קיבוץ תשפ"ה • ריאיון מרתק עם סוכני הנסיעות הוותיקים |↓

חדשות קיבוץ תשפ"ה • ריאיון מרתק עם סוכני הנסיעות הוותיקות של אנ"ש 'דרך צדיקים' ו'נתיבים טורס' – דרכם נוסעים ארגון ה'אויר הנח והזך', על כל מה שקשור לנסיעה לאומן | מצורף הלוח להורדה:

כתבות קשורות:
'האויר הנח והזך' עם לוח קיבוץ ראש השנה תשפ"ה #2|↓

כזכור, פורסם לקראת השבת האחרונה שבת דברים חזון בכל ריכוזי אנ"ש 'לוח קיבוץ ראש השנה תשפ"ה 2' שיוצ"ל ע"י ארגון ה'אור הנח והזך', לוח שמתקבל באהדה ושמחה מרובה בקרב הציבור, בלוח האחרון פורסם ראיון מרתק עם סוכני הנסיעות והנה הוא לפניכם ככתבו וכלשונו:

לקראת קיבוץ תשפ"ה: ימי ראש השנה הקדושים הולכים ומתקרבים, וכלל אנ"ש חסידי ברסלב טרודים ביותר מכל הדברים הקשורים לקיום ובעיקר לנסיעות לקיבוץ על ציון רביה"ק באומן, בצל הקשיים והמניעות הרבות, הקשורים למלחמה המשתוללת עדיין באוקראינה, לצד המלחמה שנפתחה בשנה האחרונה בארץ ישראל. שאלתו של כל ברסלבער בימים אלו היא, מה יהיה עם אומן ראש השנה – "קיבוץ תשפ"ה" וכדי לנסות לתת מענה לשאלה המעיקות התיישבנו וערכנו ריאיון קצר עם מנהלי הסוכנויות הוותיקות של אנ"ש; הר"ר פנחס גבאי הי"ו – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'דרך צדיקים' והר"ר לוי יצחק גבירץ  – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'נתיבים טורס', – דרכם נוסעים ארגון ה'אויר הנח והזך', שיחכימו אותנו בכל הקשור לנסיעות לקיבוץ הקדוש בצל המניעות והחששות:

בעוד כ-50 יום ניכנס כולנו ליום הדין, ימי ראש השנה הקדושים ול"קיבוץ תשפ"ה". כל חסיד ברסלב באשר הוא, מייחל ומקוה לקיים את היום הזה יחדיו עם כלליות אנ"ש בקיבוץ רבינו הקדוש באומן ובריבוי הבתים, כולנו מתכוננים ומכינים עצמינו למסע קודש נעלה זה, אלא שהקשיים והמניעות הולכים ומתחדשים ואפ' גוברים לקראת הקיבוץ הקדוש בהאי שתא, החל מהמלחמה באוקראינה, ממשיך למלחמה המשתוללת בארץ ישראל, שלא נדבר על משבר גיוס בני הישיבות, וכל המסתעף, אלו הפכו את הנסיעה כולה למורכבת יותר, בשל כל הקשור למטוסים והטיסות, בשל חציית הגבולות היבשתיים, שינוע ההמונים משדה הנחיתה ועד לאומן וחזור, וליתר הקשיים שרבים מהם מוכרים מהשנה שעברה.

כדי להבין טוב יותר מה צפוי לנו, ערכנו ראיון מפורט וגלוי עם מנהלי הסוכנויות הוותיקות של אנ"ש; הר"ר פנחס גבאי הי"ו – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'דרך צדיקים' והר"ר לוי יצחק גבירץ  – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'נתיבים טורס', – דרכם נוסעים ארגון ה'אויר הנח והזך', כדי שיחכימו אותנו בכל הקשור לנסיעות לקיבוץ הקדוש בצל המניעות והחששות.

שאלה:
מה הוא 'מסלול מהדרין'? ומה השרות הניתן ע"י סוכנויות הנסיעות 'דרך צדיקים' ו'נתיבים טורס' לנוסעי ה'אויר הנח והזך'?

אולי נציג את הדברים בקיצור מהתחלה: לפני כמה חודשים פנה אלינו יו"ר ארגון ה'אויר הנח והזך' והציג את החששות של אנ"ש היראים הכואבים על המצב בנסיעות בהםילדים, בחורים ואברכים נחשפים לדברים הפוגמים בטוהר ליבם ובקדושת בנפשם, ביניהם בעיות בשמירת עיניים, כלים פסולים, טיפוסים משונים ומפוקפקים, התרוצצויות שונות, והעיקר פיזור הדעת וכדו', ובפיהם בקשה להקים מערך טיסות לציבור היראים מאנ"ש – דער היימישער ציבור, הנשמר עד הקצה האחרון מכלל פגעי הטכנולוגיה, להעמיד להם 'מסלול מהדרין' שיענה על כל הדרישות הרוחניות שלהם בנוגע לטהרת 'מסע הקודש' לקיבוץ. דרישתם הייתה להביא פתרון של "מבואו ועד צאתו" בקדושה, כלומר מהיציאה מהבית ועד להגעה ליעד באומן ובדרך חזרה באופן השמור בתכלית.

לאט לאט קרמה לה התוכנית עור וגידים, ולאחר משא ומתן שארך כמה חודשים הגענו ביחד לתוכנית מיוחדת הכוללת נסיעות פנים בארץ הקודש בחבורה, מעבר בנתב"ג בחבורה, מטוסי צ'רטר מיוחדים, נסיעות פנים באירופה, תחנת ריענון לתפילות בכח ולטעימה בכשרות, ממש כפי איך שהם כינו את זה "לרב'ה בלי לצאת מהשטיבל".

ובכן בעזהי"ת העמדנו לרשות ארגון ה'אויר הנח והזך' 4 טיסות הלוך ו-4 חזור, כאשר ימים ספורים לאחר מכן, בגלל הביקוש, הוספנו עוד 3 טיסות הלוך וחזור, שהוצגו לציבור היראים.

כאמור, 'מסלול מהדרין' של הארגון ה'אויר הנח והזך' כולל 1. אוטובוסים לנסיעות פנים בארץ ישראל מהבית ועד לשדה, דבר שיעזור גם למעבר קבוצתי בשדה התעופה. 2. טיסות צ'רטר נפרדות. 3. אוטובוסים נפרדים לנסיעות פנים באירופה מהשדה ועד לאומן. 4. תחנת ריענון מיוחדת בכשרות (אם כי העצירה שם תלויה במצב בשטח). הן בנסיעות הלוך והן בנסיעות בחזור. כאשר אנו סוכני הנסיעות עומדים על החלק הגשמי, וארגון 'אויר הנח והזך' עומד ומשגיח על החלק הרוחני, לרווחתם של המוני אנ"ש היקרים.

התוכנית שהוצעה לרבים התקבלה בקרב אנ"ש ב שמחה, וכך הקמנו בצוותא את המערך הקדוש, עם למעלה מ-1300 מקומות, שהולכים ומתמלאים.

שאלה:
בכל שנה אנו רואים שאתם סוכני הנסיעות 'דרך צדיקים' ו'נתיבים טורס' פועלים בגבולות, מהי הפעילות שאתם עושים לרווחת הנוסעים שלכם בגבולות?

לשמחתנו, הרבה לפני שאנחנו סוכני נסיעות, אנחנו חסידי ברסלב המאמינים בכל לב ונפש ברביה"ק ופועלים גם במטרה להיות לעזר לאנשי הצדיק. כחסידי ברסלב אנחנו דואגים לכלל אנ"ש בכל הנקודות שנראים לנו, מנסיונינו, "נקודות תורפה" שעלולות ליצור בעיות למהלך הנסיעה התקין של הכלל. דוגמה נכונה היא הגבולות שמהווים "צוואר בקבוק" בדרך לאומן. והנסיון לפתור את הבעיה אומר איוש בכח אדם מתוגבר, יצירת קשרים כדי לפתור בעיות בזמן אמת, ובכלל, לנסות להקל על אנ"ש ככל הניתן. את כל זה אנחנו עושים, בחסדי שמים, לא רק לנוסעים שלנו אלא לכלל אנ"ש.

אנחנו נוחתים בקישינב ונראה לנו טבעי שרוב או כל העמדות של ביקורת הגבולות מאוישים בימים שלפני ואחרי ר"ה, שאז טסות טיסות הצ'רטר, אבל זה לא. זו תוצאה של עבודה מאומצת שלנו מול הרשויות במולדובה, ובמדינות האחרות.

ואחרי שדאגנו לזה, צריך גם לדאוג שיהיו יותר סבלים לסחוב את כל הכבודה – המזוודות של אנ"ש מהמטוס לטרמינל, כי אחרת הנוסעים יתעכבו בהמתנה למזוודות, וכן הלאה וכן הלאה, לאורך כל השרשרת, על מנת שלא יווצר 'צוואר בקבוק' שיעכב את הנוסעים לאומן.

שנה שעברה גם העמדנו נציגים בכל גבול. מדובר בכ-20 נציגים שעמדו בגבולות אוקראינה-מולדובה שם עוברים רוב העולים לקיבוץ. התפקיד שלהם היה לעשות כל מה שאפשר כדי להקל על הנוסעים בתהליך. אם זה לשמש כמתורגמנים, להכניס שתיה למי שנתקע בגבול, או לפתור בעיות קשות עוד יותר.

גם הם לא שאלו אף נוסע עם מי הוא נסע ואצל מי הוא קנה כרטיס…

שאלה:
יש לי שאלה נוספת שמעיקה עלי, למה באמת מחירי הטיסות בכל החברות הולכים ומזנקים משנה לשנה ולמה המחירים השנה יקרים עוד יותר מהשנה שעברה והשנים שלפניה.

זה נושא כאוב מאד, בפרט השנה, כאשר אם גם ככה המחירים הגיעו בשנים האחרונות לגבהים שלא הכרנו, באה המלחמה בארץ והקפיצה את המחירים עוד יותר. זה נושא מורכב כדי להסביר את כולו בתשובה קצרה וכדי להסביר את מבנה שוק התעופה צריך יותר מהבמה הקצרה הזו. אבל ממש בקצרה: נכון להיום שוק התעופה מצוי בחוסר. יש פחות היצע מטוסים מהביקוש לטיסות, וממילא, חברות התעופה, העסוקות גם כך למעלה ראש, לא מוכנות לבוא לשוק שלנו אלא במחיר גבוה יותר מאשר החלופות שיש להן, כך שמצב שוק התעופה כיום, חברות התעופה פחות צריכות אותנו מבעבר, ואנו משלמים את המחיר.

שאלה:
תרשו לי לשאול שאלה שאולי פחות נעימה, למה בכל כמה ימים שומעים שמחירי הטיסות לאומן עולים, עם כל הכבוד, אתם כבר ודאי סגרתם עם חברות התעופה לפני כמה חודשים על כמות של טיסות, אז מה זה העליות האלו?

אני שמח שאתה שואל, אדרבה נשמח להסביר את הענין הזה אחת ולתמיד:

הסיבה לכך היא פשוטה, אנחנו צריכים לגייס כסף כדי לשלם לחברות התעופה – אנו סוכני הנסיעות עומדים מול הסכמים נוקשים מאוד עם חברות התעופה, הסכמים המחייבים אותנו בכל כמה ימים להמשיך ולשלם על הטיסות, כאשר כל איחור בתשלום מחייב אותנו באופן מיידי בריביות ובתוספת תשלום, וככל שאנו מתקרבים לזמני הטיסות ימי הקיבוץ הקדוש, הריביות הולכות וגדלת, דבר המחייב אותנו להעלות את המחירים בכל כמה ימים.

ולכן, בכל שנה, אנחנו מוכרים את הטיסות בהתחלה במחירי הפסד, ולאט לאט מעלים מחירים. כאשר המטרה היא לגרום לאנשים להירשם מוקדם כדי לגייס את הכסף (האופציה השניה היא גיוס כספים באמצעות הלוואות שמטבע הדברים נושאות ריבית, דבר שיעלה את מחיר הכרטיסים עוד יותר). כך שבפועל, האילוץ הזה גורם לכך שמי שרוכש כרטיס בחודש אלול, מממן את מי שרכש כרטיס בחודש אייר… 

שאלה:
בשנה שעברה המתנו בגבולות בין 12 ל-18 שעות, למה באמת הגבולות באוקראינה כל כך מסורבלים והמעבר אורך כל כך הרבה זמן?

כפי שאמרנו קודם, אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להקל על הסבל הרב שכרוך במעברי הגבולות.

אבל, ראשית: היו גם לא מעט אנשים שעברו בתוך 2-3 שעות בלבד, זה עניין של מזל וסייעתא דשמיא.

ושנית: חשוב להבין שבהתחשב בכמות העמדות בגבולות מול כמות הנוסעים שעוברים את אותן הגבולות, זה נס בכלל שאנחנו מצליחים להגיע לאומן…

זה חשבון פשוט: נניח שזמן המעבר לכל אדם בממוצע עומד על דקה אחת, ונניח שיש בשלשת הגבולות (בין מולדובה לאוקראינה, ז"א: פלנקה, מוגילב וסטארי-קוזאצ'י) 20 עמדות. ב-20 העמדות האלו עוברים תוך יומיים כ-35,000 איש מלבד אלפי המקומיים, כעת עשו חשבון: 35,000 דקות, לחלק ל-60 דקות לשעה, לחלק ל-24 שעות ביממה, וראו כמה זמן היה אמור לקחת מעבר הגבול…

הוסיפו לכך את העובדה שצריך לעבור גם את מעבר הגבול האוקראיני וגם את זה במולדובה… אז אמנם, אנו עושים הכל כדי לזרז ולמנוע עיכובים בגבול, ואנו תקוה ותפילה שנצליח ככל האפשר, אבל צריך גם להבין את האילוצים.

נקודה חשובה שצריך להוסיף לכך: מדי שנה מפרסמים דברים שאסור להעביר בגבול (כמו סיגריות מעבר לכמות המותרת, בכניסה למולדובה או לפולין וכדומה). אם אדם אחד באוטובוס יתפס עובר על החוק הזה, על פי התקנות יש לעכב את כל האוטובוס עד לאחר השלמת רישום הדוח או הטיפול. כל טיפול כזה, מעכב את כל האוטובוס למשך כמה שעות, ולא פעם גורם סיפור כזה לעיכוב לעוד כמה אוטובוסים והרי הוא חב לאחריני.

שאלה:
אז בפועל, כמה זמן אנו צפויים השנה להמתין בגבולות?

נתחיל עם זה שלא זכינו לנבואה ובזמן עומס שכזה אין שום דרך לדעת בוודאות. מה שאנחנו יודעים זה שבשנתיים האחרונות לקחו הגבולות בין שעתיים ל-12 שעות…

אבל אני חושב שהדבר החשוב ביותר זה להתכונן נפשית לנסיעה הלא קלה הזו. מוהרנ"ת אמר: "אלו היתה כל הדרך זרועה בחרבות המחודדות, הייתי גוחן על ידי ורגלי בכדי לנסוע לציונו הקדוש", (אם כי הוא מן הסתם התכוון למניעות קשות יותר מאשר העיכוביםשהרי אם כל הקשיים העצומים שאנחנו חווים, הנסיעה היום היא עדיין לוקסוס שבזמן מוהרנ"ת יכלו רק לחלום עליו… אבל מאידך וודאי שבדבריו הק' כלולים גם עיכובים מהסוג הזה…) כולנו זוכרים את שנת בלארוס, שהעולם כולו עמד משתומם לנוכח מסירות הנפש שלנו, אנשי הצדיק, על הנסיעה הקדושה הזו.

וחשוב להבין: אנחנו עדיין בבחינת הנסיעה של בלארוס! מאז אותה שנה, לא פסו הנסיונות ולא חלפו המניעות, ההבדל הגדול והחשוב הוא, שעד היום, בחסד ה' ובטובו הגדול, אנחנו מצליחים בסופו של דבר להגיע ליעד הנכסף, הציון הקדוש באומן!

הממשלה בישראל בדרך כלל לא ממש רוצה שניסע לשם – יש אזהרת מסע כל שנה על הנסיעה; האוקראינים בוודאי לא מעוניינים בנו, בכל יום מתים חיילים ואזרחים אוקראינים בקרב, הם קוברים את מיטב בניהם, מפסידים בכל יום הון עתק. אין להם זמן אלינו.

(ולכאורה הם אינם סוגרים את הגבולות רק משום שאינם חפצים לחזור על מחזות שנת הקורונה…).

ומעבר לכל זה, הרי שאילוצי המלחמה באוקראינה מחייבים אותנו לנסיעות עקיפות דרך המדינות השכנות, שמאלצות אותנו ממילא לעבור במעברי הגבול היבשתיים. לכן, אנחנו חייבים להגיע מוכנים לדרך ארוכה ולא קלה, שחלק ממנה הוא שצריך להמתין בגבול כל אחד כפי שנגזר עליו…

אנחנו נוסעים לרבינו הק'. ובמצב הנוכחי צריך לבוא מוכנים גם לעיכובים והמתנות.

ברור ומובן מאליו שאנחנו מצידנו איננו סומכים על הנס כמובן. אנחנו משקיעים, כאמור, משאבים עצומים ועושים הכל כדי להיות שם איתכם, להקל ככל שניתן, להכין את הקרקע מראש, כדי שזה יעבור טוב יותר וקל יותר ועם כמה שפחות זמן המתנה.

אנו שבים ואומרים, הנסיעה הזו לא הולכת להיות קלה, אבל בעז"ה במידת האפשר, אנחנו נהיה שם כל הזמן כדי לנסות לעזור ולהקל.

שאלה:
כמה זמן לוקחת הנסיעה מהגבולות השונות במדינות מולדובה, פולין, רומניה והונגריה ועד לאומן?

זמני הנסיעה מורכבים מזמן הנסיעה עצמה, זמני העצירה בתחנות ריענון ובהמתנה בגבולות. את זמני הנסיעה אנחנו יכולים לצפות, זמני העצירה בתחנות ריענון תלוים במשמעת של הנוסעים, והנעלם הגדול הוא מעברי הגבול: ממילא, אנחנו נציין מרחק וזמן נסיעה, אבל הוא עלול להשתנות משמעותית כתוצאה מהמצב בגבול.

יש גם לציין שהחישוב הוא מהרגע שעלינו על ההסעה לאומן, אבל בפועל צריך להוסיף לזה את הזמן שלקח לנו מרגע הנחיתה ועד שיצאנו משדה התעופה (ואם שלחנו מזוודות – זמן ההמתנה למזוודות שיגיעו)

מולדובה: קישינוב – 450 ק"מ זמן הנסיעה כ- 7-8 שעות[yg2] . || פולין: ריישא-ז'שוב – 750 ק"מ זמן הנסיעה כ-10-11 שעות | קרקוב – 900 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות | וורשה – 980 ק"מ זמן הנסיעה 14-15 שעות || רומניה: סוצ'אבה – 560 ק"מ זמן הנסיעה 8-9 שעות | יאשי – 680 ק"מ זמן הנסיעה 10-11 שעות (דרך סירט/מזיבוז) | 420 ק"מ זמן הנסיעה 6-7 שעות (דרך מולדובה) | בוקרשט – 1000 ק"מ זמן הנסיעה 14-15 שעות (דרך סירט/מזיבוז) |    750 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות (דרך מולדובה) | קלוז' – 800 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות || הונגריה: בודפסט – 1100 ק"מ זמן הנסיעה 15-16 שעות | דברצן – 930 ק"מ זמן הנסיעה 13-14 שעות.

שאלה:
מאיזה מדינה וגבול אתם ממליצים להגיע או לצאת מאומן?

אנחנו לא עוסקים בהמלצות, ואיננו יכולים לתת המלצות. לכל אדם המזל שלו, ולכל גבול הזמן שלו…

אחד הנוסעים שלנו נסע לפני שנתיים מסוצ'אבה (כי "זה גבול ישיר!" ו"אין המתנות!") ונתקע בגבול משך כמה שעות. שנה שעברה הוא החליט לנסוע דרך פולין, כי הוא שמע מחברים שנסעו משם ששם הלך מהר יותר – ושוב נתקע כמה שעות בגבול. הוא התקשר אלי השנה ושאל על איזה גבול אני ממליץ. אמרתי לו שלפני שנתיים, בשנה שבה הוא התעכב כמה שעות בגבול בסוצ'אבה, היו לנו לקוחות שעברו את הגבול ללא עיכובים מיוחדים; ושנה שעברה, כשהוא נתקע בגבול פולין, היו לנו לקוחות שעברו את הגבול ללא עיכובים מיוחדים, כך שהדבר היחיד שיש לי לומר לו זה שיגיד לי לאיזה גבול הוא נוסע השנה, כדי שאדע לא לעבור איתו…

זה בבדיחותא, אבל אכן בפועל אי אפשר לומר כהמלצה כללית שגבול מסוים הוא טוב.

זוהי האמת. ואם מישהו מוכר לכם גבול מסוים כגבול קל ומהיר לכל – כדאי לבדוק אחרי אמינותו.

(ואחרי כל ההסברים על פי דרך הטבע, נוסיף שכמאמינים בני מאמינים, כפי שאנו מאמינים שכל אחד ממתין בגבול בדיוק את הזמן שנקבע לו משמים, אנו מאמינים גם שבריבוי תפילה אפשר לפעול ולפתוח את כל הדרכים ולמנוע את כל העיכובים…)

שאלה:
כולנו עדים להתחממות האזורית בשבועות האחרונים, כאשר מדינת ישראל מנהלת מלחמה עם החמאס בעזה, החיזבאללה בלבנון, החותים מתימן, האירנים והעירקים וכו', דבר שהתדרדר וגרר בימים האחרונים לביטולי טיסות של חברות רבות, האם יש לזה השפעה גם על הטיסות לאומן?

וודאי. וזה באמת האתגר שלנו להתמודד עם כל בעיה מהסוג הזה (שלא לדבר על הסיטואציה הגרועה יותר חלילה וחס: מה יקרה אם המצב ידרדר עוד יותר ח"ו? האם נגיע למצב שבו אי אפשר להוציא טיסות מהארץ? והרי אלו שאלות שטורדות את מנוחתו של כל חסיד ברסלב, ושוב אנו תקוה ותפילה שלא נגיע לדון בהם כלל…). נכון לעכשיו ברוך ה' שום טיסה לאומן לא בוטלה, אבל חשוב להדגיש כי האיום קיים, ומעבר לכך שאנו צריכים לקרוע שערי שמים בשל המלחמה והצער והנזק ושפיכות הדמים שנגרמים, לנו, חסידי ברסלב, ישנה חובה נוספת: להתפלל שמצב המלחמה לא ימנע מרבבות אנ"ש את רצונם לקיים דברי רביה"ק ולעלות לקיבוץ הק' באומן.

כפי שכבר אמרנו, המלחמה בישראל גרמה אף היא לעליה במחירי הטיסות. ראשית, מצב המלחמה משפיע על המחירים משום שמחירי הביטוח לטיסות עלו דרסטית, וישנן לא מעט חברות תעופה שלא מעוניינות בכלל לטוס לישראל וממנה.

ומעבר לזה, זה משפיע גם באופן כללי על המדינות שמקבלות אותנו, וגורם לשאלות רבות בענייני ביטחון (האם הם יכולים או רוצים לקחת אחריות בטחונית על הגעה של כל כך הרבה אנשים בזמן המתיחות הזו? וכן הלאה), זה מצריך גם התארגנות אחרת מצידם וכדומה.

בסופו של דבר, מכל השנים האחרונות, המצב השנה הוא המורכב ביותר. מלחמה בארץ ישראל, מלחמה באוקראינה, איומים בטחוניים מימין ומשמאל. המצב לא פשוט בכלל. אין טעם להרחיב בנושא הזה, שמעסיק אותנו יומם וליל, וגם אין שום משהו ספציפי שאפשר לומר או שיש בו תועלת. אבל כדאי ומומלץ לצעוק לה', לארגן ימי תפילה, להתפלל בכלל לסיום המלחמות ול"ונתתי שלום בארץ", הן בארץ הק' והן באוקראינה, וקל כביר לא ימאס תפילת רבים.

שאלה:
אחד מחברי סיפר לי שבשנה שעברה הוא נסע עם קבוצה של כ-16 נפשות, אברכים עם ילדיהם עם סוכן נסיעות בטיסת צ'רטר. בחזור הם עלו על אוטובוס שאותו סוכן העמיד לרשותם. ולאחר שהיה להם איחור של שעות בגבולות, כאשר הגענו לשדה התעופה אמר להם הסוכן שהטיסה שלהם כבר יצאה והם צריכים לרכוש כרטיסים חדשים במחיר מלא. והשאלה שרבים שואלים, בפרט מאז תחילת המלחמה באוקראינה והעיכובים בגבולות היא: האם אצלכם יש אחריות על הטיסה, במצב בו יצאנו מאומן עם האוטובוסים שלכם והיה לנו איחור בגבולות?

אני לא רוצה להתייחס לסיפורים של סוכנים אחרים, אבל אני יכול לספר על מה שהיה לנו שנה שעברה ולפני שנתיים. בשורה התחתונה כל הלקוחות שלנו שרכשו אצלינו נסיעות פנים, עלו על טיסות. אנחנו חזרנו לארץ רק אחרי שהחזרנו את כל נוסעינו. עשינו את זה גם כשלשם כך היה עלינו לרכוש מעכשיו לעכשיו מטוס חלופי לנוסעים שלנו (לפני שנתיים, למשל, היו עיכובים קשים בגבולות של פולין, ומטוס שלנו היה חייב לצאת ללא הלקוחות, אנחנו מימנו מטוס חלופי, שעלה הון עתק).

'לוח קיבוץ ראש השנה תשפ"ה' #2 פרשת דברים שבת חזון – לקריאה להורדה ולהדפסה • ☜ הקש כאן |