כתבות קשורות:
'שיח שרפי קודש' • קונטרס 'חג המצות' לחג הפסח |↓
'שיח שרפי קודש' • לכבוד הילולת הבעל שם טוב הקדוש זיע"א
שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח • מנהגי אנשי שלומינו וסיפור נסיעת הבעל שם טוב
לקראת שביעי של פסח הבעל"ט מתפרסם קונטרס מיוחד בשם 'מסע הקודש' סיפור נסיעתו של מרן אור שבעת הימים בעל־שם־טוב זיע"א לארץ הקודש, מתוך הספר 'שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ' מעשי ידי בית היוצר 'משך הנחל' | לקריאה להורדה ולהדפסה:
לנכותכם מוצגים בזאת כמה ממנהגי אנ"ש חסידי ברסלב ביום שביעי של פסח:
א.
בְּלֵיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, לֹא נָהֲגוּ אַנַ"שׁ לִהְיוֹת נֵעוֹרִים כָּל הַלַּיְלָה. [שיח שרפי קודש ד, רסג]
ב.
דַּרְכֵּנוּ תָּמִיד בִּבְּרֶסְלַב לְהִתְפַּלֵּל בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם מְאֹד, מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר מַמָּשׁ, כַּאֲשֶׁר נוֹהֲגִין כָּל זֶרַע הַבַּעַל-שֵׁם- טוֹב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם. (ימי מוהרנ"ת, ח"ב סי' עא – הובא בשיח שרפי קודש ו, כ"א).
ג.
יום היארצייט: רַבִּי גֶעצִיל נִפְטַר בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְנִקְבַּר בּוֹ בַּיּוֹם לְצִדּוֹ שֶׁל ראבר"נ זַ"ל. [שם ה, תקמז]. כן, ידוע כי ביום שביעי של פסח חל גם כן יום היארצייט של הגאון החסיד רבי שמואל שפירא זצ"ל מגדולי אנשי שלומינו בדור הקודם – נפטר בשנת תשמ"ט.
ד.
אנ"ש חסידי ברסלב נוהגים להתאסף יחדיו ביום אחרון של פסח, ובארץ ישראל ביום שביעי של פסח, לאחר תפילת המנחה, אז ספרו את סיפור נסיעת הבעש"ט לארץ ישראל, וכפי המובא בשיח שרפי קודש'; בְּאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח, הָיוּ אַנַ"שׁ מִתְאַסְפִים יַחַד לִפְנוֹת עֶרֶב, וְחִילְקוּ מְעַט יַיִן וְכַדּוֹמֶה, וְסִפְּרוּ אֶת הַסִּפּוּר מִנְּסִיעַת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּנֻסְחָתֵנוּ הַיְּדוּעָה, וְכַמוּדְפָּס לְעֵיל – בארץ ישראל נהגו לספרו בשביעי של פסח לעת ערב [שם ד-רסד].
ה.
נהגו להגיד את מזמור "הודו" (פרק ק"ז שבתהילים) לפני מנחה בערב שביעי של פסח, היות והבעש"ט תיקן את אמירתו בערבי שבתות באותה נסיעה לארץ ישראל ואז עשה הקב"ה לנו את הנס הגדול שהשאיר לנו את הבעש"ט הקדוש.
עניין אמירת הפרק בערבי שבתות – רבינו מרן הבעל שם טוב הקדוש הנהיג את אמירת "הודו" פרק ק"ז שבתהילים בערבי שב"ק – ראה בספה"ק "מאור עינים" (פר' בשלח): "וזהו שיסד הבעש"ט זללה"ה נבג"מ לומר בכל ערב שבת מזמור קז, כי מחמת שצריך לזכך עצמו יותר ויותר בעת ההוא", עיי"ש. וע"ע בספר "דודאים בשדה" (פרשת ויקהל ד"ה ויקהל הא'): "הנה נודע כי בימי החול כל כוונתינו בתורה ותפלה ומצות להעלות ניצוצים, ובמנחה של ערב שבת עולים כל התפלות וכל הניצוצים, על זה תקנו לומר מזמור 'הודו כו' יאמרו גאולי ה", הם הניצוצים, 'אשר גאלם מיד צר', כמו שאמר בעל שם טוב ז"ל", עיי"ש. וע"ע בסידור "ישועות ישראל" (תפלת מנחה לערב שבת): "והטעם שאומרים 'הודו' בערב שבת קודם מנחה, לפי שבערב שבת הוא זמן התשובה, שצריכין לשוב כנודע מספרים, ועל ידי תשובה בורח ויוצא ממאסר היצר, וחולי הנפש מתרפא ובא ליישוב הדעת, ולא יהיה עוד כמדבר מקום הפקר, ובזה המזמור נותן הודאה על כל הנ"ל, וכל אחד ימצא בו רפואה לנשמתו [מהבעש"ט]. עוד טעם, לפי שאין לך אחד מישראל שעבר עליו השבוע בלא נס, רק אין בעל הנס מכיר בניסו, ועל כן אנו אומרים 'הודו', להודות להשי"ת על הנס [ספרי מוסר].
♦
לקריאה להורדה ולהדפסה • |☜ הקש כאן
מנהגי ברסלב • הקונטרס המפואר 'סדר הדלקת נר חנוכה ברסלב' הכולל בתוכו; שיחות, ליקוטי הלכות,…
עולם הנגינה • לקראת ימי החנוכה: השיר של אנ"ש החודר לתוככי הלב על הצילים "וּמִנּוֹתַר…
שיעורי המועדים • לפניכם שיעור מפי הגה"ח רבי אפרים קעניג שליט"א הכנה לימי החנוכה: איך…
חדשות קיבוץ שבת חנוכה תשפ"ה באומן • לרווחת ציבור הנוסעים לאומן 'איחוד ברסלב' עם מידע הנחוץ…
חדשות ברסלב • מרכז השיעורים 'היכלא' ערכו כינוס הכנה לימי החנוכה ב'שוהל' שבירושלים עם שיעור…
עולם ההפצה • הקונטרס הנפלא 'המפתח' של מכון 'אור האורות' עם עניינים מנהגים הלכות והנהגות…
View Comments
תודה רבה. בדיוק חיפשתי את זה.
שוב תודה