"דֶּער אֵיְּיבִּישְׁטֶער בַּאשַׁיְינְט זִיךְ מִיט מִיר" • שיר מיוחד מעורר על פי התורה הנלמדת תורה י"ז מהספה"ק 'ליקוטי מוהר"ן | האזינו:
ניגון מיוחד הולחן ללומדי התורה הזמנית תורה י"ז, כידוע רבינו הקדוש הפליג במעלת הניגון ובשיחות הר"ן רע"ג אומר שטוב להרגיל את עצמו עם איזה ניגון וז"ל: אָמַר: טוֹב לְהָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם אֵיזֶה נִגּוּן. כִּי נִגּוּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת לֵב הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְנַגֵּן, אַף עַל פִּי כֵן בְּבֵיתוֹ וּבֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה נִגּוּן כְּפִי שֶׁיּוּכַל לְזַמֵּר אוֹתוֹ, כִּי מַעֲלַת הַנִּגּוּן אֵין לְשַׁעֵר. וּכְבָר מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִ"לִ, כַּמָּה תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת מֵעִנְיַן נִגּוּן".
המילים 'להרגיל את עצמו עם ניגון' מקושר היטיב עם הענין 'ללכת עם תורה', שהצד השווה שביניהם שאיפה שהולכים ואיפה תמיד נזכיר את עצמינו להיות מקושרים ודבוקים בה' יתברך ועם תורת הצדיקים, ואכן כמה נאה וכמה יאה שכאשר ברסלב'ר חסיד הולך ורגיל ללכת עם התורה, שירגיל את עצמו לנגן ניגונים על התורה, בשדות וביערות בכיסופים גדולים לה' יתברך.
בניגון זה אפשר לבלות בכיסופין בשדות וביערות, לחזק את עצמינו בגדולת וקדושת נשמת ישראל, עפ"י התורה, ואז יעלו שעשועים גדולים למעלה, וכפי שמובא בתורה: "עֲדַיִן לֹא עָלוּ שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלּוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ אֵלּוּ הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁנַּעֲשִׂין מִתְּפִלּוֹת אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים מִן הַתּוֹרוֹת"
עם ניגון זה כדאי להרגיל את עצמו ללכת בפרט בזמנים שהבעל דבר מפיל אותנו לנסיונות ח"ו או בזמן חלישות הדעת, לעצור את עצמינו ולזכור שה' יתברך מתפאר איתנו ואנחנו כתרו.
הניגון נתחבר ע"י אחד מיקירי אנשי שלומינו.