שגריר ישראל באוקראינה: "יגיעו השנה פי שניים מבשנה שעברה"

חדשות אוקראינה • שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי: "על פי התחזיות שלנו יגיעו השנה כמעט פי שניים יותר מאשר בשנה שעברה" | הראיון המלא:

כתבות קשורות:
בשורה: בהשתדלות איחוד ברסלב הויזות לאוקראינה יידחו לאחר ראש השנה
הרב נתן בן נון על סערת הוויזות: "נעשית השתדלות דיפלומטית גדולה"
סערת הוויזות: שגריר ישראל באוקראינה "סערה בכוס תה"​

בראיון לתקשורת האוקראינית דיבר שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, על שלל נושאים נפיצים הבוערים בין המדינות. האם תפרוץ מלחמה גדולה במזרח התיכון? על יחסי ישראל עם ארה"ב ואוקראינה, ובין הדברים גם על הגעתם העתידית של אנ"ש חסידי ברסלב לאומן שבאוקראינה | לפניכם הראיון:

לאחר התקיפה של חמאס ב-7 באוקטובר, העולם היה בסולידריות עם ישראל. ואז דברים התחילו להשתנות, ובחודשים האחרונים יש בבירור סנטימנט פרו-פלסטיני/אנטי-ישראלי. למה אתה חושב שזה קרה? האם יכול להיות אחרת?

"לצערי, העולם אוהב מאוד יהודים מתים, אוהב כשיהודים סובלים, מוכן לרחם. והם לא אוהבים שישראל נלחמת ומנסה להגן על עצמה. למרבה הצער, אנחנו חיים במצב של "וילה בג'ונגל" במזרח התיכון. אנו נאלצים להתעמת עם כוחות הפועלים תחת חוקי המאה ה-19 בעודנו במאה ה-21. צריך להבין שאנחנו לא מתעסקים באיום סטנדרטי, אנחנו לא מתעסקים בצבאות סדירים, אנחנו מתעסקים במחבלים. אחד ההבדלים העיקריים בין טרור למלחמה עם צבא סדיר הוא שהטרור פועל מתוך האוכלוסייה האזרחית. זה מה שקורה בעזה".

עוד אמר: "לכן, אי אפשר להילחם בטרוריסטים בצורה סטרילית, אי אפשר להפריד בין מחבלים לאוכלוסייה אזרחית, המחבלים משתמשים באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי, מסתתרים מאחוריה, מסתתרים מאחורי משפחותיהם, מאחורי נשותיהם, הילדים, וכו', לכן ברור שבכל פעולה צבאית נגד טרור יהיו נפגעים אזרחיים. ישראל מעולם לא התכוונה לפגוע באוכלוסייה האזרחית של רצועת עזה. תושבי רצועת עזה מוחזקים כבני ערובה של חמאס, ולכן לצערנו יש נפגעים באזרחים. אני באופן אישי וישראל בכלל מרחם על כל חף מפשע שמת במצב הזה, אבל האשמה היא של המחזיקים באנשים האלה כבני ערובה"

כאשר התקפת חמאס אירעה באוקטובר האחרון, וולודימיר זלנסקי פנה למנהיגי העולם וקרא להם להגיע לישראל ולתמוך בעם. איך זה נתפס על ידי הישראלים, האם שמו לב לזה?

"בהחלט הבחינו בתמיכה מאוקראינה. אוקראינה היא אחת המדינות הכי פרו-ישראליות באירופה. יתרה מכך, אנחנו מרגישים את זה בכל הרמות, ומה שחשוב במיוחד, אנחנו מרגישים את זה מבחינת דעת הקהל באוקראינה, שהיא חד משמעית בצד של ישראל. ואנו מעריכים את קריאתו של הנשיא, שנעשתה מיד לאחר ה-7 באוקטובר, למנהיגי העולם להגיע לישראל ולהפגין סולידריות. למרבה הצער, הנשיא עצמו טרם הגיע לישראל. אנו מקווים שהביקור הזה יתקיים. נשמח לראות את הנשיא זלנסקי בישראל בכל עת".

אבל אין תאריכים קונקרטיים כרגע?

"אין תאריכים ספציפיים. פעם נקבע מועד, אך ביוזמת הצד האוקראיני הביקור נדחה".

האם העובדה שהברית הרוסית-איראנית התחזקה בצורה ניכרת בשנים האחרונות, הם כבר הפכו לבעלי ברית קרובים בתחום הצבאי, השפיעה על היחסים הבילטרליים שלנו?

"אנחנו בהחלט לא אוהבים את זה. וכל שיתוף פעולה עם איראן לדעתנו, אינו מועיל למצב וליציבות במזרח התיכון, במיוחד כשמדובר בשיתוף פעולה צבאי. ועוד יותר מסוכן, שיתוף הפעולה הזה הוא גרעיני".

השגריר המשיך: "אני זוכר היטב את הימים הראשונים של המלחמה, כשישראלים אספו תרומות לטובת אוקראינה. ישראלים הפגינו תמיכה באוקראינה. ישראלים הראו באופן פעיל את תמיכתם באוקראינה. אבל אז היו דברים שלמרבה הצער אילצו רבים לשקול מחדש את עמדתם. זה לא אומר שהם הפסיקו לתמוך באוקראינה, אלא הם פשוט הפסיקו לעשות זאת באופן אקטיבי. אני מדבר למשל על הצבעה באו"ם. אני מדבר על עמדה מסוימת לגבי ישראל, לפיה ישראל "חייבת" משהו לאוקראינה, בעיקר מבחינה צבאית, לפיה סיוע הומניטרי הוערך כלא מספיק ולעתים אף מיותר".

"לא פעם נאלצנו להתמודד עם האמירה שאם ישראל תיתן לאוקראינה נשק, אז לא יהיו ילדים פצועים שיובאו לישראל לטיפול. או חיילים פצועים שהובאו אז לישראל לצורך תותבות. אבל זה היגיון מעוות. אני מאמין שאם מדינה עוזרת, קודם כל צריך להודות על העזרה. ואחר כך לדון בנושאים אחרים לא בעזרת אולטימטומים ולא בעזרת פניה לתקשורת, אלא בעזרת ערוצים מיוחדים, במיוחד נושאים רגישים כמו שיתוף פעולה צבאי-טכני".

המראיין אמר לשגריר: כשדיברנו איתך באוקטובר 2022, אמרת שיש כמה קווים אדומים הקשורים לסיוע צבאי לאוקראינה, שישראל לא יכולה לחצות מכמה סיבות. עכשיו הקווים האדומים האלה כהו, אולי זזו או איך היית מתאר את זה?

"בעיקרון לא. ביסודו של דבר, הקווים האדומים נשמרים כי אנחנו עדיין צריכים להתמודד עם רוסיה, עם הנוכחות הצבאית שלה במזרח התיכון, עם ההשפעה שיש לה על איראן וסוריה, ועם הקשר עם רוסיה בנוגע לפעולות חיל האוויר שלנו בסוריה".

רוסיה מרשה לעצמה גילויים אנטישמיים קבועים, החל מהצהרות של פקידים ואינספור בלוגרים ברשתות החברתיות. אנו זוכרים את האירועים במחצ'קלה , פקידים רוסים נפגשים בקביעות עם מנהיגי חמאס ואיראן. האם מבחינים בכל זה בישראל, לא רק בקרב פוליטיקאים, דיפלומטים, מומחים, אלא גם בחברה, שיש לה קשרים הדוקים היסטורית עם רוסיה?

"יש צורך להבחין באנטישמיות מקומית, הקיימת ברוב מדינות העולם. ובמובן הזה, למרבה הצער, אוקראינה ורוסיה אינן שונות מדי זו מזו. אני מתכוון לאנטישמיות היומיומית, הביטוי של אנטישמיות ברשתות החברתיות. למרבה הצער, אנחנו רואים את זה כמעט בכל מקום. ויש להבחין בצעדים המדיניים של רוסיה, בפרט פגישות עם הנהגת חמאס, חיזוק היחסים עם איראן. אנו מאמינים שהזמנת מנהיגי חמאס למוסקבה היא תמיכה עקיפה בטרור. אמרנו את זה ישירות. כמובן שאנחנו לא אוהבים את זה, כמובן שאנחנו רואים בזה צעד לא ידידותי לעבר ישראל. אנחנו מדברים על זה בגלוי במוסקבה, הנושאים האלה נדונים".

השגריר נשאל לגבי הגעת רבבות ישראלים לאומן לראש השנה הקרוב: ממשלת ישראל שוב תתריע ותבקש לא לעשות זאת, וכנראה לא יקשיבו ציין המראיין.

"אני מסכים איתך, יתרה מכך, על פי התחזיות שלנו יגיעו השנה כמעט פי שניים יותר מאשר בשנה שעברה. אני חושב שבשנה שעברה עדיין היו חששות בגלל המצב הביטחוני, אבל מכיוון שלא קרה שום דבר יוצא דופן, הם מאמינים שיהיה בטוח שם. למרות שאנחנו ממשיכים לדבר על זה שאוקראינה היא לא המקום הכי בטוח בעולם, יש מלחמה והכל יכול לקרות. מכיוון שאוקראינה לא הגבילה בשום צורה את כניסת עולי הרגל, וישראל לא יכולה לעשות זאת מבחינה טכנית, לא יכולה ולא רוצה לעשות זאת, יגיעו עשרות אלפי עולי רגל גם השנה".

לאחרונה יש הרבה דיווחים בנוגע לנושא הויזה בין אוקראינה לישראל, בפרט בנוגע לוויזות האלקטרוניות. תוכל להסביר את המצב?

"לא מדובר בויזה, מדובר באישור אלקטרוני החל על אזרחי כל המדינות שעמן יש לישראל הסכם פטור מויזה. אותן מערכות קיימות בקנדה, ארצות הברית ואוסטרליה. והן חלות על כל המדינות שאיתן לישראל יש הסכם כולל אוקראינה. אף אחת מהמדינות לא התלוננה לגבי זה, מלבד אוקראינה. כנראה יש ניסיון לנצל את המצב עם הגעתם של עולי הרגל שלנו. זה לא מכוון בשום אופן נגד אוקראינה, אין אפליה, בישראל מסיבות טכניות, התקבלה החלטה לדחות את כניסתו לתוקף לכל המדינות בכמה חודשים".