פרשת וארא • הרב ארז דורון:  תסריט הגאולה?|◄

שיעורים לפרשת השבוע • צפו בשיעור מרתק מפי הרב ארז משה דורון שליט"א: כאשר מתעוררת הגאולה רואים את התגברות שיעבוד הגלות והחושך?| שיעור לפרשת השבוע; פרשת וארא:

כתבות קשורות:
פרשת תולדות • הרב ארז דורון: על מי יש לנו להישען? |◄
פרשת חיי שרה • הרב ארז דורון: איך מגשימים חלומות? |◄
פרשת וירא • שיעור מפי הרב ארז דורון: אחרית הימים? |◄
פרשת לך לך • שיעור מפי הרב ארז דורון: איך נגביר את ההשגחה הניסית? |◄
"לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה" • שיעור מפי הרב ארז משה דורון | צפו
מה זה עבודת ה' • שיעור מפי הרב ארז משה דורון | צפו

לפניכם שיעור נפלא מפי המשפיע הנודע פה מפיק מרגליות הרב ארז משה דורון שליט"א. ע"פ יסודותיו האיתנים של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, ותלמידו הגדול מוהרנ"ת זיע"א.

שיעור לפרשת השבוע:

תוכן השיעור:

תסריט הגאולה – כל פעם מחדש נדמה שהנה הנה זה כבר הסוף הטוב של כל הצרות. תיכף יגמרו הבעיות. תיכף ירגעו הרוחות הסוערות. תיכף יוכרע ויעלם הרשע והפשע. אבל אז חוזר ומתחדש הבלגן. בחוץ ובפנים. והגלים ממשיכים להכות. ואז תמיד מגיע אלוף ההפחדות, היצר שמציג את מצג השווא האהוב עליו: "אתה רואה. כלום לא קורה. שום דבר טוב. שום הצלה או גאולה" ומתחת לזה, באותיות יותר גדולות, אדומות: "וכלום גם לא יקרה" ואז אתה מרגיש כמו טיפש שקיווית לטוב וראית במה שקורה סימנים של גאולה.

ככה בדיוק, בלי צל של ספק, הרגישו אבותינו במצריים. הנה הגיעה בשורת הגאולה והשמועה פשטה כאש בקרב כל שבורי לב. אבל רגע, ממש רגע אחרי זה נהיה רק יותר שחור ויותר מר. הגזירות החריפו והעמיקו. אפילו הגואל המקווה, משה, הופך מטרה לביקורת חריפה: "ירא ה' עליכם וישפוט, אשר הבאשתם את רחינו בעיני פרעה ובעיני עבדיו, לתת חרב בידם להרגנו" ומשה מתמרמר לפני ה' מה הטעם בשליחותו אם המצב רק מחמיר. אבל אלוקים אינו אדם שחוזר בו מהבטחתו והוא חוזר ואומר: "עתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו". ירצה או לא ירצה פרעה, בעל כורחו, הגאולה בוא תבוא! ואנחנו, עם עיקש וקדוש, נמשיך לבוז למצגי השווא ולהתעלם מתוכנם המזויף. ואנחנו, עם נשגב שאין כדוגמתו, נמשיך להאמין רק במנהיג האחד שמנהל את סיפור הגאולה. הוא הבטיח והוא גם יקיים. והגאולה בוא תבוא.

השיעור בספר הקדוש 'ליקוטי הלכות' יורה דעה ב' הלכות 'שילוח הקן' הלכה ד' אות ו' – הטקסט של הדברים למטה ||| שיעור לפרשת השבוע פרשת וארא. ||| נמסר לפני כמה שנים.

שמעו ותחי נפשכם:

לפניכם דברי מוהרנ"ת:

ליקוטי הלכות הלכות 'שילוח הקן' הלכה ד' אות ו'

כִּי כָל מַה שֶּׁעָבַר עַל יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ וְכָל הַמִּלְחָמוֹת לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ אַחַר כָּךְ הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל עוֹבֵר עַל כָּל אָדָם שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כַּמָּה מִינֵי מִלְחָמוֹת בְּלִי שִׁעוּר וּבְכָל עֵת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה' מִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, וּבִפְרָט בַּהַתְחָלָה. כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה אֶל פַּרְעֹה לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל הִתְגָּרָה בָּהֶם בְּיוֹתֵר וְאָמַר (שמות ה, ט): "תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה" וְכוּ', כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּשֶׁרוֹאָה שֶׁבָּא צַדִּיק אֲמִתִּי בְּחִינַת מֹשֶׁה וְרוֹצֶה לְהוֹצִיא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִגָּלוּת נַפְשׁוֹ הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַכְבִּיד עָלָיו עֹל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַתַּאֲוֹת וְהַפַּרְנָסָה עַד שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, אֲבָל דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל-עַם קָדוֹשׁ שֶׁהֵם תּוֹפְסִין אָמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם וּבְכָל פַּעַם הֵם צוֹעֲקִים אֶל ה', וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם מַכְנִיעִין בְּכָל פַּעַם פַּרְעֹה וְחֵילוֹתָיו שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְכִתּוֹתֵיהֶם, אֲבָל אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּכְנִיעִים הֵם חוֹזְרִין וּמִתְגַּבְּרִין בְּכָל פַּעַם וְכֵן פַּעַם אַחַר פַּעַם כַּמָּה פְּעָמִים כְּמוֹ פַּרְעֹה שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה מַכָּה נִכְנַע קְצָת, אֲבָל אַחַר כָּךְ חָזַר וְהִתְגַּבֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ז, יג): "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וַיַּכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" וְכוּ' וַאֲפִילּוּ אַחַר שֶׁהֵבִיא ה' יִתְבָּרַךְ עָלָיו כָּל הָעֶשֶׂר מַכּוֹת וְהֻכְרַח לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם חָזַר וְקִבֵּץ כָּל חֵילוֹתָיו וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וּכְמוֹ כֵן מַמָּשׁ עוֹבֵר עַל כָּל אָדָם בְּכָל זְמַן וְכָל אֶחָד יָכוֹל לְהָבִין בְּעַצְמוֹ כָּל זֶה לְפִי בְּחִינָתוֹ וְעֶרְכּוֹ אֵיךְ שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו כַּמָּה עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ וְכָל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵעִנְיָן הַנֶּאֱמַר בְּהַשִּיחוֹת הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע וּמֵרִבּוּי הַכֹּחוֹת וְהַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַיֵּצֶר הָרָע מִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל זֶה מַה שֶּׁבְּכָל פַּעַם מִתְגַּבֵּר מֵחָדָשׁ וַאֲפִילּוּ לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה שֶׁכְּבָר פָּסְקָה זֻהֲמָתָן וְהָיָה לָהֶם חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וְכוּ' וְזָכוּ לִקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה אַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְגָּרָה בָּהֶם אַחַר כָּךְ עַד שֶׁהֶחֱטִיא קְצָתָם בְּחֵטְא הָעֵגֶל. וְהַדָּבָר פֶּלֶא מְאֹד מֵאַיִן נִמְשַׁךְ זֹאת שֶׁאַחֲרֵי שֶׁפָּסְקָה זֻהֲמָתָן וְזָכוּ לִנְבוּאַת "פָּנִים בְּפָנִים" יִפְּלוּ אַחַר כָּךְ כָּל כָּךְ? אַךְ כָּל זֶה נִמְשַׁךְ מֵעִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע וַאֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ וְכוּ' וְכוּ' וּמִשָּׁם נִמְשַׁךְ כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַמְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה שֶׁנִּסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הוּא בְּחִינַת מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ וְהוּא רַק בְּחִינַת דִּינִים עֶלְיוֹנִים שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְהַמְתִּיקָם וְכוּ' אַף-עַל-פִּי-כֵן גַּם הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם זוֹכִין לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַדִּינִים וּלְשַׁבֵּר זֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל אַחַר כָּךְ לְהִתְגָּרֶה בָּהֶם כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּפִּיל אוֹתָם מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, וְיַטְעֶה אוֹתָם מֵה' יִתְבָּרַךְ וְיַתְעֶה אוֹתָם מְאֹד כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ אָז בָּעֵגֶל לוּלֵי מֹשֶׁה שֶׁעָמַד בַּפֶּרֶץ וְהוֹצִיאָם מִזֶּה וְכִפֵּר בַּעֲדָם וְכֵן עָבְרוּ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה עַל כַּמָּה גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן וְכָל זֹאת נִמְשַׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ"ל.
וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ב, ד): 'וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ', עַל-כֵּן צְרִיכִין תָּמִיד לִצְעֹק אֶל ה' וּלְסַלֵּק וּלְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַבִּלְבּוּלִים רַק לֵילֵךְ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת וְאָז לְעוֹלָם לֹא יִמֹּט כִּי צְעָקָה וּתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת מוֹעִילִים תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה: