תמונת מצב: קיבוץ תשפ"א בצל הקורונה • אנ"ש חונים באירופה – וממתינים לישועת השם

תמונת מצב: קיבוץ תשפ"א בצל הקורונה • אנשי שלומינו חסידי ברסלב חונים באירופה – וממתינים לישועת השם:

מזה כשבועיים מאז ניצח הס"מ וחילותיו וגבולות אוקראינה נסגרו. מיד כאשר הוכרז על כך, קמו רבים מאנ"ש, יושבי אוהלים, אברכי כולל, אנשי עסקים, עזבו הכל וטסו לאומן, מפחד סגירת הגבול.

מאות מהם עוכבו במשך שעות ארוכות בגבולות אוקראינה השונים, סבלו במשך יום שלם ויותר, עד שלבסוף בחסד ה' ובהשתדלות עסקני "איחוד ברסלב באומן" והעומד בראשה הרב נתן בן נון שליט"א שעבדו ועמלו קשות שוחררו והגיעו לאומן.

ואז נסגר הגבול לחלוטין והבאים אחריהם, כבר גורשו מאוקראינה ולא התאפשרה להם הכניסה למדינה, ואז גם השתדלנויות כבר לא עזרו.

(בהערת אגב: הסיבה לחוסר ההצלחה של השתדלנות היא, שעבור הבאים עד יום שישי, היה טיעון חוקי בפי העסקנים: ראשית: הסגר נכנס לתוקף רק בליל שישי, וממילא, כל אלה שהגיעו לאוקראינה טרם כניסת הסגר, עוכבו בעצם בצורה לא חוקית; שנית, גם אלה שהגיעו לאוקראינה ביום שישי, עדיין טענו את אותה טענה: הסגר הרי נכנס לתוקף בפתאומיות, וחלק גדול מהאנשים כבר היה בדרך כאשר הוא נכנס, וממילא, לא הוגן שלא להכניס אותם לאוקראינה.

עבור אלה שהגיעו ביום ראשון והלאה, טיעונים אלה כבר לא היו תקפים.)

ירידה לצורך עליה…

ואז החל המסע האמיתי. מאות מאנ"ש, שכאשר ראו את האטימות הישראלית ואת הנסיונות העקשים מצד מדינת ישראל לחסום כל אופציה לקיום הקיבוץ (ועל הטפשות הזו – בהמשך), גם לאחר שזממם העיקרי עלה בידם ומדינת אוקראינה סגרה את גבולותיה, החלו לחשוש שמה בהמשך, גם אם יפתחו גבולות אוקראינה, הישראלים ימנעו מהם לצאת (אם באמצעות סגר כללי ואם בדרכים אחרות), וממילא החליטו קודם כל לברוח מגבולות המציק למדינה אחרת, שממנה יוכלו להמשיך כאשר תיקרה ההזדמנות.

וכך, יצאו מאות מאנ"ש למדינות אירופה שניתן להכנס אליהם עם דרכון ישראלי. מאות הגיעו לבלרוס, שחולקת גבול יבשתי עם אוקראינה, עשרות נתקעו בטורקיה (כאשר שם לא אפשרו להם לעלות על טיסות המשך לאוקראינה שכן הסגר כבר נכנס לתוקפו) ומשם המשיכו למדינות אחרות, מאות נסעו לבריטניה ולמדינות אחרות.

והזרם הזה המשיך במהלך כל השבוע. מאות מאות מאנ"ש יצאו, עשרות – ואולי יותר – מדי יום, בכל טיסה אפשרית, כשמטרתם העיקרית היא לעשות כל צעד אפשרי שיקרב אותם, ולו במעט, לציון רביה"ק ולקיבוץ הק'.

בעיירת פינסק שבבלרוס, התקבלו אנ"ש בהכנסת אורחים מדהימה ונדירה מצד ראשי הקהילה היהודית דשם ובראשם הרה"ג רבי משה פימה שליט"א, רב הקהילה, שמוסר נפשו, פשוטו כמשמעו, ועושה לילות כימים, טורח ומתאמץ ומשתדל למצוא לאנ"ש מקומות שהות סבירים ואף מוזיל זהב מכיסו להאכיל ולהשיב את נפשות ה"פליטים" – המוסרים נפשם ולוחמים על אמונתם היוקדת בציווי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב שאמר והזהיר על ההשתתפות בקיבוץ מידי שנה בשנה על ציונו שבעיר אומן.

בפינסק אף נוסדו שיעורי תורה, וישיבות לבחורי אנ"ש השוהים שם, על מנת שלא יצא זמנם בבטלה חלילה, וכך הפכה גלות לא נעימה לזמן של התעלות בציפיה לישועת השם.

כך גם בשאר העיירות דמדינת בלרוס כמינסק עיר הבירה של בלרוס, בגומל, ומיר, וכו', שוהים מאות מאנ"ש כשהם זועקים בתפילה ותחנונים ודמעתם על לחיים מצפים ומייחלים לישועת ה' שיפתחו שערי ציון השוממים.

וכך, ירדו מאות מאנ"ש מארץ הקודש, ירידה לצורך עליה, למדינות גלות העמים, כדי לעלות ולהתעלות לציון רביה"ק ולקיבוץ הקדוש.

נכון להיום, ממתינים ב"גלות אירופה" קרוב ל-3000 מאנ"ש, (משוער) הפזורים על פני מדינות אירופה, וממתינים ומצפים לישועה ולפתיחת הגבולות באוקראינה, פן ושמא ואולי.

הטפשות הישראלית במיטבה

תזכורת קצרה: מזה שלשה חודשים עובדים עסקני "האיגוד הפועל" מול הרשויות באוקראינה לאשר מתווה לקיום הקיבוץ תחת מגבלות הקורונה, מתוך הבנה שכמות הנוסעים השנה תהיה קטנה בהרבה ביחס לשנים עברו, ומתוך הסכמה מראש לכל מתוה שיבקשו האוקראינים, והתחייבות לעשות הכל כדי לצמצם את הסיכון האפשרי.

מלכתחילה, מתוך הכרת המערכת, לא רצו אנשי האיגוד להדבר עם הצד הישראלי, שכן השלטונות בישראל הוכיחו – ומאז פרוץ משבר הקורונה, ביתר שאת וביתר עוז – כי כל דבר שבקדושה מעניין אותם כקליפת השום, שלא לומר: לצינים בעיניהם.

אלא, שהתגלגלו הדברים כך, שגורמים מסוימים החלו בהידברות עם השלטונות בישראל (אם כי, יש לומר: בתיאום עם האיגוד), שעשה להם "מעשה מירון": בתחילה שידרו הישראלים שאין להם שום בעיה עם קיום הקיבוץ תחת מתווה, שהרי השבים מחו"ל ממילא נכנסים לבידוד; אלא שבהמשך התברר כי בעוד פיהם דיבר שווא, הרי שימינם ימין שקר עסקה כבר באותו זמן בנסיונות לחץ הזוים על ממשלת אוקראינה לאסור את קיום הקיבוץ.

אין טעם לחזור שוב בפירוט על דברים שכבר פורסמו ונכתבו בידיעות השונות שפרסמנו באתר – וממילא נקצר.

גם הנאיביים ביותר בברסלב, שיזמו פגישות עם ראש ממשלת מדינת ישראל ושריו, הוכרחו בסופו של דבר להודות בפה מלא כי "הוא שקרן", וכי בעוד הוא מבטיח להם בקולו הוא כי יש לאשר מתוה, וכי "לא ידעתי שאומן כל כך גדולה", הוא פעל באותו זמן ממש לשכנע את שלטונות אוקראינה – תוך ניצול מאבקים פוליטיים פנימיים במדינה – לסגור את הגבול.

וכאן אנחנו מגיעים לטפשות הישראלית, שהתגלתה כאן באחד מרגעי הזוהר שלה:

אותם גורמים שנדברו עם השלטונות בישראל, הבהירו חזור והבהר, כי הקיבוץ באומן יתקיים; כי חסידי ברסלב, שמסרו נפשם כל השנים על קיום הקיבוץ יסעו גם השנה בכל דרך אפשרית; וכי גם לו נניח שכל רבני ברסלב, כאיש אחד, יקומו ויורו שלא לנסוע – עדיין אנ"ש יסעו.

ממילא, הם אמרו, יש לכם שתי אופציות: לאשר את המתוה האוקראיני ולקבל אירוע מצומצם בזמן ונתון בשליטה, או להפריע, ולקבל אירוע שאף אחד לא שולט בו.

וכרגיל, הרשויות במדינת ישראל המכונים "הישראלים" בחרו ברע שבכל העולמות.

במקום לקבל אירוע של 4 או 5 ימים בלבד, כפי שדובר עם האוקראינים, שבהם יגיע רוב מוחלט של הציבור, ולאחריהם מיד יחזור רוב הציבור ארצה, הרי שהלחצים הישראלים גרמו למאות אנשים (על פי ההערכה, נכון להיום שוהים באומן כ-1,200 איש) להיות באומן קרוב לחודש, בלי שום מתוה בפועל (שכן האוקראינים עצמם לא נערכו לאפשרות כזו ורק כאשר הם ראו שבפועל ישנם מאות אנשים באומן, החלה היערכות רצינית יותר בשטח מצידם).

מה זה משנה? העיקר שהם ניצחו: יש סגר באוקראינה!

האמינות המפוקפקת של התקשורת הישראלית

קצת מצחיק לומר לקוראינו, שאינם נמנים על צרכניה, כי התקשורת הישראלית לוקה ברדידות ובאמינות מפוקפקת, אבל יש לומר זאת, משום שבכל זאת, מדי פעם אנו מקבלים שאלות על דיווחים שפורסמו בכלי התקשורת השונים בישראל.

ובכן, עד עצם היום הזה, רוב מוחלט של הפרסומים בכלי התקשורת היו שגוים או לפחות לא מדויקים. דומה הדבר כי הדיווחים על אוקראינה בערוצי התקשורת הישראלים מתחלקים לשני סוגים: דברור של משרד הבריאות הישראלי או "תרגום גוגל" של ידיעות שמתפרסמות באוקראינה, בלי לוודא ובלי לאמת.

רוצים דוגמה? הרי אחת:

בכלי התקשורת בישראל פורסם סרטון לילי, ובו נראים מקומיים המונעים מקבוצה מאנ"ש להכנס למבנה באומן. הכותרת שפורסמה: תושבי אומן מפגינים ומסרבים לאפשר לחסידים להכנס למבנה ששכרו (בגלל מגיפת הקורונה).

לו היו מבררים, רק קצת, הם היו מגיעים לאמת: מדובר בשכנים אנשי עולם תחתון, שמנסים ללחוץ על שכניהם היהודים לרכוש את שטחיהם בסכומים מופרזים ומדי שנה מנסים למנוע מאנ"ש, בעלי השטח, להכנס לשטחם, כאשר יש להם גיבוי מחברים ומנציגים אנטישמים במועצת העיר.

כל שנה מתחילה שם בצורה זהה: השכנים משתוללים, המשטרה מגיעה, ועורכי הדין מראים להם – שוב ושוב – כי טענות השכנים בשקר יסודם, המשטרה מרחיקה את השכנים, והשקט חוזר לשרור עד לשנה הבאה וחוזר חלילה.

והרי עוד דוגמה:

בעוד עסקני אנ"ש זעקו מעל כל במה אפשרית, כי כל מתוה לקיום הקיבוץ השנה, מדבר על השתתפות של לא יותר מ-15,000 איש (כשהערכות בפועל קרובות יותר ל-10,000), וכי שטח ה"אזור היהודי" באומן הוא של כמה קילומטים רבועים, בגודל של עיר קטנה בישראל – המשיכה התקשורת הישראלית לפמפם את המסר של משרד הבריאות "30,000 איש, שמצטופפים ברחוב אחד".

הנסיונות להסביר להם שהתפקיד שלהם הוא לא לדברר את משרד הבריאות אלא לבדוק את העובדות – נתקלו בקיר אטום.

מה שודאי זה ש"לב שרים ורוזנים ביד ה" והמחליט היחיד שבידו נמצאים כל מפתחות הגבולות הוא הקב"ה לבדו, אלא שהוא מצפה וממתין לתפילותינו.