חדשות

קיבוץ תשפ"א • תשובות לשאלות הנפוצות לקראת הקיבוץ בצל הקורונה

קיבוץ תשפ"א • ברסלב נייעס עושה סדר במכלול השאלות הנשאלות לקראת הקיבוץ באומן בצל הקורונה:

בעקבות העדכון שפרסם "האיגוד הפועל" למען קיבוץ תשפ"א בשעות האחרונות (ה' עקב) , ובו עדכן כי הסיכומים מול אוקראינה עומדים בעינם, אולם המצב בישראל עלול להיות בעייתי, ערכנו שו"ת הכולל את השאלות הנפוצות בין אנ"ש בענין הקיבוץ הקרב ובא.

בצל מגיפת הקורונה ובצל האיום שסגירת השמים והגבולות שבאו איתה מטילים על קיום הקיבוץ הקדוש; בעקבות כל הפרסומים הסותרים המתפרסמים חדשות לבקרים אנו מקבלים לא מעט שאלות מגולשינו היקרים, הקשורות לקיבוץ הקדוש בפרט ולטיסות לאומן בכלל.

בשו"ת שלפנינו, רוכזו ע"י קו 'מידע אומן' (03-308-1185) השאלות היותר נפוצות מבין כל השאלות שהגיעו אלינו, וננסה להשיב עליהן אחת לאחת.

שימו לב: כדי לענות על השאלות, פנה ברסלב נייעס לגורמים המוסמכים, ואנו מרכזים ומתמצתים את התשובות שקיבלנו, לתועלת כלל אנשי שלומינו היקרים

1. לפני זמן מה התבשרנו שהאוקראינים אישרו את קיום הקיבוץ. האם זה נכון?

התשובה הקצרה היא: כן, ולא.

התשובה הארוכה יותר: האוקראינים אכן אישרו עקרונית את המתוה שגיבשו, ושעליו התקיימו (ומתקיימים) דיונים בינם לבין עסקני "האיגוד הפועל לקיום הקיבוץ הקדוש". אולם, למרות שהדברים סוכמו עם הגורמים הרלוונטים, עד כה, עדיין לא קיבלו עסקני האיגוד מסמך רשמי עם פרטי הסיכומים. כמו"כ לא התקבלו תשובות ברורות לגבי גבולות האזור הסטרילי המדובר באומן, ובעצם הדבר תלוי בעיקר ברשות המקומית באומן.

יתירה מזו, כאשר הוציא "האיגוד הפועל" את העדכון האחרון שלו (ביום ב אב), האוקראינים לא דיברו כלל על הגבלת מס' השוהים בקיבוץ הקדוש. המסמך המכונה "מסמך משרד החוץ", שפורסם באותם ימים, הוכחש על ידם בכל תוקף, והוצג כדעתו האישית של מישהו במשרד, וכהבעת עמדה בלבד לקראת דיונים בממשלה.

גם כעת, למרות שעסקני האיגוד אינם שומעים באוקראינה שום מילה על הגבלת מספר העולים לאומן (למרות הדיווחים מהסוג הזה בישראל), הרי שיש גם קולות אחרים באוקראינה, הנובעים ככל הנראה מהלחצים שמפעילה ישראל בענין, התובעים להגביל משמעותית את מספר העולים לאומן.

עד כאן תשובת עסקני האיגוד.

ברסלב נייעס מוסיף: ידוע לנו, כפי שכבר פורסם בין השורות בכלי התקשורת השונים, כי ישראל מפעילה לחצים כבדים מאוד על ממשלת אוקראינה שלא לאשר את קיום הקיבוץ. מאחר והרשויות בישראל הבינו כי הדרך האפקטיבית היחידה עבורם למנוע את קיום הקיבוץ היא באמצעות ממשלת אוקראינה – ואכן זו הדרך בה פועלות הרשויות בישראל מזה ימים ארוכים.

האם הם יצליחו? אי אפשר לדעת, כולנו תקווה – ותפילה – שלא.

2. מי אישר את המתווה באוקראינה? והאם יש מסמכים רשמיים המאשרים זאת?

הדיונים באוקראינה נערכו בהשתתפות משרד הדתות, משרד הבריאות, משרד הפנים ואנשי לשכת נשיא אוקראינה. נשיא אוקראינה אף מינה אדם מיוחד שתפקידו לרכז את הנושא מול הרשויות השונות, כולל ראש עיריית אומן ומושל מחוז צ'רקס.

האישורים שהתקבלו – ושפורסמו בעדכון "האיגוד הפועל", כאמור – התקבלו מהם.

אולם, כפי שכתבנו בתשובה לשאלה הקודמת: אין מסמך רשמי המאשר זאת, ולמרות הבטחת האוקראינים להציג מסמך כזה, הרי שההתפתחויות האחרונות מעמידות את ההבטחה הזו בסימן שאלה. לא בטוח שממשלת אוקראינה תרצה להציג מסמך רשמי שבו הסכימה לקיום אירוע המוני, ובכך תיתן כלי נשק לאופוזיציה, ולא בטוח שממשלת אוקראינה תרצה "לפתוח חזית" עם מדינת ישראל בהצגת מסמך רשמי שכזה. יתכן שממשלת אוקראינה בסופו של דבר תבחר להעלים עין ולאשר את קיום הקיבוץ (תוך עמידה על הכללים שקבעה בעצמה: אזור סטרילי ואכיפה מוגברת).

שלא לדבר על המקרה הגרוע יותר – חס וחלילה – שבו ממשלת אוקראינה תיכנע ללחץ ישראלי ותאסור או תגביל משמעותית – לפחות רשמית – את קיום הקיבוץ הק'.

אפשרות זו עלולה להביא למצב שבו הקיבוץ יתקיים בצורה כלשהי (שכן אלפים מאנ"ש ינסו כל אפשרות – וגם יצליחו – להגיע לאומן) אולם בלא שום מתווה ובלי שום מגבלות בריאותיות אפקטיביות.

3. מה אומרות הרשויות בישראל, האם הם מקבלים את המתווה?

כפי שהוכיחו אירועי הימים האחרונים, הישראלים ממש לא מקבלים את המתווה הזה. הם אפילו לא מוכנים לדון בשום אופציה או מתווה. מבחינתם, נכון לעכשיו לפחות הצהרתית, קיום הקיבוץ הקדוש לא בא בחשבון בשום צורה ובשום דרך. אולי, מבחינתם, הם יאפשרו לכמה מאות איש להגיע לאומן, אבל אירוע של אלפים לא בא בחשבון, והם מנסים כל דרך אפשרית למנוע את קיום הקיבוץ, בין אם במסעות הפחדה בארץ ובין אם במסע לחצים באוקראינה.

הטירוף שאחז בהם כה גדול, עד כי בין לפי הדיווחים הם רוצים "להידבר עם החסידים כדי לשכנע אותם לוותר על הנסיעה". מי הם בדיוק החסידים שהם ידברו איתם, ואת מי בדיוק הם "ישכנעו" לוותר על הנסיעה – שאלה טובה…

4. האם תהיה הגבלה במספר הנוסעים לאומן?

כאמור, עד כה, מבחינת האוקראינים, לא נשמעה שום כוונה להגבלה כזו. יתכן שגם משום שממילא ברור לכל כי המספר הנוסעים השנה יהיה נמוך בהרבה ממספר הנוסעים בשנים עברו. אולם, בעקבות מסע הלחצים הישראלי, לא ניתן להבטיח שום דבר.

5. פורסם כי אוקראינה דורשת מהנכנסים אליה "חבילת קורונה". מה זה אומר?

באופן כללי, אוקראינה דורשת מכל מי שנכנס אליה להציג ביטוח רפואי מחברה אוקראינית (על פי לשון התקנה: חברה אוקראינית, או חברה שיש לה נציגות באוקראינה. בפועל, במקרים רבים שוטרי משטרת הגבולות דרשו ביטוח מחברה אוקראינית דווקא) וביצוע בדיקת קורונה בשדה התעופה (או באחת המעבדות המורשות ברחבי אוקראינה) או כניסה לבידוד. בתחילה דיברו האוקראינים על חבילה גדולה יותר, שתכלול גם תשלום "מס תייר" מראש שיגבה בנמלי התעופה, אולם בהמשך שוב לא הוזכרה דרישה כזו. חובה לציין כי עדיין ייתכן שהיא תגבה באומן ע"י הרשויות המקומיות, שכן החוק באוקראינה כיום קובע "מס תייר" עבור כל לילה של לינת תיירים (ואכן בשנתיים האחרונות החלו כבר הרשויות במקום לגבות זאת באופן מרוכז מבעלי האכסניות והמלונות).

6. למה האוקראינים דורשים דווקא ביטוח רפואי משלהם, כשאפשר לעשות ביטוח טוב בכל מדינה בעולם?

נקדים ונסביר: כוונת ממשלת אוקראינה כאשר היא דורשת ביטוח רפואי המכסה גם את סיכוני הקורונה, היא למנוע מצב בו הטיפול בחולה שיתגלה באוקראינה יפול על מערכת הבריאות האוקראינית (או, בהיעדר ביטוח ואפשרות תשלום – לא תתבצע כלל).

ממילא, דורשים האוקראינים ביטוח מחברה שתוכל גם לעמוד מאחורי הפוליסה שהנפיקה, ולכן הם דורשים "חברה אוקראינית או חברה עם נציגות רשמית באוקראינה".

אלא שמשום מה, בפועל, במקרים לא מעטים דורשים האוקראינים כיסוי של חברת ביטוח רפואי אוקראינית דווקא, ולא מסתפקים בביטוח של חברה שיש לה נציגות באוקראינה.

לכן, מה שמומלץ לעשות, הוא לעשות פוליסת ביטוח מינימלית של חברה אוקראינית – ומעבר לזה, להוסיף ביטוח בריאות מחברה איכותית (בישראל, או במדינה ממנה מגיע הנוסע), ולוודא שהביטוחים כוללים גם את סיכוני הקורונה.

7. לאחר בדיקת הקורונה בשדה התעופה מה עלינו לעשות?

עקרונית ועל פי המצב כיום, על הנוסע הנכנס להתקין את אפליקציית המעקב האוקראינית, וברגע שהוא מקבל את תוצאות הבדיקה, להזין אותם לאפליקציה (בחלק מהמעבדות העדכון הוא אוטומטי) ואם התוצאה שלילית – הוא נפטר מבידוד (ויכול למעשה להסיר את האפליקציה).

8. האם יצטרכו טלפון חכם בזמן ההמתנה לתוצאות הבדיקה (כדי לעדכן את התוצאות)?

נכון להיום – כן. משפחות שנוסעות, יכולות להסתפק במכשיר אחד עבור כל המשפחה ואינן צריכות עבור כל אדם.

על פי המידע שבידי ברסלב נייעס, העסקנים עושים רבות למצוא פתרונות לבעיה לתקופת הקיבוץ בראש השנה. יש כמה פתרונות על הפרק, אולם נכון לעכשיו שום פתרון אינו סופי, וצריכים הרבה תפילות…

9. אדם שנמצא חיובי לקורונה, מה עליו לעשות?

על פי הידוע לנו נכון להיום: מי שנמצא חיובי לקורונה צריך להכנס לבידוד. אם אין לו תסמינים בתוך שבועיים, עליו לעשות 2 בדיקות – במידה ובשניהם הוא יצא שלילי, הוא משתחרר מבידוד. במידה ולא – עליו להשאר בבידוד עד שיקבל 2 תוצאות שליליות.

(אחת הסיבות להמלצה על ביטוח בריאות איכותי, היא משום שביטוח כזה מכסה גם את עלויות הבידוד, במידה וידרשו)

10. איך יראה השנה הציון, בתי הכנסיות, הכנסת אורחים של שיינר, ובכלל – רחוב פושקינה?

זו שאלה לא פשוטה.

הציון – לפי המתוה שפורסם, ובהנחה שאכן הוא יתממש בסופו של דבר למרות הלחץ הישראלי, השהיה בציון תיאסר, והיא תתאפשר רק ב"סרט נע" שיאפשר מעבר ליד הציון. השהיה בחצר הציון (הרחבה) תתאפשר בקבוצות קטנות, ולמספר דקות בכל פעם.

בתי הכנסיות – עדיין לא ידוע. על פי המתווה המדובר, בתי הכנסיות יחולקו ל"קוביות" באמצעות מחיצות שקופות, שיאפשרו תפילה משותפת תוך מניעה ממס' רב של אנשים לשהות באותו חלל סגור.

רחוב פושקינא ויתר האזורים הציבוריים – תיאסר שהיה סתמית ברחוב; יאסרו התכנסויות ברחוב ותיאסר שהיה של קבוצות אנשים ברחוב. עטיית מסכות במרחבים הציבוריים (ובבתי הכנסת) תהיה חובה.

ברור כי בכל מקרה האכיפה של ההגבלות האלה תהיה מוגברת, וממשלת אוקראינה דיברה על כוונתה להקצות למעלה מ-1000 שוטרים על מנת לבצע את האכיפה, על פי העדכון האחרון של האיגוד.

11. האם הנוסעים לאומן יוכלו להסתובב ברחבי אוקראינה או רק באומן?

עדיין התשובה לא ברורה. מחד, מדובר על אזור סטרילי באומן, והיו קולות שאמרו שממשלת אוקראינה תאסור על נסיעות ברחבי אוקראינה. אולם מאידך, לא ניתן לדעת באיזו דרך יכולה ממשלת אוקראינה לאכוף איסור שכזה.

חובה לדעת שנכון להיום, אוקראינה חילקה את המדינה לאזורים "ירוק" (תחלואה נמוכה מאוד), צהוב, כתום ואדום (תחלואה גבוהה). המעבר בין האזורים עלול להיות בעייתי, והגדרת האזורים נעשית מדי שבוע – כך שניתן להניח שאזורים מסוימים באוקראינה לא יאפשרו כניסה מבחוץ, או למצער יקשו על כניסה אליהם (או על יציאה מהם).

12. האם יאושרו רק טיסות צ'רטר?

לא. ישנן טיסות סדירות כבר כיום, וטיסות סדירות אמורות לצאת מדי יום בין ישראל לאוקראינה. אולם, בעידן הקורונה, טיסות סדירות עלולות להתבטל עד לרגע האחרון אם חברת התעופה תחליט שאינה רוצה לבצע את הטיסה (משיקולים כלכליים בעיקר), מה שכבר קורה היום.

ידוע לנו לפחות על טיסה אחת בחודש אלול שכבר בוטלה על ידי חברת אוקראינה אינטרנשיונל, ובמקרה כזה החברה אינה חייבת לספק טיסה חילופית סמוכה (כפי שהיה מקובל עד למגיפת הקורונה) אלא לזיכוי עתידי כלשהו או להחזר כספי בזמן לא ידוע…

בטיסות קונקשן – דרך מדינה שלישית הסיכון כפול, שכן מספיק שמקטע טיסה אחד יבוטל (מישראל למדינה השלישית או מהמדינה השלישית לאוקראינה) כדי שהטיסה תהפוך ללא רלוונטית. מה גם, שמדינות רבות אינן מאפשרות כניסה לישראלים (או לאמריקאים) אפילו לצורך טיסת מעבר, בשל היותן "מדינות אדומות".

טיסות הצ'רטר, לעומת זאת, בהנחה שמדינת ישראל לא תנקוט בצעד הקיצוני של ביטול טיסות כללי, הרי שטיסות הצ'רטר בטוחות יותר מביטול, שכן התשלום עליהם מבוצע מראש וכולל את שני הצדדים, ועצם אישורן הוא אישור מצד חברת התעופה ששווה לה – ושהיא אכן מתכוונת – לבצע את הטיסה

נוסיף, כי בעדכון שפרסם היום האיגוד, הומלץ שכל נוסע יתייעץ עם סוכן הנסיעות שלו איזו טיסה עדיפה.

13. האם ישראל תמנע את טיסות הצ'רטר?

למרות שאין שום לנו דרך לדעת, הרי שזה צעד קיצוני מאוד, שעד כה לא ננקט כמוהו.

מתחילת התפרצות מגיפת הקורונה ועד כה, לא ביטלה ישראל שום טיסה. הסיבה לכל ביטולי הטיסות היא פשוטה: ברגע שהכריזה ישראל על חובת בידוד לשבים מחו"ל, וברגע שאסרה על כניסת זרים (ובהמשך, כאשר מדינות אחרות הכריזו אף הן על איסור על כניסת זרים) הפכו הטיסות לבלתי כדאיות לחברות התעופה, ולכן בוטלו ביזמת החברות (שהתקשו לעשות זאת בהתחלה, בשל הגבלות חוקיות).

כך שכאמור, מדובר בצעד קיצוני מאוד. אולם, אי אפשר לדעת מה שאי אפשר לדעת.

14. יש שמועות שמתפרסמות שצריך לצאת מישראל כבר עכשיו, האם זה נכון?

כדי להסביר את התשובה על שאלה זו מוכרחים לפרק מעט את העניין:

מחד: לחיות באומן תקופה ארוכה זה דבר לא קל. הן מבחינת "קדושת המקום", אנ"ש היו אומרים שהעיר אומן היא מול 'בית פעור' ש"עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו… מְכוֹן כִּסְאוֹ אֵשׁ" (תהילים צ"ז) כידוע וד"ל, הן מצד "כשרות המאכלים", ואם בימי הקיבוץ ישנן כשרויות טובות ב"ה, ובימים רגילים ניתן אף לרכוש מוצרים בכשרות טובה, הרי שבשאר ימות השנה קשה להשיג שם מאכלים בכשרות טובה. כאשר אדם מגיע לאומן לתקופה קצרה, הוא יכול להרשות לעצמו לרכוש חבילת אירוח במלון עם כשרות איכותית, אבל כשמדובר על תקופה ארוכה יותר לא כל אחד יכול להרשות לעצמו עלות כזו.

מלבד זאת, יש את עניין האחריות על קיום הקיבוץ הקדוש, ואני יסביר, שהות של כמות גדולה של אנשים כבר כעת, עלולה לעורר רעש תקשורתי באוקראינה ולגרור חלילה איסור על קיום הקיבוץ, מה גם, שכל ההסכמה האוקראינית בנויה על כך שמדובר על נסיעה קצרה בת כמה ימים, וממילא, ההדבקה תהיה נמוכה ואף אם במקרה ידבק מישהו באוקראינה, עד שהוא יפתח תסמינים הוא כבר יהיה בבידוד בישראל, כך ש-א: הנזק יהיה קטן, ב: הנוסעים לאומן, אם יחלו חלילה, לא יפלו למעמסה על מערכת הבריאות האוקראינית. בנסיעה ארוכה הטיעונים האלה לא תקפים, כמובן.

ומאידך, עבור אדם שיש לו פתרון לבעיות שהועלו ולאור המצב, ולאור מסע ההפחדה והלחצים הישראלי, הוא רוצה לנסוע מוקדם – האם ניתן לבוא ולומר ללב, המשתוקק אל המעיין, שיכבה את תשוקתו?

חשוב להדגיש, כי כל מי שכן נוסע לאוקראינה, נושא באחריות לרבים, ומוטלת עליו חובה מוחלטת להקפיד על כל הכללים שדורשים הרשויות באקראינה (גם אם "אחרים או הגיים לא מקפידים" וגם אם זה קשה…), על מנת שלא לגרום לכך שהתנהגותו תהיה זו שתגרום לאיסור על קיום הקיבוץ… ודי בהערה זו.

15. האם יש משא ומתן שבחזרה מאומן לישראל יסתפקו בבדיקות קורונה ולא ידרשו בידוד ?‎

אין שום משא ומתן כזה, וקשה גם להאמין שיתקיים. מתחילת התפרצות הקורונה ועד היום, הוכח בצורה הברורה ביותר, כי לממשלת ישראל ולגופים האמונים על המלחמה בקורונה, אין שום רגישות לעניינים שבדת; אין להם שום הבנה בחשיבות שיש למצוות הדת אצל היהודי המאמין.

והדוגמה הידועה ביותר היא ההפגנות. אכן, האפשרות להפגין ולמחות היא בלב ליבה של הדמוקרטיה, ואיסור על הפגנות הוא תחילתה של דיקטטורה.

אולם, האם עבור היהודי המאמין, זכות ההפגנה חשובה – אפילו כחוט השערה – לעומת חובת התפילה במנין?

אצל מקבלי ההחלטות, ההבנה הזו אינה קיימת כל עיקר.

וממילא, אין שום סיכוי, ולו הקלוש ביותר, שמדינת ישראל מיוזמתה תנסה להקל במשהו על החוזרים מאוקראינה, בוודאי לאור החשש שלהם מאירוע המוני וממפגש המוני בין אזרחי מדינות שונות. אם כבר (כפי שהתפרסם היום על איזו הצעה חדשה של משרד הבריאות) הם ינסו להקשות, לא להקל.

אלא מאי? למרבה המזל לא מדובר רק בנסיעה לאומן, אלא בשוק התעופה והתיירות בכלל, שלאחר כמה חודשים של קפאון מוחלט – ושל התעלמות מוחלטת מצד ממשלת ישראל – החל לפעול, ומנסה ללחוץ בכל דרך למתווה כלשהו שיאפשר את חידוש הטיסות (כפי שעשו מדינות רבות בעולם).

חלק מהמתווים, מבקשים לחייב בדיקות קורונה לפני הכניסה ארצה ואחריה, במקום בידוד – ויתכן (אולם זוהי תקווה בלבד) שאנ"ש השבים מאוקראינה יוכלו ליהנות ממתווה כזה.

יש לכם שאלות נוספות? כתבו בתגובות, וננסה להשיב עליהן.

השאלות הוגשו ע"י "קו מידע אומן" 03.308.1185

ברסלב נייעס

View Comments

  • האם יש סיבה להקדים את הטיסה ולהגיע מוקדם לאומן או שלא?
    ואם כן, אז מתי צריך לצאת כדי להיות בטוח באומן?
    לא הבנתי..

  • שמעתי שלאזרח אמריקאי שגר בישראל, יהיה יותר קל לצאת עם דרכון אמריקאי, יש בסיס לזה או שזה סתם שמועה?

Recent Posts

אוקראינה מולדובה • גבול "סטרי־קאזאצ'י – טודורה" שודרג

חדשות הגבולות • גבול "סטרי־קאזאצ'י - טודורה" בין מולדובה ואוקראינה שופץ ושודרג הדבר יקל על…

2 שעות ago

הפצה • הרב נתן אנשין עם ספר חדש 'משפחת אנשין' |◄

עולם הפצה • הופיע ויצא לאור ספר חדש על 'משפחת אנשין' לדורותיה, פרי עמלו של…

4 שעות ago

בין המצרים • הרב ארז משה דורון: בימים אלה כל מעט מן הקדושה נחשב מאוד || מאמר

מאמרים • מאמר מיוחד מאת הרב ארז משה דורון שליט"א על גדולת בין המצרים |…

5 שעות ago

חג בחג • הגר"צ ליברמנש עם הלכות שבעה עשר בתמוז |♪

הלכה ומנהג • האזינו לשיעור מתומצת בהלכות 'שבעה עשר בתמוז' מפי הגאון רבי צבי ליברמנש…

6 שעות ago

קונטרס ענייני בין המצרים והאריז"ל | ↓

תורת ברסלב • המפתח לליקוטי מוהר"ן לבין המצרים, ועניני רבינו האריז''ל מתוך הקונטרס 'המפתח' |…

7 שעות ago

'טעם זקנים' • יצא לאור קונטרס קמ"ב באידיש |↓

לקריאה האזנה והורדה • הופיע ויצא לאור עולם קונטרס ‘טעם זקנים’ משיעוריו של הגה"ח רבי לוי יצחק בנדר…

9 שעות ago