מָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם • חברי הכנסת החרדים איך החרשתם בעת הזאת

צפו • המצור על ירושלים בחג הפורים, וההתנהגות הבררנית של המשטרה בדרכים המובילות לעיה"ק ירושלים:

כתבה מתוך עיתון 'שחרית' י"ז אדר תשפ"א
מאת: ח. פרנקל

החרש החרשתם בעת הזאת

אליכם חברי הכנסת החרדים. אתם שהבטחתם לנו שברגע האמת, תהיו שם בשבילינו. אתם שהזהרתם אותנו לפני מערכות הבחירות האחרונות, שאם ח"ו לא יהיה לכם כוח משמעותי בכנסת, נהיה למשיסה, ורק הצבעה לג' או ש"ס, תייצר נציגות חרדית חזקה שתדע להילחם בשבילנו.

איפה אתם?

יום ראשון בצהריים, שושן פורים. כביש 1, כביש 443, כביש המנהרות, כביש עין כרם. פקקי ענק, טור אין סופי של מכוניות, ומאות משפחות שצועדות בחום בשולי הדרך. ילדים בוכים, תחפושות זרוקות בשולי הדרך, ידיים מונפות בתחינה לנהגים העומדים גם הם בפקק שיואילו לעצור, אך גם הם ידם קצרה מהושיע כל הרכבים מלאים.

קטסטרופה במיטבה. מחסום משטרתי, שוטר מסמן בידו. חילוני עבור, חרדי עצור.

מורה לרכבים לחזור כלעומת שבאו, בניגוד מוחלט לחוק. מאמין שראיתם את התמונות האלה, אבל בואו, אני אנסה להסביר לכם איך הכאוס הזה נוצר.

ביום חמישי האחרון, בעוד מאות תל אביבים חוגגים במסיבות בלי שמירה מינימלית של ההנחיות, עם אכיפה אפסית עד לא קיימת של המשטרה, החליטו במשרד הבריאות שיש למנוע בכל מחיר את התקהלויות החרדים. כי ידוע זה מכבר במדינת ישראל, שאלה הדוסים לבושי השחורים, כוחם יפה להם בהפצת מחלות, ובשל כך, אין צורך חלילה להטיל סגר כללי על ישראל בימי הפורים, למרות העלייה בתחלואה, נסתפק בעוצר לילי נחמד ונתעלם מהמסיבות ביום, אבל החרדים, חייבים למנוע מהם להתקהל.

ישבו להם חכמי חלם ודנו בשאלה הקשה. מחד, נתניהו לא מוכן להטיל סגר כללי על ישראל מאימת התקשורת, מאידך, החרדים. החרדים. חייבים למנוע מהם להתקהל. וכך התקבלה אחת ההחלטות השערורייתיות וההזויות ביותר שהיו פה, והיו פה כבר החלטות הזויות, ובוטלה התחבורה הציבורית לירושלים ביום ראשון.

כאמור, אין סגר על העיר, ע"פ חוק יכול כל אזרח להיכנס לעיר כרצונו, אך בדרך זו נמנע מהחרדים להתקהל. רעיון מצוין שמשום מה לא יושם על תל אביב וחיפה, למרות שגם שם היו התקהלויות. טוב נו, שם זה לא חרדים.

הקטסטרופה הייתה רשומה על הקיר. כן, אנחנו יודעים שהופתעתם מאוד מהתמונות הקשות, אבל תתפלאו, זה לא באמת היה מפתיע. ביטול התחבורה הציבורית, בזמן שאין סגר ואין מניעה חוקית מלהגיע לירושלים, היא מתכון בטוח לכאוס. אבל מי היה יכול לנחש? ואת ההחלטה החצופה הזו, שנועדה מתחילתה ועד סופה להתעמר בחרדים ולהמשיך במגמת הצגתם כמפיצי מחלות, קידם כמובן ידידיכם האהוב, זה שרצתם לחתום לו נאמנות לפני שבוע.

תגידו, אתם השתגעתם? אתם עד כדי כך מזלזלים בנו, בבוחרים שלכם, האנשים הקטנים שבעזרת הפתק שהם שלשלו לקלפי, נבחרתם לכהן בכנסת ישראל? מילא, כבר הספקנו לשכוח את המכות שחטפנו מבריוני המשטרה, את המהלומות שחילקנו לנו הפרחחים במדים, את הסגרים שהוטלו רק על הערים החרדיות, את בתי הכנסת שנפתחו אחרונים לאחר שכל שאר המשק נפתח, את הגדרתנו כמפיצי מחלות ע"י פקיד רשמי במדינה לנשיא מדינה זרה, את מכת"זיות הבואש שעשו בנו כרצונם, את הילדים הקטנים שנתקעו מול גבולות אוקראינה, ואת השתיקה המביכה והמכעיסה שלכם אל מול כל זה, הספקנו לשכוח, אולי. אבל גם עכשיו, שבועיים לפני הבחירות, לא חשבתם פעם אחת, ברגע האמת, לעמוד מול נתניהו ולהסביר לו שעד כאן, עד כדי כך אתם לא סופרים אותנו?

היה כ"כ קשה להרים טלפון לנתניהו, כן, לאותו מספר שהוא התקשר לבקש את חתימתכם על מסמך הנאמנות, ולומר לו שיש גבול לכל תעלול?

פעם אחת, לפני הבחירות, הייתה לכם הזדמנות להוכיח לנו, רגע לפני שתבקשו את הקול שלנו שוב, שברגע האמת אתם מוכנים להתאבד בשבילינו, להילחם בשבילנו. אבל לא, גם הפעם אתם בחרתם לשתוק.

רק בשעות הצהריים המאוחרות, כשהבנתם לקראת איזה פיגוע אלקטורלי אתם הולכים, נזכרתם להוציא הודעות דוברות נזעמות. איפה הייתם ברגע האמת? איפה?

כן, אנחנו יודעים שאתם עובדים קשה, עוזרים לאנשים עם וועדת החריגים כדי לקבל אישור להיכנס לארץ וכדו', אבל עם כל הכבוד, את זה גם סמוטריץ', עושה.

איפה הייתם ברגע האמת לעזור לנו כציבור, כמגזר, להפסיק להיות שק החבטות של נתניהו ומשרד הבריאות. באיזה זכות אתם הולכים לבקש את הקול שלנו שוב בעוד שבועיים.

האמת צריכה להיאמר, אכזבתם. ברגע האמת, אכזבתם ובגדתם.

אתם, שבמשך כל שנת הקורונה לא הייתם שם בשבילנו אפילו לא פעם אחת, וגם עכשיו, ולו רק בגלל הבחירות, לא הייתם שם. ולא, הודעות דוברות נזעמות בחמש אחרי הצהריים לא בדיוק עוזרים לנו.

הכאוס הזה היה רשום על הקיר כבר מיום חמישי, הקטסטרופה הזו הייתה צפויה מהרגע הראשון שמשרד הבריאות העלה את הרעיון החצוף הזה, ובמקום להילחם בזה, להתאבד בשבילנו פעם אחת, בחרתם גם הפעם, כמו כל השנה האחרונה, לשתוק.

מן הדין היה שגם אנחנו נשתוק, בי' בניסן גם אנחנו נשתוק. כשאתם תגידו שזו גאוותינו וזו גדולתנו, אנחנו נגיד שזו אולי גאוותכם וגדולתכם, אין לזה קשר אלינו. (…) אך את האימון שלנו, איבדתם. ברגע האמת, נאלמתם ונעלמתם.

* * *

בעקבות המחדל: עוד 'זבענג' חזק רגע לפני הסוף!

כתבה נוספת מתוך עיתון 'שחרית' י"ז אדר תשפ"א
מאת: מ. הלוי

האחרון מל"ט מלאכות שבת הוא 'המכה בפטיש'. פירושה של מלאכה זו היא 'מכה בקורנס בגמר מלאכה'. הרבה דברים נגזרים לאיסור בשבת כפועל יוצא ממכה בפטיש, שהוא גומר את המלאכה עם ה'קנאק' האחרון, כיוצא בו החזרת ידית שנפלה וכל דבר המסיים מלאכה כלשהי וכדו'.

נראה שממשלת ישראל יחד עם התקשורת הצבועה עושים יד אחת, רגע לפני סיום הקורונה אולי, לפני שאוטוטו נכנסים ל'חמשת השלבים ליציאה' עם ההצהרות הבומבסטיות והפרופגנדה  התקשורתית כי אוטוטו כבר פותחים לגמרי את המשק, – יום לפני הבחירות כמובן – בחרו לתת עוד מכת מחץ לציבור החרדי בשביל 'שישאר למזכרת' משהו מהקורונה.

ההחלטה השערורייתית שניתנה באיבחת טלפון אחת בצהרי יום שישי בעת שבני הפרזים עסוקים במצוות היום של פורים ואינם פנויים לדברי חול וק"ו שלא להתרחשויות החדשותיות, זועקת לשמים. העוול הנורא שניתך באיבחת החלטה אומללה, ראויה היא שלא תישאר ללא מענה. מה, לא ידעתם? הקורונה מהונדסת היטב! בהפגנות בבלפור היא עומדת דום ואינם מתפרצת, במסיבות הוללות בשוק הפשפשים או במחנה יהודה היא עוצרת ואינה מדביקה מאיש למשנהו.

יום האתמול ייצרב כזכרון חריג בעליל, כאשר האכיפה הסלקטיבית של המשטרה בין רכבים של חרדים לאלו שלא היתה רק קצה הקרחון של ההתעללות של יום אתמול.

אנשים ישבו ברכבים עם ילדים ותינוקות ונסיעה שאמורה לארוך כחצי שעה, מקסימום 40 דקות, התארכה לה לשעתיים ויותר. ילדים רגישים הקיאו על התחפושות ומיכלי דלק בוזבזו לחינם כתוצאה מזחילה איטית. פקקים ארוכים השתרכו להם בכל מבואות הכניסות לירושלים ובכל כבישי הגישה לבירה. היו כאלו שניסו להימנע מנסיעה בכביש 1, הם נסעו דרך נס הרים או ביתר או כבישי גישה אחרים, וגם אלו היו פקוקים עד לעייפה.

מה שמעניין הוא שכשהגעת לקצה הפקק נתקלת בניידת אחת שעומדת בצד הכביש ומחליטה מתי לעצור את התנועה ומתי לא. לפי בחירת ליבו של השוטר, אם הוא משועמם עכשיו הוא יעצור ויבדוק רכב רכב – למרות שרכבים פרטיים הותרו לנוע עפ"י החוק, ההחלטה היתה רק על רכבים ציבוריים – ואם מישהו התקשר אליו עכשיו לטלפון, פתאום תזרום התנועה.

ובירכתי הכביש נראים מראות קשים של הורים וילדים, תינוקים וזאטוטים משרכים רגליהם שעות ארוכות כאשר לפעמים זה מגיע לסכנת חיים במקומות שישנם שוליים צרים.

האם מאן דהו ניסה לטרוח ולהרים את הכפפה?

מותר אולי לשאול גם את עסקני הציבור החרדיים, איפוא הייתם?

מדוע לא דפקתם על השולחן? מדוע לא הקדמתם רפואה למכה, הרי ידעתם כבר בשבוע שעבר שזוממים משהו נגד 'ההתקהלויות והטישים ההמוניים' בירושלים.

איך נתתם ידכם לרמיסת זכויותיו של ציבור שלם, הרי כולנו יודעים אל מי כוונה ההגבלה המיותרת הזו, הציבור החרדי הוא אשר משתמש הכי הרבה באוטובוסים, לא אלו שבילו בליל פורים ברחובות תל אביב ללא מסכות וללא מרחק, אלו נוהגים ברובם ברכבים פרטיים, לא אליהם היתה הכוונה, זה שקוף! הביקורת הציבורית על המעללים של יום אתמול ראויה שתישמע ברמה ומישהו במערכת חייב להתעשת, חייבים לצעוק ולזעוק די!

אסור לתת לזה לעבור לסדר היום עם כמה מאמרים וטורי דעה, צריך לעשות כאן הלכה למעשה 'מכה בפטיש'!

* * *

צפו בסרטון מהרשת – מתפרסם על פי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים. במידה ואתם מזהים הפרה של זכויות יוצרים, אנא, לחצו כאן, דווחו לנו בצירוף לינק לחומרים שאתם מזהים בהם הפרה. אנו נבדוק את הדברים ונפעל מיידית לתיקון והסרת החומרים.

• 

• 

•