צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה: שלומי אמוני ישראל ברחבי העולם כולו התבשרו עם צאת השבת את הידיעה הקשה והמרה על הסתלקותו לגנזי מרומים של כ״ק מרן שר התורה והיראה גאב״ד ירושלים הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצוק״ל, בליל שבת קודש | היה לו קשר מיוחד עם יבלח"ט גדולי זקני אנ"ש הגרי"מ שכטער שליט"א, והגר"מ קרמר שליט"א, ומחותנו של הגר"א זילביגער שליט"א | גלריה ממסע הלוויה:
רבבות בית ישראל ובראשם מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א ליוו אמש (ראשון) בכאב ובקול בוכים שלא פסק אחר מיטת מרן שר התורה גאב"ד 'העדה החרדית' הגאון האדיר רבי יצחק טובי' בן רבי שלמה וייס זצוק"ל בעל 'שערי טוביה', שעלה בסערה השמימה והחזיר את נשמתו הטהורה ליוצרה. והוא בן 95 בהסתלקותו.
מרן הגאב"ד זצוק"ל, היה הנערץ ואהוב על כל גווני היהדות החרדית, והצטיין במידה מרובה בעומדו בפרץ בכל עוז ותעצומות עם היותו שומר חומות ירושלים וקדושתה ללא ליאות בהעמדת הדת על תלה, ומאידך היה עדין כתולעת באצילות וזכות הנפש עד למאוד, גדולה האבידה ואין לה תמורה.
הרב שישב בירושלים ומצודתו פרושה על הגולה כולה, כאשר שמעו הטוב הלך לפניו בכל המדינות והאיר פני תבל בתורה הלכה ויראת שמים טהורה, כאריה ליש לחם בעוז ובגבורה להעמיד חומות הקדושה והצניעות, מסר נפשו לגדור גדרים וסייגים ביסודות איתנים, עמוד האש ההולך לפני מחנה ישראל.
כבר משעות הבוקר המוקדמות התאספו ההמונים סמוך למעון קודשו של מרן הגאב״ד זצוק"ל ברחוב גבעת משה בירושלים, שם שוהה אף בית מדרשו של מרן, במקום נשמעו דברי הספד בין המספידים מתלמידו הגאון רבי פנחס ברויאר שליט"א ראש ישיבת 'כנסת אליהו', בדבריו אף הכתיר את בנו יחידו של הגאב"ד, ה"ה הגאון רבי שלמה זלמן וייס שליט"א, לעמוד במקומו של אביו הגדול ולשמש כרב בית מדרשו ונשיא הכולל.
משם יצא מסע הלוויה לכיוון בנייני זופניק של העדה החרדית רחוב שטראוס, שם נשמעו ההספדים עם דברי קינה ונהי מפי הרבנים חברי הבד״ץ של העדה החרדית, ומבני משפחתו, בראשם הגה"ח רבי אלימלך הכהן זילביגער שליט"א מחושבי משפעי אנ"ש חסידי ברסלב.
בראש המלווים בלטו מרנן ורבנן גדולי מנהיגי היהדות החרדית מכל גווני הקשת ביניהם: חברי הבד״ץ העדה החרדית, מנהיגי ישראל, ראשי ישיבות ואדמורי"ם לצד מאות רבנים ומורי הוראה, ביניהם: הגאונים החסידים זקני אנ"ש הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א, הגה"צ רבי משה קרמר שליט"א, הגה"צ רבי שמעון שפירא שליט"א, האדמ״ר מגור, חברי מועצת גדולי התורה, חכמי התורה, מנהיגי הקהילות בירושלים, מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי הגרמ"צ ברגמן האדמו״ר מסלונים, האדמור מבהוש. כולם ביכו תמרורים על הסתלקותו של שר התורה ועמוד ההוראה, עמוד האש שעמד קרוב לשני השורים בראש המחנה, לבל ישלטו ידי זדים וזרים בכרם בית ה'.
♦ ♦ ♦
מרן הגאב״ד זצוק״ל נולד בעיר פעזינג הסמוכה לפרעשבורג שבסלאבקיה. ביום ט״ז לחודש אלול שנת תרפ״ו לאביו הגאון רבי שלמה וייס הי"ד ולאמו הרבנית מרת ריקל הי"ד נכדת הגאון רבי משה אהרן אדלר זצ"ל ראש הקהל בפעזינג, ומחשובי תלמידי מרן החתם סופר זי"ע.
בהגיעו לגיל המצות – שנת תרצ״ט, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ניצל מרן זצוק"ל, מזוועות מלחמת העולם השניה (השואה) בדרך פלאית, כאשר צורף ל׳קינדר טרנספורט׳ (משלוחי הצלה של ילדים), במצע המיוחד שאורגן על ידי ניקולס וינטון, וכך הגיע בגפו לעיר לונדון שעל אדמת בריטניה, כשהוא ללא משפחה וללא מכרים – שם חיזק את שאר הילדים להיזהר בכל כוחם מלהיגעל במאכלות אסורות.
שם עלה והתעלה בתורה וירא"ש טהורה, ובהמשך התקבל ללמוד בישיבת תורת אמת של הגאון רבי משה שניידר זצוק"ל. לאחר נישואיו למד בכולל גייטסהד של הגאון רבי אליהו דסלר זצוק"ל. ולאחר עלייתו של הרב דסלר, השקדן הצעיר מפזינוק מונה למלאות את מקומו כראש הכולל.
כך המשיך במשך כל ימיו בהרבצת תורה והוראה למעלה משבעים שנה, ואף כיהן פאר בעיר אנטוורפן, במשך כשלושים ושבע שנים בדיינות כאשר כל דבר הקל והקשה הבא לפניו להכרעה.
בשנת תשס"ג עברה ה'עדה החרדית' טלטלה קשה, היה זה עם הסתלקותו לשמי רום של רבם מרן הגאון רבי ישראל משה דושינסקי זצוק"ל שישב על כיס הרבנות – גאב"ד ירושלים, וזאת חודש לאחר פטירת הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצוק"ל הראב"ד, פטירתם של שני הקברניטים במקביל הייתה מכה קשה לה'עדה החרדית' בפרט, וליהדות החרדית בכלל, או אז נתבקש מרן הגאב"ד רבי יצחק טוביה וויייס זצוק"ל לבוא ולכהן פאר כגאב"ד ה'עדה החרדית'.
ואכן בחודש ניסן הוכתר לכהונה על כיס הרבנות של ירושלים, וכיהן כרבה השביעי של ה'עדה החרדית', ואף מסר שיעור ראשון בשבת הגדול, אלא שלאחמ"כ שב אל ארצו, לסדר את ענייני הכלל והפרט. וביום י"ד תמוז תשס"ג עלה מרן ה'שערי טוביה' זצוק"ל ירושלימה, והתקבל ברוב חיבה על כלל הקהילות החוסות תחת ה'עדה החרדית' – היו שהפטירו על מרן זצוק"ל "כל השביעין חביבין".
עם בואו לירושלים נערכו לכבודו מעמדי קבלות פנים המוניות בראשות רבנן ותלמידיהון ובראשם כלל הרבנים והאדמורי"ם ומנהיגי קהילות הקודש בירושלים.
מאז, ניהל ביד רמה את ה'עדה החרדית', השתתף רבות בדיוני הבד"ץ הכריע בהלכות סבוכות ופרסם פסיקות הלכתיות בשורה של סוגיות שהעסיקו את היהדות החרדית כולה. ועמד כמלך בראש המחנה, ואף הוביל מאבקים רבים ונחושים על קדשי ישראל, ולמען ביצור חומות התורה ההלכה והקדושה בכל עוז ותעצומות ושמר על חומות ירושלים וקדושתה ללא ליאות בהעמדת הדת על תלה, כך קרוב ל- 20 שנה.
כידוע היה למרן הגאב"ד זצוק"ל קשר מיוחד עם הרבנים גדולי זקני אנ"ש הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א, הגה"צ רבי משה קרמר שליט"א – המשמש בין היתר כחבר וועד הפועל של הנהלת ה'עדה החרדית'. עימם היה נפגש לעיתים תכופות ודן עימם בדברים העומדים על הפרק.
מן הראוי לציין כי עם פרוץ פרשית הקברים בבית החיים העתיק בו טמון רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב בעיר אומן – בחודש איייר תשע"ו – ישב מרן הגאב"ד זצוק"ל עם כל רבני העדה החרדית בהרכב מלא לדון בפרשיה ברוב כובד ראש, במהלכה חקרו הדיינים את משלחת הרבנים עדי הראיה ה"ה הגה"ח רבי אברהם יצחק כרמל זצ"ל, ויבל"ח הגה"ח רבי אפרים נחמן אנשין שליט"א – ראש כולל 'אורות הנחל', והגה"ח רבי שאול סירוטה שליט"א – ראש מבצר הכוללים דמוסדות 'קרן אור', ולאחר חקירה ודרישה פסקו כולם פה אחד כי המקום הוא המשך בית החיים של רבינו והמקום כולו אסור בהנאה, ופרסמו בציבור מודעה תחת השם 'דעת תורה – בעניין הבית החיים באומן', ואף השתתף בעצרת מחאה נגד מחללי הקברים באומן. ובשנת תשע"ט חזר מרן הגאב"ד זצוק"ל ושיגר מכתב אש קודש לעצרת שנערכה בבית הכנסת הגדול שבירושלים ה'שוהל' של אנ"ש חסידי ברסלב שבמא"ש, בו חזר על דבר האיסור החמור.
♦
להלן מרנן הגאבדי"ם של ה'עדה החרדית' מאז פיצולה מ'אגודת ישראל' בשנת תש"ה: הראשון, מרן המהרי"צ דושינסקיא זצוק"ל. השני, מרן הגרז"ר בענגיס זצוק"ל, (הוכתר חשון תש"ט, נפטר סיון תשי"ג) השלישי, הרה"ק רבי יואל מסאטמר זצוק"ל, (הוכתר סיון תשי"ג, נפטר תשל"ט). הרביעי, מרן בעל המנחת יצחק הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצוק"ל, (הוכתר אב תשל"ט, נפטר תשמ"ט). החמישי, מרן הרה"ק רבי משה אריה פריינד זצוק"ל, (הוכתר סיון תשמ"ט נפטר אלול תשנ"ו). השישי, מרן הגרי"מ דושינסקיא זצוק"ל, (הוכתר אלול תשנ"ו נפטר אדר תשס"ג). השביעי, הרה"ק מרן בעל ה'שערי טוביה' רבי יצחק טוביה וייס זצוק"ל, (הוכתר סיון תשס"ג נפטר אב תשפ"ב).
♦ ♦ ♦
לאחרונה נחלש מרן הגאב"ד זצוק"ל, הובל לבית החולים ולאחר מספר ימי אשפוז שוחרר לביתו, אך כעבור מספר שבועות אושפז שוב בשל זיהום חמור שהתפשט בגופו.
בשבועיים האחרונים מצבו הבריאותי ידע עליות ומורדות, ומצבו התדרדר, בריכוזי בית ישראל נערכו עצרות תפילה לרפואתו, אך הגזירה נגזרה ובליל השבת (מסעי חזק) השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.
מרן הגאב״ד זצוק״ל השאיר אחריו משפחה יקרה זרע בירך ה', הממשיכים בדרך התורה והיראה: בנו היחיד הגאון רבי שלמה זלמן וייס שליט"א רב מכון 'שערי טוביה', משפחת חתנו הגאון רבי אברהם זילביגר זצ"ל רב בית המדרש החדש במנצ'סטר שבאנגליה (נפטר בז' בניסן תשפ"ב). יבלח"ט חתנו הגה"ח רבי אלימלך הכהן זילביגער שליט"א מחשובי משפעי אנ"ש חסידי ברסלב. חתנו הרה"ג רבי שלמה מאיר לינדבוים שליט"א, נכדים ונינים ההולכים בדרך התורה, רבים מהם מאנשי שלומינו חסידי ברסלב ההולכים ע"פ משנתו הטהורה של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א.
וכָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'
צילום: איציק ו.
