ראיון מיוחד עם הסופר הברסלבאי הר"ר דוד דגן שליט"א לרגל הוצאת הספר 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד'

לרגל הוצאת הספר המיוחד וההיסטורי 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד' ערכו מערכת 'אבקשה' ראיון מיוחד עם הסופר הר"ר דוד דגן שליט"א

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה • חלום שהחל לפני 20 שנה הפך למציאות: עם צאתו לאור של הספר הייחודי המגולל את סיפורם המופלא של ה'קיבוצים' של חסידי ברסלב בפולין ובסיכומם של שנות יצירה תיעוד ותחקיר מקיפים ויוצאי דופן, שחלקם פורסם במשך השנים מעל דפי 'אבקשה', מוגשים בזאת קטעים נבחרים מתוך סקירה מקיפה חגיגית ומרגשת רצופת גילויים מפעימים עם הסופר הברסלבאי הרב דוד דגן על ספרו המרתק 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד' השופך אור על למעלה משלושים שנות יקוד אש ברסלבאית שהבעירה לבבות בלובלין, וורשה, לודז', אוטבוצק ועוד עשרות עיירות נוספות בפולין החסידית

לרכישת הספר הקש כאן ותועבר לחנות ספרי ברסלב אזמרה

מאת: ש. סופר

אנו יושבים עם ר' דוד בכדי להבין כיצד הכל התחיל ומתי בעצם התעורר בו הדחף הראשוני לגילוי עולמם של אנ"ש דפולין?

האמת היא, שהנושא של יהדות פולין וקדושי השואה בכלל, מאוד קרוב לעולמי, בילדותי כשסבתי היתה באה לבקר אצלנו וראיתי את המספר החרוט על ידה, שאלתי אותה מה זה, היא החלה לספר שנולדה וגדלה בלודז' שבפולין ואז פרצה המלחמה, היא ברחה לעיר ראדום, אחר כך ברחה מהגטו שם לעיר אחרת, עד שאחרי גלגולים רבים נתפסה ע"י הגרמנים ימ"ש ונשלחה לאושוויץ, משם ניצלה בנסי ניסים. 

שרידים מהשטיבל בוורשה מספרים

בהמשך דרכי, בעת למדי בישיבת ברסלב בבני ברק, כשייסד הרה"ח ר' משה גולשבסקי ז"ל את 'ירחון ברסלב' נהג בי טובת עין ובקשני להעלות עלי גליון מפרי עטי, או אז התחלתי לכתוב בו מדי חודש בחדשו מתולדותיהם של אנ"ש מדורות עברו, באחד הימים בשנת תשס"א, לפני עשרים שנה בדיוק, סיפר לי חבר קרוב כי כאן בב"ב מתגורר יהודי מפולין שהכיר מקרוב את אנ"ש דפולין, הלא הוא ר' מרדכי לסקר, חתנו של ר' לוי יצחק בנדר, אביו ר' צבי היה מחסידי ברסלב בוורשה וכדאי לבקרו ולשמוע מה שיש לו לספר.

הלכנו שנינו יחד בין סדרי הישיבה לביתו של ר' מרדכי, הוא מאוד שמח לקראתנו והחל מספר לנו על השטיבל הברסלבאי ברחוב נובוליפיה 28 ואני הרגשתי כאילו אני נשאב בבת אחת למקום וזמן אחרים… אתם זוכרים את ר' יצחק ברייטר? שאלנו. והוא הסתכל עלינו כמתפלא 'בוודאי' וכשניצוץ בעיניו התחיל לתאר 'הייתי אז בחור צעיר אבל זוכר אני אותו היטב, בכל שבת בבוקר אחרי התפילה הוא היה לומד לפני הציבור בסיפורי מעשיות ומוסיף דיבורי אמונה כאלו שנאמרו בהתלהבות קודש. הוא היה מאוד חריף. אבי היה מיודד אתו, כל כך עני הוא היה באותם ימים, אני זוכר את אבי מכניס לו לא פעם כיכר לחם אל תוך תיק הטלית ותפילין'.

לא ידעתי את נפשי. לשמוע יהודי מספר על אנ"ש דאז שנהרגו על קידוש השם כאילו אתמול פגש בהם… ואת ר' אהרן לייב ציגלמן, זוכרים אתם? המשכנו להתעניין, 'איך אפשר לשכוח אותו', התרגש ר' מרדכי, 'הוא היה אדם כה אציל נפש, שלא רואים כמוהו! כל הזמן היה עסוק בהדפסת ספרי ברסלב, כשהיה רואה מישהו בשטיבל, היה שואל אותו 'נו, נתת משהו בשביל ההדפסה?'

כך סיפר לנו על ר' מרדכי סוקולובר, חותנו של אביו בזיווג שני ועל עוד מאנ"ש, וכמובן על חמיו ר' לוי יצחק, שהיה בשבילו כמו אב והרבה יותר מכך.

שאלתי את ר' מרדכי איך שרד את המלחמה, בזמן שרוב רובם של אנ"ש נהרגו על קידוש ה', ואז הוא החל לגולל את קורותיו בימי המלחמה, את תפילת יום כיפור ת"ש תחת פגזי האויב הגרמני, כשדיבר, יכולנו לחוש את האימה באוויר כאילו הדברים מתרחשים עכשיו. בעיני רוחנו ניצבה דמותם הטהורה של אנשי שלומנו היקרים, שעברו את תקופת ההסתרה הגדולה ביותר שעם ישראל ידע, ולבם בער באמונה יוקדת עד לב השמים.

הוא המשיך ומנה בפנינו חלק משמות אנ"ש שזכר מאותו יום כיפור, וסיפר איך לאחר התפילה עשה יחד עם אביו את הדרך הביתה כשהם נצמדים לקירות הרחוב מהלך שני קילומטרים עד לביתם כשכל הדרך שורקים פגזים באוזניהם.

ישבנו והקשבנו שעה ארוכה לסיפוריו של ר' מרדכי, ופתאום שמנו לב שכבר צריך לחזור לישיבה, ר' מרדכי שקלט את המצב, הוציא דף ונייר וכתב פתק למשגיח ר' יצחק מנדלסון לבל יתרעם עלינו…

טרם פרידה כששאלנו אותו מי עוד היה באותו יום כיפור של שנת ת"ש בשטיבל בוורשה, הוא השיב שכאן בבני ברק גר ר' נפתלי צרנטר שאביו ר' חיים היה אף הוא מאנ"ש בוורשה. וכך הגעתי אל ר' נפתלי, היה זה שנים ספורות לפני פטירתו. גם הוא פתח את אוצר זיכרונותיו. הוא היה בן למשפחה בת אחת עשרה נפשות שהתגוררו ברחוב דז'לנה בוורשה, הם ניצלו בנס לאחר שהוא ואחותו הצליחו לברוח עם פרוץ המלחמה לרוסיה, הוא שהה ביערות, עבר את איימי סיביר, הטלטל לאוזבקיסטאן, ולאחר מכן לגרמניה, עד שבסופו של דבר בשנת תש"ט, זכה לעלות לארץ הקודש.

ר' נפתלי צרטנר סיפר גם הוא על תפילות יום כיפור אחרון בוורשה, על חייל גרמני שהופיע בפתח השטיבל ועוד. בסוף שיחתנו אמר לי 'שני דברים נשארו לי מן המלחמה, התפילין מהבר מצווה שלי ותיקון הכללי בהוצאת ר' אהרן לייב. עם פרוץ המלחמה אמר לי אבי ה' יקום דמו 'שמור על התפילין שלך מכל משמר, הם יצילו אותך…'

סיפורים המלהיבים את הלב

כששמעתי סיפורים אלו מכלי ראשון, הבנתי שחייבים להנציח את סיפורם של חסידי ברסלב בפולין. לא יתכן, אמרתי לעצמי, שאלפים מאנ"ש הלכו אל מותם על קידוש ה', ולא יישאר מהם זכר ושארית, ובפרט שאין מדובר בהנצחה גרידא, אלא בסיפורים שמלהיבים את הלב ונותנים חשק להתגבר על המניעות ולהיות חסידי ברסלב באמת.

כעבור זמן, כשנסעתי לפולין וביקרתי בהיכל ישיבת חכמי לובלין, שוב התעורר בי רצון עז לכתוב ספר על אנשי האמונה שחיו כאן ונשרפו על קידוש ה', בבחינת 'זכור את אשר עשה לך עמלק'.

מה היו המקורות העיקריים מהם שאבת מידע עצום כל כך אודות אנ"ש בפולין?

ניתן לומר כי ישנם שישה מקורות מידע עיקריים השופכים אור על התקופה ההיא כמו גם על מפעלותיהם הקדושים של אנשי שלומינו בפולין, הראשון בחשיבותו הוא השיח עם אלו שהיו שם וזכו לעלות לארץ ישראל, בנקודה זו ניהלתי לעיתים מרוץ נגד הזמן על מנת לחטוף עוד ראיון ושיחת עומק עם אלו שחיו אז וידעו לספר את שראו. השני הם קרובי המשפחה כמו בנים או נכדים של אנשי שלומינו בפולין ששמעו את העובדות מכלי ראשון ויכלו לשתף אותנו ולשפוך אור על חלקים נרחבים.

המקור השלישי הם המכתבים והיומנים שהגיעו לידינו אם באמצעות מכון שוקן שסופר עליו לעיל ואם באמצעות מקורות נוספים שהגיעו ממקומות שונים, היומנים הם תיעוד אישי אותו כתבו כמה מאנ"ש דשם אודות אירועים שונים שהתרחשו במרוצת השנים ואלו מהווים נדבך חשוב בסיפור, קח למשל את הקונטרס שהתגלה במכון שוקן 'ילקוט הליקוטים' שמו, אותו כתב ר' איטשע מאיר קורמן ובו הוא מתאר את השתלשלות האירועים של ההדפסה וההפצה העצומה שנעשתה בפולין, כמו גם רשימות משלמי מעות קדימה ('פרענומעראנטן') שסידר ר' אהרן לייב ציגלמן בספרים שהדפיס, שהיו מקור נרחב לשמות חסידי ברסלב שנספו בשואה – למרות שנדפסו רק עד לשנת תר"צ ולאחר מכן התקרבו עוד מאות – שאליהם צירפתי עוד שמות רבים ממקורות נוספים וערכתי רשימת 'גל עד' לשמות הקדושים שהתפרסמה בספר 'שארית יצחק' בהוצאת משך הנחל במהדורה החדשה, יחד עם המכתבים החדשים ותולדות רבי יצחק ברייטר ה' יקום דמו. רשימה זו חשובה מאוד משום שמדובר באנשי הצדיק וגם ביהודים שברובם נהרגו על קידוש ה'.

המקור הרביעי הן הקלטות נדירות שהגיעו לידיי של זקני החסידים שהיו שם ומספרים על התקופה, אלו מהוות אוצר בלום מאין כמותו באשר הם ממש מקור ראשון. המקור החמישי הם כתבי עת יהודיים שיצאו בפולין ובהם הופיעו דיווחים ותיאורים של אנשי שלומינו שחיו ופעלו אז, או שסיקרו אירועים משמעותיים שהתרחשו באותה תקופה בקרב אנ"ש דפולין, כמו למשל תיאור חגיגת חנוכת השטיבל החדש בנובוליפיה 28, או תיאור התאונה שהתרחשה בחזור מהקיבוץ בלובלין במהלכה הידרדר לנהר אוטובוס שהסיע חלק מאנ"ש ובנס ניצלו כל הנוסעים מאנ"ש, ועוד. המקור השישי הם ספרי זיכרון שנכתבו אודות קהילות ועיירות בפולין שנכחדו בשואה, אלו גם כן מהווים מקור מידע עצום, ניתן לציין כדוגמא את ספר הזיכרון שנכתב אודות העיירה פשעדבורז' בה חי ר' אפריימל בעל הספר 'עונג שבת', בספר זה מובאות עובדות רבות עליו שכן היה אחת הדמויות הבולטות בעיירה, גם בספרי הזיכרון הללו ניתן להתוודע לעוד שמות נוספים שלא הכרנו.

כל המקורות הללו בשילוב עיון מעמיק וירידה לפרטים הקטנים ביותר, מתחברים אט אט למין פאזל גדול שהביא ברוך ה' לתוצאה המפוארת עליה אנו זוכים לברך על המוגמר בימים אלו. מחובתי לציין כי את העבודה הגדולה הזו לא עשיתי לבד, בסייעתא דשמיא זימן לי הקב"ה יהודים יקרים מאנ"ש שעזרו לי לכל אורך הדרך ולולא הם לא היתה המלאכה שלמה דיה.

בסיכומו של כתיבת הספר המיוחד הזה האם תוכל לחדד לציבור הקוראים מהי ייחודיותם של חסידי פולין?

בהחלט, ניתן להצביע על כמה נקודות ייחודיות שהיו בולטות אצל אנ"ש בפולין, נקודות שהוסיפו נופך ייחודי לחסידות ברסלב שהתפתחה בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, אולי אפשר אפילו למקד זאת בכמה נקודות מרכזיות, קודם כל הם היו רובם ככולם יודעי ספר, חלקם אף היו גאוני עולם ממש שהיו בקיאים בנגלה ונסתר, כמו ר' יצחק'ל אוטבוצקר שזכיתי להביא בספר אף פרטים חדשים על הסתלקותו בשואה אותם שמעתי מפי נכדו, או למשל ר' מרדכי סוקולבר, ר' אפרימל מפשעדבורז', ר' פנחס'ל, ר' אברהם יצחק וויסזאנד, ר' משה מנחם ויינברג ועוד גאונים מופלגים שחיפשו את הש"י בכל ליבם ומאודם, הם יכלו לפאר את ה'מזרח' של יהדות פולין ולשבת בכבודו של עולם, אבל הם ברחו מכל ריח של פרסום וכבוד מדומה, האמת שרבינו מכניס באנשיו נחקקה בהם, והרבי הוליך אותם בדרך אחרת לגמרי. וזה אחד הדברים הנפלאים שעולים מתוך הסיפורים עליהם.

בנוסף ניתן לציין כי היו באנ"ש הפולנים שילוב מיוחד של אומץ ועזות דקדושה עם תמימות ופשיטות לעשות את הדברים בשלימות, וארחיב מעט: האומץ והתעוזה באו לידי ביטוי אצל אנ"ש בפולין בכך שההתקרבות לרבינו לא הוחבאה ולא הוצנעה אלא נעשתה בראש כל חוצות, הדבר התבטא למשל בתליית סדר 'הריני מקשר' על הקיר בכל השטיבלאך של אנ"ש בפולין, מה שלא היה אצל אנ"ש באוקראינה בשל ההתנגדות העזה ששררה שם שחייבה אותם להיזהר שלא לעורר עליהם מדנים. כמו כן היתה בפולין הפצת המעיינות בהיקפים נרחבים שאותה ראה חובה לעצמו כל מי אשר בשם ברסלב יכונה בממון רצון וטרחה כפשוטו, רבים החזיקו בביתם קופה מיוחדת לתוכה הפרישו מדי שבוע אחוז מהכנסותיהם, קודש להדפסת והפצת ספרי רבינו.

היתה תחושה של אכשר דרא, שהגיע הזמן שהדברים יהיו בגלוי ולא בסתר. אנ"ש בפולין אמרו שיש ענין מיוחד בעובדה שספרו של רבינו הק' ליקוטי מוהר"ן נדפס עם הסכמותיהם של גדולי החסידות בפולין דווקא, משום שרבינו צפה שבמדינה זו יומשך עניינו הקדוש, ובאמת רובם המכריע של צדיקי פולין רחשו כבוד לרבינו הק' וספריו וגם אם היתה התנגדות פורתא פה ושם, היא לא היתה בשורש הענין, אלא על כך שכביכול מקושרים לרבי שכבר נסתלק מהעולם, או שמבריחים גבולות וכדומה. לא נשמעה שם מעולם מילת זלזול כלפי עצם קדושת רבינו ותורתו.

כמעט בכל שטיבל של אנ"ש בפולין היו חדרי התבודדות, הם הורידו את עניין רבינו לפסים מעשיים, אתה רוצה להתבודד הנה החדר לפניך… ואם רבינו נתן לנו את העשרה מזמורים אז אומרים אותם בכל שבת במניין, דבר שגם היה חידוש של אנשי פולין, עד כדי כך שבמודעת 'סדר היום' בראש השנה בקיבוץ בלובלין הנמצאת בספריית שוקן, מופיע בלוח הזמנים כי קודם התקיעות בשעה 10:20 ייאמר תיקון הכללי ברוב עם…

הראיון המלא יופיע בגיליון 'אבקשה' חנוכה תשפ"א – שיתפרסם בעזרהי"ת בימים הקרובים

ניתן לקבל את הספר ההיסטורי 'אש תמיד תוקד'
במשלוח עד הבית בארגון 'אזמרה':

התקשר עכשיו למספר פל': 053.31.38.400.

או באופן מקוון דרך אתר 'אזמרה' – לרכישת הספר הקש כאן ותועבר לחנות ספרי ברסלב אזמרה.

כתבות קשורות: