חדשות ברסלב • מסע הלוויה קורע הלבבות של הגה"צ רבי שמעון ישראל שפירא זצוק"ל || אַנְשֵׁי אֲמָנָה אָבָדוּ. בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם. גִּבּוֹרִים לַעֲמוֹד בַּפֶּרֶץ. דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת. הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה. וּלְמַחֲסֶה בְּיוֹם זָעַם | צפו:
- כתבות קשורות:
נִשְׁבָּה אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ: רבי שמעון ישראל שפירא זצוק״ל
קרעו שערי שמים: רבי שמעון שפירא התמוטט והובהל בבית החולים
בראשות גדולי זקני אנ"ש: רבבות מלווים את אסיר פגעי הטכנולוגיה | ♪
רבי שמעון שוחרר מבית החולים והמנגנים עלו להודות |◄
עצרת תפילה: רבי שמעון שפירא שליט"א אושפז בבית החולים
אמש בחצות הלילה השתתפו רבבות במסע ההלוויה שהתקיים תחת גשם זלעפות, מיטתו הטהורה הגיע לשערי בית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' הוותיק של חסידי ברסלב בשכונת מאה־שערים – שם קבע הגה"צ זצוק"ל את מקומו ועבד את הקב"ה מידי יום ולילה מיום עומדו על דעתו ועד ליומיו האחרונים ממש.
כולנו המומים ומזועזעים עם הענן השחור של העצב והכאב שירד בין רגע על עולם החסידות בכלל, ועל כלל רבבות אנשי שלומינו חסידי ברסלב בפרט, עם הסתלקותו לשמי מרום של האי גאון וצדיק חסידא ופרישא, גדול בתורה ויראה, הגה"צ הרבי שמעון ישראל שפירא זצוק"ל, בנו של אור מופלא רום מעלה הגה"צ רבי שמואל שפירא זצוק"ל. המכה הקשה היא אבידה שאין לה תמורה בכל קנה מידה, ובכן אמש עם התפשטות הבשורה הקשה עשו רבבות מיקירי אנ"ש מכל רחבי ארץ הקודש את דרכם לעבר עיה"ק ירושלים בכדי לזכות ולקחת חלק בחסד של אמת במצוות הלוויה אחר מיטתו הטהורה.
המיטה הטהורה הצליחה בקושי לפלס מקום עד שהגיעה לשערי בית הכנסת בפאתי רחוב מאה שערים, כאשר הרחובות כולם מלאים ברבבות שהמתינו למסע הלוויה, במקום נראו רבבות איש זקנים עם נערים בחורים וילדים שעמדו ודמעו וביניהם רבנן ותלמידיהון דיינים רבנים וראשי ישיבות.
תיכף עם הגעת המיטה לרחבה שלפני ה'שוהל' כובד הרה"ח ר' שמואל מאיר חשין שליט"א – מחברי הנהלת בית הכנסת לומר פרקי תהילים, כאשר הציבור כולו נענה אחריו ומשתנק בבכייה.
כמנהג גדולי אנ"ש בכל הדורות לא נאמרו הספדים בכלל, וכן ע"פ בקשתו של המנוח זצוק"ל, שביקש בתקופה האחרונה כו"כ פעמים שימהרו לקוברו בהקדם האפשרי. מה שכן, לאחר פרקי התהילים המשיך ר' שמואל מאיר ואמר עם הציבור כולו את הקינה הידועה מתענית בה"ב בקול בכי ומספד קורע לבבות:
אַנְשֵׁי אֲמָנָה אָבָדוּ. בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם. גִּבּוֹרִים לַעֲמוֹד בַּפֶּרֶץ. דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת. הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה. וּלְמַחֲסֶה בְּיוֹם זָעַם: זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם. חֵמָה עוֹצְרִים בְּשַׁוְעָם. טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם. יוֹדְעִים לַעְתֵּר וּלְרַצֶךָ. כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם. לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם: מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְּנוּם. נֶאֱסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ. סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת. עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת. פַּסּוּ גּוֹדְרֵי פֶּרֶץ. צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה: קָמֵי בַפֶּרֶץ אָיִן. רְאוּיִם לְרַצּוֹתְךָ בְּעֶתֶר שֻׁטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת. תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ. שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים. לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ:
לאחריה המשיך ר' שמואל מאיר שליט"א וביקש מחילה בשם כלל מתפללי ולומדי בית הכנסת ובשם כלל אנ"ש חסידי ברסלב, ותכף יצאו ההמונים לדרכם, רגלית עד למרומי הר הזיתים, שם נטמן סמוך לקבר זקינו, אבי אמו מרת פרידא ע"ה, ה"ה הגה"צ רבי יוסף קדיש קרישבסקי זצ"ל מגדולי ירושלים של מעלה.
צילום: שלומי טריכטר
רבים מאנ"ש חמרמר ליבם על שלא הספידוהו כהלכה
ועל הטענה שבברסלב נזהרו שלא להספיד היה לכה"פ לשלוח חד מן חבריא שישא דברי התעוררות לעורר הלבבות,
בטוחני שלא זה היה רצונו לחזק לבבות נשברים ולעורר על דברים הצריכים חיזוק,
לענ"ד הפסדנו הזדמנות עצומה של התעוררות לתשובה של אלפים רבים שהשתתפו בהלוויה בגופם ובשידור חי.
לכבוד המעיר, דע לך כי אצל כל גדולי אנ"ש בכל הדורות נזהרו שלא להספיד כלל. כך אצל ר' לוי יצחק בנדר ור' שמואל שפירא. והיו תמיד נגד אלה שבמסוה של דברי התעוררות עשו הספד.
ואגב כך המנהג בדר"כ אצל רוב החסידויות, שבפטירה של האדמו"ר לא עושים שום הספדים.
יש כמה וכמה טעמים על זה, והנח להם לישראל, וזה לא נגד ההלכה.
–
לאחר הלויה אפשר לעשות הספדים, רק שיזהרו שלא להגיד על המנוח דברים שאינם נכונים, אלו מייסרים אותו חלילה למעלה. אבל בשעת ההלויה לא עשו.
כאן חמיר הדבר שבעתיים מאחר והיתה בקשה מפורשת של המנוח שימהרו בקבורתו ולא יעשו שום עיכוב לשום דבר בשופו"א.