שיר השבוע

שיר השבוע • זמר "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" ברסלב |♫

עולם הנגינה • שיר השבוע מעולם הנגינה הברסלבי: והשבוע ניגון "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" המושר בחצרות ברסלב בסעודת ליל שבת | שמעו ותחי נפשכם:

אילוסטרציה: אנ"ש בקיבוץ באומן בסעודה במלבושי שבת (בסביבות שנות התש"נ) – ארכיון ברסלב נייעס

כתבות קשורות:
למדור 'עולם הנגינה' הקש כאן
קיבוץ ראש השנה: הרב ישראל דגן עם שיר "באתי אליך רבי!" |◄
"פְּלִיאָה" • חבורת חיי נצח' משיקים את הניגון העתיק|♫
חג השבועות • נוסח ברסלב ל'אַתָּה נִגְלֵיתָ' ו'אַקְדָמוּת מִילִין' |♫
חג השבועות • רבי לוי יצחק בנדר ורבי בן ציון אפטער עם נוסח ברסלב ל'אתה נגלית' |♫
קָרֵב יוֹם • בעל המנגן ר' יוסף קרדונר |♫
פסח • שירי פסח מפי רבי רפאל בן עמי |♫


שיר השבוע ממאגרי עולם הנגינה הברסלבי: בברסלב כל שיר הוא אמירה רוחנית של התעוררות או התחזקות משהו שחודר לתוככי הנשמה ומעורר את הניצוץ הקדוש שבך לתשובה ואמונה טהורה מתוך שמחה:

והשבוע נגיש לפניכם שיר שמח ונפלא על המילים "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" שיר מלא כיסופים וערגה המושר בחצרות אנ"ש חסידי ברסלב בסעודת ליל שבת.

אודות הזמר 'כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי':

הפיוט "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" הוא פיוט עתיק שחיבר הרה"ק רבי משה בן קלונימוס זיע"א, ושמו 'משה' חתום בראש המילים השניות שבבית הראשון. המשך הפיוט הוא מיוסד על פי אלף-בית, (אות ס' מוחלפת באות ש') כשסיומו של כל בית הוא כלשון פסוק. מעניין לציין כי הפיוט במקורו מסתיים בבית נוסף עם האותיות ק' ר' ש' ת' שמשום מה הושמט ואינם נשמעים בבתי ישראל, אבל בניו של רבי שמואל שפירא זצ"ל מספרים שאביהם היה מוסיף לזמר בפיוט גם את בתים אלו. הפיוט נמצא כבר במחזור ויטרי (שחיבר הרה"ק רבי שמחה בן שמואל מוויטרי תלמידו של רש"י הקדוש זיע"א). ובקהילות אשכנז נוהגים לזמרו בליל שבת.

אודות הניגון:

הַנִּגּוּן עַל הַזֶּמֶר "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" שֶּׁבִּזְמִירוֹת לֵיל שַׁבָּת, הוּא מִנֻּסַּח וָואהְלִין עִם מְעַט תּוֹסָפוֹת מֵאַנַ"שׁ. (שיש"ק הישן ח"ד, אות ר"י).

נֻסַּח הַנִּגּוּן עַל הַזֶּמֶר 'כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי' הוּא עַתִּיק עוֹד מִזְּמַן רַבֵּנוּ זַ"ל… וּבְסִיּוּם הַזֶּמֶר שֶׁל "כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" לֹא הָיוּ מַפְסִיקִים אֶלָּא הָיוּ מַסְמִיכִים תֵּכֶף עִם הַתֵּבוֹת תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, אֶת הַזֶּמֶר שֶׁאַחֲרָיו "מְנוּחָה וְשִׂמְחָה". (שיש"ק הישן ח"ו, אות תקי"א).

המילים:

כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ. כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ. שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ. – "אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ".
אוֹהֲבֵי ה׳ הַמְחַכִּים בְבִנְיַן אֲרִיאֵל. בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל. גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל. – "בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".
דוּרשֵׁי ה׳ זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ. הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא. וּשְׂמֵחִים לְשָׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה׳. – "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ".
זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה. חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה. טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ וִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. – "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה".
יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ. כָּל זֶרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ. לָנוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמוֹחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ. – "כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ".
מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹוְדֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם. נוֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם. שַׂמְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם בְּאוֹר פָּנֶיךָ תּבְהִיקֵם. – "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם".
עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלמִים. פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה. סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. צִדְקָתָם תַּצְהִיר. – "כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים".
(מעניין לציין כי הפיוט במקורו מסתיים בבית נוסף שמשום מה הושמט ואינו מושר בבתי ישראל, ורבי שמואל שפירא זצ"ל היה נוהג להוסיף ולזמר אותו כאן:)
קַדְּשֵׁם בְּמִצְוֹתֶיךָ וְטַהֲרֵם כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. רוּחֲךָ תַּנִּיחֵמוּ כִּבְהֵמָה בְּבִקְעָה תֵּרֵד מִן הָהָר. שַׁבַּתָּם תִּשְׁכְּנֵם בְּנַחֲלַת הַסֹּהַר. – "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר".
ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַהֲבַת תָּמִים. ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.

קרדיטים: מילים: פיוט עתיק שחיבר הרה"ק רבי משה בן קלונימוס זיע"א – מושר בסעודת ליל שבת | לחן: נוסח וואהלין עם תנועות נוספות מאנ"ש | שירה: דודי קאליש | עיבוד והפקה מוזיקלית: האלבום דעם רעבינ'ס טיש 1 – ברסלב 2010 – תש"ע.

שמעו ותחי נפשכם:


למעבר לשיר זה מתוך הקלטות המפורסמות "נעימות ברסלב" הקש כאן.

ברסלב נייעס

View Comments

  • מאוד יפה
    יש גם דיסקים של הרה"ח ר' ישראל יצחק שפירא שליט"א
    עם ניחוח עתיק של ההוואי הברסלבי, אשמח אם תעלו מדי פעם
    ניגונים מהדיסקים של הנ"ל ג"כ, תודה רבה לכם על כל הפעילות הברוכה.

  • השירים של ר' ישראל יצחק שפירא יפים מאד באמת.
    כמובן גם דעם רבינעס טיש.
    יש גם ביצועים לכל השירים של ר' יוסף קרדונר

Recent Posts

'מורשת הנחל' • מעמד פתיחה ל-15 סניפי ישיבות בין הזמנים | ◄

חדשות ברסלב • מאות בחורים מאנ"ש בראשות הגה"צ רבי נתן ליברמנש שליט"א התאספו למעמד הפתיחה…

7 שעות ago

חג בחג • שיעור מפי הגר"צ ליברמנש בהלכות פסח #1 |♪

הלכה ומנהג • האזינו לשיעור מתומצת בהלכות ומנהגי חג הפסח מפי הגאון רבי צבי ליברמנש…

9 שעות ago

חג הפסח • הרב ארז משה דורון: הקושי שלפני פסח | צפו

שיעורים • צפו בשיעור מיוחד לקראת ימי הפסח מפי הרה"ח רבי ארז משה דורון שליט"א:…

14 שעות ago

'קיבוץ ראש חודש ניסן': למעלה מ-2000 איש בקיבוץ | #2 ◄

חדשות קיבוץ ראש חודש ניסן תשפ"ה באומן • למעלה מ-2000 איש עלו אומנה והשתתפו בהתקבצות…

יום 1 ago

אִילָנוֹת טוֹבוֹת • בחודש ניסן מברכים 'ברכת האילנות' |↓

הלכות ומנהגים • הרואה עצי פרי בימי חודש ניסן מברך 'ברכת האילנות' | "נָפֵק בְּיוֹמֵי…

יום 1 ago

ב' ניסן • יום הילולת רבי יונה לבל זצ"ל | מרתק

זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה • הערב ב' ניסן חל יום היארצייט ה- 64 של הגאון החסיד הנלבב רבי…

יום 1 ago