הילולא דצדיקיא • יום הילולת הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זיע"א | "ווֹאהְל זֶענֶען דִי אוֹיגְן וָואס הָאבְּן גִיזֶעהְן רַבִּי פִּנְחָס'ן":
היום י' אלול חל יומא דהילולא של הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זיע"א עליו הפליג רבינו הקדוש בשבחו ואף התבטא עליו כי הוא "חַד בְּדָרָא".
הרה"ק רבי פנחס שפירא מקאריץ נולד בעיר שקלוב שבליטא בשנת תפ"ו לאביו רבי אברהם אבא זיע"א שפירא, בתחילת דרכו היה מתנגד לדרך החסידות, אלא שלאחר מכן התקרב לחסידות ולבעש"ט הקדוש.
בסוף ימיו כאשר ביקש רבי פינחס לעלות לארץ ישראל, עזב את אוסטראה בדרכו התעכב בשפיטובקא. שם חלה את מחלתו האחרונה. והסתלק בסערה השמימה ביום י' אלול דשנת תקנ"א היה זה בערב שבת קודש, ונטמן בבית הקברות העתיק של העיר שפיטובקא.
בין אנ"ש מקובלים כמה וכמה שיחות שנשמעו מפי רבינו הקדוש אודות הרה"ק רבי פנחס זיע"א, רובם מובאים בספר 'שיח שרפי קודש', לפניכם כמה מהן:
מעט על הרה"ק רבי פנחס מקוריץ מספר 'שיח שרפי קודש':
רביז"ל: "ווֹאהְל זֶענֶען דִי אוֹיגְן וָואס הָאבְּן גִיזֶעהְן רַבִּי פִּנְחָס'ן"
פַּעַם הִתְהַלֵּךְ רַבִּי יוּדְל בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו, לְפֶתַע פָּתַח רַבֵּנוּ אֶת דֶּלֶת חַדְרוֹ שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁרָאָהוּ רַבִּי יוּדְל נִגַּשׁ אֵלָיו תֵּיכֶף וּמִיָּד, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ "סַפֵּר נָא לִי מַעֲשֶׂה מֵרַבִּי פִּנְחָס" הוּא הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס קָארִיצֶער זַצַ"ל, "דֶער צֵייל מִיר אַ מַעֲשֶׂה פוּן ר' פִּנְחָס'ן" כִּי כַּיָּדוּעַ גּוּדַל רַבִּי יוּדְל בְּבֵיתוֹ, וְסִפֵּר לוֹ אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, רַבִּי אַבְרָהָם בר"נ יָדַע אֶת הַסִּפּוּר אוּלָם מִשּׁוּם מַה לֹא סִפְּרוֹ, כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ עָנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם שֶׁרָאוּ אֶת רַבִּי פִּנְחָס". "ווֹאהְל זֶענֶען דִי אוֹיגְן וָואס הָאבְּן גִיזֶעהְן רַבִּי פִּנְחָס'ן". (שיש"ק ג-פג).
"לֵילוֹת הַזָּהָב"
רַבִּי פִּנְחָס קָארִיצֶער, הָיָה מְכַנֶּה אֶת לֵילוֹת הַחֹרֶף הָאֲרוּכִּים בְּשֵׁם לֵילוֹת הַזָּהָב "גָּאלְדִינֶע נֶעכְט", כִּי יְכֹלֶת עֲבוֹדַת ה' שֶׁבָּהֶם רַב מְאֹד. וְעִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לָקוּם אָז בַּחֲצוֹת לַיְלָה לַעֲבוֹדַת ה'. וְהָיוּ מַרְבִּים אַנַ"שׁ לְדַבֵּר מִזֶּה, כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לְקַיֵּם הַנְהָגָה קְדוֹשָׁה זוֹ בִּפְרַט בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף.
מִבְּחִינָה שֶׁל "בִּלְתִּי לַה'" עַד לִבְחִינַת "לְבַדּוֹ"
רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ זַצַ"ל נַעֲנָה פַּעַם וְאָמַר עַל הַכָּתוּב (שמות כב) "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ", 'עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַגִּיעַ מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל "בִּלְתִּי לַה'" עַד לִבְחִינַת "לְבַדּוֹ" מַמָּשׁ, עָבַדְתִּי אֶת ה' כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים' (וְנָקַב סְכוּם רַב שֶׁל שָׁנִים).
רביז"ל: "חַד בְּדָרָא"
כַּיָּדוּעַ הִפְלִיג פַּעַם רַבֵּנוּ בְּשֶׁבַח מַעֲלָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ זַצַ"ל, וְאָמַר הוּא הָיָה מֶשֶׁךְ זְמַן מְסֻיָּם "חַד בְּדָרָא". וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "עֶר אִיז גִיוֶוען אַ שְׁטִיק צַייט אַ חַד בְּדָרָא". (וראה בספר חיי מוהר"ן סימן תקנ"ג).
"הַבָּחוּר הַחֵרֵשׁ"
את הָרַב הַקָּדוֹשׁ "רַבִּי פִּנְחָס קוֹרִיצֶער" הָיוּ מְכַנִּים בְּשֵׁם זֶה, וְכֵן בַּשֵּׁם "הַבָּחוּר הַחֵרֵשׁ" – "דֶּער שְׁטוּמֶער בָּחוּר", כִּי עָשָֹה עַצְמוֹ כְּחֵרֵשׁ וּכְאִלֵּם וְעָסַק בַּעֲבוֹדַת ה' עַד מְאֹד. (שישק ב–תרכד)
רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל הָיָה בִּצְעִירוּתוֹ צָנוּעַ וְנֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים וְשׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ בְּנֵי הָעִיר מְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם "הַבָּחוּר הָאִלֵּם", "דֶּער שְׁטוּמֶער בָּחוּר". כַּיָּדוּעַ וְכַמְסֻפָּר כְּבָר (בחלק ב סימן תרכד). וְהִנֵּה הָיָה בְּעִירוֹ בַּעַל בַּיִת אֶחָד שֶׁעָלוּ בְּלִבּוֹ הִרְהוּרֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וּכְפִירָה, וְהִטְרִידוֹ הַדָּבָר עַד מְאֹד עַד שֶׁלֹּא יָדַע לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לִפְנֵי מִי יְתַנֶּה אֶת צָרוֹת לְבָבוֹ, כִּי חָשַׁשׁ לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת לְשׁוּם אָדָם אֶת אֲשֶׁר מִתְחוֹלֵל בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְמַצָּבוֹ הוּא לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי "הַבָּחוּר הָאִלֵּם", וְהוּא מֵחֲמַת שְׁתִיקָתוֹ וּשְׁמִירַת פִּיו בְּוַדַּאי לֹא יְגַלֶּה סוֹדוֹ. וְכָךְ עָשָׂה וְסִפֵּר לוֹ כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ. אוֹ אָז בְּלֵית בְּרֵרָה בִּשְׁמֹעַ הַצַּדִּיק אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ פָּתַח פִּיו בְּחָכְמָתוֹ וְהֵחֵל לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהִדְרִיכוֹ וְיָעַץ לוֹ עֵצוֹת כָּרָאוּי. וְזֶה הָיָה אֶחָד מֵהַסִּבּוֹת שֶׁגָּרְמוּ לְפִרְסוּמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. וּמֵאָז הֵחֵל אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ לִזְרֹחַ וּלְהַקְרִין עַל פְּנֵי תֵּבֵל. (שם ו — תקנא)
כְּשֶׁכָּבְשׁוּ הָרוּסִים אֶת מְדִינוֹת שְׁכֵנוֹתֵיהֶם וְנִכְנְסוּ לִגְבוּלוֹת סְלַאוִיטָא, אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַ"ל: "אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת בַּעֲרִיסָתָם רָאוּ קְרִי", לְרֹב קְלִפָּתָם וְטֻמְאָתָם הַנּוֹרָאָה. "אֲפִלּוּ קִינְדֶער אִין דִּי וִויגֶעלַאךְ, הָאבְּן גִיזֶען קְרִי".
נוֹפְלִים לִי הַשִּׁנַּיִם בִּתְפִלָּתִי
אָמַר פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס קָארִיצֶער זַ"ל: קֹדֶם שֶׁהִתְקָרַבְתִּי לְדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל הָיוּ נוֹפְלִים לִי הַשִּׁנַּיִם בִּתְפִלָּתִי, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא זָכִיתִי שֶׁתִּהְיֶה בֶּאֱמֶת, וּכְשֶׁהִתְקָרַבְתִּי לְדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל לֹא נָפְלוּ בִּתְפִלָּתִי הַשִּׁנַּיִם וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל יוֹתֵר עִם אֱמֶת.
הִתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל הָעוֹלָם לְהִתְמַלְּאוֹת בְּלְשׁוֹן הָרָע
מַקְפִּיד הָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל לְהִתְפַּלֵּל כְּוָתִיקִין בְּאָמְרוֹ: "רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְפַּלֵּל מֻקְדָּם קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל אֲוִיר הָעוֹלָם לְהִתְמַלְּאוֹת בְּהֶבֶל שֶׁל לְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת".
לַחַשׁ לַחוֹלֶה מְיֻחס לַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ
מְקֻבָּל הָיָה בְּאוּמַאן לוֹמַר לַחַשׁ זֶה לַחוֹלֶה, וְזוֹ לְשׁוֹנָהּ: אִיּוֹב הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בּוֹ אֵלִיָּהוּ, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה חוֹלֶה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם רֹאשִׁי וּמִשּׁוּם כָּל גּוּפִי. אָמַר לוֹ: לֵךְ אֶל נְהַר דִּינוּר וּטְבֹל בּוֹ וְתִתְרַפֵּא, הָלַךְ אִיּוֹב אֶל נְהַר דִּינוּר וְטָבַל בּוֹ וְנִתְרַפֵּא, וּכְשֵׁם שֶׁנִּתְרַפֵּא אִיּוֹב כָּךְ יִתְרַפְּאוּ כָּל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. (בַּסְּפָרִים מוּבָא שֶׁהִיא מְיֻחֶסֶת לַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל וּבְשִׁנּוּי לָשׁוֹן מְעַט רְאֵה בְּסֵפֶר סְגֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל).