קיבוץ תשפ"ד • ריאיון מחכים עם סוכני הנסיעות הוותיקים על הנסיעה לאומן

חדשות בנסיעות לאומן • ריאיון מחכים עם סוכני הנסיעות הוותיקים 'דרך צדיקים' ו'נתיבים טורס' בכל מה שקשור לנסיעה לאומן:

לקראת קיבוץ תשפ"ד: ימי ראש השנה הקדושים הולכים ומתקרבים, וכלל אנ"ש חסידי ברסלב טרודים ביותר מכל הדברים הקשורים לקיום ובעיקר לנסיעות לקיבוץ על ציון רביה"ק באומן, בצל המלחמה המשתוללת באוקראינה שאלת השאלות הברסלבאית היא, מה יהיה עם אומן ראש השנה – "קיבוץ תשפ"ד" וכדי לנסות לתת מענה לשאלה המעיקות התיישבנו וערכנו ריאיון מקיף עם מנהלי הסוכנויות הוותיקות של אנ"ש; הר"ר פנחס גבאי הי"ו – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'דרך צדיקים' והר"ר לוי יצחק גבירץ  – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'נתיבים טורס', שיחכימו אותנו במצב הטיסות ועל הנסיעה לקיבוץ הקדוש בצל המלחמה:

יום שלישי ט"ו תמוז יומא דהילולא האור החיים הקדוש

העבר אין, הזמן חולף ועובר ובעוד כחודשיים וחצי ניכנס כולנו ליום הדין, ימי ראש השנה הקדושים של שנת תשפ"ד – "קיבוץ תשפ"ד".

אנחנו, חסידי ברסלב, מקווים כולנו לקבל את היום הזה בקיבוץ הקדוש באומן, אצל ציון רבינו הקדוש זיע"א, וכולנו כבר מתכוננים ומכינים עצמינו לנסיעה הזו, המקבצת קדושה אל קדושה: הנסיעה הקדושה אל הקיבוץ הקדוש סמוך לציון הקדוש לימי ראש השנה הקדושים…

אלא שאוקראינה עודה בעיצומה של מלחמה נוראה, ומעבר לקשיים המתעוררים בשל עצם המלחמה, כפי שראינו בשנה וחצי האחרונים, הרי שהנסיעה עצמה הפכה להיות מורכבת יותר, בשל חציית הגבולות היבשתיים, ויתר הקשיים שכבר נתקלנו בהם בשנה שעברה.

כדי להבין טוב יותר איפה אנו עומדים ומה צפוי לנו, עלה שליח 'ברסלב נייעס' והתיישב עם מנהלי הסוכנויות הוותיקות של אנ"ש; הר"ר פנחס גבאי הי"ו – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'דרך צדיקים' והר"ר לוי יצחק גבירץ  – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'נתיבים טורס', לאחר יום עמוס – והפריע להם בשיאו של לימוד משותף בספרי רבינו – בכדי לשמוע מהם על מצב הטיסות ועל הנסיעה בצל המלחמה, והאם הופקו לקחים מהשנה שעברה, וגם: מה זה המחירים האלה…

ש. שנה שעברה למעשה זיכנו הקב"ה ברוב חסדיו לעלות ולהיראות על ציון רבינו הקדוש באומן בראש השנה, האם יש הבדל בין שנה שעברה לשנה הנוכחית?

-ר' פנחס גבאי: בשנה שעברה לא היה לנו מושג למה אנחנו נכנסים. הרגשנו כמו אדם הראשון ממש, לקחת אלפי אנשים ולעבור איתם ממדינה למדינה תוך כדי מלחמה, לנסות לנחש ולחשב את זמני הנסיעות, מעברי גבולות, ואיך מתמודדים עם תקלות בדרך (שהרי הדרך היבשתית הוארכה בהרבה) וכו'.

מראש היה ברור לנו שזה לא הולך להיות קל. כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר לטובת כלל הנוסעים לאומן, פעלנו בשיתוף פעולה עם סוכני הנסיעות האחרים – נתיבים טורס, ברגשטיין ועוד.

–ר' לוי יצחק גבירץ: אתן דוגמא קטנה: ממש לפני שהרכבת האווירית יצאה לדרכה, אחרי מאות שעות של ישיבות, תכנונים, סימולציות והכנות, הבנו שאין מצב להעביר את אנ"ש את כל הדרך הזו מבלי לדאוג להם לאוכל, וממש ברגע האחרון סיכמנו עם מפעילי הכנסות האורחים שבדרך לאומן שיפעילו את ההכנסת אורחים בצורה מוגברת, שילמנו על זה עבור כלל הנוסעים לרביה"ק. ליז'ענסק לנוסעים מפולין, צ'רנוביץ לנוסעים מרומניה, במז'בוז לעוברים שם וכדומה. הזמנו אלפי כריכים מוכנים מחברת גלאט תור ובקבוקי מים וחילקנו לנוסעים

עשינו את זה כי הבנו שמלבד המעטים בעלי הנסיון בנסיעות כאלה, הרי שגם אנ"ש שאמרנו להם שכדאי להביא אוכל לדרך, אינם מבינים לגמרי איזה מסע ממתין להם…אבל, ההבדל הגדול משנה שעברה להשנה הוא שלמדנו הרבה, הפקנו לקחים, ובהשוואה לשנה שעברה אנחנו מקווים שהשנה יהיה הרבה יותר טוב.

ש. אתה מתכווין להגיד שמימנתם את הכנסת האורחים שהוגשה לאנ"ש בדרכים?

–ר' לוי יצחק גבירץ: ב"ה כן. ובעז"ה גם השנה אנחנו פועלים לארגן הכנסת אורחים לכלל אנ"ש – רבבות העולים לקיבוץ הקדוש.

אנו שבים ואומרים את זה לכל אנ"ש: הנסיעה הזו לא הולכת להיות קלה, אבל בעז"ה במידת האפשר, אנחנו נהיה שם כל הזמן כדי לנסות לעזור ולהקל.

ש. כולנו זוכרים את הסיוט בשנה שעברה, כאשר גם לפני ר"ה וגם לאחר ראש השנה, חלק מאנ"ש נתקעו בגבולות שעות ארוכות. איך זה יראה השנה?

– ר' לוי יצחק גבירץ: חשוב לדעת ששנה שעברה, בהלוך, רוב האנשים שהתעכבו בגבולות, התעכבו בגבול מולדובה. ואילו בפולין ורומניה כמעט לא היו עיכובים בגבולות, ואילו בחזור המצב השתנה לחלוטין ובכל הגבולות נתקעו כולם שעות על גבי שעות.

האוקראינים טענו שבעקבות איומים מחודשים של פוטין תנועת הפליטים מאוקראינה לאירופה זינקה בדיוק בימים אלה, כך שנוצר עומס אדיר על הגבולות.

הבעיה המהותית יותר שקשה מאוד לצפות את זה, וקשה גם להתמודד עם זה. גם באמצע השנה, ללא שום עומסים מיוחדים, מעבר הגבול מאוקראינה לפולין יכול לארוך שעה ויכול גם לארוך 5 שעות, תלוי בעומס בגבול ובמשתנים נוספים; כך גם במעברי הגבול עם מולדובה. לעתים המעבר במוגילב אורך חצי שעה, ולעתים חמש שעות ויותר (במקרים בהם אין עומס על הגבול…) כך שאין דרך לדעת מראש מה יהיה השנה. מה שבטוח הוא שאנחנו, כמארגני הנסיעות, בעז"ה נהיה שם, ונעשה כל מאמץ (גם מראש וגם בשטח) לסייע לנוסעים לעבור מהר יותר ולהגיע בזמן לטיסותיהם.

-ר' פנחס גבאי: שנה שעברה היה מטוס שהמריא ריק, כי הצוות לא יכל להמתין לנוסעים שנתקעו בגבולות. לארגן מטוס חלופי היה עניין לא רק יקר מאד, אלא כמעט בלתי אפשרי כי אין שום מטוס שיושב וממתין לנו, כל חברות התעופה שפנינו אליהם הסבירו לנו שהמטוסים שלהם באוויר או בדרך לשם, וממש במאמצים עצומים והרבה כסף הבאנו מטוס חלופי, ואנחנו מרוצים מאד שלמרות כל העיכובים בגבולות, ב"ה עד שבת כל הנוסעים שלנו היו בבית עם בני המשפחה ב'שבת תשובה'.

ברור שהשנה – מעבר לכל יתר הפעולות – גם נוציא את ההסעות מוקדם עוד יותר מאומן, בעז"ה נשתדל לדאוג לנוסעים בדרך גם לצידה לדרך, נפזר יותר נציגים שיתנו מענה לכל בעיה, ונכין את עצמינו מראש לאפשרות שנחליט לעבור את הגבולות ברגל ולא באמצעות האוטובוס אם נבין שזה יהיה מהיר יותר.

ש. באיזה מדינה וגבול אתם ממליצים להגיע לאומן?

–ר' פנחס גבאי: מנסיון השנה שעברה – אין לנו המלצות. בשנה שעברה ערכנו בדיקות שונות לאחריהם המלצנו לאנ"ש לנסוע דרך פולין ורומניה, ובאמת בהלוך זה היה סיפור הצלחה. אבל בחזור הגבולות היו עמוסים מאד. ממילא, מוטב לא לצאת בהמלצות, אלא להתמקד בפתרונות שימנעו או לפחות יצמצמו עיכובים, ובאופנים שבהם נוכל להקל על אנ"ש במקרה וחלילה יתעכבו בגבולות.

עדיין, מומלץ מאוד לכלל אנ"ש הנוסעים אל הצדיק לקחת בחשבון שגם השנה יהיו עיכובים בגבולות, ולהיערך בהתאם, ולא לסמוך על ניסים.

ש אז איך באמת אתם מתארגנים כדי להקל על ההמתנה בגבולות?

-ר' לוי יצחק גבירץ: מלבד הוספת נציגים אחראיים במיוחד לסיעה לאנ"ש לאורך הדרך, ומלבד נושא האוכל בדרכים, אנחנו עובדים יחד עם עוד הרבה אנשים נפלאים כדי למצוא פתרונות שמעברי הגבול יהיו מהירים יותר ויוכלו להתמודד עם כמות גדולה של נוסעים.

מטבע הדברים, חלק גדול מהפעולות הם עניינים שהפרסום אינו יפה להם, ואין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, וכולנו תפילה לבורא עולם שאכן נצליח, למען הראש השנה של רבינו ולמען כלל אנ"ש.

ש. תן לי לעבור רגע לחשש הבטחוני, האם השנה אוקראינה מסוכנת יותר משנה שעברה?

–ר' פנחס גבאי: שנה שעברה הפחידו אותנו שכל האוקראינים מסתובבים עם נשק, והדרכים יהיו מסוכנות לאנ"ש, ומי יודע מה יהיה… הפחידו אותנו עם מלחמה שמשתוללת עם דם ברחובות, וכו'.

אבל בפועל המלחמה באומן בקושי מורגשת. כמובן, ישנה סכנה ברורה של טילים וחובה להיכנס למרחב מוגן במידה ויש אזעקה, אבל מעבר לזה ברוך ה' המלחמה, כאמור, אינה מורגשת באומן.

-ר' לוי יצחק גבירץ: לדוגמא שנה שעברה היו נוסעים שמאד פחדו מהדרכים ולכן עשינו ליווי של ניידות משטרה לאוטובוסים, אבל המשטרה הבטיחו לנו שהנוסעים לא ירגישו את זה ואפי' בכניסה לאומן הם לא יעברו בדיקות.

בפועל חוץ מכמה מקרים שבהם המשטרה פתחה צירי תנועה שעזרו לנו, רוב הזמן המשטרה רק הציקו, הם לא אפשרו לנוסעים לעצור בתחנות ריענון ולקבל צידה לדרך, הלקוחות שלנו חיכו בכניסה לאומן כמעט כמו כולם. ובעיקר גרמו להרבה עיכובים.

(חובה גם להזכיר את תקנות החירום שיש באוקראינה: אסור לצלם אנשי בטחון ומתקנים בטחוניים, כולל מחסומי דרכים, שיירות צבא וכדו'; חובה להסתובב עם דרכון בכל עת; אסור להמצא מחוץ לבית בשעות העוצר וכדומה. חובה ממש להקפיד על התקנות האלה, שכן מי שנתפס עובר עליהם עלול להיות מגורש מאוקראינה, כפי שאירע לצערינו לכמה וכמה מיקירי אנ"ש במהלך השנה).

ש. אנשים שואלים על המקרה המצער שקרה בקישינוב "ירי בשדה התעופה" מה בדיוק קרה שם? והאם קישינוב נהפכה למסוכנת?

לוי יצחק גבירץ: אנחנו לא אנשי ביטחון, אבל קודם נציג את הפרטים מדובר באדם שרצה להיכנס למולדובה, שכאשר הוא נחת בנמל התעופה בקישינוב, משום מה הודיעו לו כי הוא מסורב לכניסה, הדבר העלה את חמתו והוא חטף את האקדח של שוטר הגבול שסירב לאשר לו את הכניסה, ויירה בו ובעוד שוטר גבול נוסף למוות.

זהו, אירוע בטחוני נדיר מאוד שבגלל נדירותו הוא תפס מעט את כלי התקשורת אבל אירוע כזה עלול לקרות בכל מקום, אז לא נצא מהבית?

זה אירוע אלים ומצער שעליו אנחנו מתפללים בכל יציאה מהבית "ותצילנו מכף כל אויב ואורב .. וחיות רעות בדרך ומכל מני פורענויות"… ואנחנו שמים את ביטחוננו בהקב"ה.

ש. השאלה שמציקה לרבים מאוד מאנ"ש היא: מה קרה השנה שמחירי הטיסות כל כך עלו, ובכל אופן נראה שחסרים מקומות בטיסות, בניגוד להגיון, שהרי יש הרבה יותר שדות תעופה אפשריים והרבה יותר חברות תעופה אפשריות?

– ר' פנחס גבאי: חברות התעופה עובדות בשווקים מאד תחרותיים, ברור שהם רוצים לעבוד, המחירים הגבוהים שאנחנו רואים מתאפשרים כי יש מחסור גדול של מטוסים בעולם. והם מתמחרים את טיסות לאומן לפי המחירים הגבוהים שהם חושבים שהם ייקבלו בייעדים אחרים.

על קצה המזלג: בתחילת מגיפת הקורונה, חברות תעופה השביתו כמויות גדולות של מטוסים, שהועברו לאכסון. להחזיר חזרה מטוס לכשירות, לוקח זמן, ואין טעם לעשות את זה עבור טיסה אחת או כמה טיסות בודדות, רק אם המטוס חוזר לפעילות מלאה. כאשר – בשנה האחרונה – גדלו שוב הביקושים – חברות התעופה אכן התחילו להחזיר מטוסים לפעילות, אולם המחסור במטוסים עדיין מורגש מאוד בשוק התעופה בכללו.

(מעבר להבדלים הגדולים בין טיסות סדירות, שבהן הכרטיסים הראשונים נמכרים במחירי הפסד והאחרונים במחירים יקרים מאוד, ומוסיפים לזה רווח ממכירות מסביב: כבודה, אוכל, שתיה וכדו', הרי שבטיסות צ'רטר הם גובים מראש מחיר אחיד, גבוה יותר יחסית, לכל הטיסה, משום שאין להם רווח "מסביב", ואם נוסיף לזה את העובדה הידועה שהמטוסים שלנו עושים צד אחד ריק, לעומת הטיסות הסדירות אלו נמכרות בשני הצדדים, הרי שמובן לחלוטין מדוע לכתחילה טיסות הצ'ארטר יקרות יותר.

אם היו טיסות סדירות בכמות מספיקה, המחיר היה אולי זול יותר, אבל גם אז, ברגע שחברת וויז, למשל, היתה קולטת שתאריך מסוים ממלא טיסות לכיוון אחד (למשל: ישראל-קרקוב), והכיוון השני (קרקוב-ישראל) לא מתמלא באותו קצב, היא היתה מקפיצה את המחירים לכיוון הזה ומורידה את המחירים לטיסה השניה, לתל אביב, וכן להיפך.

חברות התעופה, שפועלות בשולי רווח לא גבוהים ובסיכון גבוה, משקיעות משאבים עצומים בניתוחי שוק בדיוק כדי למנוע מצבים כאלה, כך שגם אם היו טיסות סדירות בכמות מספיקה, המחיר בסופו של דבר לא היה זול יותר עבור רוב מוחלט של הנוסעים, ומי שהיה נהנה ממחיר זול הוא מי שמשום מה היה מחליט לנסוע באותם תאריכים במסלול ההפוך (למשל: יומיים לפני ר"ה, מקרקוב לתל אביב)…

כמובן, שזה נושא מורכב בהרבה מההסבר הקצר הזה, אבל זה ההסבר על קצה המזלג.

–ר' לוי יצחק גבירץ: חד משמעית חסרים מטוסים, אנחנו ממש מתקשים להשיג טיסות, המצב השנה הוא שכמעט אי אפשר לנהל משא ומתן מול חברות התעופה… אנחנו צריכים קודם למצוא את חברת התעופה שבכלל מסכימה למכור לנו מטוסים, ואם הם מסכימים, האפשרות שלנו להתמקח על המחיר היא כמעט אפסית. הם עמוסים בעבודה וממש לא רודפים אחרינו.

אנחנו עדיין משתדלים שכל הזמן יהיו לנו מקומות במחירים סבירים של עד 800 דולר כולל נסיעות פנים וברוך ה' יש גם טיסות סדירות מבודפסט, בוקרשט, קלוז' ועוד במחירים ממש זולים.

ש. אז כמה זמן יקח לנו מהרגע שנצא מהבית עד שנגיע לאומן וכמה זמן יקח לנו לחזור:

–ר' לוי יצחק גבירץ: זמני הנסיעה מורכבים מזמן הנסיעה עצמה, מזמני העצירה בתחנות ריענון ובהמתנה בגבולות. את זמני הנסיעה אנחנו יכולים לצפות, זמני העצירה בתחנות ריענון תלוים במשמעת של הנוסעים, והנעלם הגדול הוא מעברי הגבול: ממילא, אנחנו נציין מרחק וזמן נסיעה, אבל הוא עלול להשתנות משמעותית כתוצאה מהמצב בגבול:

יש גם לציין שהחישוב הוא מהרגע שעלינו על ההסעה לאומן, אבל בפועל צריך להוסיף לזה את הזמן שלקח לנו מרגע הנחיתה ועד שיצאנו משדה התעופה (ואם שלחנו מזוודות – זמן ההמתנה למזוודות שיגיעו…)

פולין:

ריישא-ז'שוב – 750 ק"מ זמן הנסיעה כ10-11 שעות.
קרקוב – 900 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות.
וורשה – 980 ק"מ זמן הנסיעה 14-15 שעות

הונגריה:

בודפסט – 1100 ק"מ זמן הנסיעה 15-16 שעות
דברצן – 930 ק"מ זמן הנסיעה 13-14 שעות

רומניה:

סוצ'אבה – 560 ק"מ זמן הנסיעה 8-9 שעות.
יאשי – 680 ק"מ זמן הנסיעה 10-11 שעות (דרך סירט/מזיבוז).
            420 ק"מ זמן הנסיעה 6-7 שעות (דרך מולדובה).
בוקרשט – 1000 ק"מ זמן הנסיעה 14-15 שעות (דרך סירט/מזיבוז).
            750 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות (דרך מולדובה).
קלוז' – 800 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות

מולדובה:

קישינוב – 450 ק"מ זמן הנסיעה 7-8 שעות

ש. לסיום, אני מודה לכם מאד על הזמן שלכם, למדתי לא מעט, ובטוח שרבבות אנ"ש הכוספים לקיים את ציווי רבינו הקדוש ולהגיע אומנה ל"קיבוץ תשפ"ד" ייהנו מאוד מהריאיון הנוכחי.
מאידך אני שומע מאנ"ש כל מיני שאלות נוספות ואני חושב, אולי תוכלו לפתוח את האפשרות ליקירי אנ"ש לשלוח שאלות נוספות בעניין הקיבוץ הקדוש ונעשה עוד פעם מפגש לריאיון, אבל עם השאלות של אנ"ש?

– ר' פנחס גבאי: רעיון מעולה, נשמח מאד.

–ר' לוי יצחק גבירץ: אדרבה, ואני מאמין שאם נדבר שוב בעוד שבועיים נהיה גם חכמים יותר ונוכל להרחיב בעוד נושאים.

♦   ♦   ♦

קוראים יקרים, נשמח לתת לכם שתנצלו את אזור התגובות על מנת לשאול את השאלות שלכם, ואנו נעבירם ובעזהי"ת בראיון הבא נפרסם את השאלות עם התשובות לרווחתכם לרווחתם של כלל אנ"ש, תוכלו גם לשלוח את השאלות לדוא"ל 'ברסלב נייעס' בכתובת b226322@gmail.com.