ביום כ"ז כסלו חל יום ההילולא • ישועת בציון הצדקנית מרת שרה שבקרמנצ'וג, בתו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א • טלו חלק בשיפץ האהל:
ביום ראשון הבעל"ט – כ"ז כסליו – נר ג' דחנוכה יחול יום היארצייט של הצדקנית מרת שרק'ה ע"ה בת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א.
בעזהשי"ת נארגן נסיעה מאומן לפקוד ולהתפלל על קברה השוכן בקרימנטשוק (כ-4 שעות נסיעה מאומן). המעוניין להצטרף לנסיעה יוכל ליצור קשר באומן עם הר"ר יחיאל מיכל חזן בפלא' 380.635.755.298+, בארץ ישראל בפלא' 05271.14.670
וכן מי שנדבה לבו לקחת חלק בהוצאות הנסיעה וסעודת הילולא שיתקיימו באומן (פרטים יפורסם במקום) ניתן לפנות בפלא הנ"ל.
* * *
לפניכם סיפור מרטיט שהיה לי בציונה של מרת שרקה ע"ה: זה סיפור מופת שהיה לי בציון הצדקת מרת שרה בת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, הטמונה בביה"ח בקרמנצ'וג אוקראיינה:
פרק א'
בסייעתא דשמיא התקרבתי לחסידות ברסלב בגיל צעיר מאוד, וכך זכיתי כבר בשנות הבחרות ללמוד את ספרי רבינו ולהסתובב אצל אנ"ש. פעם אחת ישבתי בליל שישי בציון שמואל הנביא ודברנו שם "שיחת חברים", ואחד מאנ"ש דיבר בגדולת התפילה וההתבודדות, ואמר שרואים ניסים גלויים היפך הטבע ע"י תפילה והתבודדות, וסיפר שהוא מכיר אברך שהתבודד שיזכה לגור בירושלם, וההורים שלו קנו לו דירה במאה שערים. הסיפור הזה תפס אותי מאוד.
עברו כמה שנים וזכיתי להתארס, ונזכרתי בסיפור ההוא, אז הלכתי ועשיתי יום תפילה בשדה והתפללתי על דירה בירושלם, כמה ימים אח"כ עברתי באיזה רחוב במא"ש והלכתי עם חבר ודיברנו על כח התפילה וכו', וסיפרתי לו שהתפללתי על דירה בירושלם, ותוך כדי הליכה אני רואה בנין, שאוחזים באמצע לבנות אותו, אמרתי לחברי דע לך שאם ה' רוצה הוא יכול לתת לי דירה בבנין הזה, כי אצל השי"ת הכל יכול. עובר יום ואבי שליט"א מודיע לי שהולכים לראות דירה לקניה במא"ש, ואנו מגיעים לבנין שראיתי יום קודם ואכן שם קנו לי דירה.
מיד אחרי החתונה גרתי בינתיים בשכירות כי הדירה שקנו לי עוד היה באמצע הבניה, ואז פתאום נהיה קושי להמשיך בתשלומים וזה היה נראה שהמקח הולך להתבטל, הלכתי עוד פעם יום תפילה בשדה והכל עבר בשלום, וכך נכנסתי לדירה בס"ד לקראת סוכות תשס"ט.
יש לציין שהדירה היתה די קטנה רק 47 מטר, אבל רציתי לגור בירושלם, היו שניסו להשפיע עלי לקנות דירה יותר מרווחת בערים אחרות, אבל אני רציתי דווקא את האוירה הקדושה של ירושלם ובמיוחד של מאה שערים.
פרק ב'
צריך להודות לה' שהמשפחה גדלה, וב"ה שנהיה צפוף בבית, והתחלתי לחשוב על דירה יותר גדולה, נרשמתי במאגר דירות והתחלתי להסתובב ולחפש דירות לפי הדרישות והאפשרויות שלי, ולא מצאתי דבר שיניח את דעתי. עליתי לכולל שומרי החומות ושאלתי אותם אם יש אצלהם דירות למכירה, והם שלחו אותי לראות כמה דירות, אבל כל הדירות שראינו היו עם מלא חסרונות.
באלול תשע"ד ראיתי דירה בשכונת זכרון משה שכבר היתה נראית לי יותר לענין, ההורים הגיעו לראות אותה וגם התרשמו לטובה, והמחיר היה בסדר, אך בכל אופן היה שמה חיסרון מסוים שמאוד הפריע לי, והרגשתי שאני לא יכול להגיד כן על הדירה הזאת, מאידך גם לא רציתי להגיד לא, וע"כ הלכתי בתאריך כ' אלול להתבודדות בשדה, עשיתי שוב יום תפילה וביקשתי מהשי"ת שיחונן אותי בעצה לדעת מה לעשות בענין הדירה, והתפללתי הרבה שאמצא דירה גדולה עם אור ואויר ושכנים טובים, וביקשתי: רבוש"ע אנא שלח לי דירה "קרוב" למאה שערים.
עברו יומיים, ובתאריך כ"ב אלול מתקשר אלי קרוב משפחה, ואומר לי שהוא דיבר עם כולל שומרי החומות ואמרו לו שיש דירה למכירה בבתי אונגרין, אז באתי ביום חמישי כ"ג אלול לראות את הדירה, ואני נכנס פנימה ואני רואה שם את כל מה שביקשתי: אור ואויר, וחלונות בכל החדרים, דירה מסודרת ויפה. ההורים באו לראות את הדירה והם גם אישרו שהדירה לענין. בשבילי זה היה כמו חלום: דירה בבתי אונגרין עם כל המעלות ברוחניות ובגשמיות, (ואפילו שהדירה היתה ישנה והוצרכה להרבה תיקונים אבל בכל אופן עצם הדירה טובה גדולה ונפלאה), אבי שליט"א אמר לי לסגור מיד על הדירה, אמרתי למוכר שאני מצידי רוצה את הדירה, וסכמנו על המחיר, ואז הוא אמר לי שכבר חודש שהוא מפרסם את הדירה ועוד אנשים כבר ראו את זה, והוא לא שומר אותה לאף אחד, ומי שיגמור את המקח ראשון זה יהיה שלו.
מיד הלכתי לדבר עם איזה חבר שאמר לי לפני כמה חודשים שהוא מעוניין לקנות את הדירה שלי, וסיפרתי לו שיש לי עכשיו הצעה לדירה, והאם מה שהוא ביקש לפני תקופה לקנות את דירתי עדיין רלוונטי, והוא אמר שכן, מיד סיכמנו על איזה מחיר הוא קונה ממני את הדירה, וכך ידעתי שחלק גדול מהכסף כבר מוכן לי. אבל הוא אמר לי בפירוש שמפני שהוא נותן לי מחיר מאוד טוב, אז הוא לא רוצה להתחייב על תאריך מסוים אלא הוא יעשה את כל ההשתדלות שכל הכסף יהיה אצלי תוך כמה חודשים, כל זה היה בנוגע לקונה שקנה ממני את הדירה.
נחזור למוכר שלי בבתי אונגרין, אני בתמימותי חשבתי שמפני שאמרתי לו שאני רוצה את הדירה, זה כבר נקרא שזה שמור בשבילי, ולא ידעתי שאם לא חותמים "זכרון דברים" עדיין לא עשו כלום, וביום ראשון הייתי צריך ליסוע כבר לאומן וחשבתי שאחרי אומן אמשיך לעסוק בענין. למחרת ביום שישי הלכתי לקניות לכבוד שב"ק, ולפתע מצאתי את אבי שליט"א ותוך כדי דיבורים הוא שואל אותי אם כבר חתמתי "זכרון דברים", אמרתי לו שחשבתי להמשיך בענין אחרי אומן, אז הוא אמר לי שבינתיים אפשר להפסיד את הדירה, אז מיד הוא התקשר למוכר וסיפר לו שאני נוסע לאומן, ואני רציני שאני רוצה את הדירה, ושבינתיים ישמור את הדירה בשבילי, ומיד אחרי אומן אני ישב איתו על זה, והוא הסכים.
פה היה לי נס, כי באמת כשהייתי באומן הגיע מישהו שרצה את הדירה, ואז הודיעו לו שזה כבר שמור.
ואכן מיד אחרי אומן ישבתי וחתמתי "זכרון דברים" עם המוכר, שהוא היה נציג מהמשפחה שמכרו את הדירה של אביהם, והמשפחה רצו מיד את כל הכסף מזומן ביד ומיד. אמרתי לו לאט לאט, אני באמצע תהליך של מכירת הדירה הקודמת שלי, ובנוסף אני הרי צריך להשיג עוד כחצי מיליון ש"ח, ובגלל שמדובר בדירת דמי מפתח, אני אפילו לא יכול להוציא משכנתא, אז הוא התרכך והאריך יותר את התשלומים, וקבע לי שעד חודש שבט עלי לשלם את מלוא הסכום, ואם אני לא יעמוד בתשלומים אז המכירה תתבטל, ובנוסף יהיה עלי לשלם קנס של עשרים אלף ש"ח. מיד התחלתי לעבוד על הלוואות וכו' בנוסף התחלתי ללחוץ על הקונה שלי שיתחיל להביא כסף, בהתחלה הוא הביא משהו אבל עבר חודש חודשיים ובינתיים הוא לא הביא עוד כסף והתחלתי להילחץ מה יהיה פה?!
פרק ג'
כאן עלי לספר משהו שהיה לי באומן אחרי ר"ה. כל שנה לפני שאני עולה לאוטובוס חזרה מאומן, אני הולך לציון להיפרד מרבינו, ובסוף אני מבקש לו "רבינו תזמין אותי גם לשנה הבאה". והשנה במקום להגיד לשנה הבאה – יצאו לי מהפה המילים "רבינו תזמין אותי לשבת חנוכה". ואני עוד בחיים לא הייתי ב"שלש זמנים" רק בר"ה, ופתאום יצאו לי כאלו מילים מהפה, מיד נעמדתי בצד לבקש על זה, והתפללתי להשי"ת שבאמת אזכה השנה להיות גם בשבת חנוכה וגם בשבועות באומן.
לפני חנוכה ראיתי פרסומת של מסוימת שרוצים להדפיס מהדורה מיוחדת של "משיבת נפש" במאה וחמישים אלף עותקים וזה יצא מאוד מאוד בזול, וע"כ הם מבקשים שכל אחד יראה להשתתף בזכות הדפסה של אלף כרכים, וכל תורם של אלף כרכים יוכל לעשות את הכריכה בעיצוב אישי. זה מאוד דיבר אלי, בפרט שתקופה לפני זה קראתי סיפור על אחד, שלא שמר תורה ומצוות, ועבר מוות קליני, ופה למטה הרופאים כבר אמרו שהוא נפטר, והוא מספר שהוא כבר היה בבי"ד של מעלה ורצו להשאיר אותו למעלה אך הגיעו כמה סניגורים לבקש עליו רחמים, ואחד מהם היה רביה"ק מוהר"ן מברסלב, ורבינו אמר לבי"ד של מעלה שמפני שהאדם הזה תרם לפני תקופה 50 ספרים של משיבת נפש, ויש מזה לאנשים הרהורי תשובה, ע"כ הוא מבקש שיתנו לו לרדת ולתקן את מעשיו, ואכן הוא קם והתעורר, וזכר את מה שראה וחזר בתשובה והתקרב לרבינו, והיום הוא אברך חשוב ב…. וע"כ מפני שזכרתי את הסיפור הזה נכנס לי תשוקה לקחת חלק בהדפסה ובהפצה הזאת.
הגיע חנוכה, ולקראת שבת חנוכה נסעתי לראשונה להיות "שבת חנוכה באומן", בזמן הטיסה ישב מישהו באחד המושבים שלפני וקרא בגליון שיצא לקראת שבת חנוכה, ואז כשהוא גמר לקרוא הוא שאל מי רוצה את הגליון ובס"ד זה הגיע לידי. אני מתחיל לקרוא ואני רואה כתבה שלימה על נ. וויצהנדלר הי"ו שנסע לקרמנצ'וג לציון של שרה בת רבינו, וראה שם מופתים גדולים בעניינים כספיים שהיו לו, קראתי את כל הכתבה, והתרגשתי, אמרתי זה השגחה פרטית ממש שזה הגיע לידי, כי גם אני צריך ישועה כספית גדולה, והתחלתי לחשוב בענין, שאני רוצה ליסוע לקרמנצ'וג, אך איך עושים את זה?
ליל שבת חנוכה אחרי הסעודה, בחוץ הכל קפוא, ואני יושב בתוך היכל הציון ולומד ומתפלל, ופתאום עובר לידי אותו "נ. וויצהנדלר". נגשתי אליו וסיפרתי לו שמאוד התרגשתי מהכתבה שלו ומכל הניסים וכו', וכך דיברנו והתחזקנו שעה שלימה. אני זוכר שאמרתי לו שכשרבינו רוצה לבטא את גדולת הראש השנה שלו, אז מגודל גדולתו הוא אומר "מה אומר לכם – אין דבר גדול מזה", (בחינת עד כי חדל לספור כי אין אין מספר), וכך גם אצל "שרה" כשרבינו רוצה לומר לנו את גדולתה – הוא מתבטא שמ"שרה" כבר אינו מדבר כלל… כאומר "ולך דומיה תהילה" שאין דיבורים והסברים להסביר את גדלותה וכו'. סיפרתי לו מהדירה שלי ואמרתי לו שברצוני ליסוע לקרמנצ'וג כי אני צריך ישועה גדולה עם הכסף, וע"כ חשבתי שביום ראשון אסע לשם, אך ראיתי שזה יהיה בלי יישוב הדעת וע"כ החלטתי שלדבר זה אצטרך נסיעה מיוחדת.
פרק ד'
חזרתי לארץ וסיפרתי בבית את כל הסיפור של נ. וויצהנדלר ואמרתי שאני נוסע לקרמנצ'וג לפעול ישועה, אבל הרי לא נוסעים לבד בין הגוים ועם מי אסע? בסוף נוות ביתי אמרה שהיא תצטרף לנסיעה. דברתי עם נ. וויצהנדלר והוא סידר לי הכל, הוא דיבר עם רב העיר של קרמנצ'וג הרב סלומון שאנחנו מגיעים. גם בררנו את המצב שם ושמענו שהקור באוקראיינה הוא 16 מינוס, וע"כ קנינו בגדים חמים שנוכל לשבת שם בציון, כי עדיין לא היה שמה שום תשתיות, רק בנו אהל קטן וזהו.
וכך נסענו לעיר דנייפרופוטרובסק, ושם כבר חיכה לנו נהג שלקח אותנו לקרמנצ'וג. באנו בבוקר לבית הכנסת, וזה היה ביום שני י"ד טבת תשע"ה, טבלתי, והתפללתי במנין של הרב סלומון, אח"כ הוא אירח אותנו בביתו לארוחת בוקר מפוארת. הבאתי איתי טרמוס ושם בביתו מילאנו את זה מים רותחים, גם היה לנו בקבוקי גומי (בקבוק חם) ומילאנו אותם מים חמים, ומשם נסענו לבית החיים לכיוון הציון של מרת "שרה".
באותו יום היה שלג כבד, ובכל הכבישים בעיר עבדו טרקטורים שמנקים, אך השביל בבית החיים היה מלא שלג, והנהג כבר לא הצליח להתקדם, וע"כ עצרנו והלכנו רגלית, וכך התבוססנו בשלג עם הכסאות שהבאנו איתנו וכל הציוד.
והיה לנו נס שביום ההוא לא היה 16 מינוס רק 4 מינוס, ובקור הזה שהינו שם כמה שעות, הנהג נשאר לעמוד בחוץ להיות כ"שומר". בשביל תאורה הבאתי פנסים ותאורת חירום, ולהתחמם הדלקנו שם הרבה נרות שחיממו קצת את האהל הקטן, זה בענין הגשמיות… אבל הרוחניות… הלב נפתח שם, הרביתי שם בתפילות ובכיות, דברתי מכל הלב, אמרתי מה אני מבקש סה"כ קורת גג לראשינו, אנו צריכים בית בשביל לגדל ילדים לתורה ויראת שמים, אנו צריכים בית לעשות בו סעודות שבת ויו"ט, ולהכניס אורחים ולקיים מצוות, וכך ביקשנו והתפללנו כמה שעות.
בסוף לפני שנפרדנו מהציון, אמרתי למרת "שרה" שאני מבטיח שאם איוושע עם הדירה הזאת, אני מבטיח כמה הבטחות: 1. שאדפיס 2000 עותקים משיבת נפש לעילוי נשמתה. 2. הבת הבאה שתיוולד לי אקרא את שמה "שרה" על שמה. 3. שאתרום אלף דולר להוצאות של שיפוץ הציון שלה וכל ההוצאות שמסביב. 4. ושאח"כ אפרסם את הנס.
יצאנו ונפרדנו מהציון, ההרגשה הייתה שפעלתי….
וכך היה, חזרנו לארץ, אז דבר ראשון הלכתי מיד ושלמתי עבור המדפיסים של המשיבת נפש, וכן הלכתי לגרפיקאי שיעשה כריכה נאה לכבוד נשמת מרת "שרה בת רבינו", ותקופה אח"כ כבר קבלתי את הספרים לביתי, ותוך כמה שבועות הפצתי את הכל חינם אין כסף, כאשר כמה מאות עותקים אף נסעו אל מעבר לים. וכן תרמתי אלף דולר עבור ההוצאות של שיפוץ הציון. ומיד התחלתי להתעסק להשיג את הסכומים העצומים.
פרק ה'
כאן מיד הגיע הנס הראשון, חבר טוב ששמע ממני את כל הסיפור אמר לי שהיות וכבר שנים שהוא חוסך כסף לחתן את הילדים שלו, אז בינתיים הוא יכול להלוות לי סכום רציני, וכך אכן עשה והלווה לי סכום עצום, זה כבר נס ראשון.
נס שני, תאריך פקיעת תוקף המכירה כבר עבר והמוכר הסכים לחכות עוד, וגם ויתר על הקנס. בינתיים אני לוחץ על הקונה שלי שקנה ממני את הדירה וכאמור כבר כמה חודשים לא קבלתי ממנו שקל, אמרתי לו שבגללו אני יכול להפסיד בסוף את הכל, אבל בינתיים הוא לא התקדם כלום, ואני הרי הסכמתי שהוא לא מתחייב לשום תאריך… ונשארתי בינתיים במצב לחוץ מאוד.
ואז הגיע הנס השלישי, עוד חבר שמע מכל הסיפור והוא בא אלי מיוזמתו ואמר לי שהוא גר בדירה קנויה והיא שלו בלי משכנתא, וע"כ הוא מוכן להוציא משכנתא על הדירה שלו ולהלוות לי את הכסף עד שירווח לי, בלי תאריך קרוב לאופק כלל. שאלתי אותו מה אשתך אומרת על זה? הלך ושאל והיא הסכימה. הלכתי ליועץ משכנתאות ופתחנו תיק והוא ביקש שהחבר ההוא יביא את כל התלושי משכורת שלו ותדפיסי עו"ש מהחודשים האחרונים בבנק וכו', וזה היה בתחילת אדר.
בינתיים המוכר התקשר אלי ורצה לשמוע מה קורה, אמרתי לו שאני כבר מקבל כסף מהקונה שלי, ובנוסף חבר שלי פותח משכנתא בשבילי והנה כבר כבר הוא יקבל את הכסף שלו.
הלכתי ליועץ המשכנתאות והייתי בטוח שכבר הולכים לקבל את הכסף, אז הוא אומר לי לאט לאט, דבר ראשון חבר שלך עוד לא עשה שמאות לדירה וביטוח חיים, ובכלל כל החשבון שלו מלא אכמי"ם (אכ"מ = ר"ת אין כיסוי מספיק, כאשר חוזר צ'ק או הו"ק מחוסר כיסוי) ואז הוא אומר לי דע לך שבשביל להוציא משכנתא, החשבון צריך להיות נקי לפחות שלש חודשים, וכאן במצב הזה אי אפשר לעשות כלום, וחייבים לחכות לפחות מעכשיו שלש חודשים. וכל זה היה בסוף אדר, ונהיה לי חושך בעיניים, כי אני סחבתי את המוכר עד פסח, מיד התקשרתי אליו ואמרתי לו שנחכה עד ל"ג בעומר, ובינתיים אמרתי לחבר שלי שחייבים מעכשיו חשבון חלק בלי אכ"מ.
אחרי ל"ג בעומר דברתי עם החבר ההוא ולקחתי ממנו עוד דפים שהיו לו להעביר ליועץ עבור המשכנתא, ואז אני הולך עם הדפים לכיוון הבית, ופתאום מישהו צופר לי מרכב, אני מסתכל והנה זה נ. וויצהנדלר, התחלנו לשוחח והוא שואל אותי מה עם הישועה מקרמנצ'וג, אמרתי לו אני עדיין באמצע לחכות לישועה שלימה, כי ניסים כבר הגיעו אבל אני עדיין לא רואה את הסוף כי הקונה שלי עדיין לא מתקדם כלום! כלום! וגם מה שרציתי לעשות משכנתא נודע לי שצריך לחכות עוד שלש חודשים ומה יהיה? אז הוא אומר לי מה פתאום לחכות? אני יועץ משכנתאות ואני יכול לסדר לך גם מקרה קשה כזה.
מיד הודעתי ליועץ הראשון שאני משהה אצלו בינתיים את התיק (שהוא לא התחיל עדיין לעשות בו כלום) ובאתי לנ. וויצהנדלר והוא מיד אמר לנו איזה טפסים ואיזה אישורים חבר שלי צריך להביא, ונותי וויצהנדלר דיבר עם כמה בנקים, עד שבנק אחד הסכים לקחת גם תיק קשה כזה (עם משכורת נמוכה של אברך… ומלא אכמי"ם בחשבון…).
פרק ו'
בינתיים באמצע כל המהלך הזה הגיע "שבועות" וכמובן שנסעתי לאומן כמו שביקשתי בתחילת השנה אצל רבינו שאזכה להיות אצלו השנה בשלש זמנים. במשך כל הנסיעה לאומן חשבתי לעצמי מי אמר שאני צריך להיכנס לכל הבלגן הזה, ואחרי הכל אני קופץ לחובות כבדים ואולי אני לא צריך את כל זה, אלא עלי להישאר בדירה הקטנטנה וזהו, אך מצד שני חשבתי הרי כבר התחלתי את המקח וכבר נסעתי לשרה והתחלתי לראות ניסים, אז להפסיק עכשיו? הייתי בחלוקת העצה גדולה מאוד ולא ידעתי מה לחשוב, ביקשתי מהשי"ת שיאיר את עיני לדעת מה עלי לעשות.
פה עלי לציין שבבתי אונגרין היכן שקניתי את הדירה כל השכונה בנויה מבניינים גדולים וארוכים, וכל השכונה נקראת בתי אונגרין ולכל דירה יש מספר. אז הדירה שאני הייתי באמצע הקניה היא מס' 505, ומי ששם לב 505 זה גימטריא "שרה". ואת הגימטריא הזאת קלטתי אחרי שהייתי בקרמנצ'וג והכל התחיל לזוז לטובה, אז שמתי לב ש-505 זה גימטריא "שרה", ומאז התחלתי לקרוא לדירה "בית שרה" על שם שרה בת רבינו.
עכ"פ באתי לאומן עם בלבולים בראש מה עלי לעשות בקשר לדירה, ואז אני מגיע למלונית מסויימת ששם הזמנתי להתארח לחג, ואני נכנס ומבקש את המפתח לחדר שלי, ואז הוא מסתכל ברשימה ואומר לי אתה יחיאל מיכל חזן מקבל את חדר "505". אני מקבל את המפתח ונכנס לחדר, ומיד אומר ריבוש"ע שלחת לי רמז "505" בזכות שרה בת רבינו הכל יתהפך לטובה. והחלטתי שהיות ונסעתי לשבוע, ואחרי שבועות יהיה לי עוד כמה ימים לשהות באוקראיינה אם כך אסע עוד פעם לקרמנצ'וג, וע"כ מיד אחר שבועות הודעתי לנ. וויצהנדלר שברצוני לבקר שוב בציון של מרת "שרה", אך חשבתי לעצמי איך אני יסע לבד לקרמנצ'וג.
ולפתע תוך כדי ישיבתי בציון ניגש אלי הרב ש. פישר ושואל אותי אם ברצוני ליסוע לקרמנצ'וג, עניתי לו וודאי, ואז הוא סיפר שהוא נוסע עם כל המשפחה לקברי צדיקים וברצונו להגיע לבסוף לקרמנצ'וג ומשם לקייב, אמרתי לו באת כמו מלאך משמים.
וכך היה, נסענו והגענו לשם לפנות ערב, הם היו בציון שעתיים ונסעו לקייב, ואני נסעתי להרב סלומון והוא אירח אותי בביתו, בבוקר אחר הטבילה והתפילה וארוחה חמה בבית הרב סלומון, נסעתי לציון "שרה", והרב סלומון שלח יהודי מקומי שיהיה איתי בתור "שומר". עכשיו כבר היה קיץ וחם, ולדאבונינו הציון היה שבור ומנותץ מכל צדדיו אחרי שגויים מקומיים הרסו אותו (והגג היה שרוף), וכך נכנסתי להיכל הציון ודברתי עם שרה, אמרתי לה שתרמתי כבר אלף דולר להוצאות של שיפוץ המקום, וכן שהדפסתי והפצתי לכבודה 2000 "משיבת נפש" וב"ה שהישועה התחילה לבוא, אבל עדיין אני צריך לעוד הרבה רחמים.
וכאן עלי להוסיף שבכל התקופה שלפני הנסיעה קבלתי טלפונים מהמוכר שהוא כבר מחכה מדי הרבה זמן לכסף… וכבר פחדתי להרים לו את הטלפון כי לא היו לי שום תשובות לענות לו. כי הקונה שלי לא התקדם, והמשכנתא בינתיים לא זזה ואני כבר סוחב אותו כארבע חודשים אחר התאריך האחרון.
וכשישבתי בציון של מרת שרה לא נפתח לי הלב כלל, שכחתי את הלחץ בו אני נמצא, הציון היה שבור מכל הצדדים וכך ראיתי את הנוף מסביב ולא התרכזתי בכלל, ניסיתי לעורר את עצמי להזכיר לעצמי מה באתי לפעול אך הכל לא עזר.
לפתע צלצל הטלפון, ואני רואה על הצג שהמוכר שלי מתקשר… זה כבר הספיק לי, מיד חזר לי כל הלחצים ונזכרתי היכן אני בסיפור הזה, ואז התחלתי לצעוק מכל הלב, ובכיתי מעומק הלב ואמרתי מה יהיה הסוף, אני כבר נסחב עם הסיפור הזה חודשים ולא רואה התקדמות. ואז שוב דברתי עם שרה ועשיתי איתה הסכם, אמרתי לה הנה אני צריך דירה, ואת צריכה דירה כי הציון שלך הרוס ושבור, וע"כ אני מקבל על עצמי לעשות בשביל הדירה שלך, ואת תעשי בשביל הדירה שלי. התחייבתי לה שכשאני חוזר לארץ מיד אני מדבר עם רבנים ועם נ. וויצהנדלר ונעשה הכל בשביל לתקן את הציון, ולעורר את הציבור לפקוד את המקום.
פרק ז'
חזרתי לארץ, והתקשרתי למוכר והתנצלתי שלא הרמתי את הטלפון כי הייתי באומן, ואז הוא אמר לי שבמשפחתו מתלוננים עליו למה הוא ממשיך עם הקונה הזה, אחרי שלא עמדתי בזמנים עד עכשיו, והם דורשים שזה יפקע כבר כי יש אחרים שרוצים את הדירה, אמרתי לו הנה חברי פתח משכנתא בשבילי בוא נחכה עוד קצת, אז הוא הסכים ונתן לי הארכה אחרונה עד תאריך א' אב תאריך אחרון וסופי בהחלט.
אח"כ הלכתי לדבר עם נ. וויצהנדלר מה עושים עם הציון ההרוס, והוא אמר שהוא יטפל בזה. בינתיים התהליך של המשכנתא התחיל להתקדם, הבנק רצה כל מיני אישורים ומסמכים, וכל דבר לקח זמן, עד שסוף סוף הכסף הגיע. לקח עוד כמה ימים עד שהצלחנו לקבל את כל הכסף ביד במזומן, הלכתי עם חברי לרב שבקי בדיני ריבית ועשינו היתר עיסקא וכו', וקיבלתי את הכסף בתורת עיסקא.
ואני מתקשר למוכר שיש לי בשבילו את כל הכסף! הבאתי לו את זה ביום שלישי כ"ז תמוז, יומיים לפני פקיעת תוקף המכירה הסופית. ואז הוא מספר לי שלפני שבוע הגיע מישהו שרצה את הדירה והיה לו את כל הכסף במזומן והוא רצה גם להוסיף עוד מאה אלף ש"ח העיקר לקבל את הדירה, והוא ידע שאני באמצע הקניה אבל שמע שאני סוחב אותו כבר חודשים ע"כ אמר שיבטלו את המקח איתי, והוא יקח את הדירה בתוספת עוד מאה אלף, ואז המוכר ענה לו שחייבים לחכות עד א' אב כי זה התאריך הסופי שסיכמנו, וב"ה חסדי ה' הדירה נשארה אצלי.
כשסיפרתי את הסיפור למו"ר הרה"ג רי"צ חשין שליט"א ואת הניסים שהיו פה, שחבר אחד הלווה לי בהתחלה סכום עצום, ואח"כ שעוד חבר הסכימו הוא ואשתו להוציא משכנתא עבורי, אמר לי ר' צבי חשין שליט"א שהנס האחרון גדול מן הנס הראשון.
פרק ח'
אח"כ לקח עוד הרבה זמן לקונה שלי עד שגמר לשלם לי את מלוא הסכום, ובינתיים עשיתי תיקונים בדירה. לשיפוצים לא היה לי כסף, כי אמרו לי שזה יעלה עוד כמה מאות אלפי שקלים, אמרתי אני כבר ככה נכנס לחצי מיליון ש"ח חובות על עצם הדירה, ע"כ אסור לי לעשות עוד חובות על שיפוצים, וע"כ במשך כל חורף תשע"ו עשיתי רק תיקונים הכרחיים, ולקראת פסח תשע"ו נכנסתי לגור בדירה.
עברו שנתיים ובחורף תשע"ח נולדה לי בת למז"ט ונתתי לה כמובן את השם "שרה", ומתי היה הקידוש שלה? בפרשת "חיי שרה", והיה לי עוד הרבה ניסים ומופתים בכל ענייני הכספים ואכמ"ל, עד כאן עצם הסיפור.
למעשה כבר עברו מעל ארבע שנים מסיפור זה ואני עדיין מתבוסס בחובות ואני לא רואה אור בקצה המנהרה, בנוסף כל הזמן יש לי "תיקונים" בבית כפשוטו ממש, כל הזמן נשברים לי דברים ואני עסוק כל הזמן לתקן אותם, דלת אחרי דלת, וחלון ותריס ושולחן וכסא, ממש בלתי מובן, הארגז כלים בשימוש מתמיד.
לאחרונה חשבתי הרי חנוכת הבית עשיתי, ומזוזות חדשות ומהודרות שמתי, ועדיין אני לא רואה ישועה, אז מה קורה כאן. ביקשתי מהשי"ת: שיאיר את עיני לדעת מה עלי לעשות ומה עלי לתקן?
ולפתע נזכרתי בשני דברים נוספים שהתחייבתי על ציונה של מרת "שרה" ועדיין לא קיימתים: 1. לפרסם את הנס. 2. לעשות בשביל הציון שלה.
וע"כ מיד החלטתי לקיים את מה שקבלתי על עצמי, ואכן כאן בכתבה זו פרסמתי את הנס.
ובנוסף אני עכשיו מתחיל לעסוק בענין הציון בקרמנצ'וג לעשות באמת למען כבודה של הצדקנית מרת שרה בת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, ולעורר את הציבור לפקוד את המקום.
ומכאן תצא הקריאה שבכל נסיעה שיש לכם לאוקראיינה תשתדלו לנסוע גם לציונה של מרת שרק'ה בת רביז"ל שבקרמנצ'וג. גם בימי ר"ה מן הראוי לעלות ולפקוד את ציונה.
ובפרט עכשיו אנו עומדים לפני היארצייט שלה שחל בנר שלישי דחנוכה יום כ"ז כסליו, ואני רוצה לארגן שם הילולא גדולה – כל הציבור מוזמן!
בנוסף הרוצה לזכות ולקחת חלק בשיפוץ המקום – נא שיתקשר למספר 05271-14670 או 05041-99899 (באין מענה נא להשאיר הודעה בתא קולי). ובכח הציבור נרים את הציון מאשפתות בע"ה.
***
וכן על עצמי אני מבקש מן הציבור הקדוש לבוא לעזרתי, כי החובות מעיקים עלי ומפריעים לי לעבודת ה', וע"כ כל הרוצה לעזור יבורך, וכל תרומה תתקבל בברכה.
אפשר לשלוח את התרומה בכמה דרכים:
1) בדואר: יחיאל חזן בתי אונגרין 505 ירושלם (לכתוב רק יחיאל ולא לכתוב מיכל)
2) או לתיבת דואר 50243 ירושלם
3) בבנק: בנק הפועלים (12) סניף 533 (מאה שערים) – מספר חשבון 516986 על שם חזן יחיאל ת.ז. 305378960
השולח מחו"ל ישלח לפי מס' הזהב: 840125330000000516986 IL
4) בכרטיס אשראי: בקופת צדקת עניי אר"י בטלפון: 1800-225-333 ולציין מס' קרן: 505 ע"ש יחיאל מיכל חזן, או בנדרים פלוס להיכנס לצדקת עניי אר"י ולתרום, ולרשום בהערות את מס' הקרן! חובה למלאות בהערות את מס' הקרן!
יישר כח ותזכו למצוות ולכל הישועות.
והשי"ת יעזור שכולנו נראה ישועות ונחמות וכל אחד יזכה לילדים צדיקים עובדי ה', ולדירה משלו בלי חובות, והעיקר שנזכה לשבת על התורה ועל העבודה מתוך הרחבת הדעת, ולקרב את הגאולה ברחמים אכי"ר.
כה דברי הכותב וחותם יחיאל מיכל הלוי חזן
מס' נייד: 05271-14670
לפניכם גלריית תמונות, הציון של שרקה לפני הפוגרום, הציון לאחר הפוגרום, סעודת ההילולא באומן, המשיבת נפש שזכינו להדפיס:
