חדשות קיבוץ תשפ"ה • ראיון מרתק עם יו"ר איחוד ברסלב הרב נתן בן נון שליט"א על המצב באומן מצב המלחמה ועל כל מה שקורה בעניין הקיבוץ ראש השנה הקרב ובא | קריאה מהנה:
- כתבות קשורות:
קיבוץ תשפ"ה • בניית בניין 'הכנסת האורחים' באומן בשיאה
סערת מולדובה: ההודעות הרשמיות, וריאיון בקו 'אויר הנח והזך' שעושה סדר | ♪
מגזין • 'האויר הנח והזך' עם לוח קיבוץ ראש השנה תשפ"ה #4|↓
קיבוץ תשפ"ה • לשכת ההדרכה של 'איחוד ברסלב' בהודעה דחופה
קיבוץ תשפ"ה • אומן מעל הפוליטיקה ||| טור דעה
דרמה: הכנסת אורחים פעדער מוכר את סעודות החג ב-5$ בלבד
בארגון ה'אויר הנח והזך' קיימו ריאיון מיוחד ומרתק עם יו"ר איחוד ברסלב, ריאיון שצוטט בכלי תקשורת רבים בישראל, הריאיון פורסם במגזין 'לוח ראש השנה' #4 של ארגון 'אויר הנח והזך' שהופץ במאות ריכוזי אנ"ש בשבת האחרונה, הריאון מתפרסם כאן כלשונו באדיבותם, וחן חן להם.
לקראת ימי ראש השנה הקרבים ובאים, ובעיצומן של ההכנות לקיבוץ הק', שיערך זו השנה השלישית בצילה של המלחמה הנוראית באוקראינה, תפסנו את הרב נתן בן־נון, יו"ר "איחוד ברסלב באומן" לראיון קצר על אומן ועל ראש השנה:
הרב נתן בן־נון שליט"א הוא איש שיחה מרתק, אדם מאיר פנים ונעים הליכות. הוא התחיל את תפקידו כיו"ר 'איחוד ברסלב באומן' כמעט בטעות, ונמצא שם כבר כעשור והוא מסור בלב ונפש לציון רבינו הקדוש ולרבבות העולים. האמת היא ששיחת עומק איתו תשתרע על פני מגזין עב כרס, אולם היות ואצלו, לפחות, כבר ערב ראש השנה נאלצנו להסתפק בריאיון קצר ומחכים זה.
נראה שבחודש האחרון ישנה התחממות במלחמה באוקראינה. האם הדברים משפיעים על ראש השנה?
בהחלט. ראשית, אין צורך לומר שמלחמה היא דבר נורא, והיא משפיעה על חייהם של מיליונים באוקראינה וגובה חיים רבים רח"ל. אבל גם עבור מי שאינו מושפע ישירות מהמלחמה, המלחמה היא אירוע שמתרחש ומורגש בכל רחבי אוקראינה, גם במקומות הרחוקים מהחזית. כך שלמרות שהעיר אומן (כמו גם הדרכים בהם עוברים אנ"ש מהגבולות ועד לאומן) רחוקים מאוד מהחזית, ולא שומעים בה הדי פצצות ורעש רחפני נפץ, אבל הפסקות החשמל התכופות, למשל, פוגעות ברמת החיים (ואפילו באיכות מי השתיה), הצעירים שמגויסים ברובם וגורמים למחסור חמור בכח עבודה וכו'.
ובכלל, כל דבר שקורה באוקראינה, וכל שינוי במלחמה, משפיעים. ההשפעה ניכרת גם בדרישות הביטחוניות של הממשל הארצי והמקומי מאיתנו, והיא ניכרת עוד יותר ברמת הקשב שלהם כלפינו, זאת אומרת: כמה הם בכלל מוכנים להקשיב לנו. מטבע הדברים, במלחמה כה קשה כזו שאוקראינה נמצאת בה, כאשר כל יום נהרגים חיילים ואזרחים והארץ מופצצת יום ולילה, הקיבוץ והצרכים שלנו לא נמצאים במקום גבוה במיוחד (בלשון המעטה) בסדר העדיפות של השלטונות.
לפני זמן פורסם שאוקראינה רוצה לחייב אזרחים ישראלים ברישום מראש במערכת אלקטרונית, האם מדובר בענין שיכנס לתוקף עוד לפני ראש השנה?
ראשית, הסבר קצר: לא מדובר בויזה, אלא במערכת רישום אלקטרונית בין מדינות שלהן הסכם פטור מויזה, וכמוהה מונהגת בארצות הברית כבר מזמן ושגם אירופה עומדת להכניס לתוקף. במדינות האלה, הרישום הוא אחת לכמה שנים, ובעלות של כמה עשרות שקלים. מדינת ישראל הודיעה כי היא עומדת להכניס לתוקף מערכת רישום כזו לאזרחי המדינות הפטורות מויזה, ובתגובה, הודיעה אוקראינה כי אף היא שוקלת הכנסת מערכת כזו.
בתחילה דובר כי המערכת הישראלית תכנס לתוקף בתחילת חודש יולי למניינם, ואוקראינה (ומולדובה) הודיעו כי אף הן שוקלות להכניס את המערכת לתוקף עוד לפני ראש השנה. אולם, בחסדי שמים לאחר פעילות שלנו מול הרשויות בישראל ודחיית הכנסת המערכת לתוקף עבור אזרחי אוקראינה ומולדובה, הרי שגם אוקראינה הודיעה כי לא תכניס הגבלות כאלה לפני ראש השנה.
כאשר המערכת הזו תיכנס לתוקף, האם חובת הרישום תחול גם על אזרחי מדינות אחרות? ואם כן, איזה?
למעשה, העולם כולו צועד לקראת מערכות רישום כאלה בין מדינות שפטורות מויזה. זה כבר קיים מזמן בארה"ב, אירופה כבר פועלת כמה שנים להכניס מערכת כזו (ועל פי הדיווחים היא תיכנס לתוקף בעוד כמה חדשים) וכן הלאה. ממילא, בסופו של דבר, לכאורה כל אזרח של מדינה שלה הסכם פטור מויזה עם אוקראינה יחויב בשלב כלשהו ברישום כזה.
ברשותך, אני רוצה לעבור ל'מס תייר'. למה העיריה בכלל דורשת מאיתנו מס תייר? האם חובת תשלום כזו קיימת בכלל באיזה מקום בעולם?
מס תייר קיים בהמון מקומות בעולם, בדרך כלל הוא נגבה באמצעות בתי המלון או אמצעי תיירותי אחר. אם כי, אני אכן לא מכיר מקום בעולם שבו המס מבוצע כמו באוקראינה, שבה אפילו אזרח אוקראיני שמגיע להתארח בבית פרטי חייב על פי חוק במס תייר.
שיהיה ברור: החוק הנוגע למס תייר חל בכל אוקראינה. בד"כ רוב התיירים ישנים בבתי מלון, ומשלמים את המס באמצעות בית המלון. באומן, שבה רוב הנוסעים אינם ישנים בבתי מלון, אלא במתחמים קהילתיים, בדירות פרטיות או במלוניות, העיריה מבקשת לגבות את המס ישירות מהנוסעים לאומן.
העיקרון שעומד מאחורי המס הוא הגיוני. תיירים מכניסים רווח למדינה, אבל העיר שאליה מגיעים התיירים (ושנושאת בהוצאות הנוצרות בגינם, של תשתיות, נקיון, חשמל וכו') אינה נהנית מהכנסה ישירה (לעומת הכנסה עקיפה: קניות בעיר, מקומות עבודה וכדו') ולכן המציאו מס תייר שאמור לפצות את העיר.
בשנה שעברה ב"ה הצלחתם להגיע להסדר עם העיריה על סכום נמוך יותר ועל שירות מהיר יותר, האם גם השנה הגעתם איתם לסיכומים כלשהם?
גם השנה אנחנו במגעים אינטנסיביים מול העירייה בענין. זה לא קל, אבל מה שמנחה אותנו זה טובת העולים לקיבוץ הקדוש של רבינו. אם נקבל מהעירייה בטחונות לתוכנית שמקלה על הציבור בכניסה וביציאה מאומן, וגובה המס יהיה ריאלי, אנחנו נצליח להגיע להסדר כמו בשנה שעברה. אבל אם לא נקבל תכנית כזו עם בטחונות, אז לא.
כדאי לשים דברים על השולחן: לעירייה מגיעים גורמים נוספים. חלקם באים עם כוונות טובות וחלקם עם אינטרסים כאלה ואחרים. הם מציעים לעירייה רעיונות ותוכניות כשלא תמיד טובת הציבור או הרצון להקל על הציבור לנגד עיניהם, וזה גורם לנו לקשיים להגיע לסיכומים לטובת הציבור.
ב"ה בסופו של דבר הם חוזרים אלינו, כי אנחנו המייצגים את הקיבוץ ואת חסידי ברסלב באומן בהסמכת הרבנים גדולי זקני אנ"ש שליט"א.
נכון לרגע זה, נראה שנצליח להתגבר על המכשולים ולהגיע להסדר, ואני מקוה שעד יום שני הבא בעזה"י כבר תהיה אפשרות לשלם מראש את המס במחיר מופחת, כמו בשנה שעברה.
לאחרונה פורסם שאיחוד ברסלב החל בבניית בניין הכנסת אורחים שיפעל במשך כל השנה, האם תוכל לספר לנו על כך? היכן הוא ממוקם, מה הוא מכיל ומתי הוא יתחיל לפעול?
אכן, ב"ה בשבועות האחרונים התחלנו בבניית מרכז הכנסת אורחים, שמכיל חדר שתיה, חדרי שירותים נוחים ומקוה טהרה מפואר.
המבנה ממוקם בכניסה לקלויז, על מנת שגם כהנים יוכלו להשתמש בו, ואנו תקוה שהוא יתחיל לפעול עוד לפני ראש השנה, וימשיך לפעול במהלך כל ימות השנה.
ושאלה שרבים מאוד שואלים: למה לא עושים שיפוץ רציני בהיכל הציון הקדוש עצמו? המקום קטן מלהכיל את רבבות העולים, ונראה שהוא חייב שיפוץ דחוף. ובכלל, לא הגיע הזמן להגדיל את רחבת הציון על פני מדרון בית הקברות?
נפתח בכך כי לטווח הארוך יש תכנית ענק, שכאשר בע"ה היא תצא לפועל, היא תהווה פתרון מעולה לשנים רבות קדימה. היא מוסיפה אלפי מקומות ישיבה ופותרת בעיות רבות נוספות. התכנית הוצגה כבר לרבני אנ"ש והיא אושרה על ידם וע"י "אתרא קדישא" והרשויות באוקראינה.
הקורונה ולאחריה המלחמה, מנעו מאיתנו לקדם את התכנית הזו, ובעקבות כך אנחנו מקווים בע"ה לקדם תכנית משנית, עד לביצוע הפתרון הזה.
במסגרת התכנית המשנית, אנחנו מקווים בעזה"י שמיד אחרי ראש השנה נתחיל בשיפוץ יסודי של מתחם הציון, עם מחשבה מרובה על הכהנים, על הפרדה טובה יותר עם עזרת הנשים ועל בעיות נוספות שקיימות כיום, ובעיקר: בנסיון להוסיף עד כמה שאפשר מקומות ישיבה בציון.
אבל בכל שיחה על שיפוץ והרחבה, צריך לזכור כמה דברים: א. הציון נמצא בבית קברות. כל תכנית שיפוץ, ועל אחת כמה וכמה כל תכנית הרחבה, היא פרויקט מורכב מאד, שצריך להתחשב בהרבה גורמים ולכלול הרבה פתרונות כדי שלא לפגוע במנוחת שוכני עפר. ב. בית הקברות ממוקם על מדרון. מבחינה הנדסית, כל הגדלה משמעותית של הרחבה, היא פרויקט מורכב ויקר מאוד (בודאי כאשר, כאמור, אנו מדברים על שטח בית החיים ובלתי אפשרי לחפור בו יסודות ולתקוע בו עמודים), ג. צריך גם לזכור שכל בניה מצריכה גם אישורים חוקיים, שהשגתם בזמן המלחמה באוקראינה הפכה להיות מורכבת הרבה יותר.
בכל שנה ישנם חידושים בפעילות האיחוד ואנו מסוקרנים לדעת מה הם החידושים של השנה שכבר מותר לספר עליהם?
בעזה"י אנחנו מקוים שיהיו חידושים רבים. נספר על מעט מהם: א. תהיה בע"ה נקודת מידע ומודיעין בכניסה לציון, שיהיה בעצם משרד של האיחוד לשירות אנ"ש; ב. אנחנו מחדשים את ה"בית הוראה" באומן, ופועלים שגם בזמן שיהיה סגור, תפורסם רשימת רבנים עליהם ניתן יהיה לפנות טלפונית ולשאול אותם שאלות הלכתיות באומן; ג. לאור כך שכיום המונים צריכים לבצע צ'ק אין לטיסות ולהדפיס צ'ק אין וכדו', אנחנו פועלים להפעיל כשירות לציבור 'חדר מחשבים' ע"י אחת החברות המתמחות בכך בארץ ותחת פיקוח כשרות. ד. אנו פועלים להציב שלטים עם שמות של הרחובות בעברית ואנגלית ושלטי הכוונה. וזה, כאמור, רק חלק קטן.
וכמובן, נקודה שחשוב מאוד לפרסם: לאור הבעייתיות שנוצרה עם חוקי הגיוס, הקמנו לשכת מידע וסיוע למי שעומדים בפני חובת גיוס ויש להם בעיות לצאת מהאר. הלשכה מאוישת ע"י אברכים מתנדבים שעברו הכשרה מקיפה בנושא, והיא פעילה מדי יום בין השעות 14:00-16:00, בטלפון: 074-7956288
שנה שעברה בשעת הלחץ היו עומסי חום קשים בציון הק'. האם אתם מנסים לפתור את הבעיה?
אכן, בשנה שעברה היתה בעיה קשה של עומסי חום שהמזגנים לא הצליחו להתמודד איתם. בעקבות כך, רצינו לרכוש מערכת מיזוג תעשייתית חדשה, אבל בעיות החשמל יקשו מאד להפעיל השנה מערכת מיזוג כזו. עלותה של מערכת כזו הינה גבוהה מאד, ואין טעם לרכוש אותה בלי יכולת להשתמש בה בצורה מועילה.
אם כבר אנחנו מדברים על זה, אני מוכרח להוסיף: כבר זמן רב מאוד, כידוע, שבאוקראינה ישנן הפסקות חשמל נרחבות. וכשמגיעים לציון, והחשמל פועל במשך כל שעות היממה, זה לא מובן מאליו. אנחנו מפעילים לצורך כך גנרטורים ונושאים בעלויות עצומות של סולר כדי שלא תיפסק אף לרגע עבודת ה' בבית רבינו הק'.
בכל מקרה, בענין המיזוג: התייעצנו עם אנשי מקצוע שלאחר שבדקו את היכל הציון, המליצו לנו על מערכת איוורור שתיצור סירקולציה ומעבר אוויר טוב יותר, ואנחנו מקווים שפתרון זה יהיה שיפור משמעותי.
הייתי רוצה לחזור לנושא הראשון: המלחמה והמגבלות שבגינה. האם ישנם עדיין הגבלות שונות?
אכן. אותן מגבלות שחלו בשנה שעברה, חלות גם השנה, ובעיקר: עוצר לילי בין השעות 12 בלילה ועד 4 לפנות בוקר.
אני חייב לומר כי ממש לאחרונה הודיעה לנו משטרת אומן כי בימי ראש השנה בכוונתה לאכוף את העוצר בתקיפות, לדבריהם מי שיתפס מסתובב בשעות העוצר הלילי יגורש מאוקראינה עם "ויזה שחורה". כך שחובה להקפיד על שעות העוצר, לחשב את זמני סיום הסעודות וכדו' כך שיאפשרו חזרה למקום הלינה עוד טרם כניסת העוצר לתוקף, וממש מצוה לפרסם את הדברים.
העוצר הלילי. איך זה ישפיע 1. על המגיעים לאומן לאחר שעת העוצר, או היוצאים מאומן אחרי ר"ה לאחר שעת העוצר, ו-2. איך יתקיימו התפילות אם יש עוצר?
כפי שהיה בשנים עברו: אלה המגיעים מהנסיעות לפני ר"ה, ואלה היוצאים לנסיעות לאחר ראש השנה – הדבר יתאפשר להם. אולם, בלי לשוטט ובלי לטייל. מההסעה למקום הלינה או ממקום הלינה להסעה.
לגבי התפילות: גם כאן, כפי שהיה בשנתיים האחרונות: כל התפילות לא יתחילו לפני סיום העוצר, כולל סליחות "זכור ברית" לאשכנזים, שיחלו לאחר סיום העוצר ולדבריהם, לא יהיו אישורים חריגים.
מה מצב הגבולות? בשנה שעברה פורסם כי פעלתם לשפר את הבעיות בגבולות ולמרות זאת המתנו שם שעות ארוכות, מה הסיבה לכך? והאם השנה פעלתם בכלל בנושא הגבולות?
כפי שכבר הסברנו בעבר: ההמתנה בגבולות לא תיפתר לחלוטין, שכן פיזית מעבר הגבול אורך זמן, וכאשר מכפילים את הזמן במספר הנוסעים – אין מה לעשות, זה לוקח זמן.
המטרה שלנו היא לנסות לקצר את הזמן הזה עד כמה שאפשר, ולמנוע חיכוכים ועיכובים מיותרים.
לצורך כך אנחנו בקשר עם הרשויות באוקראינה, במולדובה, בפולין וברומניה, ואנו עושים כל מאמץ על מנת שהם יתגברו את צוותי ביקורת הגבולות, כולל בימי ראשון (ימי שבתון בעולם הגדול), שיקצרו תהליכים ככל האפשר ושיאפשרו הכנסת מזון ושתיה לגבול במקרי הצורך.
עדיין, עלינו לזכור כי הדרך אינה קצרה, וכי מעבר הגבול עלול לארוך זמן, ועלינו להתאזר בסבלנות במהלך הנסיעה.
כמה מילים לסיום?
מאז פרוץ מגיפת הקורונה, עומד הקיבוץ הקדוש כל שנה מחדש בפני מניעות עצומות, שעל רובם אין הציבור שומע כלל. לעתים נראה, בפרט מאז תחילת המלחמה, שעצם קיום הקיבוץ הוא נס. אנחנו צריכים להודות לה' בכל פעם מחדש על כך שמתאפשר לנו לקיים רצון צדיק – ולהתקבץ על הציון הק'.
ובעיקר, להתפלל מדי יום גם על כך שהמלחמה באוקראינה תסתיים, שתסתיים שפיכות הדמים וישוב השלום לשכון בה וגם על קיום הקיבוץ השנה ובכל שנה.
אין צורך להוסיף שהשנה, כאשר אנו עומדים בציון הק', עלינו לזכור בתפילותינו גם את השלום בארץ הקודש, ואין צורך לומר: לשפוך תפילה למען כל אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה בידי צר ואויב, ולמען שחרורם המהיר בחיים ובבריאות, ולגאולה האמיתית והשלמה במהרה אכי"ר.
לפניכם המגזין המלא להורדה:
מגזין 'לוח קיבוץ ראש השנה תשפ"ה' #4 – לקריאה להורדה ולהדפסה • ☜ הקש כאן |