בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת • עם צאת השבת התפשטה השמועה המרה על הסתלקותו של רבה של אתרא קדישא מירון הגאון רבי מאיר שטרן זצ״ל (86), שנפטר בליל שבת קודש | היה לו קשר מיוחד עם גדולי זקני אנ"ש מהדור הקודם | פעל גדולות ונצורות לקדושת ציון הרשב"י | קווים לזכרו:
עם צאת השבת התפשטה השמועה הכואבת והמרה על הסתלקותו לגנזי מרומים של רבה של אתרא קדישא מירון הגאון רבי מאיר זאב שטרן זצ״ל שהיה מקורב במאוד לחסידי ברסלב, ואף זכה להשתתף בקיבוץ בראש השנה:
הגאון רבי מאיר שטרן זצ"ל רבה של היישוב מירון במשך למעלה משישים שנה, היה כאמור מקורב ביותר לגדולי אנשי שלומינו שכידוע מצאו את מקום התעלותם הרוחנית ופרישותם מהבלי העולם הזה בציון התנא האלוקי הרשב"י ובאתרא קדישא מירון.
הרב שטרן זצ"ל היה נוהג לספר בערגה על גדולי זקני אנ"ש חסידי ברסלב מהדור הקודם, שרפי מעלה עובדי השם, על שמחתם, התחזקותם, גדלות רוחם, והאש ה'פייער' שבערה סביבותם ועל זכותו שלו לשהות במחיצתם, ביניהם על החסידים הגדולים רבי אברומהלה שטרנהארץ, רבי הירש לייב ליפל, רבי יענקל מלמד (קלמנוביץ), רבי בנימין זאב חשין, רבי שמואל הורביץ, רבי שמואל שפירא, רבי יונה לבל, רבי שמואל צ'צ'יק, רבי גדליה אהרן קניג, רבי בנציון אפטר זצ"ל ועוד.
הגאון הרב שטרן זצ"ל נולד ביום י"ג סיון שנת תרצ"ו בעיירה טמשוור שברומניה לאביו הרה"ח רבי משה שטרן זצ"ל מחסידי ויז'ניץ, בצעירותו עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת סערט ויז'ניץ בחיפה, שם נודע כמתמיד ושקדן עצום, לאחר מספר שנים, ובעוד היותו בחור ישיבה, הוסמך לרבנות. ובשנת תשי"ט, הפך לרב היישוב מירון – תפקיד בו נשא עד יומו האחרון.
בשנת הכתרתו לרב הצעיר ביותר בישראל, הוא גם נכנס לברית הנישואין עם רעייתו הרבנית, בתו של הגאון רבי אליהו הַאואֶר ממאקווא, תלמידו של רבה של ירושלים מרן המהרי״צ דושינסקי זצ"ל שהתגורר בעיר חיפה.
בתפקידו כרבה של מירון פעל רות למען קדושת המקום וצביונו ביניהם להצבת מחיצות בחצר מערת רשב"י על מנת להפריד בין הגברים והנשים לרווחת המוני המתפללים.
בתקופת הקורונה בעת החליטו הרשויות להטיל סגר על מתחם ציון רשב"י לקראת ז' אדר יצא הרב שטרן זצ"ל במכתב מחאה חריף במיוחד נגד הממשלה, בו הוא כתב בין היתר כי "ברצונו למחות מחאה נמרצת על ביזוי וחילול הקודש באופן הבזוי ביותר, ע"י החלטה אומללה לסגור את כל מתחם ציון קודש הקדשים של אדונינו התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי במירון, ללא כל דיון עם אנשי המקום ואפשרות של התחשבות לקיום אף באופן מינימלי של תפילות ולימוד".
כמו"כ נהג הרב זצ"ל להזכיר בכל פעם כי זכה להשתתף בקיבוץ הקדוש של רבינו בעיר הגעגועים אומן בראש השנה של שנת תש"ן, נסיעה שעלתה לו בעמל וטלטולי דרך קשים שבסופם זכה לעלות ולהשתתף בקיבוץ. כמו"כ נהג לערוך את תפילותיו וסעודותיו בציון הרשב"י יחד עם אנשי שלומינו.
רבה של מירון גם היה מצטט אמרות מזקני אנ"ש כפי ששמע מהם, והיה שגור בפיו בשם רבי שמואל הורביץ שאמר לו שמאד קשה לקיים דבר שרבינו מצווה שיכול להיות מצב שהבע"ד יסכים שהבנ"א יגיד כל ספר תהילים (שבוודאי זה דבר גדול מאד) אבל תיקון הכללי שזה בסה"כ 10 פרקים הוא לא יתן לו שיגיד.
כאמור הסתלק הרב זצ"ל לעולמו במהלך ליל השבת האחרונה (בראשית) והוא בן 86 שנים בפטירתו.
הרב זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, נכדים וצאצאים ההולכים בדרך התורה והחסידות ביניהם רבנים המפיצים דעת ותורה לשומעי לקחם. הלווייתו התקיימה בהשתתפות עם רבם שהגיע לחלוק לו את כבודו האחרון בשעה 2:00 לפנות בוקר במוצאי השבת באתרא קדישא מירון, כאשר היא יוצאת מביתו לעבר בית החיים במירון.