קמיע מסוגל מאד.
ר' מנחם: קמיע?
הר"ר שמחה: כן! קמיע מיוחד, שאם תקרא בו, יימשך עליך אור הפורים בהארה עצומה ונשגבה.
ר' מנחם: זה נשמע מעניין מאד. היכן משיגים את הקמיע הזה?
הר"ר שמחה: יש לי אחד כזה בבית, אך אני צריך אותו עבורי…
ר' מנחם: האם אני יכול להכין בעצמי את הקמיע הזאת?
הר"ר שמחה: כן. רק שכעת כבר מאוחר מאד, עוד מעט כבר פורים. אולי יתכן שתצליח להשיג קמיע מוכן, אצל אחד מגדולי המקובלים…
ר' מנחם: ממה עשוי הקמיע?
הר"ר שמחה: הקמיע עשוי מ'גויל' או מ'קלף', וצריך לכתוב עליו יותר מ 3,000- מילים…
ר' מנחם: אוּ אַה, אזא לאנגע קמיע? כזו קמיע ארוכה?
הר"ר שמחה: יא יא!
ר' מנחם: איך מצליחים להחזיק בכיס קמיע כזה גדול?
הר"ר שמחה: לא מחזיקים אותו בכיס, אלא קוראים בו.
צריכים לאסוף תיכף בתחילת ליל פורים מנין אנשים, ועדיף אף יותר, ולהעמיד אחד שיקרא את כל הכתוב בו בקול רם, וכולם צריכים להקשיב מילה במילה, מרישא עד גמירא. ואחר כך צריכים לחזור ולקרוא אותו גם ביום.
ר' מנחם: אוי, רבי שמחה, מאכסט ליצנות פון מיר? אתה עושה ממני צחוק? אתה הרי מתכוון למגילת אסתר…
הר"ר שמחה: נכון, ממש כך. אבל מדוע אתה אומר שאני מתלוצץ ממך? וכי איזה ליצנות עשיתי כאן?
ר' מנחם: כי אמרת לי 'קמיע', וזה לא קמיע רק מגילה…
הר"ר שמחה: הנח לי, ר' מנחם, לסיים קודם-כל את שאר פרטי הסגולה הנוראה, ואחר כך אתפנה לענות על שאלתך.
ובכן, ההמשך של הסגולה הנוראה להמשכת אור הפורים, הוא שאחר קריאת הקמיע, צריכים לעשות עוד 3 סגולות נוראות ואיומות, הממשיכות על מי שמקיים אותם, אור עצום ונשגב עד למאד מאד, ואלו הם:
ר' מנחם: בקיצור, רבי שמחה, החלטת להתבדח עמי.
בתחילת דבריך חשבתי שאתה באמת הולך לגלות לי איזה סגולה אמיתית איך להמשיך עלי את אור הפורים, ובסוף אתה אומר לי מילי דבדיחותא…
הר"ר שמחה: טייערער ר' מנחם, (-ר' מנחם יקירי) אין כאן שום 'מילי דבדיחותא', יש כאן 'מילי דרצינותא' בתכלית הרצינות! מדוע נדמה לך שאמרתי לך כאן איזה בדיחה? והרי אמרתי לך דברים מפורשים הכתובים במגילה ונפסקים ב'שולחן ערוך'…
אלא שכדי שתהיה מוכן להאמין שאכן על ידי קיום דברים אלו תזכה לאור הפורים, הייתי מוכרח לקרוא את המגילה בשם 'קמיע'… אולי אם תחשוב שזה קמיע, יהיה לך יותר קל להאמין שעל ידי קריאתה נמשך עליך אור עצום… ומעתה, אנא מחול לי סלח לי וכפר לי על שהטעיתיך וקראתי את המגילה בשם קמיע.
ר' מנחם: מחול לך, מחול לך, מחול לך.
אבל אני לא מבין מה ה'סגולה' המיוחדת בכל מה שאמרת, הרי הם דברים פשוטים והלכות פשוטות שכל יהודי מקיים בפורים? אני שאלתי אותך על ה'אור' של פורים, ולא על ה'הלכות' שצריכים לקיים בפורים.
הר"ר שמחה: כנראה לא למדת 'ליקוטי הלכות'…
ר' מנחם: מה הקשר?
הר"ר שמחה: הקשר הוא פשוט, כי כל הספר 'ליקוטי הלכות' בנוי על יסוד זה, להראות כיצד כל הלכה והלכה מההלכות הפשוטות שבשולחן ערוך, מאורח חיים ועד חושן משפט, הוא כלי נפלא להמשכת האור העליון, ודרך נפלאה איך להתקרב להשם יתברך ולעבדו בכל לב ונפש.
אם במוחך ולבך, ההלכות הפשוטות של פורים הם דבר נפרד מהאור של פורים, אתה צריך בדחיפות – לא רק להשיג את הקמיע הנ"ל, אלא – לקנות סט שלם של 'ליקוטי הלכות', ולהתחיל ללמוד בו בהתמדה…
זה יעזור לך לא רק לגבי פורים, אלא לגבי כל פרט ופרט מהסדר-היום, שבכל יום יום החל מנטילת ידים שחרית ולבישת הבגדים, ועד לקריאת שמע שעל המיטה. אתה תתחיל לחיות את האור של השם יתברך, על ידי קיום כל הלכה ומנהג שבשולחן ערוך!
ר' מנחם: אל תסתכל עלי ככה; כבר למדתי הרבה פעמים 'ליקוטי הלכות'…
הר"ר שמחה: אני לא מסתכל עליך לא ככה ☺ ולא ככה ☻, ואני גם לא חשדתי בך שלא למדת אף פעם 'ליקוטי הלכות'. אך כנראה נהנית רק מהדרושים הנפלאים של הספר הקדוש והנורא הזה, ושכחת לחבר את דבריו לסדר יומך הפשוט.
וכפי שכבר אמר מוהרנ"ת בעצמו, כמובא בהקדמת 'אוצר היראה' בזה הלשון:
"וכאשר נשמע כמה פעמים מפיו הקדוש שהקפיד מאד על כמה בני אדם שהתפלאו מאד על נפלאות החידושים שלו, ואמר להם: הלא זהו החיסרון שלכם, שאתם סוברים שכוונתי על החידוש והדרוש, הגם כי באמת הם דברים נפלאים וטובים מאד, אבל עיקר כוונתי הוא רק על המעשה. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל "לא המדרש עיקר אלא המעשה", וכוונתי כפשוטו, שכשאתם מתעטפים בציצית תדעו ותזכרו ותשימו על לבבכם היטב כל מה שנתבאר בדברינו בסוד ענין מצות ציצית על פי ההקדמות הקדושות שקבלתי מרבנו זצ"ל. וכיוצא בדברינו כאלה נשמע פעמים הרבה מפיו ז"ל, מה שאי אפשר לבאר בכתב כל כך" (אוצר היראה, הקדמה).
אם לומדים 'ליקוטי הלכות' כמו שצריך; מסכמים את זה כראוי, ומתחילים לחיות עם זה – מקבלים החיים צורה אחרת לגמרי.
מ'וואשט זיך נעגל וואסער מיט מחשבות פון ליקוטי הלכות, מ'טוט זיך אן די רעכטע ארבל פאר די לינקע מיט מחשבות פון ליקוטי הלכות; מ'גייט אין מקוה מיט מחשבות פון ליקוטי הלכות; מ'האנדלט און מ'מאכט משא ומתן מיט מחשבות פון ליקוטי הלכות, (נוטלים את הידיים בבוקר עם מחשבות של 'ליקוטי הלכות', לובשים את השרוול הימני לפני השמאלי עם מחשבות של 'ליקוטי הלכות', הולכים לטבול במקוה עם מחשבות של 'ליקוטי הלכות', עושים ביזנעס עם מחשבות של 'ליקוטי הלכות', וכן הלאה.
וכמובן, כל מועד מקבל אור חדש לגמרי. כשכל האורות הגדולים נמצאים בתוך קיום המצוות וההלכות הפשוטות של אותו מועד.
לא רק ה'מגילה' מתחילה להאיר, ולא רק ה'משלוח מנות ומתנות לאביונים', ולא רק ה'משתה יין', אלא אפילו הבדיחות והצחוקים של פורים מקבלים טעם אחר לגמרי…
ר' מנחם: מה? יש 'ליקוטי הלכות' לומר על השטויות שעושים בפורים?!
הר"ר שמחה: א וודאי! בוודאי! הרי כל אלו השטויות והצחוקים – כאשר הם נעשים בצורה הנכונה – הם מצות פורים ומנהגי ישראל, וגם עליהם יש דרושים נפלאים ב'ליקוטי הלכות' שפותחים עינינו איך להתקרב להשם יתברך על ידם. כל 'מילי דשטותא' של פורים, הוא כעין 'קמיע' המסוגל מאד לדברים עליונים ונשגבים.
ר' מנחם: למשל?
הר"ר שמחה: לא רק למשל, אלא אפילו לנמשל…
הרי לא מכבר הלכו כל אנ"ש בסדר ה'תורה הזמנית' עם תורה כ"ד בליקוטי מוהר"ן, ולמדו את ה'ליקוטי הלכות' שעליה, ושם בהלכות נפילת אפים הלכה ד' מאריך מוהרנ"ת בדרוש נפלא בסוד ה'מילי דשטותא', ומגלה שם שכשיהודי משמח את עצמו באיזה מילי דשטותא, הוא מעלה את ניצוצי הקדושה מהקליפות, ומעלה את השכינה מגלותה!
ר' מנחם: אתה מזכיר לי. אכן למדתי את ההלכה הזאת.
הר"ר שמחה: גם אני וגם אתה למדנו ב"ה את ההלכה הנפלאה הזאת, אך האם אכן הכנסנו לתוככי לבנו את הדברים הנוראים האלה? הרי זה מבהיל על הרעיון! כשאנו מחיים את עצמנו בפורים בכל מיני ענייני שחוק ובאים על ידי זה לשמחה דקדושה, אנו עומדים ומעלים את חלקי הקדושה והשכינה מהגלות, כפשוטו ממש!
גם על 'התורה הזמנית' שלמדו לפני כן, תורה כ"ב, יש הלכה ארוכה ונפלאה בליקוטי הלכות – הלכות עירובי תחומין הלכה ד' – ושם מתייחס גם כן מוהרנ"ת לענין הצחוק ושחוק שעושים בפורים, וכותב דברים מבהילים ביותר, וזה לשונו:
"וזהו בחינת כל מיני הצחוק ושחוק שעושין בפורים, לרמז שאז בימי הפורים האלה, מעלין כל מיני ירידות וקטנות, הכל נתהפך עכשיו ונעשה מזה תורה, כי הירידה נתהפך לעליה, בבחינת ירידה תכלית העליה" (ליקוטי הלכות, תחומין ד, י).
דו כאפסט וואס ס'שטייט דא?! – אתה קולט מה כתוב כאן?!
בפורים אנו לוקחים את כל הירידות והמוחין דקטנות והופכים אותם לעליות עצומות. ולכן אנו עושים אז ענייני צחוק ושחוק, שהם ענין של ירידה וקטנות, והם נהפכים לעליה נפלאה, לחלק מהקדושה!
גם בהלכות מתנה הלכה ג', המיוסדת על תורה ע"ח בליקוטי מוהר"ן תניינא, כותב מוהרנ"ת דברים דומים לזה, דברים נוראים מאד מאד, ושם הוא מגלה שהשחוק שאנו עושים בפורים הוא ענין אחד עם התגלות הארת מרדכי, הארת הצדיק האמת, שמתגלה בפורים.
אני חייב ללמוד אתך את הקטע הזה בפנים, אך מפני כבודם של אלפי הקוראים שמקשיבים ללא רשות לשיחת-חברים שלנו, אקצר ואקרא בדילוג:
"בפורים נתגלה אור גדול מאד מאד שאינו נתגלה בשום זמן, והאור הזה הוא בחינת 'מרדכי', אשר בשום זמן אין האור הגדול הזה בחינת מרדכי נתגלה כל כך כמו בפורים, כמבואר בכוונות שזה סוד 'ומרדכי יצא מלפני המלך', עיין שם בכוונות. היינו שאז בפורים אנו זוכין שנתגלה אור הצדיק האמת שבכל דור ודור, בהתגלות גדול מאד. ואז זוכין להתקרב הכל לה' יתברך אפילו הרחוקים מאד מאד מן הקדושה, בבחינת 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'.
כי כשנתגלה האמת ויודעין מצדיקים אמתיים, אזי הכל יכולין להתקרב לה' יתברך, כי הצדיקי אמת מקרבין כולם לה' יתברך. ועיקר כוחם לקרב הרחוקים הוא על ידי בחינת ה'אוצר מתנת חינם' … שעל ידי זה הוא מחיה כל הפשוטים, ואפילו המונחים בשאול תחתיות, כי הוא מחיה ומגביה כולם על ידי החסד חינם הזה שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה. וזה החסד הוא בחינת 'מרדכי' שהוא בגימטריא 'ורב חסד', כי הוא חסד גדול מאד, שהוא בחינת תורה הנעלמת, שתמיד התורה הזאת בהעלם, ועכשיו בפורים נתגלה האור הגדול הזה!
ועל כן נוהגין ישראל בפורים לעסוק במילי דשטותא בכמה מיני עניינים. ולכאורה הדבר תמוה: כי הלא בפורים נתגלה אור קדושה גבוה מאד, ומדוע עוסקין אז בדברים פשוטים, במילי דשטותא, ומבטלין מדברי תורה? אך באמת מנהג ישראל תורה, והם עושים הכל יפה בעתו, כי אז נתגלה אור גדול כזה בחינת מרדכי, שהוא בחינת החסד חינם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה, שעל ידי החסד הזה מחיין עצמן בעת שבטלין מדברי תורה, כי הוא בחינת תורה הנעלמת, כי בכל דבר שבעולם נעלם תורה, כי הכל נברא בעשרה מאמרות שבהם נעלמין העשרת הדברות, כמבואר שם בהתורה הנ"ל.
ועל כן אז בפורים הכל יכולין להתקרב לה' יתברך, אפילו הרחוקים מאד, כי אז נתגלה החסד חינם שהצדיק מקבל ממנו בעת שבטל מן התורה, אשר מחמת זה רוב ישראל בטלין אז מן התורה, כי אז נתגלה אור החסד הזה מאד, והכל מקבלין אז מאור החסד חינם הזה, ועל ידי החסד הזה הכל יכולין להתקרב. כי אף על פי שאין לו שום זכות, אף על פי כן על ידי האוצר מתנת חינם שהצדיק מקבל ממנו בעת פשיטותו שהוא מתגלה בפורים, על ידי זה הכל יכולין להתקרב לה' יתברך!"
ר' מנחם: מורא'דיג!
הר"ר שמחה: מורא'דיג שבמורא'דיג שבמורא'דיג…
יש לנו רבי נתן כזה, שאם רק נידבק בו, יהיה לנו חיים אחרים לגמרי לגמרי, בכל פרט ופרט.
אגב; ביום הפורים, י"ד באדר, הוא היארצייט של רבי יצחק בן מוהרנ"ת, אשר נטמן בבית החיים שבעיה"ק צפת בסמוך ממש לציון הבית יוסף – בהשגחה פרטית מן השמים ע"י מעשה שהיה, כידוע – ואמרו על כך גדולי צפת שלא לחינם זכה לכך, שהרי אביו הוא היחיד שחיבר ספר חסידות על סדר השולחן ערוך… רבי נתן הפך את כל השולחן ערוך כולו למדורת אש של חסידות ועבודת השם!
ר' מנחם: אם כבר דיברת על ה'מילי דשטותא' של פורים, אולי תאמר לי משהו על המגילה, או כפי שקראת לה: 'הקמיע'…
הר"ר שמחה: איי, ר' מנחם, יש כל כך הרבה מה לומר עד שאיני יודע במה לבחור…
אך מאחר שדיברנו על לימוד ליקוטי הלכות, אומר לך דבר חידוש – תשמע טוב: קריאת המגילה מסוגלת מאד שנתחיל ללמוד מחדש ליקוטי הלכות!
ר' מנחם: מה הפירוש?
הר"ר שמחה: מוהרנ"ת מאריך על כך בהלכות תענית הלכה ד', שבנס של פורים אנו רואים דבר-פלא שעל ידי הנס התחדש ספר חדש בתורה, ועל ידי קריאת ספר חדש זה אנו ממשיכים על עצמנו הארת כל הספרים שמחדשים הצדיקים שבכל דור!
והרי לך מעט מלשונו:
"וזהו בחינת תוקף הנס של פורים, שזכו על ידי גודל הנס שיתחדש ספר קדוש כזה, שהיא המגילה הקדושה שקורין ברבים ומברכין עליה תחילה וסוף, שמיום מתן תורה לא נתחדש ספר כזה שיקראו בו בציבור בברכה תחילה וסוף.
ועל ידי שנתחדש ספר כזה שמגלה ומפרסם אלקותו יתברך בעולם, על ידי זה אנו ממשיכין עלינו בכל דור ודור קדושת הספרים האמתיים של גדולי הצדיקים האמתיים, שמחדשים ספרים נפלאים בכל דור ודור".
"ועיקר מעלת הספרים הקדושים ההם, הוא שהם בחינת 'קיום התורה', שזוכין על ידם להתעוררות אמיתי ולעצות אמתיות נוראות לזכות על ידם כל אחד לקיים את התורה באמת בתמימות, שעל ידי ספרים האלו עיקר שלימות התורה" (ליקוטי הלכות, תענית ד, כ).
והרי זהו כל ה'ליקוטי הלכות' – שמונה כרכים המביאים אותנו "להתעוררות אמיתית ולעצות אמיתיות ונוראות לזכות על ידם לקיים את התורה באמת בתמימות"!
וכשאכן מתחילים ללמוד 'ליקוטי הלכות', נמתקים כל הדינים, ומתקיים "עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו"… (עיין שם באריכות).
ר' מנחם: עוד מעט תגיד לי שגם משלוח מנות ומתנות לאביונים קשור ללימוד ליקוטי הלכות…
הר"ר שמחה: בודאי!
המצוות של 'משלוח מנות ומתנות לאביונים', הם סוד הארת הצדיק שמאיר בפורים לכל הנשמות; ה"איש" שהוא הצדיק, מאיר ל"רעהו" שהוא האדם הנמצא במדרגה נמוכה ממנו. והוא אף מאיר ל"אביונים" ממש ונותן להם "מתנות".
וכפי שכותב מוהרנ"ת בהלכות בכור בהמה טהורה הלכה ד' סעיף כ"ב, והרי לך מעט מלשונו:
"וזה בחינת 'משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים'. ומובן בכוונות ש'איש' הוא בחינה גבוהה ו'רעהו' הוא בחינה נמוכה מאד ממנו. אך כשיורד הבחינה גבוהה שנקראת 'איש' למדרגה התחתונה אזי נקרא גם הבחינה ומדרגה תחתונה 'רעהו' של האיש שהוא הבחינה הגבוהה, שזהו בחינת 'שלף
איש נעלו ונתן לרעהו', עיין שם. היינו שבפורים נמשך הארה נפלאה וחסד נפלא מאד עד שכל המדרגות הגבוהות מאירין במדרגות הנמוכות מאד, כאילו הם שווין בבחינת 'איש ורעהו'.
שזהו בחינת 'וישאלו איש לרעהו לשלום' הנאמר במשה ויתרו, ואמרו רבותינו ז"ל: 'מי הקרוי איש, זה משה'. וכמה היו רחוקים זה מזה?! משה קיבל התורה מפי הגבורה, ויתרו נתגייר ממקום רחוק וטמא מאד, כי לא הניח עבודה זרה שלא עבדה. בפרט בעת שבא למשה, שעדיין לא נתגייר רק שרצה להתגייר. ואף על פי כן קוראם 'איש ורעהו'.
כי כך דרכו של הצדיק הגבוה מאד, שהוא בחינת משה, שהוא מוריד את עצמו ומקרב את עצמו כל כך למי שיש לו איזה רצון להתקרב אל האמת, הוא מקרב את עצמו אליו כל כך כאילו היה חברו ממש, כאילו הם איש ורעהו. וזה סוד משלוח מנות 'איש לרעהו'!" (עיי"ש באריכות).
ובמילים פשוטות יותר:
כשאנו מקיימים מצות "משלוח מנות איש לרעהו", אנו מעוררים למעלה שהצדיק הגדול, שנקרא 'איש', יתחבר אלינו כאילו הוא החבר והרֵעַ שלנו ממש!
וכן 'מתנות לאביונים', הוא סוד הארת הצדיק לנשמות הרחוקות ביותר, וכלשון מוהרנ"ת שם בהמשך: "וזה בחינת 'ומתנות לאביונים', וכל הפושט יד ליטול נותנין לו ואין מדקדקין כלל. היינו, כי יש בחינות שהם נמוכין כל כך כל כך, שאפילו בפורים אי אפשר לקרותם בשם 'רעהו' מעוצם ריחוקם וירידתם ביותר מאד מאד; גם עליהם צריכין לרחם ולהשפיע עליהם היראה עילאה, בבחינת 'ומתנות לאביונים'. שאז 'כל הפושט יד ליטול נותנין', כל מי שרוצה לקבל יראה מאירין עליו מהארת פורים שהוא הארת היראה עילאה מאד, שמאירה בריח טוב ונפלא לכל המדרגות הנמוכות מאד מאד" (עיי"ש באריכות).
ובמילים פשוטות:
כשאנו מקיימים מצות "מתנות לאביונים", אנו מעוררים למעלה שהצדיק יֵרֵד ויאיר גם לנשמות הרחוקות מאד מאד.
ולעניינינו:
בפורים מתחיל להאיר האור של רבינו וספריו הקדושים בעולם; דער 'ליקוטי הלכות' הייבט אן צו שיינען! וכשה'ליקוטי הלכות' מאיר, מתחילים כל החיים להאיר, והמן-עמלק כבר לא מוצא לו מקום להכניס את הקרירות שלו…
אין ברסלב ברענט א פייער, פלאקער מיר אן מיין הארץ! – בברסלב בוער אש הבער אותה בליבי!!!
לקריאה להורדה ולהדפסה • |☜ הקש כאן
כל חדשות השבוע בחצרות ברסלב: כותרות השבוע ב'ברסלב נייעס' • עלוני ברסלב המובילים • לוח…
זיכרונם לברכה • הערב כ"א חשון חל יום היארצייט של הגה"ח רבי משה אריה הערשאנאוו…
שיחת חברים • המשפיע הנודע פה מפיק מרגליות הרה"ח ר' יעקב נתן אנשין שליט"א: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּךָ אֶתְפָּאָר"…
חדשות ברסלב • בחודשים האחרונים נפתח בית חינוך ברסלב לבנות על טהרת הקודש - ע"ש…
קיבוץ "שבת חנוכה" תשפ"ה באומן • 'איחוד ברסלב באומן' מפרסמים את זמני סגירת עזרת הנשים…
עולם הנגינה • שיר השבוע מעולם הנגינה הברסלבי: והשבוע השיר הסוחף "בְּבְּרֶסְלֶב בּוֹעֵר אֵשׁ הַבְעֵר…