תשעה באב • חורבן בית המקדש בספרי ברסלב

מנהגי ברסלב • 1954 שנה לחורבן בית מקדשינו ותפארתינו ליקוט מספרי ברסלב על חורבן בית המקדש ועל האבילות:

בית המקדש הראשון עמד על תילו במשך 410 שנים, ונחרב בידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנצר מלך בבל בחודש אב שנת ג' אלפים של"ח (3338) לבריאה – כלומר לפני 2446 שנים. בית המקדש השני נבנה כ- 70 שנה לאחר מכן ועמד על תלו במשך 420 שנה, בעוונותינו הרבים נחרב הבית בידי הרומאים בחודש אב שנת ג' אלפים תת"ל – כלומר לפני 1954 שנים.

לקראת יום תשעה באב, נגיש לפניכם ליקוט קצר מתוך האוצר המנוצר מדברי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ותלמידיו זיע"א על חורבן בית המקדש ועל האבילות:

מכתבים – מהספר הקדוש עלים לתרופה:

מכתב קע"ג

וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לְרַבִּי שִׁמְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר; מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ שֶׁלְּכֻלְּכֶם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב לְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, צָרוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר, בִּכְלָל וּבִפְרָט, לֹא רָעָה זֶה כְּרָעָה זֶה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ב) "כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשְּׁלָ"ה חָרוּז עַל זֶה, 'אֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע אֵין יוֹם וְכוּ', אֵין שָׁבוּעַ, אֵין חֹדֶשׁ, אֵין שָׁנָה' וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְאִם כֵּן גַּם לִפְנֵי כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה הָעוֹלָם מָלֵא צָרוֹת, כִּי 'מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ', וְאֵין לָנוּ חַיּוּת וְקִיּוּם כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁמְּחַדְּשִׁין בָּהּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, עַמּוּדֵי הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַסָּמוּךְ לְיָמֵינוּ אֲשֶׁר הוּא יְסוֹד הָעוֹלָם, וְאִלְמָלֵא מִלְחָא שֶׁהוּא אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, לָא הֲוָה עָלְמָא יָכוֹל לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא. וְהוּא בְּנִפְלְאוֹתָיו גִּלָּה לָנוּ כָּל זֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר.
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּרְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. אַל תִּירְאוּ מִשִּׁפְעַת הַקַּארֶעטִיס [מֶרְכָּבוֹת], וְאַל תַּעַרְצוּ מִקּוֹל צִוְחַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר; כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם, זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁגִּלָּה לָנוּ בְּרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים, דַּיְקָא אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁהֵם קוֹרְעִים וּמְבַזִּים אוֹתָם וְרוֹמְסִים אוֹתָם כָּל כָּךְ, הֵם הֵם יוֹשִׁיעוּ אוֹתָנוּ וּמֵעֲפַר דַּלּוּתֵנוּ וּמִשִׁפְלוּתֵנוּ יְקִימֵנוּ וִירוֹמְמֵנוּ, בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ, הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
נָתָן הַנַּ"ל

*

מכתב קצד

(זֶה הַמִּכְתָּב נִכְתָּב לְאַחַר שֶׁיָּצָא מֵהַתְּפִיסָה)
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' וָאֶתְחַנַּן תקצ"ה לפ"ק.

לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב.

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה וְכָעֵת אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי כִּי מִן הַסְּתָם תִּהְיֶה פֹּה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה וּפָנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר, וְכָעֵת הַדִּבּוּר עָצוּר בִּבְחִינַת "נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה" וְכוּ' וּצְרִיכִין לְקַיֵּם "יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה" אוּלַי אוּלַי. וְאִם תִּכְתֹּב אֶלֶף פְּעָמִים מֵעֹצֶם מְרִירוּת נַפְשְׁךָ יָדַעְתִּי כְּבָר עָבַר עָלַי אַלְפֵי אֲלָפִים פְּעָמִים מְרִירוּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, ה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם מֵעַתָּה, וְגַם עַל שְׁאָר אֲנָשִׁים רֻבָּם כְּכֻלָּם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד מַה שֶּׁיַּעֲבֹר וְכַאֲשֶׁר רָאִיתִי וַאֲנִי רוֹאֶה עַתָּה בְּעֵינַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וְכָל מִינֵי מְרִירוּת וְצָרוֹת וְיִסּוּרִים וְכוּ' שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה עִקַּר הַחַיִּים עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל.
וּמֵעֵת אֲשֶׁר חָרַב בֵּית חַיֵּינוּ בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֵין לְךָ יוֹם וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה מח). מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר, בִּפְרָט הַחֻרְבָּן שֶׁאֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהוּא חֻרְבַּן בֵּית הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמַּמְשִׁיכִין רַחֲמִים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת, וְעַל זֶה יֵשׁ לָנוּ עוֹד תִּקְוָה לִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִן הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה בִּפְרָט בָּעֵת וּבַיָּמִים הַמָּרִים הָאֵלּוּ.
מִי יִתֵּן רֹאשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה שֶׁנּוּכַל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחֵנוּ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה' עַד יְנַחֵם וְיוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ מֵעַתָּה בְּנֶחָמוֹת וִישׁוּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת לָנֶצַח.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב בִּמְרִירוּת הַלֵּב מֵאֵין הֲפֻגוֹת עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִן הַשָּׁמַיִם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

*

מכתב קצה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן תקצ"ה לפ"ק

אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ לְהוֹדִיעַ, וַעֲדַיִן לֹא עָשִׂינוּ שׁוּם דָּבָר כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לָתֵת עֵצָה בְּנַפְשֵׁנוּ, כִּי רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְאַף עַל פִּי כֵן אֶפְשָׁר נִשְׁתַּדֵּל לַעֲסֹק בָּזֶה כַּאֲשֶׁר יוֹרֵנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, כִּי הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים רַבִּים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים וְלַה' הַיְשׁוּעָה. לְעֵת עַתָּה עֵת צָרָה גְּדוֹלָה הוּא וְגַם כִּי הַיָּמִים הֵם יְמֵי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּין הַמְּצָרִים וְאֵין לָנוּ עַתָּה שׁוּם חַיּוּת כִּי אִם עַל יְדֵי הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי", שֶׁאֲנִי רוֹאֶה הַרְחָבוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל יוֹם בְּתוֹךְ מְעוֹף צָרָה וּמְצוּקָה, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְקַוִּים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצִיאֵנוּ מְהֵרָה מֵהַצָּרָה לְגַמְרֵי, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב ה' אוֹתָנוּ וְאֶת כֻּלָּנוּ, וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.

וְגַם מַה שֶּׁהוֹדַעְתַּנִי מֵעִנְיַן הַמָּעוֹת הַיָּדוּעַ, הוּא הַרְחָבָה נִפְלָאָה בְּעֵת כָּזֹאת. מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ לְעֵת עַתָּה אָנוּ צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים מְאֹד.

וְהִנֵּה יְדִידִי רַבִּי אִיצֶילֶי מֵהַיְיסִין נִתְעַכֵּב פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁדִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה שִׂיחוֹת אֲמִתִּיּוֹת אֶתְמוֹל בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַמְעוֹרְרִים וּמְחַזְּקִים אֶת הַלֵּב מְאֹד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת לַחֲטֹף בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל מַה שֶּׁנּוּכַל, וְשֶׁאֵין לָנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ כִּי אִם מַה שֶּׁאָנוּ מְיַחֲדִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, שֶׁבָּזֶה כָּלוּל כָּל שְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת מַה שֶׁכָּל אֶחָד חוֹטֵף בְּכָל יוֹם כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי הַכֹּל נִכְלָל בָּאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. כִּי הַזְּמַן פּוֹרֵחַ מְאֹד מְאֹד, וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יִפְרַח הַזְּמַן וִימֵי חַיֵּינוּ הֲבֵל הֲבָלִים, וְלֹא נִשְׁאָר לָנוּ כִּי אִם מַה שֶּׁזָּכִינוּ בְּרַחֲמָיו לֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר נָטְעוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּקִרְבֵּנוּ מֵעוֹלָם, עַל יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ פָּנִים אֶל פָּנִים.

וְעַל כֵּן גַּם עַתָּה אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ. וּבְוַדַּאי רַבִּי פַייוִויל צָדַק בִּדְבָרָיו בְּהִתְפָּאֲרוֹ אַשְׁרֵינוּ בְּכָל פַּעַם, וְגַם עַתָּה אָנוּ צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לֹאמַר הַקִּינוֹת בְּכָל לֵב, וּלְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ כָּרָאוּי כָּל אֶחָד עַל חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת בִּכְלַל הַמִּתְאַבְּלִים עַל יְרוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ וְלִרְאוֹת צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּכָל עֵת, וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ. וְנַפְשֵׁנוּ תָּגִיל בַּה' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ, כָּל עַצְמוֹתֵינוּ תֹּאמַרְנָה ה' וְכוּ' מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְכוּ'.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַנֶּאֱנָח וְהַנִּדְכֶּה וּמְדַבֵּר בְּשִׁבְרוּת לֵב מְאֹד וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בֶּאֱמֶת בְּכָל הַנַּ"ל לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעַת ה' מְהֵרָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא. חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'. עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּהּ יִוָּשֵׁעַ, מִמֶּנָּה דַּיְקָא, עַל יְדֵי הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ תָּבוֹא לָנוּ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה, וְתִּתְהַפֵּךְ הַצָּרָה לְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא עַל יְדֵי גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, וְתוֹדָה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.

♦ ♦ ♦

'שיח שרפי קודש'

לפניכם ליקוט מתוך הספר 'שיח שרפי קודש' שיחות שנשמעו מפי הגאון החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל.

א-קנו

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר-צַדִּיק-לִבְרָכָה: כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה, שֶׁהוּא מְאֹד שָׁפָל, אָסוּר לוֹ לִפֹּל (בְּדַעְתּוֹ), רַק הוּא חַיָּב לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ וִייַשֵּׁב עַצְמוֹ: הַאִם לֹא עָשִׂיתִי אֵיזֶה מִצְוָה? הַאִם לֹא עָשִׂיתִי בְּכָל זֹאת פַּעַם אֵיזֶהוּ דָּבָר טוֹב? אֲנִי צָם בְּיוֹם-הַכִּפֻּרִים וְגַם בְּתִשְׁעָה-בְּאָב, וְכֵן בְּכָל אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת, אַף שֶׁלִּבִּי כּוֹאֵב לִי מְאֹד. וַאֲנִי הוֹלֵךְ גַּם לִפְעָמִים לַמִּקְוֶה, וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַקִּלְקוּלִים רַחֲמָנָא-לִצְלַן אַף-עַל-פִּי-כֵן מִתְיַגֵּעַ אָנֹכִי מְאֹד וְרוֹצֶה מְאֹד לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי וְכוּ', וְאֵיךְ שֶׁהוּא, עַל-כָּל-פָּנִים אֵיזוֹ שֶׁהֵן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ בִּי, מִזֶּה שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים עָשִׂיתִי רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּבָזֶה חַיָּבִים לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלֹא לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן וְכוּ'.

"אַז אַ מֶענְטְשׁ זֶעהט אַז עֶר אִיז זֶעהֶר שָׁפָל, טָאר עֶר נִיט אַרָאפּ פַאלְן, נָאר עֶר מוּז זִיךְ מְחַיֶּה זַיין אוּן זָאל זִיךְ מְיַשֵּׁב זַיין: וִויא הָאבּ אִיךְ נִיט עֶפֶּעס אַ מִצְוָה גִיטָאן, וִויא הָאבּ אִיךְ פָארְט נִיט אַמָאהל עֶפֶּעס גּוּטְ'ס גִּיטָאן: אִיךְ פַאסְט יוֹם כִּפּוּר, אוּן תִּשְׁעָה בְּאָב אוֹיךְ, אוּן כָּל הַדל"ת תַּעֲנֵיתִים אוֹיךְ, חָטְשֶׁע דָּאס הַארְץ טוּט מִיר זֶעהֶר וֵויא, אוּן גֵּיי אַמָאל אִין מִקְוֶה אַרַיין, אוּן אֲפִלּוּ אִין כָּל הַקִּלְקוּלִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, מוּטְשֶׁע אִיךְ מִיךְ זֶעהֶר אוּן וִויל מִיךְ זֶעהֶר מַצִּיל זַיין וְכוּ'. אוּן וִוי סֶע אִיז, עַל-כָּל-פָּנִים עֶפֶּעס נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הָאבּ אִיךְ אִין מִיר, וָואס אִיךְ הָאבּ כַּמָּה פְּעָמִים גִּיטָאן רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אוּן דֶּער מִיט מוּז מֶען זִיךְ מְחַיֶּה זַיין אוּן זִיךְ נִישְׁט מְיָאֵשׁ זַיין בְּשׁוּם אֹפֶן" וְכוּ'. וְאִם, חַס-וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַבַּעַל-דָּבָר מִתְגַּבֵּר, צְרִיכִין אַחַר-כָּךְ לַחֲזֹר וְלֵילֵךְ בָּזֶה וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל פַּעַם, וּבְתוֹךְ כָּךְ עוֹזֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה. וּבִפְרָט לְהִתְגַבֵּר וְלָשׂוּחַ וְלוֹמַר כָּל זֶה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, אֵיךְ שֶׁאֲנִי, כְּפִי שֶׁהִנְּךָ יוֹדֵעַ וַאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת כְּאֵבִי… בְּכָל זֹאת אַתָּה עָשִׂיתָ עִמִּי חֶסֶד עוֹלָם וּבְרָאתַנִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל… וַהֲלֹא מָלּוּ אוֹתִי וְשָׁפְכוּ אֶת דָּמִי לַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וּבַחֶדֶר לָמַדְתִּי אָלֶף-בֵּית וְסִדּוּר וְחֻמָּשׁ וּגְמָרָא וְכוּ', כַּמָּה יִסּוּרִים וּמַכּוֹת סָבַלְתִּי מֵהַמְּלַמְּדִים, וְגַם בְּעַצְּמִי יָגַעְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים. "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וִוי אַזוֹי אִיךְ בִּין, וִוי אַזוֹי אִיךְ בִּין, אַזוֹי וִוי דוּ וֵוייסְט אוּן אִיךְ וֵוייס מַיין וֵוייטָאג, דּוּ הָאסְט זִיךְ פָארְט מִיט מִיר חֶסֶד עוֹלָם גִּיטָאן אוּן הָאסְט מִיךְ בַּאשַׁאפְן מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִּי וְכוּ', אוּן מֶע הָאט מִיךְ פָארְט גִּישְׁנִיטְן אוּן בְּלוּט פַארְגָאסְן צוּ אַכְט טָאג, אוּן אִין חֶדֶר הָאבּ אִיךְ גִּילֶערְנְט אָלֶף-בֵּית אוּן סִדּוּר אוּן חֻמָּשׁ אוּן גְּמָרָא וְכוּ', וִויפִיל יִסּוּרִים אוּן שְׁמִיץ הָאבּ אִיךְ גִּילִיטְן פוּן דִיא מְלַמְדִים, אוּן אַלֵיין הָאבּ אִיךְ מִיךְ אוֹיךְ גִּמוּטְשֶׁעט כַּמָּה פְּעָמִים". (שָׁם מִכְתָּב תלג).

א-תמג

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַל אוֹדוֹת אֲשֶׁר נֶחְלַשׁ דַּעְתּוֹ בִּרְאוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁגַּם בְּעִסְקֵי הַנֶּפֶשׁ נִתְקַיֵּם הַכָּתוּב (איכה ג, ט) "גַּם כִּי אֶזְעַק וָאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי…", וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אֵינִי יָכוֹל יוֹתֵר לְקַרֵר אֶת לִבִּי רַק בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים בַּאֲמִירַת הַקִּינוֹת, וּבְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה בִּתְפִלַּת חֲצוֹת, לְכָל הַפָּחוֹת לִבְכּוֹת עַל הַחוּרְבָּן [בֵּית הַמּוֹחִין בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת] מַה שֶׁאינֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת". "אִיךְ קֶען מִיר מֶערֶער נִיט קִילְן דָּאס הַארְץ, נָאר תִּשְׁעָה בְּאָב וּבֵין הַמְּצָרִים בַּייא דִּי קִינוֹת אוּן אַ גַאנְץ יָאר בַּיי תְּפִלַּת חֲצוֹת, חָאטְשׁ קְלָאגְן אוֹיף דֶּעם חוּרְבָּן [בֵּית הַמֹּחִין בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת] וָואס מֶע אִיז נִיט אֲזוֹי וִויא מֶען דַארְף צוּ זַיין". (שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים כו).

א-תמד

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע ממוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁעִקָּר שְׁבִירַת לְבָבוֹ בַּחֲצוֹת וְקִינוֹת הוּא בְּהַרְגָּשָׁתוֹ מִלַּת אֵיכָה אֵיכָה נֶחְרַב הָאוּלָם וְכוּ'. (שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים כז).

ב–תרצו

בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, הָיָה אוֹמֵר מוֹהַרְנַ"תְּ בְּכָל חֲצוֹת לַיְלָה אֶת הַפֶּרֶק: "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי" שֶׁבִּמְגִילַת אֵיכָה, כְּדֵי לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, וְעַיֵּן בִּימֵי מוֹהַרְנַ"תְּ חֵלֶק א' סִימָן ס"ו.

ב–תרצז

מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר בְּתִשְׁעָה בְּאָב אֶת מְגִלַּת אֵיכָה וְהַקִנּוֹת וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה וְכוּ' בְּחֶדֶר סָגוּר, וְהָיָה שׁוֹהֶה בּוֹ כָּל הַלַּיְלָה עַד תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁלְּמָחֳרָת.

ג-רצז

פַּעַם בְּתִשְׁעָה בְּאָב שָׁהָה אֵצֶל אַנַ"שׁ בְּעִיר דֶעמִיטְרִיוְוקֶע הַסְּמוּכָה לְעִיר טְשֶׁערִין, שָׁם בָּעִיר דָּר אֵיזֶה מִתְנַגֵּד לֵץ שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ וּמֵצֵר לְאַנַ"שׁ, כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁבָּא רנ"ט לָעִיר, רָצָה לַעֲשׂוֹת לֵיצָנוּת גַּם מִמֶנּוּ כְּהֶרְגֵּלוֹ הָרַע, וְהָלַךְ לְפָגְשׁוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּכְשֶׁרָאָה אֵיךְ שֶׁיָּשַׁב בְּפִינָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כִּי כָּךְ הָיָה נוֹהֵג לָשֶׁבֶת לָאָרֶץ וְלוֹמַר קִנּוֹת וְכוּ' מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, וְאָמַר אֶת הַקִּנּוֹת בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבִנְעִימָה כְּדַרְכּוֹ, לְאַט לְאַט הִתְלַהֵב וְהִתְעוֹרֵר הוּא עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה, עַד שֶׁנֶּעֱמַד אֶצְלוֹ וְהֵחֵל אַף הוּא לִבְכּוֹת יַחַד עִמּוֹ עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל שׁוּב לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ כָּל הַלַּיְלָה, וּמֵאָז הִתְקָרֵב אַף הוּא לְאַנַ"שׁ בְּהִתְקָרְבוּת גְּדוֹלָה.

ו — תלד

בִּשְׁנַת תרע"ו נָסַע רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עִם ראבר"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לָעִיר טְשֶׁערִין, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִכְפָר אֲלֶכְּסַנְדֶּרִיוְוקֶע אָמַר לוֹ ראבר"נ הֲלֹא בָּחוּר עָנִי אַתָּה וְהִנְּךָ זָקוּק לְמָעוֹת כְּדֵי לְהִתְחַתֵּן, הִשָּׁאֵר כָּאן בַּכְּפָר וּדְאַג לְעַצְמְךָ לֶאֱסֹף לְעַצְמְךָ מְעוֹת הַכְנָסַת כַּלָּה. וְאַחַר כָּךְ נִפָּגֵשׁ בָּעִיר טְשֶׁערִין, וְנִשְׁאַר לִשְׁבּוֹת שָׁם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאחֲרֶיהָ, וְהוּא יָשַׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעָסַק בַּתּוֹרָה, וְאָחִיו שֶׁל הָרַב דְּשָׁם אָסַף עֲבוּרוֹ סַךְ עֲשָׂרָה רֻבָּל, כִּי נָהוּג הָיָה בְּכָל אוּקְרָאִינָה לְהַרְבּוֹת בִּנְתִינַת צְדָקָה בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב. וְראבר"נ בְּיָדְעוֹ אֶת עֲנִיּוּתוֹ וְאֶת בְּדִידוּתוֹ הַגְּדוֹלָה לְלֹא גּוֹאֵל וְדוֹאֵג, כִּי הָיָה רָחוֹק מִבַּיִת, יָעַץ לוֹ כֵּן, וְאָכֵן עָזַר לוֹ עֲצָתוֹ זוֹ.

ד-רסז

תִּשְׁעָה-בְּאָב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, הָיוּ מֵאַנַ"שׁ שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים כְּהֶרְגֵּלָם, וְהָיוּ שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִלְמֹד רַק מִדְרַשׁ אֵיכָה וְכַדּוֹמֶה. (ראה בנסמן בפסקי תשובות תקנד, ד).

ד-רסח

הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים הַנִּקְרָא "תִּקּוּן הַכְּלָלִי" עַל צִּיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, אַף לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם.

ד-ער

נָהֲגוּ אַנַ"שׁ לִרְקוֹד בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב לְאַחַר בִּרְכַּת הַלְּבָנָה.

ו — ריט

אָמְרוּ בְּרֶמֶז עַל הַכָּתוּב שִׁ'פְכִי כַּ'מַּיִם לִ'בֵּךְ (איכה ב) שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֵׂ'כֶ'ל, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הַנָּכוֹן הוּא רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת וְזֶה הוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל הַנָּכוֹן וְהַקָּדוֹשׁ. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּדֵּל שִׂכְלוֹ צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה יוֹתֵר. וְכֵן לְהֵפֶךְ עִקַּר הַזְּכִיָּה לַשֵּׂכֶל הוּא תָּלוּי כְּפִי בְּחִינַת שִׁ'פְכִי כַּ'מַּיִם לִ'בֵּךְ, וּכְשֶׁלּוֹקֵחַ הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל בְּכֹחַ בְּלֹא תְּפִלָּה זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכָּאַת הַצּוּר שֶׁמַּמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא בְּרַחֲמִים וְכַמְבֹאָר בְּתוֹרָה כ, עַיֵּן שָׁם.

ו — רפא

לְעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּתוֹרָה א' חֵלֶק ב' בְּעִנְיַן בִּנְיַן וְחֻרְבַּן הַיִּרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם. הָיָה אוֹמֵר רל"י זַ"ל : שֶׁכָּל אֶחָד בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הֲרֵי הוּא בּוֹנֶה אֶת בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלּוֹ וּכְשֶׁמְּקַלְקֵל וּפוֹגֵם בְּמַעֲשָׂיו הַנּוֹבְעִים מִקִּלְקוּל מִדַּת הַיִּרְאָה הֲרֵי הוּא גּוֹרֵם לְחֻרְבָּנוֹ. וְשַׁיָּךְ עִנְיָן זֶה לְכָל אֶחָד בְּדַרְגָּתוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ מַמָּשׁ שֶׁפַּעַם בּוֹנֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וּפַעַם מַחֲרִיבוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל כֵּן אַף עַתָּה בְּיָמֵינוּ אַף שֶׁנֶּחֱרַב כְּבָר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּכְלָלִיּוּת הֲרֵי שֶׁבְּאֹפֶן פְּרָטִי שַׁיָּךְ שׁוּב אַף גַּם הַיּוֹם הֵן בְּחִינַת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם וְהֵן חֻרְבָּנָהּ.

ו — רצב

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לָעִנְיָן הַמּוּבָא בְּתוֹרָה ע"ג חֵלֶק ב' מֵעִנְיַן חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה וְכוּ' שֶׁיֵּשׁ שֶׁאַף שֶׁכְּבָר זָכָה הָאָדָם וְהִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּשֶׁבָּא אֶל הַשַּׁעַר מוֹצֵא אוֹתוֹ סָגוּר וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. שֶׁלָּזֶה קָשׁוּר מַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת שֶׁכְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר אָז וְלָקוּם לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה' אָז הוּא עֵת שֶׁמּוֹצֵא תָּמִיד אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא בְּקִינָתוֹ אַחַר שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִישִׁים דִּקְדֻשָּׁה, הַכּוֹלֵל כָּל הַשְּׁעָרִים, שֶׁהָעֵצָה לַחֲזֹר וְלָבוֹא וּלְהִכָּנֵס בָּהּ הוּא עַל יְדֵי קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה, וְזֶהוּ 'קוּמִי רֹנִּי בַּלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַ"ח פְּנֵי ה' (איכה ב). וְהַיְנוּ "נֹכַח פְּנֵי ה'", מַמָּשׁ כִּי אָז בְּעֵת קָדוֹשׁ זֶה כָּל הַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. (וראה בביאור הליקוטים בפי' הרבב"ח על תו' ט).

ו — שנב

הָיוּ אוֹמְרִים בְּצַחוּת: הַחִלּוּק בֵּין מִדַּת עַצְבוּת לְלֵב נִשְׁבָּר הוּא אוֹתוֹ חִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין תִּשְׁעָה בְּאָב וְיוֹם כִּפּוּר, שֶׁאַף שֶׁהַצּוֹמוֹת שָׁוִים בְּאִסּוּרָם בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים אַף עַל פִּי כֵן תִּשְׁעָה בְּאָב הוּא יוֹם אֵבֶל. וְיוֹם כִּפּוּר אַף שֶׁמִּתְעַנִּים כְּמוֹ כֵן אוּלָם מְבָרְכִים עָלֶיהָ בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ" לְיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, לְהוֹרוֹת עַל הַשִּׂמְחָה הַפְּנִימִית שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כְּשֶׁזּוֹכִים אָנוּ לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם זֶה יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לְכַפֵּר בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ. כְּמוֹ כֵן עַצְבוּת הִנָּהּ כַּאֲבֵלוּת, וְלֵב נִשְׁבָּר בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ לִבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה עַל גּוֹרָלוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל הוּא וְתִקְוָתוֹ גְּדוֹלָה בַּה' שֶׁבְּוַדַּאי בַּסּוֹף יִתְהַפֵּךְ עִמּוֹ הַכֹּל לְטוֹבָה וְיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

ו — שפח

הָיָה אוֹמֵר בְּעִנְיַן אֵלּוּ הַדָּרִים בְּחוּץ לָאָרֶץ וּקְבוּעִים שָׁם לִבְלִי לַחֲשֹׁב כְּלָל לַעֲלוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁדּוֹמִים הֵם כְּאֶחָד הַכָּלוּא בְּמַאֲסָר לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ, וּלְרֹב שְׁהוּתוֹ שָׁם שָׁכַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת יָפֶה וּמְסֻדָּר בִּמְקוֹם הַחֹפֶשׁ וְשָׁכַח שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא אָסִיר הַכָּלוּא בְּמַאֲסָר, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלְּרֹב רְגִילוּתוֹ כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא בֵּיתְךָ עוֹנֶה "כָּאן", אֲבָל כְּשֶׁאָסִיר זֶה עוֹשֶׂה לוֹ סֵדֶר בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְאָז זוֹכֵר הֵיטֵב עֲבָרוֹ, וּמִתְיַסֵּר עַל שֶׁשּׁוֹכֵן כָּלוּא בְּמַאֲסָרוֹ, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא בֵּיתְךָ? עוֹנֶה בֵּיתִי הוּא בְּמָקוֹם נָאֶה וּמְשֻׁבָּח פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְכָעֵת לְדַאֲבוֹנִי הָרַב כָּלוּא אֲנִי בְּכֶלֶא טָחוּב וְקַר זֶה. וְגַם מִשּׁוּם כֵּן הִזְהִירוּנוּ רַזַ"ל בְּיָצְאֵנוּ לַגָּלוּת לָקוּם בַּחֲצוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת בֵּיתֵנוּ הָאֲמִתִּי וְלֹא נַחֲשֹׁב אֶת חוּץ לָאָרֶץ הַדּוֹמֶה לְבֵית כֶּלֶא שֶׁהוּא בֵּיתֵנוּ חָלִילָה. שֶׁזֶּה עִנְיַן הַכָּתוּב "הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים" (ירמיה לא) שֶׁלֹּא נִשְׁכָּח עֲבָרֵנוּ הַמְפֹאָר. וּכְמוֹ כֵן סוֹבֵב הַדָּבָר בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמִּתְנַסֶּה בָּהֶם הָאָדָם שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו מְעַקְּמִים דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּהוּ מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי חַס וְשָׁלוֹם, וַעֲבוּר זֶה גַּם קָבַע לָנוּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עֲבוֹדַת הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁיְּחַשֵּׁב הָאָדָם בְּכָל יוֹם וְיוֹם מַצָּבוֹ, וּלְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ מַעֲלָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁאַף שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא מֻנָּח הֵיכָן שֶׁמֻּנָּח אֲבָל יֵדַע נְכוֹנָה וְלֹא יִשְׁכַּח שֶׁאֵין זֶה בֵּיתוֹ הָאֲמִתִּי, וְיֵשׁ לוֹ בַּיִת נָאֶה וְנָכוֹן וּבוֹ נִמְצָאִים כָּל יְדִידָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמְחַכִּים וּמְצַפִּים לְשׁוּבוֹ.

ו — תצז

בְּתִשְׁעָה בְּאָב הָיוּ נוֹהֲגִים לוֹמַר בִּרְכַּת שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי כִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה.

ו — תצח

בְּתִשְׁעָה בְּאָב הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁאָמְרוּ 'תִּקּוּן לֵאָה' בִּלְבַד וְכָאֵלֶּה שֶׁלֹּא אֲמָרוּם. וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁדִּלְּגוּ עַל פְּסוּקֵי הַתְּהִלִּים שֶׁבְּסֵדֶר הַתִּקּוּן.

ו — תצט

בְּעִנְיַן אֲמִירַת תְּפִלָּה ל"ג שֶׁבְּלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת חֵלֶק ב' הַמְיֻסָּד עַל תּוֹרָה ס"ז לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם כִּי מֵחֲמַת שֶׁכָּתוּב בּוֹ גַּם נֶחָמוֹת עַל כֵּן לֹא אֲמָרוּהוּ כִּי אִם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם.

ו — תקמט

הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא זַצַ"ל הָיָה מִתְעוֹרֵר וְקָם מִדֵּי לַיְלָה לְקִימַת חֲצוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְשָׁמְעוּ אֵיךְ שֶׁאוֹמֵר וְכוֹפֵל לְעַצְמוֹ: "זוּשָׁא זוּשָׁא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עֲדַיִן חָרֵב וְהִנְךָ שׁוֹכֵב עֲדַיִן בַּמִּטָּה". "זוּשָׁא זוּשָׁא דֶּער בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אִיז נָאךְ חָרוּב אוּן דוּ לִיגְסְט נָאך אִין בֶּעט". וְתֵכֶף קָם בִּזְרִיזוּת מֵעַל יְצוּעוֹ לַעֲרִיכַת הַתִּקּוּן. וְכֵן שָׁמְעוּ עוֹד צַדִּיקִים שֶׁמְּדַבְּרִים וּמְעוֹרְרִים עַצְמָם כְּעֵין זֶה. (וראה לעיל חלק א' סימן תריג, וחלק ה, סימן תצה).

וכל המתאבל על ירושלים זוכה וראוה בבניינה, ויהי רצון שאכן נזכה ביחד עם כל כללל עמך בית ישראל לראות בבניין בית המקדש ולשמוח בבניינה, אמן.