קורע לב: מסע הלוויה של האברך חיים יצחק לבקוביץ זצ"ל |◄

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת • מסע הלוויה קורע לב של אברך הרה"ח רבי חיים יצחק לבקוביץ זצ"ל (22), נכד רבינו הקדוש זיע"א, שנפטר לאחר שחלה במחלה האיומה וסבל ייסורים קשים ומרים | דברי הספד מידידו ר' יחיאל פראנק שליט"א ששהה לצידו בשעותיו האחרונות | לא השאיר אחריו זש"ק:

לפניכם תיעוד ממסע הלווייה קורע הלב של האברך הצעיר הרה"ח רבי חיים יצחק לבקוביץ זצ"ל מיקירי אנשי שלומינו בעיר בית שמש, שנפטר לאחר מחלה קשה ומרה.

כזכור, ביום ראשון האחרון התפשטה הבשורה הקשה על הסתלקותו של הרה"ח רבי חיים יצחק לבקוביץ זצ"ל מיקירי אנשי שלומינו בעיר בית שמש, שנפטר לאחר מחלה קשה ומרה. והוא בן 22 שנה בלבד בפטירתו.

הבשורה המרה טלטלה את כלל אנ"ש חסידי ברסלב, ואת מכריו ובני משפחתו, זאת מאחר ובשנה וחצי האחרונים – התקופה בה קיננה בו המחלה הקשה ממנה סבל ייסורים קשים ומרים, הרבה המנוח לעורר ולחזק את כולם באופן בל יתואר, כאשר הוא מעורר באופנים שונים על העלמא דאתא ועל האמונה, על הביטחון בה', ועל האמונה ברבינו הקדוש, ממנו שאב את כל כוחותיו בתקופת חוליו.

עם התפשטה הבשורה המרה התפרסמו דברי הספד מידידו ומכרו המשפיע ר' יחיאל (חיליק) פרנק שליט"א (בעל המנגן מאנ"ש), ששהה לצד המנוח בשעותיו האחרונות, בדבריו הוא מספר שהוא הכיר את המנוח בתקופה האחרונה שמצד אחד סבל יסורי איוב, ומצד שני ראו עליו את השמחה שלא עוזבת אותו ולא יכלו לנתק אותו ממנה, ומדובר באדם לא פשוט בכלל.

ביום הפטירה – ממשיך לספר ר' חיליק – אח שלו התקשר אלי ואומר לי בכאב עצום שאלו הן השעות האחרונות של ר' חיים יצחק, החלטתי שאני חייב לנסוע איליו, אבל חשבתי לתומי שאהיה שם חצי שעה ואלך, אבל הלב לא נתן ללכת, היינו שם כ-ארבע שעות בהתחלה שרנו ניגוני התעוררות מרבינו הקדוש ומחסידי ברסלב, היו בכיות והתעוררות נוראה, ואחרי זה אמרתי למשפחה ולחברים שלא נראה לי שזהו הרצון של חיים יצחק, והתחלנו לשיר ניגוני שמחה מתוך ריקודים, אביו ר' דוד דוב שיח' הגיע והבין שאלו הן הדקות האחרונות ממש, ביקש שקודם נעמוד להתפלל מנחה ואחרי זה חזרנו לנגן.

בדקות האחרונות הגיע בעל המנגן ר' ישראל דגן ושר כמה ניגונים כמו "רבי רבי! מיר ווילן זיך מקשר זיין צו דיר" – רבי אנו רוצים להתקשר אילך, ו-"אני רץ ישר לרבינו", וממש אח"כ ראינו שאנו ביציאת נשמה… וכך עם הכלים ביד צעקנו כולנו קבלת עול מלכות שמים "שמע ישראל" וסדר הוידוי…

ר' יחיאל ממשיך לספר: ר' חיים יצחק היה כ"כ דבוק בסבו רביה"ק הנ'נ'מ'ח' ונסע לאומן בכזה מסירות נפש, והיה בעל מידות מיוחדות מאוד עם רגש להרגשות של הזולת, גם לאחרונה במחלקה כשכבר חצי גוף היה משותק ולא יכל ללכת והוא הרגיש שמפריעים לאנשים במחלקה ביקש שנצא החוצה וסחבנו אותו והמשכנו לנגן, וכל הזמן דיבר מרביה"ק ואומן ראש השנה וכל דבר היה אצלו רבינו הק' ולידיו היה כל הזמן ספרי רבינו ולמד בזה במסירות נפש, והחי יתן אל לבו איך להיות דבוק ברביה"ק, וכל ההנהגה שלו היה בכח הצדיק, וזכה ל'ותשחק ליום אחרון'.

גם הרופאים שהם לא דתיים הצטרפו לשירה, והם ראו שמדובר כאן במשהו עילאי, בשבת האחרונה שעין אחת כבר לא עבד ואוזן אחת כבר לא עבד ובקושי יכל לדבר הוא אמר רבש"ע תודה רבה שלפחות עין אחת ואוזן אחת עדיין עובד, ולא איבד לשניה את התקוה, וזה לא דבר מצוי אפילו באדם בריא.

בהתחלה כשהוא נכנס פעם ראשונה לניתוח ובאנו לנגן הוא ביקש ממני ומאלה שניגנו איתי שנעבור איתו במחלקות ונשמח עוד חולים, והלכנו מחדר לחדר והוא בעצמו שהיה מחובר לצינורות שימח את החולים, והם מאד התחיו מזה.

בסיום ליקוטי מוהר"ן שעשינו אצלו והבאנו תזמורת וארוחה בתוך בית החולים והיה במצב לא פשוט בכלל ודיבר בחיות נוראי, וממש עד הרגע האחרון השמחה לא עזבה אותו.

ושיהיה מליץ יושר על כל אנשי שלומינו ועל הקיבוץ הקדוש ושנתבשר רק בשורות טובות.

מסע הלווייתו יצא ביום ראשון (שופטים) בשעה 21:30 מבית הלוויות שמגר בירושלים, ועבר דרך ביהמ"ד הגדול של חסידי גור ברחוב ירמיהו, ומשם המשיכו דרך ביהמ"ד ברסלב 'אהבת תורה' לעבר 'הר המנוחות', שם נטמן, לקול בכיותיהם של המוני מכריו.

ניחום אבלים: כזכור, בני המשפחה יושבת שבעה בבית הוריו שיחיו, רחוב מנחת יצחק 12 קומה 3 ירושלים.

בקשה מיוחדת לעילוי נשמתו:

כזכור, המנוח הצעיר שהתחתן רק לפני כשנתיים בלבד, לא השאיר זרע של קיימא, מתבקשים כלל אנ"ש ללמוד ולהתפלל ולעשות מצוות לטובת נשמתו שמו המלא: חיים יצחק בן יבלח"ט ר' דוד דוב.

כן מתפרסם כי ידידיו החלו בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמתו, ומבקשים את עזרת הציבור. בעזה"י בהמשך נפרסם את דרכי ההשתתפות.