קיבוץ ראש חודש ניסן: הנסיעה לאומן בר"ח ניסן ||| מאמר |↓
קיבוץ ראש חודש ניסן • מעלת הנסיעה לציון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א לימי התקבצות ראש חודש ניסן, כמנהג גאון עוזינו מוהרנ"ת זיע"א ||| מאמר מסכם | מצורף גם להורדה ולהדפסה:
לקראת ערב ראש חודש ניסן, החל השבוע, נביא בקצרה מגודל מעלת הנסיעה לציון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א לימי התקבצות ראש חודש ניסן, כמנהג גאון עוזינו מוהרנ"ת זיע"א. | מתוך העלון המיוחד 'לבבי' גליון נ"ז פרשת ויקהל פקודי תשפ"ג, העלון מצורף אחר המאמר להורדה ולהדפסה:
קיבוץ ראש חודש ניסן באומן מאת: הר"ר שמחה מלבבי // מעלת הנסיעה לרבינו הקדוש ביום זה
ערב ראש חודש ניסן:
דרכו של מוהרנ"ת ואנ"ש שבדורו, היה: לנסוע כל ערב ראש חודש ניסן לציון הקדוש, וכלשונו: "ואני הייתי מוכן אז לנסוע לאומאן על ערב ראש חודש ניסן כדרכי בכל שנה" (ימי מוהרנ"ת חלק שני, י).
וכן נהגו אחריו אנ"ש לדורות, וכפי שמספר רבי שמואל הורביץ ביומנו: "ערב ראש חודש ניסן הוא יום התעוררות מהרבה אנ"ש שבאים לציון הקדוש של רבינו ז"ל עוד מימי מוהרנ"ת ז"ל שהנהיג לנסוע לציון רבינו ז"ל בערב ראש חודש ניסן עד היום הזה" (ימי שמואל פרק קעז).
והוא מוסיף וכותב: "וגם פה בתוככי ירושלים הוא יום תפילה כמו בערב ראש חודש אלול, ונוסעים הרבה אנשים ונשים וטף לקבר רחל אמנו יותר מבכל השנה, וגם אחינו הספרדים הולכים ברוב עם על הר הזיתים, לבקש ולעורר רחמים על קברי אבות. והרבה יש לבקש על חג הפסח הבא עלינו לטובה שנינצל ממשהו חמץ, ולקבל ימי הפסח הקדושים בקדושה ובטהרה, ושנזכה מעתה להתקרב לשם יתברך, כי כל ההתחלות הם מפסח כידוע" – (שם).
ראש חודש ניסן:
ובימינו, נוהגים רבים וטובים לנסוע ליום "ראש חודש ניסן", היום אשר בו ירדה נשמת רבינו הקדוש לעולם – כמסופר בחיי מוהר"ן אות ק"ד [בביתו של זקנו הבעל שם טוב, שעבר בירושה לאמו מרת פייגא ע"ה].
וכבר הפליגו חכמינו ז"ל במעלת יום זה, ואמרו עליו "אותו יום נטל עשרה עטרות", ואלו הם: "ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים" – שבת דף פ"ז ע"ב.
ומלבד כל זאת; יום זה הוא "ראש השנה למלכים", "ואז נתחדש כל ההתמנות של כל אחד ואחד" – (ליקוטי מוהר"ן תניינא, ה). ומעניקים מן השמיים לכל אחד ואחד, את הגדולה והממשלה השייכת לו, בכלליות ובפרטיות. כי כבר לימדנו רבינו הקדוש, שיש לכל אחד בחינת 'מלכות', יש "שרי אלפים", יש "שרי מאות" ויש "שרי עשרות", וכן הלאה (ליקוטי מוהר"ן, נו). וה"ראש השנה" לענין המלכות, הוא בראש חודש ניסן.
ולכן, מה טוב להיות ביום זה אצל רבינו הקדוש, אשר הוא מחלק לכל אחד את הגדולה המתאימה לו לפי מדרגתו. "כי כל הכבוד שיש לכל אדם שבעולם, מקטן ועד גדול, כולם הם מקבלים רק מזה הצדיק, שהוא בחינת עפר, בחינת משכן, שממנו נמשך הכל. כי כל הכבוד והגדולה, הוא רק אצל זה הצדיק, וכולם מקבלים ממנו" (ליקוטי מוהר"ן, ע)). והוא המנהיג הכולל, שיודע לתת לכל אחד את הגדולה הפרטית והאישית שלו (ליקוטי מוהר"ן תניינא, עב).
והנה, ביום זה, מחלקים למעלה מתנות נפלאות. שהרי ביום זה "ממנין כל המלכים למעלה, ובוודאי נותנין מתנות לכל אחד ואחד שממליכין אותו". ועיקר המתנה שעלינו לבקש ביום זה, הוא: שייתן לנו הקב"ה מתנה; מלך, מנהיג אמיתי, רועה נאמן, כמו משה רבינו, שיאיר בנו אלקותו יתברך, שנזכה לדעת ולהכיר אותו מכל פרטי הבריאה (ליקוטי מוהר"ן תניינא, לט).
"וראוי לנו לומר זאת בבכייה, בדמעות שליש, לבכות ולהתגעגע, לבקש ולהתחנן לפניו יתברך, מתי נזכה לזה, שיהיה לנו זה הדעת, שנוכל לדעת ולהכיר הבורא יתברך מכל דבר של זה העולם בפרטי פרטיות, עד התכלית. וכפי המדרגה פחותה שלנו עתה, וכולנו אין פנינו יפות כלל, אנו צריכין שירחם עלינו השם יתברך, ליתן לנו מנהיג רועה נאמן, שיוכל להאיר בנו ידיעה הנ"ל, כדי שנוכל לעבדו יתברך כראוי ולבוא אל התכלית" (שם).
ומעתה, אשרי הזוכה להשתטח ביום זה, על ציונו של רבינו הקדוש, נשמת 'משה משיח'. בבכייה ובדמעות שליש, בבקשה ותחנונים, לזכות להתקרב באמת אל אותו רועה נאמן השוכן שם, למען יזכה לבוא אל התכלית האמיתית, להשיג ולדעת את השם יתברך.
ואכן, ביום זה – ראש חודש ניסן – הקים משה את המשכן. ובכל שנה ושנה, מקים הצדיק ביום זה את המשכן, ומתגבר מחדש "כח המושך" של הצדיק, שממשיך אלקותו יתברך לזה העולם, ומחלק לכל אחד את הגדולה והכבוד והמלוכה השייכת לו. בבחינת "ראש חודש"; 'לחדש' את ה'ראשות' והגדולה של כל אחד ואחד (ליקוטי מוהר"ן, ע).
יעשה מהתורות תפילות: תפילה לזכות – להשתטחות על קברי צדיקים: