ראיון מיוחד עם ר' פנחס קנפלמכר מנהל הישיבה

חדשות ברסלב • ראיון מרתק עם הרה"ח ר' פנחס קנפלמכר שליט"א המנהל החדש של 'ישיבת מתיבתא דחסידי ברסלב' לקראת הדינר שיערך מחר בליל שישי א' דר"ח אדר:

ראיון מרתק עם הרה"ח ר' פנחס קנפלמכר שליט"א שנכנס לעובי הקורה לניהול 'ישיבת מתיבתא דחסידי ברסלב' הראיון נערך לקראת הדינר שיערך מחר בליל שישי א' דר"ח אדר:

כתבות קשורות:
אמרו לו: לא! רק בגלל שהוא ברסלבר ||| הכונו!
פה אחד הם אמרו לא! ||| הכונו!

הבשורה לישיבת מתיבתא דחסידי ברסלב, ולכל בחור מחסידי ברסלב מעתה ולדורות עולם • האנשים שמאחורי הקמפיין שנטלו על עצמם את שיקום והצלת הישיבה מחד, אך לא אמרו די, אלא קיימו וקיבלו להכפיל ספסלי מתיבתא, לבנות ישיבה לדורות ברסלב, לשם ולתפארת • המנהל החדש הרה"ח ר' פנחס קנפלמכר שליט"א בראיון • הנאמנים על ניווט הכספים ושיקום הישיבה בראשות הרה"ג רבי נחמן נתן וויינשטוק שליט"א מו"צ דהעדה החרדית הרה"ג רבי בצלאל גלינסקי שליט"א דומ"ץ פעיה"ק ירושלים, ור"כ חושן משפט "משפטי יעקב" ו'איש החסד' הרה"ח ר' חיים יוסף גפנר שליט"א:

להצלת הישיבה הקדושה 'ישיבת מתיבתא – דחסידי ברסלב' העומדת באיום סגירה ממשית, התוועדנו עם המנהל והנושא בעול הישיבה הרה"ח ר' פנחס קנפלמכר שליט"א אשר זה לו עידן ועידנים בעשייתו הברוכה בתחום החינוך וידי זהב דילי' הביאו מהפך של ממש בכל מה שנגעו, ועתה הגדיל לעשות כאשר נטה שכמו לסבול את משא עול קיום הישיבה הקד', בשיחה סגורה פתח וחשף את הכל על השולחן, והנה לפניכם מעט מזעיר מועידת הבשורה – המהפך הגדול שהישיבה תביא בכנפיה – ובזכותכם!, ראו והיווכחו!

שאלת השאלות: מה הביא אתכם להיכנס לפרויקט הגרנדיוזי?

כמענה ספונטני ר' פנחס מחזיר אותנו אחורה אל כמעט שני עשורים, רובנו עוד זוכרים זאת, בשל המצב ששרר אז כאשר ילדי ברסלב הוגבלו בכניסתם לת"תים אחרים, גם אלה שכן למדו בתתי"ם מקובלים עברו רדיפות אם מבין חברים אם מבין אנשי צוות שעדיין השנאה הכבושה וההתנגדות למילה ברסלב הפעילה אותם – עמדה לנו לרועץ, וכך החל נרקם סיטואציה שלא היה מנוס כי אם לפתוח ת"ת חדש, ובכן הוחלט סופית להקים את תלמוד תורה 'ברסלב' ירושלים.

נקודת היעד: 'ישיבה גדולה'

תוך כדי ליבת התקופה וההחלטה שהגיעה לכדי שלבים מעשיים, הגיעו אלי העסקנים הפועלים דאז, חלקם בחיים וחלקם נוחם עדן וכן חלק מההורים, וביקשו ממני להיכנס לעובי הקורה ולקחת את המושכות לידים, את עינם שמו אחר שראו את פעילותי והצלחתי כשבאותה תקופה עסקתי בקרן תמיכה למשפחה שהתייתמה מאחד ההורים ל"ע, ובכן לאחר הפצרות חוזרות ונשנות, אספתי איתי כמה ידידים ועסקנים ויחדיו קפצנו למים מבלי לדעת מה יהא הסוף.

בפעימה הראשונה, נסעתי אז לחו"ל עם הגה"צ רבי משה קרמר שליט"א לשחר פתחי נדיבים על הת"ת שהוקמה, לא האמנו אך הת"ת התבססה עם הזמן גדלה והצליחה וגם עשתה פרי, והתחלנו לראות חזון לעתיד, בסתר ליבנו פנימה כבר ידענו אז כי נקודת היעד תהיה הישיבה גדולה אותה אנחנו מוכרחים לבנינו היקרים מבלי להזדקק לטובותיה או הגבלותיה של הישיבות הקיימות, ובכך נוכל גם להפיץ את ענן אורו של רביה"ק זיע"א מבלי כל חת ומורא, כאשר גם כאן לא טמן הס"מ את ידו בצלחת, וההתנגדות הגיעה בציור 'מכסה' הגבלת כמות של ברסלב'רס המתקבלים בשעריהם, בחששם
(ואולי בצדק – לשיטתם) פן יבולע להם והיא תהפוך לישיבה 'משלנו'.

עברו כמה שנים והת"ת התפתחה למימדים בלתי סבירים, בקצב גדילה לא טבעית כלל, גדיים נעשו תיישים, ורבים שנכנסו לחנותו של בשם נדבקו, הציצו ונשארו, וכאשר הילדים איתם פתחו את החיידר הגיעו לגיל הישיבה קטנה עמדנו בפני שוקת שבורה, היכן למען השם כל הבחורים האלה הולכים ללמוד, היה ברור והחלטי כי עבורם אנו חייבים את הטוב ביותר, בני הגבירות אינם מחפשים חינוך אצל בני שפחות למיניהם, והנה נדבך נוסף הישיבה קטנה עומדת על רגליה, אל תשאלו איך, יד ההשגחה סיבבה זאת באורח פלא.

מקושר לישיבה בכל נפשי ומאודי

אך גם בישיבה קטנה לא לומדים לעולם, חלפו כמה שנים וההכרח הביא שוב להעמיד את הישיבה גדולה, התחנה האחרונה בגיל חינוכם של בנינו היקרים רם כניסתם לחיים הפרטיים כל אחד בשלו (כוללים היוו נחלת הרוב אך אלו כבר עמדו שנים רבות), גדולי וזקני אנ"ש הטילו את עול העמדת הישיבה על הרה"ח ר' אברהם נתן אנשין שליט"א, הוא פנה אלי והפציר בי להירתם לענין, אך הרגשתי אז כי הפרויקט גדול עלי ומעל למימדי, העמדת ישיבה נראתה אז כחלום באספמיה, הוסכם בינינו לכה"פ כי הוא יקים את הישיבה בכוחות עצמו, ולכשהיא תעמוד או אז כשיצטרך לעזרתי אטה שכם להחזיק בקיים.

נשמע דמיוני, ומה נשתנה בין אז להיום?

מאז עברו הרבה מים בכינרת, ימים באו וחלפו, כל מי שנושא בעול ישיבה יודע שחיקה מהי, מאגר התורמים מתחלף בכל תקופה, השכנועים באשר הם עוברים גרסאות משופרות, העומד בחזית חייב להתעדכן בטרנדים הקיימים ולהתחשב בהן, אחרת הוא נשאר מאחור.

במשך התקופה לא כ"כ הייתי מודע לקורות בישיבה, אמנם שמעתי פה ושם אך לא היה בזה בכדי להוציא אותי לזירת הפעולה.

לפני כשנתיים שלחתי את בני היקר לישיבה, ומאז הפכתי מחובר אליה ונושם את הקורה בה, לראשונה הרגשתי במהותי את כל מה שדיברנו וחלמנו עליו, התחלתי מרגיש במוחש את השפעתה של הישיבה על הבית ועל הבחור, זה דבר שלא ניתן לתיאור והסברה, מאותו רגע התחלתי מתקשר יותר ויותר בכל נפשי ומאודי לישיבה.

הישיבה מיטלטלת ורב החובל איננו

אנו מרגישים כי פה נפלה ההחלטה, האמנם כן? אכן. באמצע תקופת הקורונה אני פוגש את ידידי ר' אייזיק שפירא הי"ו, תמהתי עליו ברסלבר חסיד ופניו נפולות?! אמרתי לו כי ע"פ חז"ל דאגה בלב איש ישיחנה, והשארתי לו רק לברור באיזה דרך לקיים זאת, או 'יסיחנה' יסיחנה מדעתו, או 'ישחנה' לאחרים ותשועה ברוב יועץ, אולי אוכל לעזור?

כאן החל גולל באזניי את את מצוקתה של הישיבה, ממנו הבנתי שזה רק שאלה של זמן עד כמה הישיבה תוכל לשרוד, זה לא סוד כי המנהל המסור ר' אברהם נתן אנשין שליט"א שעשה את מיטב שנותייו בעשייתו הברוכה להצלת הישיבה, כמלאך מושיע עמד שם ונשא ונתן למען קיומה, אך הוא נפל וקרס תחתיו מעומס הנטל, התקופה האיומה היא של הקורונה בה דלתות רבים מאחינו בגולה נסגרו, מעברי היבשתות לארה"ב ואנגליה צומצמו אף הם, יוקר המחיה עלתה כבר אז, ול"ע הוא התמוטט במהלך מסעו בלונדון יצ"ו צאז נבצר ממנו להמשיך במלאכתו.

וכדי להמשיך בקיום הישבה הגיע להחלטה לקחת הפוגה למען בריאותו הרופפה, כאשר אין כוחותיו במתניו כבימי שחרותו, והישיבה נותרה בלי גואל.

דבריו היכו בי באלפי קורנסים, הבנתי שמדובר בשורה איומה ומנגד מאד גורלית לברסלב לדורי דורות, כאשר הישיבה החלה מיטלטלת כספינה בלב ים, ורב החובל אינו שם.

ומה עושה חסיד ברסלב בסיטואציה עגומה כזאת?

לאחר שעות של התבודדות הגעתי למסקנא שבמקום שאין איש עלי לקפוץ למים, מהר מהר טרם יהיה מאוחר.

אם הרעיון לתת לבחורים לפרוח מהקן החמים של הת"ת והישיבה קטנה ולהעביר אותם למסגרות אחרות היתה אפשרית עד היום, הרי שהיא הפכה לכמעט בלתי מציאותית, בפרט אחרי השנתיים הקשות והכאובות של חסידי ברסלב, בראשונה נותרו רבים מאיתנו מאחורי מסך הברזל של הקורונה אותה הציבו באקראינה תחת השפעתה והתערבותה הבוטה והאכזרית של נציגי השלטון דאז, ולא זכו להגיע בגופם אל ציון המציונת של אדמו"ר ז"ל, עם היוודע הבשורה על הקשיים שהם מערימים כל אחד ניסה את עצמו בכה וכה, ובחורי החמד ברובם יצאו בקבוצות ענק לאומן שם הם בילו את החודש
עד אחר ראש השנה בתורה ומעשים טובים בפיקוחם של ראשי החבורות ומסגרות התורה שהוצבו למענם.

רבים מהבחורים שיצאו והם נמנים על ישיבות חסידיות אחרות – נזרקו מהמסגרת הישיבתית עם שובם, הישיבות התנגדו לקבלם חזרה, התירוץ 'אומן' לא ערב לחיכם והם גם לא יבינו זאת לעולם, מבחינתם אם חודש האלול לא דפק כפי חלומותיהם, הרי לחסידי ברסלב אין יותר דריסת רגל בישיבה.

לא רק לאלו זה הזיק, אלא גם לאחרים שבאו בעקבותיהם להירשם לישיבות אלו, נענו בשלילה מוחלטת!, מעטים הם אלו שנותרו שקיבלו גם חסידי ברסלב אם מלחץ מה יאמרו וכד' אבל גם הם לא מקבלים כי אם במשורה, מתי מעט ותו לא. ושוב אנו עומדים מול שוקת שבורה, האופציה הזאת ירדה מהשולחן.

בפרט כשהישיבות כבר יודעים כי לברסלב יש היום ישיבה ואפשר לשלוח את הבחורים לשם, ועליהם להסתדר בכוחות עצמם.

זאת הם לא יודעים כי הישיבה עומדת על סף סגירה, המצב בישיבה דחוק מאוד הן מבחינה כספית והן מבחינת צר המקום מהכיל, כאשר בשקט נודה בצער על כך כי רק 35% מהבחורים המתדפקים על פתחה מתקבלים, וכאשר לשאר נאלצים לענות בשלילה כאובה, וכל זה רק מפאת חוסר מקום גרידא.

כך ראיתי בעיני את מצוקת בחורי החמד של אנשי שלומינו, והבנתי שבמצב הקיים הישיבה עומדת ליסגר, וכל הבחורים השמורים והטהורים פך השמן הטהור של ברסלב יוותרו ללא ישיבה, ויאלצו ליכנס לישיבות שלא תואמים את רמתם הרוחנית ושלא מעודדים את דרכם בלשון המעטה, חס ושלום תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות.

האפשרות היחידה: 'בנין של קבע'

מכל אלו הסקתי שבכדי להציל את הישיבה לא די בסתימת חור או שימת רטייה, חיפשנו היכן הבעיה העיקרית ודי מהר הגענו אליה, דמי השכירות החודשיים הם אלו המזעזעים את קיומה של הישיבה, פה אם כן נמצאת האפשרות היחידה: צריך להיכנס לבניין של קבע! זה שאלה של להיות או לחדול.

בד בבד בל נשכח כי אם ישיבה הרי שאנו הולכים על כל הקופה, זה פשוט בלתי אפשרי אחרת! אנו חייבים גם לתת מענה לכלל הבחורים שרוצים את זאת הם לא יודעים כי הישיבה המסגרת החמימה והאכפתית, השמורה והטהורה הזו, ובכן אם להגיע לזה, מן החובה לבנות בניין קבע לישיבה שיוכל לאכלס פי 3 מהקיים (!!).

וככה בסייעתא דשמיא מיוחדת זימן ה' לידינו את השינוי שנמצא קרוב מתמיד, פתרון מעבר לדלת, נזדמנה אפשרות לעבור לבניין של קבע, הבשורה היא כאן, בתנאים מיוחדים שרק בעזרתכם ציבור יקר וקדוש יכול נוכל לה, בידינו להציל את הישיבה של הרבי לדורות, מדובר בבשורת התחדשות בכל קנה מידה הכמות והאיכות ומגוון התנאים שיקלו על הבחורים בלימוד התורה ותאפשר הרחבת שערי הישיבה לבחורים נוספים המתדפקים על שעריה מדי שנה.

הנאמנים:

מיד עם התחיל הקמפיין הוקם ועד מיוחד לניהול כספי הציבור שיכנסו במסגרת הקמפיין, מאנ"ש ומעשירי חו"ל.

כראוי למשימה מורכבת כזו, לשקם מחדש ולבנות בנין לישיבה, הוקם ועד הנאמנים שיפקח על הכספים, מרגע התרומה,
עד להחלטה על ההוצאות הנכונות והחשובות ואף קריטיות למען המשך קיום הישיבה.

לכהן כחברי הועד נבחרו גברי רברבי וידועי שם העוסקים מזה שנים בכספי ציבור באמונה, הלא המה, הרה"ג רבי בצלאל גלינסקי שליט"א דומ"ץ פעיה"ק ירושלים, ור"כ חושן משפט "משפטי יעקב", הרה"ג רבי נחמן נתן וויינשטוק שליט"א מו"צ דהעדה החרדית, ואיש החסד העסקן הדגול הרה"ח ר' חיים יוסף גפנר שליט"א.

בשיחה עם חברי הועד הביעו הללו תקווה איתנה שנוכל לגייס במסגרת הקמפיין את מלוא הסכום הנחוץ, ביודעם ומכירם
את הנפשות העושות והפועלות, והביעו נכונות לעמוד שכם אל שכם לצד הנהלת הישיבה ולצד אנ"ש בכל ענייני הישיבה.

מתוך העלון "פאר'ן רעבי'ן זאגט מען נישט לרבינו לא ניין" שיצא לאור לקראת הדינר

♦ ♦ ♦

אנחנו נאמר להם כן!!!! רק בגלל שהם ברסלבר'ס…

מחר ליל שישי פרשת 'פקודי' אור לא' דר"ח אדר ב' תשפ"ב כולנו משתתפים ב'אולמי סקוי'ה' שב'מעלה החמישה'

לצפייה ולהורדת העלון "פאר'ן רעבי'ן זאגט מען נישט לרבינו לא ניין" • הקש כאן